עורך דין העוסק בדיני משפחה הוא צריך שיהיה בעל התמחות ייחודית ומקצועית להופעה בשתי ערכאות שיפוט ולהיכרות הן עם הדין האזרחי והן עם ההלכה היהודית.

עורך דין העוסק בדיני משפחה צריך שיהיה בעל התמחות ייחודית ומקצועית בכל הנוגע לדיני אישות ולא רק בהיבט המשפטי, אלא גם בהיבט הרגשי-פסיכולוגי הקשור קשר הדוק לכל הנושאים הנוגעים לדיני משפחה, דבר שמצריך רגישות מסוימת ואחריות, היות וההחלטות המתקבלות, הן בעלות השלכות רחבות על חיי בני המשפחה.

על מנת להבין את המורכבות והייחודיות הנדרשת בעולם דיני המשפחה נסביר על ערכאה ייחודית לתחום דיני משפחה – בית המשפט לענייני משפחה, וכן נסביר מהי הערכאה המקבילה לה – בית הדין הרבני. בהתאם, נסביר גם על "מרוץ הסמכויות" ביניהן.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני משפחה.

בית המשפט לענייני משפחה:

בית המשפט לענייני משפחה הינו טריבונל ייחודי ומקצועי, המתמחה בכל הנוגע לענייני התא המשפחתי. דרגתו של ביהמ"ש לענייני משפחה זהה לבית משפט שלום. הייחודיות של בית המשפט לענייני משפחה, הינה במקצועיות שופטיו, אשר ממונים על ידי וועדת שופטים בראשות שרת המשפטים, כפי שמתמנים כל השופטים בארץ, אם כי יש להם מקצועיות ומומחיות בתחום דיני המשפחה.

בבית משפט זה ניתן לערער בזכות לבית משפט מחוזי ולאחר מכן ברשות לבית המשפט העליון. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, מוקנית לו מכוח חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו–1995 (להלן: "חוק בתי המשפט לענייני משפחה"), אשר מסמיך את בתי המשפט לענייני משפחה לעסוק בעיקר התחומים הנוגעים לדיני המשפחה, כמו: ענייני ממון בין בני זוג, מזונות, ענייני פונדקאות ואימוץ ילדים, עניינים הנוגעים לשינוי שם וגיל, נישואין, ענייני ירושות וצוואות, תביעות להתרת נישואין ועוד. לפני חיקוק חוק בתי המשפט לענייני משפחה, לא היה ייחוד לתחום דיני המשפחה וכל תחומי המשפחה נדונו בבית משפט השלום, ומבלי ששופטים מומחים בתחום שפטו בעניינים הללו.

השינוי האמור והחקיקה בוצעו לאחר וועדת שינבויים, שהמליצה על הפרדה והתמקצעות בתחום, וזאת לאור רגישות התחומים הנוגעים לעניינים שבינו לבינה ובילדים. כמו כן, המליצה הועדה על קיום דיונים בבית המשפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות, מאותה סיבה של רגישות. בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה, לאור הנושאים המגיעים לפתחו, נמצא בקשר ישיר עם אנשי מקצוע ספציפיים שרלוונטיים לענייניו, כמו: עובדים סוציאליים, מומחים, גופי רווחה ועוד.

ערכאה מקבילה – בית הדין הרבני:

בית הדין הרבני הינו הערכאה המקבילה לבית המשפט לענייני משפחה. בשל הדין הדתי בישראל הנוגע לדיני אישות, ערכאה זו הינה ייחודית בתחומה, בכל הנוגע לנישואין וגירושין וכן לנושאים הנגזרים מההליכים המרכזיים הללו. הסמכות לדון בנושאים אלו, ניתנה לבית הדין הרבני לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). ערכאה זו מקבילה בדרגתה לבית משפט שלום וכן לבית משפט לענייני משפחה.

ערעור על החלטה של ערכאה זו יועבר לבית הדין הרבני הגדול הממוקם בירושלים, ולאחר מכן לבג"ץ.

בית הדין הרבני מקבל את החלטותיו בהתאם להלכה היהודית וכן כפוף למערכת המשפט הישראלי, דבר שלעיתים יוצר התנגשויות בין תפיסות מסוימות, ולכן קיים שוני בין החלטות שמתקבלות בבית המשפט לענייני משפחה, לבין החלטות שמתקבלות בבית הדין הרבני.

עורך דין דיני משפחה שאינו בקיא ברזי ההלכה היהודית, לא יוכל לסייע ללקוחות שלו כמו שצריך! צריך להכיר בכך שזו ערכאה שיפוטית בדיוק כמו בית משפט לענייני משפחה וצריך לדעת לדבר בשפתם של הדיינים, להכיר הלכות ופסקי דין של דיינים שונים בבית דין רבניים באזורים שונים בארץ רק כך יוכל עורך הדין להשפיע על הדיינים לתת החלטות טובות עבור הלקוחות שלו.

"מרוץ הסמכויות":

כאמור, מלבד הסמכות הבלעדית הנתונה לבתי הדין הרבני, בכל הנוגע לנישואין וגירושין, רשאי בית הדין הרבני לדון בכל נושא אשר קשור מטבעו לנישואין וגירושין. לדוגמא, בהליך הגירושין, יצטרכו בני הזוג לא רק לפרק את יחסיהם ולהגדירם בחוק, אלא גם להסדיר את כל נושאי המעטפת של חייהם הזוגיים, כמו: משמורת לילדיהם המשותפים, מזונות ילדים, מזונות אישה, חלוקת רכוש ואף סעדים זמניים, כדוגמת: מדור, צווי עיקול ועוד.

ישנם סעדים ייחודים שקיימים אך ורק בבתי הדין הרבניים. ישנם נושאים שידנו אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה, יהיו לקוחות שנכון להם להתדיין ב2 ערכאות השיפוט האלו ולבנות אסטרטגיית מאסטר שתנצח להם בכל החזיתות, יהיו לקוחות שיהיה להם נכון להתדיין בערכאת שיפוט אחרת בלבד ולחמוק מהאחרת. הנושאים שמנינו מעלה כמו משמורת, חלוקת רכוש ועוד ועוד בשל זיקתם לתא המשפחתי, יכולים להתדיין גם בבית המשפט לענייני משפחה, גם בבית הדין הרבני ומכאן נוצר הביטוי "מרוץ הסמכויות".

ביטוי שראשית, על עורך הדין להיות בקיא בו(!) כדי להשיג את ערכאת השיפוט הנכונה עבורו אותו לקוח/ה לפי נסיבות החיים שלהם, שנית, על עורך דין דיני משפחה להיות זריז בתגובה(!) ולמנוע את קבלת הסמכויות על ידי אותה ערכאה ש"אינה טובה" ללקוח/ה לפי נסיבות החיים שלהם, שלישית וזה נכון תמיד לכל מקרה, גם בלי מרוץ הסמכויות, להיות קשוב לרצונות וליעדים של הלקוח שלו, איזו תמונה הוא רואה ביום שאחריי שההליכים מסתיים לצד יכולת גבוהה בניהול מו"מ עם הצד השני.

מירוץ הסמכויות, ממש בקצרה, הינו מירוץ קיים משום שקיימות שתי ערכאות שיש להן סמכות לדון בנושאים הללו, יכול מגיש הבקשה לבחור לאן להגיש את בקשתו. בפועל, בשל השוני בקבלת ההחלטות, ימהר כל צד להגיש את הבקשה במקום שנראה לו – שמטיב עמו. עורכת הדין לוסי מאיר מבהירה כי בתחום הזה של איזו ערכאה לבחור קיימים מיתוסים רבים ונעשות המון טעויות בהחלטה זו של "למי פונים בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה"?, רצוי לקבל את ההחלטה הזו רק אחרי פגישת ייעוץ עם עורך דין דיני משפחה ותיק ומנוסה. ההחלטה הזו – תלווה את הלקוח/ה עד סוף התיק שלו/ה!! עדיף שזו תהיה ההחלטה הנכונה עבורך! עשה/י זאת עם איש מקצוע.

ישנם מצבים שבהם מוגשות בקשות זהות, במקומות שונים, ולכן הקביעה איזו ערכאה תדון בנושא, תעשה על פי הערכאה שאליה הוגשה הבקשה תחילה. לכן נקבע המושג "מרוץ הסמכויות", שממחיש את הבהילות שבה כל צד מגיש את בקשתו בערכאה הרלוונטית לו. עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כי יש גם את "מרץ ההחלטות" איזו ערכאה דנה ראשונה ואולי על בסיס זה יקבע הסמכות למי מהערכאות – כאן באה החשיבות בבחירת עורך דין זריז בתגובה. זריז בתגובה דורש ידע וניסיון רב, בחרו בעורך דין דיני משפחה שיש לו גם ידע, גם ניסיון, גם זריזות תגובה, גם הצלחות בהיבט של מירוץ הסמכויות ותעשו לעצמכם טובה ותועלת ענקית.