ענייני צוואות וירושות נוגעים לכל אדם ואדם, במהלך החיים. אם, לדוגמא, מהליכים פליליים ומתביעות כספיות אפשר להימנע, הרי שמענייני צוואות או ירושות, אף אדם אינו יכול להימנע. בין אם מדובר בצוואה אישית או בירושה שאדם קיבל לאחר מות אדם קרוב, תחום הירושות והצוואות אינו פוסח על אף-אחד.

מהי צוואה? מהי ירושה? מה חשוב לדעת בנושא? כבר בתחילת המאמר נוכל לציין, כי מדובר בנושא עשיר ורחב. לכן, חיברנו את המאמר המקיף, לנוחיותכם הגולשים.

מה הדין המסדיר את הצוואות והירושות בישראל?

בישראל, החוק המסדיר את דיני הירושה והצוואה הוא "חוק הירושה", תשכ"ה-1965. חוק זה מסדיר את הדין החל על ירושות ועל צוואות. חשוב להדגיש, כי צוואה היא עניין משפטי אחד וירושה היא עניין משפטי אחר. אומנם יש קווי דמיון למכביר ביניהן, אך עדיין, לכל אחד מהמונחים האלו יש הסדרים שונים בחוק הירושה, כפי שנסביר בהרחבה במאמר שלהלן.

מהי צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי הנכתב ע"י אדם, שמפרט מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. המילה צוואה כשמה כן היא, מלשון "ציווי". חוק הירושה קובע, כי במידה וצוואה נכתבת כדין, אזי יש לכבד את רצונו של המנוח. זאת, מכיוון שצוואה אמורה לשקף את רצונו. צוואה יכולה להיכתב במספר דרכים. סעיף 18 לחוק הירושה קובע, כי צוואה יכולה להיכתב בכתב יד, או בפני עדים, או בפני רשות מוסמכת וכן היא גם יכולה להימסר בעל פה. בנוסף, חשוב להבהיר כי אדם העורך צוואה, רשאי לשנותה כל עוד הוא בחיים.

צוואה בכתב יד

כאמור, אחת הדרכים לכתוב צוואה, היא בכתב יד. סעיף 19 לחוק הירושה קובע, כי צוואה בכתב יד צריכה להיכתב ע"י המצווה בחייו, לשאת תאריך (בכתב יד) ולהיחתם על ידו. למעשה, צוואה הנכתבת ע"י המצווה בחייו היא הצוואה השכיחה ביותר. למרות שזו הצוואה המוכרת ביותר, היא מהווה, לא פעם, נושא למחלוקות בין יורשים עפ"י הצוואה. החיסרון העיקרי בכתיבת צוואה בכתב יד, שהיא נעדרת את אותה טקסיות שיש בצוואה בעדים, צוואה שנערכת אצל עורך דין דיני ירושה ועוד. זאת אומרת שאדם כותב לעצמו בכתב ידו צוואה ואין לדעת מי נכח בחדר? האם השפיעו עליו לכתוב את שכתב? האם היה צלול באותה העת שכתב בכתב ידו? ואין עדים (כמו בצוואה בפני עורך דין דיני ירושה)

לכן גם חוק הירושה בסעיף 25(ב) לחוק הירושה, שעניינו צוואה בכתב-יד, נכללה דרישה מפורשת – שלא נכללה בסעיף 25(א) לחוק הירושה, שדן בצוואות בצורות האחרות – "בדבר גמירת-דעתו של המצווה".

משכך מי שיבקש להשאיר את הצוואה בכתב יד כפי שהיא, מוטל עליו נטל הוכחה כבד יותר בדבר גמירות דעתו של המצווה, מאשר בצוואות אחרות.

צוואה בפני עדים

צוואה יכולה להיערך גם באמצעות עדים. צוואה בפני עדים היא צוואה שנכתבת בכתב יד וכוללת גם תאריך וחתימה. בניגוד לצוואה כתובה "רגילה", צוואה כזו אמורה להיחתם בפני שני עדים. במקרה כזה, במסגרת החתימה על הצוואה, על המצווה גם להצהיר בפני העדים שזו צוואתו. העדים, מנגד, צריכים לאשר בצוואה, בחתימת ידם, כי הצוואה נערכה ע"י המצווה, בנוכחותם. גם צוואה בפני עדים היא צוואה שכיחה למדי. הדין המסדיר צוואה בפני עדים, בא לידי ביטוי בסעיף 20 לחוק הירושה.

צוואה בפני רשות

עוד סוג של צוואה, הוא צוואה הנעשית בפני רשות. סעיף 22 לחוק הירושה קובע, כי אדם יכול לצוות מה ייעשה ברכושו ובגופו לאחר מותו, גם בפני בית המשפט, בפני הרשם לענייני ירושה או בפני דיין בבית דין דתי. חוק הירושה מקנה לאדם את האפשרות להקריא את צוואתו בעל פה בפני המותב השיפוטי, כאמור. עם סיום הקראת הצוואה בפני המותב, יאשר האחרון את הצוואה. לאחר סיום הקראת הצוואה ואישורה, החוק מאפשר גם להפקיד את הצוואה. הצוואה תשמש בתור ראייה, לכאורה, שהיא נערכה כדין.

צוואה בעל פה/"שכיב מרע"

הסוג אחרון של צוואה, הוא למעשה הסוג הבעייתי והמורכב ביותר. מדובר בצוואה בעל פה. אדם יכול לצוות בעל פה, אך עליו לקיים מספר תנאים, על מנת להבטיח כי הצוואה שמסר בעל פה, אכן תהיה צוואה כדין. ראשית, על האדם להיות בסיטואציה שבה הוא "שכיב מרע", דהיינו: עתיד למות בזמן הקרוב. שנית, מאחר ומדובר ב"שכיב מרע", הצוואה צריכה להימסר בעל פה, בפני שני עדים. שלישית, בזמן הקראת הצוואה או בסמוך לה, על העדים לכתוב זיכרון דברים לגבי אופן הקראת הצוואה והנסיבות שבהן היא הוקראה. רביעית, לאחר מכן, על שני העדים לפנות לרשם הירושה ולהפקיד בידו את הצוואה.

אך לא די בכך. במידה והאדם שציווה בעל פה, אמנם קיים את כל התנאים שהוצגו, עדיין הצוואה שנמסרה בעל פה תתבטל מאליה, במידה והמצווה אינו נפטר בתוך חודש מהיום שבו הוא מסר את הצוואה. כלומר, אם האדם שציווה לא נפטר, אזי הצוואה תתבטל, גם אם היא ממלאת אחר כל התנאים המתבקשים. אם המצווה נפטר, אז הצוואה תיוותר בתוקף. נציין, כי צוואות מסוג זה הניתנות בעל פה, הן לא פעם נושא למחלוקות בין יורשים, שכן מדובר בצוואה שבהחלט אפשר לטשטש או לסתור בנקל, במקרים מסוימים.

מי יכול לכתוב צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי בעל חשיבות רבה. לכן, כדי שצוואה תהפוך למסמך בר מימוש, חוק הירושה קובע מגוון רב של הוראות, שיש לפעול על פיהן בקפדנות.

לא כל אחד יכול לכתוב צוואה. סעיף 26 לחוק הירושה קובע, כי קטין ופסול דין אינם יכולים לכתוב צוואה, אם בזמן כתיבתה הם לא ידעו להבחין בטיבה של הצוואה. כלומר: ייתכן שאדם שהוא קטין יכתוב צוואה ובמידה ויוכח שהוא ידע מה טיבה וידע להבחין במשמעותה, אזי צוואתו עשויה להיות תקפה. אך כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו.

בנוסף, צוואה היא מסמך אוטונומי ובצדק, שכן מדובר בציווי שמוסר אדם בחייו, שאמור לשקף את רצונו. לכן, לא בכדי קובע סעיף 27 לחוק הירושה, כי התחייבות לעשות צוואה או לשנות צוואה שנכתבה, לא יהיה לה תוקף. לדוגמא, אדם שכתב צוואה ולימים הבטיח לאחד מילדיו לשנותה, לא תהיה התחייבותו ברת תוקף, כל עוד הצוואה לא שונתה באמת. האדם שהובטח לו לשנות את הצוואה, לא יוכל להתנגד לתוקפה, תוך הסתמכות על ההבטחה.

יתרה מכך, סעיף 27(ב) לחוק הירושה קובע גם הוראה משלימה: צוואה שכוללת תנאי, שלא ניתן לשנות את הצוואה, היא לא חוקית ולכן מבוטלת. סיטואציה כזו עשויה להתבטא באופן הבא: אדם שכותב צוואה תחת איום ומציין בה שלא יוכל לבטלה בעתיד. צוואה כזו תתבטל מאליה (קודם כל, משום שבוצעה תוך איום). ההוראה הספציפית בצוואה המגבילה את היכולת לשנותה, תבוטל גם היא.

חוק הירושה קובע בצורה ברורה, כי צוואה היא מעשה אישי. לכן, היא יכולה להיערך רק ע"י המצווה. דהיינו, אשת המצווה אינה יכולה לכתוב צוואה בשם בעלה, כך גם ילדיו של אדם אינם יכולים לכתוב צוואה בשמו. כמו כן, קובע חוק הירושה בסעיף 28(ב), כי צוואה שלא נערכה ע"י המצווה עצמו, בטלה מאליה. דהיינו: אם ילדיו של אדם ערכו צוואה בשמו, לא יהיה לצוואה כל תוקף.

מהי הפקדת צוואה?

חוק הירושה קובע, כי כאשר אדם עורך צוואה בכתב או בפני עדים, אזי הוא רשאי להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. עם מותו של האדם שהפקיד את הצוואה, עצם ההפקדה תשמש בתור "ראייה לכאורה" לכך, שהאדם שציווה הוא אכן האדם שעשה זאת כחוק. נסביר: הכוונה "ראייה לכאורה", בנסיבות כאלו, היא שהצוואה נערכה כדין. חשוב לציין, כי עצם העובדה שאדם הפקיד צוואה, אינה גורעת מזכותו לבקשה בחזרה ואף לשנותה בעתיד. הדין לגבי הפקדת צוואות, מוסדר בסעיף 21 לחוק הירושה.

מה הדין כאשר יש פגם בצוואה?

המציאות מלמדת, כי לא פעם ישנן צוואות שלא נערכות על פי הדרישה בחוק. לא פעם, צוואה עשויה להיות עמומה ואף לסתור את עצמה. המחוקק חשב גם על סיטואציות כאלו. לכן, סעיף 25 לחוק הירושה קובע, כי בית המשפט רשאי לאשר צוואה גם כאשר יש בה פגם, אך זאת בכפוף לכך שהצוואה אכן נכתבה כדין וכי בית המשפט אינו מטיל ספק בכך, שהצוואה נכתבה כדין.

יודגש, כי החוק קובע מספר מרכיבי יסוד, שחייבים להתקיים. בלעדיהם, בית המשפט לא יוכל לאשר צוואה בשום אופן. אלו מרכיבי היסוד: כאשר מדובר בצוואה שנכתבת בכתב יד, הרי שעל כל הצוואה להיכתב בכתב ידו של המצווה. אם התנאי התמלא ועדיין יש עמימות או קושי בצוואה, עדיין יוכל בית המשפט לאשר אותה, בהנחה שאין לו ספק שהצוואה כשרה. כאשר מדובר בצוואה שנערכה בפני עדים, אזי תנאי בלעדי הוא, שאכן היו שני עדים.

כאשר מדובר בצוואה שנערכה בפני רשות, אזי על הצוואה להיות כזו שאכן נאמרה בפני רשות, או הוגשה בכתב לרשות ע"י המצווה עצמו.

כאשר מדובר בצוואה בעל פה, התנאי הבלעדי המתבקש על פי חוק הירושה, הוא שאכן מתקיימים כל התנאים שהוזכרו (שני עדים, זיכרון דברים, מסירת זיכרון הדברים לרשם הירושה וכן בכפוף לכך שטרם חלף חודש מאז שהמנוח נפטר). אם מרכיבי היסוד לא נמצאים בית המשפט לא יוכל למלא פגם ויפסול את הצוואה.

איך מתנגדים לצוואה?

כאשר אדם שכתב צוואה כדין נפטר, הדרך לממש את הצוואה היא כדלקמן: יש להגיש את הצוואה לידי הרשם לענייני ירושה. אגף רשם הירושה הוא גוף בתוך משרד המשפטים.

כאשר רשם הירושה קיבל לידו את הצוואה, עליו לאפשר תקופת ביניים, שבמסגרתה דבר הצוואה יפורסם בכלי תקשורת יומי (דהיינו: עיתון בעל תפוצה רחבה). בתקופת הביניים הזו, יש להמתין ולבדוק שלא הוגשה התנגדות לקיומה של הצוואה. במידה והוגשה התנגדות, אזי רשם הירושה יעביר את הדיון בהתנגדות לידי בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה הוא זה אשר ידון בהתנגדות. במידה וההתנגדות נדחתה, אזי יוחזר הדיון לידי רשם הירושה ויינתן צו קיום צוואה. בין אם ההתנגדות נדחתה ובין אם לא הוגשה התנגדות כלל, רשם הירושה יוציא לבסוף צו הנקרא "צו קיום צוואה".

רק כאשר מתקבל צו קיום צוואה, אפשר לממש אותה. לדוגמא: אפשר למכור את דירת המנוח, לקבל את הכספים המצויים בחשבונו, למכור את רכבו ועוד. כל עוד לא ניתן צו קיום צוואה, אזי אין אפשרות לעשות מאומה עם רכושו או עזבונו.

באשר להתנגדות לצוואה, חוק הירושה קובע מספר עילות, שבגינן אפשר להתנגד לקיומה של צוואה, כפי שנסביר בהמשך.

איך אפשר לבטל צוואה?

כאמור, הפרוצדורה לביטול צוואה, היא באמצעות הגשת התנגדות לרשם הירושה. חשוב לציין כי הזמן להתנגד לצוואה הינו קצר ביותר – 14 ימים בלבד! הרשם לענייני ירושה אינונו מוסמך לדון בהתנגדות, אלא רק להעביר את ההתנגדות ואת הדיון בה לידי בית המשפט לענייני משפחה. על מנת להתנגד לקיומה של צוואה, אפשר לטעון מספר טענות הקבועות בחוק הירושה, כדלקמן:

אונס או איום: עילת התנגדות חשובה, היא עילה הנקראת "אונס או איום". אין ספק שאדם שכתב צוואה בעודו בחיים ועשה זאת כאשר אוים/נאנס לבצעה, אזי לא יהיה תוקף לצוואה. צוואה צריכה להיערך מתוך רצון. וכאשר היא לא נערכת מרצון ואכן מוכח שהיא לא נערכה מרצון, אזי לא יהיה לה כל תוקף ובית המשפט לענייני משפחה עשוי לבטלה. אגב, אונס או איום, עשויים גם לבוא לידי ביטוי בהשפעה בלתי הוגנת ולא בהכרח באיום פיזי או מוחשי ומידי. דהיינו: אם למשל מוכח, כי אדם כתב צוואה מכיוון שהושפע לעשות כן בעת שהיה במצב קשה, נפשי או פיזי, אזי גם סיטואציה כזו מגלמת "אונס או איום", בהתאם לסעיף 30 לחוק הירושה.

חשוב להדגיש, כי במידה ומדובר באונס, איום או השפעה בלתי הוגנת, הצוואה אמנם עשויה להתבטל, אך מנגד, חוק הירושה קובע בסעיף 31, שאם חלפה שנה מהיום שבו האונס או ההשפעה או הכפייה חלפו ובמידה שהמצווה לא ביטל את הצוואה בעודו בחיים, אזי לא יהיה ניתן לבטלה לאחר מותו. למעשה, תכליתה של החריגה המתוארת היא, שאם אדם כתב צוואה תחת איום, הרי מצופה ממנו לבטל את הצוואה ברגע הראשון שיוכל לעשות כן, משום שצוואה כזו אינה משקפת את רצונו האמיתי. לכן, אם אדם בנסיבות המתוארות לא פעל כך וחלפה שנה מאז, אזי לא יהיה תוקף לטענת האיום או האונס, מכיוון שכנראה לא באמת אירע אונס או איום.

טעות סופר: צוואה עלולה לכלול טעויות סופר. אלה אינן בהכרח טעויות קלות. לעיתים מדובר בטעויות מהותיות, כמו טעות במספר חשבון הבנק, מספר הנכס ועוד. במקרים כאלו, אפשר להתנגד לצוואה. עם זאת, סעיף 32 לחוק הירושה קובע, כי אם אפשר לתקן את הצוואה, הרי שבית המשפט יעשה כן ולא יבטלה.

צוואה סתומה: חוק הירושה קובע, כי צוואה עמומה, שלא ניתן להבין ממנה את רצון המצווה, תהיה בטלה. יוער, שלא כל עמימות מביאה לביטול הצוואה – רק עמימות שבגללה לא ניתן להבין מה המנוח ציווה.

צוואה בלתי חוקית: צוואה שהתוכן שלה או הציווי שלה אינם חוקיים, תהיה בטלה. כך קובע סעיף 34 לחוק הירושה. לדוגמא, אדם שקובע בצוואה שלו, שהוא מוריש בית בושת שהיה בבעלותו, לפלוני. ציווי זה יהיה לא חוקי, משום שהחוק אוסר לסחור בנשים או בגברים. דוגמא נוספת: הוראה בצוואה שקובעת, כי על מנת שאחד היורשים יקבל את ירושתו, עליו יהיה לבצע מעשה פלילי, תהיה מבוטלת מכל וכל.

עילות נוספות להתנגדות לצוואה המוכרות בחוק ובפסיקה הינם – "טעות והטעייה", "צוואה שנשכחה", תחבולה ותרמית. מומלץ לקרוא את מאמרנו בנושא.

מהי צוואה הדדית?

צוואה הדדית היא צוואה שלמעשה "כובלת" את בני הזוג ביחד, כאשר כל אחד מבני הזוג מסתמך על צוואתו של האחר ("עקרון ההסתמכות"). צוואה רגילה נכתבת לרוב ע"י אחד מבני הזוג, שכן הוא מצווה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. צוואה הדדית היא צוואה שנכתבת ע"י שני בני הזוג יחד. משום שמדובר בצוואה שלמעשה חלה על שני בני הזוג, קובע חוק הירושה מספר הגבלות על ביטולה. זאת, כדי למנוע מצב שלאחר שבני זוג כותבים צוואה הדדית, אחד מהם נפטר ואז בן הזוג השני מבקש לשנות את הצוואה מן היסוד ולפגוע בצד שלישי. לכן, קובע חוק הירושה, כי לא ניתן לבטל צוואה הדדית. מי שמעוניין לבטל אותה (לאחר מותו של אחד מבני הזוג), צריך להחזיר לעיזבון את השווי שלו זכאים המצווה או יורשיו. כמו כן, במידה ומדובר בצוואה הדדית ושני בני הזוג עדיין בחיים, אזי אין מניעה לבטל את הצוואה.

לקריאה נרחבת יותר על "צוואה הדדית" מומלץ לקרוא את מאמרנו בנושא.

מהי ירושה?

עד כה עסקנו בצוואה על פי חוק. אך הצד השני של המטבע, הוא ירושה בהיעדר צוואה. חשוב להדגיש, כי סעיף 1 לחוק הירושה קובע, כי עם מותו של אדם, עובר עזבונו ליורשיו. יורשים יכולים להיקבע בשני דרכים: או באמצעות צוואה (כפי שהוסבר), או בהיעדר צוואה, בהתאם לקבוע בחוק הירושה.

בהיעדר צוואה, קובע חוק הירושה, כי היורשים על פי חוק, יהיו בן או בת הזוג של המנוח וילדיו. דהיינו, הילדים יקבלו חצי מעיזבונו של המנוח והאישה או הבעל את החצי השני. במידה ולמנוח אין צוואה וכמו כן אין לו ילדים או בן/בת זוג, אזי קובע חוק הירושה, כי העיזבון יועבר להורי המנוח. במידה ולמנוח אין הורים בין החיים, אזי הירושה תועבר למדינה.

לקריאה נרחבת על ירושה על פי חוק מומלץ לקרוא את מאמרנו בנושא.

איך מממשים ירושה?

במקרה כזה, ההליך דומה להליך הנוגע למימוש צוואה, כפי שתואר לעיל. יש לפנות לרשם הירושה בבקשה לקבלת צו הנקרא "צו ירושה". בדומה לצו קיום צוואה, גם במקרה של ירושה, יש להמתין תקופת ביניים ולפרסם בתקשורת, שהוגשה בקשה לקבלת צו ירושה.

באותה תקופת ביניים, יכולים צדדים אחרים להגיש התנגדות למתן צו ירושה. כאשר מדובר בירושה על פי חוק, אפשר לטעון טענות רבות בנוגע לירושה, כמו: קיים צד שלישי שזכאי לזכויות מהירושה (כמו בן שהוסתר ע"י המנוח ממשפחתו), יש חובות שעל המנוח לשלם מהעיזבון ועוד.

חשוב לציין, כי כאשר מדובר בירושה וגם בצוואה, על מנת לקבל צו קיום צוואה או צו ירושה, יש כמובן להוכיח את דבר פטירתו של אדם. ההוכחה לכך, היא באמצעות צירוף תעודת פטירה של המנוח.

רק כאשר מתקבל צו ירושה, אפשר לממש את הירושה. לדוגמא: אפשר למכור את דירת המנוח, לקבל את הכספים המצויים בחשבונו, למכור את רכבו ועוד. כל עוד לא ניתן צו ירושה, אזי אין אפשרות לעשות מאומה עם רכושו או עזבונו

האם כדאי לכתוב צוואה?

התשובה חיובית חד משמעית. ככל שאינך חפץ כי הרכוש שצברת במהלך חייך יחולק על פי "יד המקרה" כלומר החוק ייקבע הכיצד יחולק רכושך, הרי שעלייך לערוך צוואה ובה אתה זה שתקבע הכיצד, למי ומתי יחולק הרכוש שצברת לאורך חייך.

לקריאה נרחבת יותר על מתי חשוב לערוך צוואה מומלץ לקרוא את מאמרנו בנושא.

בסופו של יום, הדרך הטובה ביותר לממש את האוטונומיה האישית שלך וגם למנוע מחלוקות עתידיות, היא לערוך צוואה על פי חוק, תוך קבלת סיוע וייעוץ מעורך דין העוסק בתחום דיני המשפחה.

איך מתחלק עיזבון?

לאחר שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, החוק קובע שאפשר לממש אותו. חשוב להדגיש, כי על מנת שאפשר יהיה לממשו, יש קודם כל לסלק חובות מהעיזבון. רק לאחר סילוק החובות, אפשר יהיה לפעול מכוח צו הירושה או צו קיום הצוואה.

לסיכום:

צוואות וירושות הם נושא משפטי מורכב, סבוך ואישי. צוואות וירושות הם הביטוי המובהק ביותר לייחודיותם של דיני המשפחה, העוסקים לא רק בענייני משפט אלא גם בעניינים שבלב. לכן, אם ברצונכם לכתוב צוואה או לברר את זכויותיכם מכוח דיני הירושות והצוואות, רצוי מאוד להיעזר בעורך דין העוסק בתחום זה ועדיפות לפנות לעורך דין העוסק בתחום דיני הירושה באופן בלעדי וייחודי

למשרדנו ניסיון רב שנים בייצוג לקוחות בתחום הירושה בבית המשפט לענייני משפחה, וידע מקצוע רב הנדרש בתחום הצוואות והירושות.