חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

איך מנהלים תיק משפחה

רוצה לנצח בבית משפט? כשהשליטה יוצאת מהידיים שלך,
התוצאה הסופית תהיה כנראה פחות טובה ממה שרצית.

חשבת על גישור? זו בוודאי פשרה מובטחת על דברים שחשובים לך.

רק ניהול מו"מ מתוחכם ומיומן מול עוה"ד של הצד השני מאפשר לך להיות בשליטה על התהליך, ללחוץ על הנקודות הנכונות ברגע הנכון ולהשיג יתרונות משמעותיים.

ואם בסוף יהיה עימות בבית משפט או בבית הדין –  זו ההכנה הטובה ביותר לנצח בו

איך מנהלים תיק משפחה

רוצה לנצח בבית משפט? כשהשליטה יוצאת מהידיים שלך,
התוצאה הסופית תהיה כנראה פחות טובה ממה שרצית.

חשבת על גישור? זו בוודאי פשרה מובטחת על דברים שחשובים לך.

רק ניהול מו"מ מתוחכם ומיומן מול עוה"ד של הצד השני מאפשר לך להיות בשליטה על התהליך, ללחוץ על הנקודות הנכונות ברגע הנכון ולהשיג יתרונות משמעותיים.

ואם בסוף יהיה עימות בבית משפט או בבית הדין –  זו ההכנה הטובה ביותר לנצח בו

איך מתנהלים בתיקי משפחה?

כללי האצבע שמגדילים את סיכויי הצלחה

איזה הליכים כולל עולם דיני מהמשפחה, ואיך אפשר להפיק את המקסימום בכל אחד מהם? ריכזנו עבורך כללי אצבע וטיפים חשובים להתנהלות נכונה בתיקים של דיני משפחה.

על איזה כללי אצבע נדבר?

  • מהו "מירוץ סמכויות" ואיך הוא יכול להקנות לך יתרון, עוד לפני שמתחילים הדיונים בתיק הגירושין?
  • איך מונעים מבן או בת הזוג להעלים נכסים במסגרת הליך גירושין?
  • איך אפשר לייעל את תהליך הגירושין, ולחסוך זמן, כסף וכאבי לב?
  • איך מתמודדים עם סרבנות גט (ואיך לא)?
  • איך מונעים פגיעה בילדים בתביעות הנוגעות להחזקת קטינים (משמורת)?
  • מה עושים כשהצד השני לא משלם מזונות שנפסקו?
  • איזה ראיות יכולות לסייע בניהול סכסוך ירושה?

כללי אצבע אלו יאפשרו לך להתנהל בצורה נכונה שתחסוך זמן וכסף בניהול תיק משפחה. וזה עוד לפני שנבצע פעולות שאנחנו לא יכולים לחשוף כאן באתר.

בדיוק בשביל זה נועדה פגישת הייעוץ…

קריאה מועילה!

איך מנהלים תיק משפחה

דיני המשפחה מורכבים ממספר סוגים של הליכים משפטיים: ישנם הליכים המתייחסים להליכי גירושין, שבהם נדרשת לדעתי גישה הנותנת דגש שווה גם למורכבות הרגשית המאפיינת הליכי גירושין ושבה מצוי כל אדם בהליך גירושין, וזאת לצד המורכבות המשפטית והייחודית לדיני משפחה.

בנוסף להליכי הגירושין, דיני משפחה עוסקים אף באימוץ ילדים, אשר בהם, בשל אופי ההליך, נדרשת גישת עבודה מהירה! וידע רב בהליכי האימוץ.

ישנם הליכים נוספים המהווים חלק בלתי נפרד מדיני המשפחה ואלו הם נושאי הירושות והצוואות, שבהם ההליך שונה בהרבה משני ההליכים הראשונים שפורטו במסגרת התנגדות לצוואה נדרשת יכולת עוה"ד בין היתר להיפוך נטל הראייה על הצד השני וכיו"ב טקטיקות משפטיות שיובילו לניצחון משפטי

המסקנה היא – שתחום דיני המשפחה הוא תחום מורכב מאוד, שדורש מעורכי הדין משפחה יכולת משפטית חדה, בד בבד עם יכולת הכלה גבוהה ואמפטיה.

במאמר שלהלן נציג חלק מההליכים, בהם עוסקים דיני המשפחה בישראל. לצד כל הליך מההליכים, נציג מספר טיפים, שיוכלו לסייע לכל אדם המנהל הליך משפטי בתחום דיני המשפחה ומעוניין באסטרטגיה משפטית מנצחת, כדלקמן:

ניהול תיק גירושין בבית הדין הרבני

ניהול תיקי גירושין הם הנפוצים ביותר בתחום דיני המשפחה. נסביר להלן:

בישראל גירושין ונישואין נערכים על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג, בין אם מדובר ביהודים, במוסלמים או בנוצרים. כפועל יוצא, קיימים בישראל בתי דין דתיים, כמו בתי הדין השרעים (הדנים בענייני גירושין ונישואין, מכוח השריעה האסלמית) וכן בתי דין רבניים (הדנים בענייני נישואין וגירושין, מכוח ההלכה היהודית).

חוק בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג, קובע: בישראל, נישואין וגירושין יהיו רק בסמכותו של בית הדין הרבני. מכאן, שתביעת גירושין יש להגיש לבית הדין הרבני בלבד. בד בבד, ענייני נישואין וגירושין כוללים גם תביעות לשלום בית (כפי שיוסבר בהמשך), תביעות כתובה וכן תביעות למזונות, רכוש ומשמורת בדרך הנכונה והמתאימה להגשה חשוב לציין כי לא כל תביעת מזונות, משמורת או רכוש תתקבל בבית הדין הרבני ויש לדעת איך להגישה נכון על מנת שבית הדין יקנה סמכות לדון בעניינים אלו.

בישראל יש מספר בתי דין רבניים אזורים ומעליהם יש ערכאת ערעור, הנקראת "בית הדין הרבני הגדול". תיקי גירושין בבית הדין הרבני מתנהלים בפני הרכב של שלושה דיינים.

במקביל לבית הדין הרבני, ישנה ערכאה משפטית נוספת, הנקראת "בית המשפט לענייני משפחה". ערכאה זו הוקמה מכוח חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1996. בבית משפט זה מכהנים שופטים, בעלי הסמכה בתחום דיני המשפחה. למעשה, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בכל תביעה בתחום המשפחה, למעט בתחום הנישואין והגירושין. לדוגמא: תביעות להתרת נישואין, תביעות כספיות בין בני זוג, ענייני ירושה, תביעות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג (התשל"ג-1973) ועוד. יודגש, כי בן משפחה, לפי חוק בית משפט לענייני משפחה, מוגדר בתור הורה וילד – לרבות מאומץ, סב, בן זוג וכן ידוע בציבור.

מכאן, לאור קיומן של שתי ערכאות שיפוט, נוצר לא פעם "מירוץ סמכויות" בין בני זוג. לאמור, לעיתים בן זוג אחד מבקש להגיש תביעת גירושין, שכרוכים בה ענייני משמורת ילדים מזונות ורכוש – בשל יתרון שעשוי המהלך להקנות לו. בד בבד, ייתכן שבן הזוג השני לא ירצה לנהל את תביעת הרכוש בבית הדין הרבני (שהוא בעל סמכות לדון בעניינים שלא נוגעים ישירות בנישואין וגירושין, רק אם מוגשת תביעה "כרוכה"), אלא בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, לא אחת, מקרים כאלו מצריכים הליכים מורכבים, שכל תכליתם היא שאלת "הסמכות" – עוד בטרם התנהל הליך הגירושין הפורמאלי.

למשרדה של עורכת דין לוסי מאיר יש הצלחות מוכחות בשטח ורבות בתחום של "מאבק סמכויות" וקביעת ערכאת השיפוטית הטובה עבור הלקוח שלה.

זאת ועוד: במקרים רבים, הליכי גירושין נמשכים זמן רב, משום שתביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין. לא בנקל בתי הדין הרבניים מעניקים פסק דין המורה על גירושין. נדגיש גם, כי גירושין צריכים להיעשות מכוח "עילת גירושין", בהתאם לדין העברי. דהיינו, כדי להתגרש וככל שאין הסכמה בין הצדדים על גירושין, אזי הצד החפץ בגירושין יצטרך להוכיח שקיימת עילה להתגרש, כגון בגידה, מעשה כיעור, מום מוסתר, סירוב לקיים יחסי מין, סירוב הבעל לפרנס את האישה, אלימות מצד הבעל ועוד.

מנגד, תביעת גירושין יכולה גם להיות קלה, כאשר יש בין בני הזוג הסכמה לגירושין. במקרה כזה, כל מה שיש לעשות, הוא להגיש תביעה לגירושין מוסכמים, לשלם אגרה ולהמתין לדיון. במסגרת הדיון יינתן פסק דין לגירושין. כמובן שבמקרה של הסכמה, ההליך יעיל, מהיר ואף זול יותר.

הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה

להלן מספר טיפים כיצד כדאי לנהל הליך גירושין:

1. ייעוץ משפטי: הליכי גירושין לבדם (לפני שדנו בענייני מזונות ומשמורת) הם הליכים מורכבים מאוד. רצוי מאוד(!), לפני כל מהלך, לפני כל מעשה או פעולה או אמירה לצד השני, לדעת מהן זכויותייך ומהן חובותייך, מה משמעות המעשה או הפעולה או האמירה שבכוונתך לעשות או לומר לצד השני, לכן, הדבר הראשון שיש לעשות, הוא לפנות לעורך דין משפחה – ולקבוע אך ורק פגישת ייעוץ! במסגרתה תקבל ידע וידע זה כוח! על זכויותייך, חובותייך והכיצד נכון עבורך, על פי נסיבות המקרה שלך, לפעול משפטית.

2. לא תמיד נכון להגיש תביעה כרוכה, גברים – לא תמיד נכון "לרוץ" לבית הדין הרבני, נשים – לא תמיד נכון להגיש תביעת מזונות אישה בבית משפט לענייני משפחה דווקא: אומנם, אפשר להגיש תביעת גירושין הכורכת את עיקר נושאי הגירושין: מזונות, משמורת ילדים ואף תביעות רכוש – ומה עם הכתובה שחתמת עליה גבוהה??. יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, ורק לאחר ידיעת הנסיבות להתוות דרך ואסטרטגיה הנכונה לפי הנסיבות וגם לפי אופיו של הלקוח, גם כאן, סוף מעשה במחשבה תחילה, רצוי מאוד ומומלץ ביותר (!) להתייעץ עם עורך הדין העוסק בתחום באופן ייחודי טרם עשיית כל מעשה או פעולה.

3. לפנות להליך גישור: גישור משפחתי הוא צעד נבון מאוד, במיוחד בהליכי גירושין והוא נכון בעיקר כאשר "יחסי הכוחות" הינם מאוזנים או פחות או יותר מאוזנים. הליך גישור מתנהל בפני מגשר/ת, שתפקידם להביא את בני הזוג לכלל הסכמה. הליך גישור הוא זול משמעותית בהשוואה לניהול הליך משפטי, לרבות בבית הדין הרבני. בנוסף, הוא מתנהל באווירה נעימה יותר, לעומת האווירה המנוכרת המאפיינת הליכים משפטיים. בשורה התחתונה: גישור הוא פתרון מצוין לניהול הליך גירושין יעיל, מהיר וזול בהרבה. גם בהמשך נחזור ונדגיש זאת, בהקשרים של תביעות נוספות הנוגעות להליכי משפחה.

ניהול תביעת שלום בית

תביעה לשלום בית היא תביעה, שתכליתה להביא לכך שבני הזוג ימשיכו לקיים יחסיים זוגיים ולמעשה, לחייב את אחד מבני הזוג להמשיך ולקיים את הקשר. תביעה לשלום בית מוגשת לבית הדין הרבני, שכן זו תביעה שנגזרת מהמונח "נישואין וגירושין". לכן, רק לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעות אלו. במסגרת הגשת התביעה, יש להצהיר כי המבקש רוצה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת הזוג. מנגד, ככל שהצד השני מתנגד לכך, עליו להסביר ולהוכיח זאת במסגרת ניהול ההליך. לאחר מכן, בית הדין הרבני יבחן היטב, האם התביעה לשלום בית היא אכן כנה. זאת, משום שבמקרים רבים, מוגשות תביעות שאין בהן באמת רצון אמיתי לשלום בית, אלא רק רצון למשוך את הזמן עד לגירושין עצמם או לזכות בהטבות כספיות או רכושיות.

להלן מספר טיפים – כיצד לנהל תביעת שלום בית:

1. להציג אסמכתאות למצבו הקשה של הקשר: אם אתם משוכנעים שבן או בת הזוג מבקשים לקיים שלום בית כדי לעכב הליכים או כדי ליצור יתרון לא ראוי, מוטלת עליכם חובת ההוכחה. לכן, בדיון במסגרת התביעה, כדאי להציג את מלוא הראיות, שתוכלנה להעיד על טיב הקשר הרעוע וראיות נוספות שראוי להציג שכאן אינו המקום לפרט בעניין בהרחבה… ולעמוד על רצונכם להתגרש.

2. לערער במידת הצורך: בית הדין החליט לכפות עליכם תקופה של שלום בית? כדאי לנסות להתייעץ עם עורך הדין המייצג אתכם ולבחון אפשרויות לערעור, אין ולא ניתן להותיר אדם בנישואין בכפייה!.

3. אם יש חשש להעלמת נכסים – לבקש צו: כאמור, לא פעם מוגשות תביעות שלום בית, כדי ליצור יתרון מסוים. לעיתים, אותו יתרון בא לידי ביטוי ברצונו של אחד מבני הזוג להעלים נכסים, בזמן שהוא מנסה כביכול לשקם את היחסים. אם יש לכם ראיה לכך, שבן או בת הזוג מתכוונים להעלים נכסים, רצוי לבקש צו, האוסר שינוי מצב קיים בנכס או נכסים מסוימים.

ניהול תביעה נגד סרבן גט

גם בתי הדין הרבניים עומדים לא פעם לפני שוקת שבורה נגד סרבני גט. אין ספק שמדובר בתופעה מכוערת ולא ראויה. אך למען הסר ספק, הבה נבהיר מהי סרבנות גט: כאשר בית הדין הרבני קובע כי על בני הזוג להתגרש, הרי שהקביעה מחייבת את הבעל לתת "גט" לאשתו ולמעשה, לשחרר אותה מחיי הנישואין. יש להדגיש כי סרבנות הגט אינה רק כלפי נשים, ישנן נשים שמסרבות לתת את הגט לבעל, לאחר שבית הדין קבע שעל הצדדים להתגרש שאז מדובר באישה סרבנית גט ובבעל מסורב גט. ברגע שניתן הגט, האישה מותרת לכל אדם. אם האישה לא מקבלת גט מהבעל, הרי שלפי ההלכה היהודית, היא אסורה במגע עם גברים אחרים ויותר מכך: ככל שהיא תקיים יחסי מין עם גבר אחר, בעודה נשואה, ילדים שייוולדו לה יוכרו בתור ממזרים (כאלו שלפי ההלכה, הם אסורים במגע עם "קהל האלוהים" וכפועל יוצא, הם גם מסורבי חיתון).

במקרה של סרבנות גט – לבתי הדין הרבניים סמכות לכפות על צד מתן גט מכוח ההלכה היהודית, הקובעת "כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני". אזי, גט שניתן לאחר כפייה נקרא "גט מעושה", כלומר, גט שניתן בכפייה ולא מרצון. אף על פי כן, בתי הדין הרבניים לא אצים לכפות מתן גט, הגם שבמהלך השנים חל שינוי בנושא. בין הסנקציות שבתי הדין הרבניים יכולים להטיל: פסילת רישיון נהיגה, מאסר מאחורי סורג ובריח, ביוש בפומבי ועוד.

יתר על כן, בשנים האחרונות החלה גם תופעה של תביעות נזיקין, נגד בעלים שמסרבים לתת גט לנשותיהם. הסיבה: סרבן גט ככל שזה הבעל למשל שמסרב – פוגע אנושות באשתו, מותיר אותה נשואה בניגוד לרצונה ולמעשה כובל אותה לשארית חייה. במסגרת תביעות נזיקין כאלו, מוטלים על סרבני הגט פיצויים משמעותיים.

להלן מספר עצות להתמודדות בניהול הליכים משפטיים נגד סרבני גט:

1. להגיש בקשות חוזרות ונשנות: רצוי לא לשקוט על השמרים, דהיינו: בכל תקופה כדאי, באמצעות עו"ד משפחה, להגיש בקשות לבית הדין הרבני, שתכליתן הטלת סנקציות על סרבן הגט.

2. להגיש תביעה נזיקית: לא נכון להגיש תביעה נזיקית בכל מקרה, יש לבחון את נסיבות המקרה ספציפית ואולם בהחלט קיימת אופציה של הגשת תביעה נזיקית, שבמסגרתה מוטלים על הבעל פיצויים גבוהים, הניתנים למימוש בהוצאה לפועל. בין היתר, ניתן לגבות כך חובות באמצעות עיקול ועוד.

הליכי משמורת ילדים

כאשר מדובר בבני זוג ולהם ילדים משותפים הרי שבני הזוג צריכים להסדיר היכן ישהו הילדים המשותפים, מי יישא בנטל הגידול השוטף שלהם ומה יהיו זמניי השהייה של כל אחד מההורים עם הילדים. הבה נבהיר כמה מונחים:

משמורת: מונח שמבטא את האחריות ההורית בשלב הגירושין ולאחריו. משמורת היא הכינוי לכך, שהילדים נמצאים במשמורת של אחד ההורים. כאמור, בעת גירושין, ההורים צריכים להסדיר את נושא המשמורת, דהיינו מי ההורה המשמורן (כלומר, מי יישא בנטל הגידול השוטף של הילדים) ומי ההורה שישהה עם ילדיו במסגרת זמנים קבועים.

זמני שהות (זמני שהות)/זמני שהות (זמני שהות): כאמור, במסגרת הסדר משמורת, יוחלט מי הורה שיישא בנטל הגידול השוטף של הילדים. להורה השני יקבעו זמני שהות (זמני שהות) / זמני שהות (זמני שהות).

משמורת משותפת: על משמורת משותפת אפשר לדבר ולכתוב המון, אולם כהגדרה תמציתית משמורת משותפת כשמה כן היא – משמורת המטילה על שני בני הזוג אחריות מלאה ושווה לגידול הילדים. בדרך כלל, שמנחילים משמורת משותפת הרי שמתחלק עם בן או בת הזוג באופן שווה במספר הימים, בהם הילדים ישהו אצל כל אחד מההורים.

כמובן שהיתרון הגדול ביותר למשמורת משותפת, הוא העובדה ששני ההורים נהנים מזמן איכות רב יותר עם ילדיהם.

אפשר להסדיר משמורת ילדים באמצעות הגשת תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני או באמצעות הסדר בין ההורים. אך בכל הנוגע למשמורת, יש לקבל פסק דין מבית המשפט, גם כאשר קיים הסכם משמורת בין ההורים.

להלן – מספר טיפים לניהול תביעת משמורת:

1. לגשת לגישור: אנו חוזרים על ההצעה לעיל. גישור הוא כלי יעיל ומוכח לניהול מגוון הליכים בתחום המשפחה. משמורת היא עניין רגשי ואישי, שנוגע ישירות לבני הזוג. זהו הליך שכדאי לנהל באופן סולידי, נעים ומוסכם.

2. להימנע מהכפשות: מומלץ לא להיגרר למלחמות משמורת בין ההורים וכפועל יוצא, לנהל קרב הכפשות. אין שום יתרון בהטלת רפש על ההורה השני, המעוניין במשמורת. מה גם, שהתנהגות כזו פוגעת גם בילדים וגם במרקם היחסים בין ההורים לילדים ובמקרים מסויים דווקא ההכפשות הללו יובילו את בית המשפט או בית הדין לתת את המשמורת בידי ההורה שאינו מכפיש!. תביעת משמורת רצוי לנהל בהגינות וביעילות, בזהירות ובמקצועיות!.

ניהול תיק מזונות

הדין הדתי-יהודי מטיל על האב חובת תשלום מזונות לילדיו. תכליתה של החובה הזו – לדאוג לכך שלילדי האב לא יהיה מחסור כלכלי. אין ספק, שמדובר בחובה סוציאלית עם בסיס מוסרי וראוי. בד בבד, הגם שהחובה לשאת במזונות היא חובה דתית, קיים בישראל גם חוק מזונות, המטיל חובה כללית לשאת במזונות, גם במקרים שבהם מדובר באזרחים ישראלים חסרי דת. כך שחובת המזונות מוטלת למעשה על כולם, בין אם מכוח הדין הדתי-אישי ובין אם מכוח הדין האזרחי.

חובת תשלום המזונות היא גם אבסולוטית: האב לא יכול לקבל פטור מתשלום מזונות בשום אופן, למעט אולי במקרים שבהם בנו "מורד בו", דהיינו, כאשר בנו או בתו מסרבים לפגוש ולקיים קשר עם האב. אך גם במקרים כאלו, בתי הדין הרבניים או בתי המשפט לענייני משפחה לא פוטרים בקלות אבות מחובת המזונות. יודגש, כי מזונות משולמים עד לסיום השירות הצבאי.

כדי לקבל מזונות, אפשר כמובן להגיע להסדר בין ההורים, אך גם כאן יש לקבל אישור של בית המשפט או בית הדין הרבני להסדר בין ההורים. ככל שאין הסכמה בין ההורים אפשר וצריך כמובן להגיש תביעת מזונות ולנהל הליך משפטי. להלן מספר טיפים:

להלן מספר טיפים לניהול תיק מזונות:

1. במסגרת התביעה העיקרית צריך להגיש בקשה למזונות זמניים: עם ההחלטה להתגרש רצוי להגיש בקשה למזונות זמניים, דהיינו, מזונות שישולמו בינתיים ועד מתן פסק הדין הסופי בנוגע למזונות, אשר אורך זמן….

2. פניה להוצאה לפועל: בכל הנוגע למזונות, לאחר שהמזונות הזמניים נפסקו וככל שהאב אינו משלם מזונות ניתן לפנות ישירות להוצאה לפועל. אין צורך להמתין 30 ימים, עד הגשת פסק הדין למזונות בהוצאה לפועל. קיים גם מסלול מקוצר למזונות, שמאפשר לרשות עצמה לפעול לטובת האישה המבקשת. בד בבד, אפשר לפנות לביטוח הלאומי לשם קבלת דמי מזונות, אך הזכות הזו מוקנית רק לבעלי משכורות נמוכות.

ניהול תיקי ירושה וצוואות

ניהול תיקי ירושות וצוואות מצריך ידע וניסיון רב, שכן אלו הליכים מורכבים ושונים במהותם מסכסוכי משפחה מוכרים אחרים. לרוב, מדובר בסכסוך שהוא גם משפחתי וגם כספי הבה נבהיר לגבי דיני הירושה והצוואה בישראל:

צוואה: יש להבדיל בין ירושה לצוואה. חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע, כי צוואה (דהיינו: מלשון "ציווי") יכולה להיכתב במספר דרכים: (1) בכתב ידו של המצווה (2) בפני עדים (3) בעל-פה בפני עדים (4) בפני רשות, כגון בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה.

כאשר נכתבת צוואה והמצווה נפטר, יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו קיום צוואה. תפקידו של רשם הירושה, הוא לבחון האם ישנן התנגדויות לצוואה. ככל שאין התנגדות לצוואה, הרי שיינתן על ידו צו קיום צוואה. באותו רגע, אפשר לפעול על פי הוראות הצוואה. ככל שמוגשות התנגדויות לקיום הצוואה (כמו במקרים שבהם צד שלישי טוען שהצוואה נכתבה בכפייה, שהיא עמומה או שהיא נכתבה תחת השפעה לא הוגנת ועוד), הרי שהדיון בהתנגדות יועבר לבית המשפט לענייני משפחה.

ירושה: מה קורה במקרה, שבו המנוח לא השאיר אחריו צוואה? במקרה כזה, חוק הירושה קובע, כי היורשים לפי חוק הם ילדיו של המנוח ובת/בן זוגו בחייו. במקרה כזה, הליך אישור הירושה של המנוח דומה להליך אישור הצוואה. יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה, להמתין תקופת ביניים שמא לא תוגשנה התנגדויות ולאחר מכן – רשם הירושות ייתן צו ירושה. מרגע מתן הצו, אפשר לחלק את עזבונו של המנוח (עיזבון- כינוי לרכוש שהותיר המנוח ועתה אפשר לחלקו). גם בענייני ירושה, ככל שמוגשת התנגדות, הרי שיש לנהל את ההתנגדות בבית המשפט לענייני משפחה.

להלן מספר טיפים לניהול תיק ירושה:

1. ראיות הן שם המשחק: בסופו של דבר, כדי לבטל צוואה או לדחות התנגדות לקיום צוואה/ירושה, יש צורך בראיות. רצוי להימנע מבקשות סרק, אלא לחפש ראיות שתוכלנה לסייע לגרסתנו.

2. להיעזר בגרפולוג ו/או במומחה רפואי ו/או בכל מומחה אחר: לא פעם, שימוש בגרפולוג, דהיינו מומחה לכתב יד, יכול ללמד על מצב רוחו של המנוח בעת כתיבת הצוואה. חוות דעת של גרפולוג בהחלט יכולה לסייע, במקרים שבהם אנו טוענים שהמנוח הושפע ע"י השפעה לא הוגנת, בעת כתיבת הצוואה, כך גם חוות דעת מהרופא המטפל, נוירולוג, פסיכולוג כך גם עדות פקיד הבנק, מנהל השקעות וכיו"ב מומחים הרלוונטיים למקרה שלפנינו

3. להיעזר בעורך דין, העוסק אך ורק בתחום דיני הירושה ובעל התמקצעות מובהקת בתחום – תחום ההתנגדויות לצוואה וירושה, תחום הצוואות והירושות בכלל מחייב נטילת ייצוג על ידי עורך דין דיני ירושה בעל ניסיון רב שנים, שייצג לקוחות רבים בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר בקיא הן בחקיקה ובתקנות הירושה והן בפסיקה ענפה בנושא, שידע להתוות אסטרטגיה כוללת בתיק וטקטיקות במהלך ניהול התיק בין היתר ניהול ההליך באמצעות היפוך נטל הראייה על הצד השני, מה שיקשה מאוד על הצד השני לנצח. אין לזלזל בכך, בטח בתחום הצוואות והירושות הכולל נתח כספי רב המועבר ליורשים.

אין האמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי הולם וראוי המתייחס לנסיבות הספציפיות של המקרה שלך! לפגישת ייעוץ מסודרת בעניינך הינך מוזמן לפנות למשרדה של עוה"ד לוסי מאיר בטלפון 03-6529448 או בנייד 050-4464456

שירותי המשרד

דיני משפחה
גירושין
תביעת מזונות
חטיפת ילדים
אפוטרופסות
צוואות וירושות

הגעתם לכאן, מגיע לכם יותר!

רוצים לדעת איך מנהלים מו"מ מתוחכם ומגיעים להסכם גירושין שמשיג לך יותר?
רוצים גם אתם לדעת את הסודות ולהתגרש במינימום זמן ונזק נפשי ומקסימום שיבעות רצון?
רוצים להיות חלק בסטיסטיקה של אחוזי ההצלחה הגבוהים של משרדינו?
מוזמנים להיכנס לסדרת הסרטונים הקצרה, שתעשה לכם סדר

השאירו מייל… וישלח אלייכם במיידית


אם עדיין נותרו שאלות, דאגות, חששות אל תדאגו אצלנו כל התשובות הפתרון בידיעתנו ובידנו – בהתחייבות!

חסרים לכם נתונים? מלאו את הפרטים ונשמח לרתום את הניסיון שלנו גם עבורכם

משרדנו מתמחה בניהול מו״מ משפטי מתוחכם שנותן יותר בהליכי גירושין.

רוצה להשיג יותר ? השאירו פרטים ונחזור בהקדם

או חייגו 050-9993466

דילוג לתוכן