אפוטרופוס הינו ביטוי המתייחס לאדם האחראי על אדם אחר, כאשר האחרון אינו יכול לדאוג לענייניו בעצמו, בהתאם להגדרת החוק.

מינוי אפוטרופוס, יכול להיות כאשר הדבר נוגע לקטינים, אך הוא שכיח יותר במקרים שבו לאדם אין יכולת לקבל לבדו, החלטות בצורה שקולה שאז ימונה לו אפוטרופוס.

במאמר זה נסביר על: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הליך ביטול מינוי אפוטרופסות באופן טבעי והליך ביטול אפוטרופסות באופן יזום, לרבות: התפטרות אפוטרופוס או לחילופין פיטורי אפוטרופוס. נעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין העוסק בדיני משפחה.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:

החוק העוסק בכל הנוגע למינוי אפוטרופסות, הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן : "חוק האפוטרופסות").

חוק זה מתאר באילו מקרים ימונה אפוטרופוס לאדם, מי יוכל להיות אפוטרופוס, אלו סמכויות תינתנה לאפוטרופוס, סיום תפקידו של האפוטרופוס ועוד.

החוק מגדיר את ההגדרה הבאה, בסעיף 2 לחוק האפוטרופוס: "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט". ללמדנו, כי הנחת המוצא החוקית בישראל, הינה שכל אדם כשיר לקבל החלטות בעניינו, אלא אם קיימת החלטה שיפוטית שאינה מאפשרת זאת.

בהתאם לסעיף 8 בחוק, יוגדר מי שאינו כשיר לטפל בעניינו ועליו להיות מלווה באפוטרופוס, כדלקמן: "אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניינים, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין". דוגמא לאדם שהוא פסול דין: אדם הלוקה בנפשו, מבוגר שלא מבין בעניינו, אדם במצב רפואי שאינו יכול לקבל החלטות בעניינו (למשל – אנשים מבוגרים הלוקים בדמנציה וכיו"ב).

החוק מגדיר כי אדם הוא בגיר, אם מלאו לו 18 שנים. לכן, כל מי שאינו בגיר, קיים לו אפוטרופוס. לקטינים, האפוטרופוסים הטבעיים הם הורי הילד. במקרים מסוימים, כאשר מדובר בהורים או באחד מהם, שאינם כשירים, יוגדר אפוטרופוס משפטי. הפרק השני לחוק האפוטרופסות, מפרט את כל הנוגע להורים וילדים. במבוגרים הרי שצריך להוכיח לבית המשפט לענייני משפחה כי אותו מבוגר לו אנו רוצים למנות אפוטרופוס – אינו כשיר במובן שאינו יכול לקבל החלטות מהותיות על חייו.

משרדה של עורכת דין לוסי מאיר טיפל וייצג מקרים רבים של מינוי אפוטרופוס למבוגרים כך למשל במקרה של מבוגר שהיה בודד, ילדיו מתגוררים רחוק ממנו וחלקם האחר בחו"ל, שכניו שגילו זאת השתלטו עליו בדרכים מניפולטיביות באופן שאותו מבוגר ביקש לתגמל אותם על מעשיהם, תגמול בסכומי כסף גבוהים ולא פרופורציונליים ביחס למה שיש לו וביחס למצבו הבריאותי המחייב להותיר לו כספים, במצב דברים זה פעל משרדה בסעד זמני ודחוף צו מניעה – שלא איפשר עוד הוצאת כספים מן החשבון, וכך הופסק התגמול ולמעשה סחיטת הכספים מאותו מבוגר ולצד זאת מינוי אפוטרופוס לאותו מבוגר.

ביטול מינוי אפוטרופסות באופן טבעי:

ישנן סיבות שבגינן מסתיימת אפוטרופסות באופן טבעי, שאינו נוגע למעשה אקטיבי של אחד הצדדים. המקרים שבהם יסתיים מינוי של אפוטרופוס הם כדלקמן:

1) כאשר קטין הופך לבגיר בגיל 18, מסתיימת חובת הוריו או מי שהוגדר אפוטרופוס עליו.

2) כאשר פסול דין שהוגדר ככזה בבית המשפט, חדל מלהיות פסול דין ובית המשפט שב והכריז עליו ככשיר משפטית.

3) במותו של אדם, אשר מסיים את האפוטרופסות. במידה ויצטרכו לקבל החלטות בעניינו של המנוח, החלטות אלו תעשנה על ידי יורשיו, בין אם אלו שמוגדרים על פי דין ובין אם אלו שיוגדרו בצוואה על ידי המנוח.

ביטול מינוי אפוטרופסות באופן יזום:

ביטול מינוי אפוטרופסות באופן יזום ייעשה באחת משתי הדרכים הבאות – התפטרות האפוטרופוס או לחילופין פיטורי האפוטרופוס, כדלקמן:

התפטרות האפוטרופוס:

אפוטרופוס אשר מונה לתפקיד, יוכל להתפטר מתפקידו על ידי הגשת הודעה בכתב לבית המשפט, בכפוף לאישור בית המשפט ובתוקף מתאריך אישור ההודעה על ידי בית המשפט.

פיטורי האפוטרופוס:

פיטורין אלו ייעשו רק ידי בית המשפט , ולא על ידי פסול הדין (שכן הוא אינו יכול לקבל החלטות בעניינו בצורה עצמאית), כאשר מי שמבקש את פיטורי האפוטרופוס עליו חובת ההוכחה כי האפוטרופוס לא ביצע ואינו מבצע את תפקידו כראוי. לדוגמא: פעל בניגוד אינטרסים, לא פעל לטובת פסול הדין ולא קיבל החלטות בתום לב.

אפוטרופסות תפורה לפי מידה

אמצעים שפוגעים פחות באדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס

כעיקרון בבסיס כל דיון בנושא אפוטרופסות ניצבת התנגשות בין ערכים – ערך השגת הגנה על החסוי, פסול דין על אותו מבוגר/ת, שיפור הטיפול הבריאותי, שיפור תנאי המחייה ומיצוי זכויות ולעיתים אפילו הצלת חיים של אנשים פגיעים מזה אל מול ערך החירות, חופש הבחירה והאוטונומיה של אותו מבוגר/ת.

ישנם מספר דרכים לפגוע פחות בחופש החירות של אותו מבוגר/ת:

  • הגבלת צו מינוי אפוטרופוס על ענייני רכוש בלבד ולא גם גוף וגם רכוש למשל..
  • מינוי תומך החלטות – במקום מינוי אפוטרופוס – במקרים שבהם ניכר כי הקשיים של המבוגר/ת הקשייםאינם חמורים דיים כדי לקבוע כי הם אינם כשירים או צלולים מספיק לנהל את ענייניהם אז ניתן למנות תומך החלטות. תומך ההחלטות אינו מחליף את שיקול דעתו של המבוגר/ת, אלא מסייע לאותו מבוגר/ת לקבל החלטות מהותיות על חייו הן מן הבחינה הרפואית גופית והן מן הבחינה הכלכלית. כך גם נשמרת העצמאות של המבוגר/ת וכך גם שומרים על זכות ההחלטה של המבוגר/ת.
  • ייפוי כוח מתמשך – מומלץ ביותר(!) לכל אדם(!). עורכת הדין לוסי מאיר מוסמכת בהכשרתה לערוך ייפוי כוח מתמשך ולקריאה נרחבת יותר לגבי מהו הכלי הזה של ייפוי כוח מתמשך – לחצו כאן.

לסיכום:

מינוי אפוטרופוס אינו דבר של מה בכך. הדבר נעשה על ידי החלטה שיפוטית ובהתאם לחקיקה הנוגעת לנושא (כאמור, חוק האפוטרופסות). כך גם ביטול מינוי, יש צורך לגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולהוכיח לבית המשפט מדוע ביטול המינוי הכרחי כאן. בתביעה מן הסוג הזה בית המשפט יבחן את התנהלותו של האפוטרופוס האם תקינה או לא, האם היא לטובת החסוי או לא, וכן דרכים אלטרנטיביות לאפוטרופסות או שינוי זהותו של האפוטרופוס.

במידת הצורך, חשוב להתייעץ עם עורך דין שעוסק בתחום האמור, שהוא עורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל להסביר לכם את זכויותיכם חובותיכם איך נראה ההליך המשפטי בנושא זה, אילו מסמכים חיוניים והכרחיים יש לצרף לתביעות בתחום האפוטרופסות, וכן יבחן את הנסיבות הספציפיות, לרבות ההתרשמות מאותו אדם הזקוק לאפוטרופוס או שזקוק לביטול מינוי אפוטרופוס.

שנהיה כולנו תמיד בריאים וצלולים!