1. אם אדם לא משאיר אחריו צוואה, יחול חוק הירושה.

חוק הירושה קובע כי העיזבון, הנכסים, הרכוש, של אותו אדם יחולק בין האישה או הגבר שנותר בחיים כלומר לבן או לבת הזוג ולילדים בחלקים שווים.

חשוב להבין, שחוק הירושה נכנס לתוקף מייד עם פטירתו של ההורה הראשון.

זאת אומרת, נפטר ההורה הראשון, הילדים הופכים להיות יורשים, למעשה בעלים של אותו רכוש, מה שמאפשר להם לדרוש מההורה הנותר בחיים לצאת מהדירה כדי למכור אותה, לקחת חלק מהכסף מחשבונות הבנק, וזאת כבר כשההורה האחד נפטר והשני עודנו בחיים! זה מצב שלא יכול לקרות אם יש צוואה!

חנה ואמנון נשואים 25 שנים, להם 3 ילדים: רוני, רבקה וברכה.
הם התגוררו לאורך השנים בדירת 5 חדרים בתל אביב.
אמנון הלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה. מי הם יורשיו על פי חוק הירושה?

רוני נשוי באושר לדפנה ולהם 2 ילדים קטנים. הם מתגוררים בדירה בשכירות בתל אביב. דפנה חפצה סוף סוף לרכוש דירה בבעלות וליטול משכנתא והיא מבקשת מרוני שיתקדמו לרכישת דירה. עכשיו צריכים הון עצמי.

בהעדר צוואה, חוק הירושה נכנס לתוקפו עם פטירתו של אמנון. מה שהופך את רוני, רבקה, ברכה וחנה לבעלים במשותף בדירה.

על פי חוק המקרקעין, שותף בדירה יכול לדרוש מן השותף האחר מכירת הדירה המשותפת. לשותף האחר לא תהיה דרך להתגונן מדרישתו זו של השותף ויהיה חייב או למכור את הדירה המשותפת לדרישת השותף או לרכוש את חלקו של השותף.

כך רוני בדוגמה שלנו יכול לדרוש מהאימא חנה, למכור את הדירה בה התגוררה עם אמנון לאורך הנישואין, כי הוא זקוק להון עצמי לרכוש לעצמו דירה. הוא יכול לדרוש זאת מאימו ועל פי חוק הינו זכאי לדרוש זאת. נשמע לא מוסרי אולי, אבל חוקי לחלוטין.

כך חנה, יכולה למצוא עצמה בגילה ללא קורת גג מעל ראשה.

לו אמנון היה מותיר צוואה. סיטואציה כזו לא הייתה יכולה להתרחש!

2. צוואה לצורך מניעת סכסוכים בין הילדים – אם ההורים נתנו לילד אחד יותר במהלך החיים, וזה קורה, לא כל הילדים באותם גילאים, לא כל הילדים מגיעים להישגים לבד, הרי שאם לא תהיה צוואה ויחול חוק הירושה שקובע חלוקה שווה בין הילדים, הרי שיכול להיווצר סכסוך בין הילדים, על רקע העובדה כי אחד מהם קיבל לאורך החיים הרבה והשני לא ובעת הפטירה, חלוקה שווה בין האחים אינה באמת הוגנת.

במצב כזה, צוואה שיוצרת מדרג בין האחים, חלוקה שונה בין האחים, דווקא תייצר יותר הוגנות כלפי הילדים, שיודעים שהאחד אשר קיבל יותר מהאחר במהלך החיים ולכן בעת פטירה מקבל מעט פחות – מעניק הסבר ליורשים ומונע סכסוכי ירושה בין אחים.

3. ידועים בציבור – סעיף 55 לחוק הירושה חל על ידועים בציבור. אבל מי קודם? הידועה בציבור או האישה לה נשוי המנוח כדת משה וישראל?? והיכן הידועה בציבור ביחס לילדים??
מה יהיה למי ילך עזבונו במקרה שכזה? צוואה עונה על השאלות הללו ורבות אחרות ומונעת סכסוכים מרים בין הילדים לידוע/ה בציבור.

4. בתהליך גירושין – רצוי לערוך צוואה, שכן אם חו"ח ייקרה מקרה פטירה במהלך הליך הגירושין, הרי שמי שיירש אותי הוא דווקא אותו אדם או אישה שאני בסכסוך איתה והולך להתגרש ממנה…בוודאי שאין לנו רצון להוריש למי שאנחנו מתגרשים ממנו.. ערכו צוואה במהלך הליך גירושין וכחלק בלתי נפרד מההליך.

5. אחרי גירושין – אם אחד הצדדים ילך לעולמו, והיורשים הילדים הינם קטינים – ההורה תמיד נשאר האפוטרופוס של הילדים ואז למעשה הנותר בחיים (ממנו התגרשתי) יקבל את כל הכספים והרכוש למען הילדים, האם אני סומך עליו? שיעשה שימוש בכספים אכן למען הילדים או ילך ויפזרם על עניינים אחרים, אולי על עצמו או על אנשים אחרים כגון בן זוג או בת זוג חדשה? במצב דברים כזה, רצוי לערוך צוואה ולמנות נאמן על הכספים שיחזיק בכספים עבור הילדים הקטינים עד הגיעם לגיל שאותו אני אקבע בצוואה, 21 שנים, 25 שנים…

6. ילד מחוץ לנישואין – ילד מחוץ לנישואין הינו יורש לכל דבר ועניין. מאחר והילד מחוץ לנישואין הינו יורש, הרי שיכול לדרוש את הרכוש, את פירוק השיתוף ברכוש, כי הוא יורש ולפגוע למעשה בזכויות של האישה או הגבר שנותרו בחיים ובילדים האחרים. צוואה יכולה לקבוע אחרת ובכל מקרה להסדיר זאת.

משרד עו"ד לוסי מאיר עומד לרשותך. בכל שאלה נוספת, מומלץ לפנות למשרד, לקבלת ייעוץ משפטי אישי: 0504-464456