הליך גישור גירושין – הינו אלטרנטיבה לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבניים בעת הצורך, אשר נועד ליישב את הסכסוך במינימום זמן ומינימום עוגמת נפש.

במסגרת הגישור ישנו גורם ניטרלי, שהוא המגשר, המסייע לצדדים שנמצאים בסכסוך או משבר, להשיג הסכם בעניין שבו יש להם חילוקי דעות.

נקודת הראייה של עוה"ד לוסי מאיר הינה כי

"סכסוכים משפחתיים הם המתאימים ביותר להליכי גישור, וזאת משום שמדובר במערכת יחסים ממושכת, אשר אינה מסתיימת בעת שניתן הגט, אלא צפויה להימשך גם לאחר שהסתיים ההליך המשפטי או לאחר שניתן הגט. יש ילדים משותפים שצריך לקבל עליהם החלטות שונות, ולכן עדיף להנהיג, כבר מההתחלה, תקשורת מיטיבה, אשר מושגת בהליכי גישור".

חשוב לדעת שגישור יכול להתאים גם לאחר שעברתם משבר בנישואין, אבל בכל זאת החלטתם לעשות ניסיון נוסף, במסגרת של שלום בית אמיתי שאז ניתן להוביל להסכם שלום בית לחילופין גירושין שיתרונותיו עצומים(!!) או אם שלום הבית לא צלח הרי שהליכי הגישור יוביל בהכרח – להליך של פירוד וגירושין – בדרכי שלום, מתוך הבנות הדדיות וללא הליכים משפטיים.

לא לכל אחד מתאים הליך של גישור, לא בכל מקרה ו/או בכלל הנסיבות אפשר להציע גישור: לגישור נדרש הזמן שלו, הבשלות של הצדדים והתאמת המקרה ואופיים של האנשים, לתהליך של גישור, וזאת להבדיל מערכאות משפטיות.

במאמר נסביר מה כולל הליך גירושין. לאחר מכן, נסביר מהו הליך גישור גירושין, מהם יתרונותיו וחסרונותיו, ולבסוף נחשוף מספר טיפים לבני זוג המבקשים לפנות לדרך של הידברות, במסגרת הליך גישור ונסביר – איך בוחרים מגשר/ת? כל זאת, לנוחיותכם/ן הגולשים והגולשות, כדלקמן:

מהו הליך גירושין?

למעשה, הליך גירושין מהווה כותרת אחת למספר הליכים או נושאים, שעל בני הזוג להסדיר במסגרת של פירוד וגירושין. לרוב, מדובר בגירושין עצמם ובחלוקת הרכוש, כאשר בנוסף, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שאז עולה הצורך להסדיר גם את סוגיית משמורת הילדים, שהיית הילדים עם כל אחד מההורים ואת מזונות הילדים. הבה נסקור את כל אחד מאותם הליכים:

תביעת גירושין: במדינת ישראל, דיני הנישואין והגירושין כפופים לדין הדתי-אישי. דהיינו: בני זוג יהודים המבקשים להינשא או להתגרש, צריכים לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני. כך גם לגבי בני דתות שונות (מוסלמים, נוצרים ודרוזים), עליהם חלים דיני דתם האישית.

למעשה, תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין והיא נידונה בפני בית הדין הרבני. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"ג-1953, קובע, כי גירושין ונישואין בין יהודים, ייערכו על פי "דין תורה". כלומר, בית הדין הרבני הוא בעל סמכות בלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין במדינת ישראל, במידה ומדובר בגירושין ונישואין בין יהודים. כמו כן, בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעות למזונות, תביעות כתובה וכן בתביעות לשלום בית. לבית הדין הרבני יש סמכות גם לדון בענייני משמורת ילדים וגם בענייני חלוקת רכוש ובלבד שתביעת הגירושין המוגשת אליו, כורכת עמה גם את הנושאים האלו.

בניגוד לסברה רווחת, תביעת גירושין אינה רק "ללכת ולהתגרש", זוהי תביעה משפטית לכל דבר ועניין. היא נידונה בפני הרכב של שלושה דיינים בבית הדין הרבני ובמסגרתה יש להגיש כתב תביעה, הכולל את העובדות היוצרות את עילת הגירושין. כמו כן, במסגרת תביעת גירושין, יש להוכיח עילת גירושין מבין העילות הקבועות בדין הדתי-יהודי. למשל: מקח טעות, אישה בוגדת, מעשה כיעור, מום, סירוב לקיום יחסי מין ועוד.

כפי שהסברנו תביעת גירושין יכולה להתנהל כתביעה משפטית לכל דבר ועניין. מאידך, בני הזוג רשאים להגיע לידי הסכמה ולחתום על הסכם גירושין. במקרה כזה, כל מה שיוותר להם, הוא להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין, לבית הדין הרבני.

תביעה למזונות: במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, אזי באופן כללי – מוטלת החובה לקבוע את מזונותיהם וסיפוק צרכי הילדים. אם בעבר על האב הייתה החובה המוחלטת לשאת במזונות ילדיו, כשתכליתה של החובה לשאת במזונות ילדים, היא לשמור על הילדים ולמנוע סיטואציה שבה הם גדלים לדלות ומחסור, הרי שהיום בעקבות שינויים בחברה, בזמן ששוהה כל הורה עם ילדיו ובשינוי בהלכה הפסוקה הרי שמזונות הילדים ייפסקו על פי יחס הכנסות בין ההורים, על פי יחסי זמני שהות של כל הורה עם ילדיו, על פי צרכי הילדים שייבחנו. ניתן להגיש תביעה למזונות לבית הדין הרבני (בתנאים מסוימים) ולבית המשפט לענייני משפחה. גם בסוגיית המזונות אפשר שהדבר יוותר להכרעת בית המשפט אולם ההורים רשאים גם כאן להגיע לידי הסכמה, שתאושר ע"י ערכאה שיפוטית.

תביעה למשמורת ילדים: במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שבעת גירושין יש להכריע, מי יהיה ההורה המשמורן, כלומר: ההורה הנושא בנטל הגידול השוטף של הילדים. בנוסף, יש להכריע כיצד ייראו וייושמו הסדרי השהייה, מהם ייהנה ההורה הלא משמורן. כיום, ברירת המחדל היא קביעת משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת, שבמסגרתה שני ההורים נושאים במשותף בנטל גידול הילדים השוטף. גם כאן – ענייני משמורת יכולים להתנהל באמצעות תביעה משפטית. לחילופין, הם יכולים להתנהל ע"י השגת הסכמה בין ההורים.

תביעה לחלוקת רכוש: במהלך חיי הנישואין, בני זוג צוברים רכוש, כגון דירת מגורים (ולעיתים דירות), חסכונות, קופות גמל, מניות, אופציות, מוניטין עסקי, קניין רוחני ועוד. לכן, במסגרת הליך גירושין, עולה הצורך לערוך חלוקת רכוש בין בני הזוג. הכלל באשר לחלוקת רכוש בין בני זוג במהלך גירושין, קבוע בחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973. חוק זה קובע, כי במידה ובני זוג מתגרשים, יחול עליהם הסדר הנקרא "הסדר איזון משאבים".

כלומר, נוטלים את כלל הרכוש המשותף של בני הזוג ומחלקים אותו (או את שוויו) באופן שווה בין בני הזוג. עם זאת, ישנם סוגי רכוש שאינם נלקחים בחשבון, במסגרת הסדר איזון המשאבים. לדוגמא: ירושה שהתקבלה אצל אחד מבני הזוג, רכוש שאחד מבני הזוג הביא למערכת היחסים, קצבת זקנה, קצבת נכות ועוד וישנם מקרים בהם החלוקה לא תהיה שווה בין בני הזוג.

במידה ובני הזוג מבקשים לשנות מהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, עליהם לחתום על הסכם הנקרא "הסכם ממון". במסגרת הסכם הממון, רשאים בני הזוג לקבוע חלוקת רכוש שונה מחלוקת הרכוש הקבועה כברירת מחדל בחוק יחסי ממון. עם זאת, חשוב לציין כי הסכם ממון צריך לקבל אישור של ערכאה משפטית (במידה והוא נחתם לאחר נישואין), או של נוטריון (במידה וההסכם נחתם לפני נישואין ובקרב ידועים בציבור).

מהו הליך גישור?

כאמור, את הליך הגירושין ניתן לנהל באמצעות הליכים משפטיים בערכאות השיפוטיות השונות אך מכאן ואילך, אנו נבקש לדון ולסקור את הדרך השנייה, שהיא הליך גישור.

המילה "גישור" נגזרת מהמילה "גשר", כלומר: גישור הוא הליך שבמסגרתו צדדים ניצים מקיימים הידברות בסיוע של צד שלישי. כל זאת, לצורך הגעה להבנות הדדיות ולהסכמה. מכאן גם הנגזרת של המילה "גשר". תכליתו של הליך גישור, היא לגשר בין צדדים.

הליך גישור, בניגוד להליך משפטי, לא מתנהל מול שופט או אדם בעל סמכויות "הכרעה". הליך גישור הוא הליך וולונטרי, אליו פונים בני הזוג (או צדדים שהתגלעה ביניהם מחלוקת) מרצונם החופשי.

גישור הנערך במסגרת הליך גירושין, נערך לרוב ע"י מגשר (צד שלישי) שהוא גם (וכך גם רצוי) עורך דין משפחה, בעל ניסיון רב בתחום הגירושין.

נעיר, שהליכי גישור הם הליכים נפוצים מאוד במסגרת מערכת המשפט ולא רק בתחום דיני המשפחה, אלא גם בתחום המשפט האזרחי ואפילו בתחום המשפט הפלילי.

זאת ועוד: הליך גישור בתחום דיני המשפחה הוא הליך הטומן בחובו יתרונות רבים, כפי שנסביר בהמשך וכפי שהיטיב לפסוק בית המשפט העליון בנדון:

"לדין פנים זועפות, לפשרה פנים שוחקות. הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אש המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית מזעיפה בדרך כלל את פניה למי מן המתדיינים. היא סופה המשפטי של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה" (ע"א 97\1639 אגיאפוליס נ' טרה סנטה).

כיצד מתנהל הליך גישור?

בניגוד להליך משפטי פורמאלי, הליך גישור מתנהל בדרך של הידברות. בתחילה, על הצדדים לרצות לקיים הליך גישור, ומעצם הגעתם לגישור הינם למעשה מצהירים כי ברצונם לסיים את פרק הנישואין על דרך של הבנות הדדיות והסכמות או לחילופין מצהירים על משבר בחיי הנישואין ואולם חפצים לתת הזדמנות נוספת ולקיים ניסיון כן ואמיתי לשלום בית.

לאחר שהצדדים מגיעים לתובנה ולהסכמה לקיים הליך גישור, עליהם למצוא מגשר מוסמך.

ככלל, רצוי למצוא מגשר שהוא גם עורך דין בתחום המשפחה והגירושין. למגשר מיומן בתחום זה, יש יתרון רב בהליכי גישור בתחום הגירושין. מגשר בעל ניסיון יבין את הקשיים של הצדדים ויזהה ביתר קלות את העמדות של הצדדים יתרגם אותם לאינטרסים של הצדדים, במסגרת הליך הגישור ויביאם לכדי סגירת פערים והסכמה.

היתרון הגלום בבחירת עורך דין משפחה כמגשר הינו כי עורך דין לגירושין "חי את השטח" מופיע באולמות בתי המשפט ובתי הדין ויכול לסייע במקרים בהם הוא נאבק למקרים שיושבים לפניו ולמנוע את אותו מאבק שהוא מנהל עבור בני הזוג X מבני זוג Y שהגיעו אליו לגישור.

לאחר בחירת המגשר, הצדדים יתייצבו לפגישות בהתאם לשיקול דעת המגשר או לרצון הצדדים יכול פגישות יחד, יכול פגישות נפרדות ואז יחד. כל דבר שהוא נכון ומקדם את המקרה שלפניי המגשר. בהמשך, נציג את היתרונות הנלווים להליך גישור, אך כבר בנקודה זו נבהיר, שבניגוד להליך משפטי, הליך גישור מהיר בהרבה מהליכים משפטיים.

אין צורך להמתין חודשים ארוכים לדיונים בבית המשפט. הליך גישור מתנהל ברציפות ומישיבה לישיבה. כמו כן, בניגוד להליך המשפטי, הליך גישור מתנהל כל עוד בני הזוג מבקשים לנהלו. כלומר, מצד אחד, אין כל הגבלה על מספר ישיבות הגישור שבני הזוג ירצו לקיים מצד שני, המטרה צריכה להיות הליך קצר משמעותית.

בתום המפגשים של הליך גישור גירושין, ינוסח הסכם הגירושין על ידי המגשר ומאחר ומדובר בגישור הנערך במסגרת דיני המשפחה, יהיה צורך להגישו לאישורן של ערכאות משפטיות כדי לקבל תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים.

במידה ובני הזוג לא הצליחו למצות את הליך הגישור ולהגיע לידי פשרה, הרי תמיד פתוחה בפניהם הדרך לעתור לבית המשפט ולנהל הליך משפטי. כאמור, הליך גישור הוא וולונטרי ולא מחייב, בניגוד להליך משפטי.

איך בוחרים מגשר?

עוה"ד לוסי מאיר מבהירה:

"על אף שהגישור הוא דרך מטיבה ואופטימלית לסיום חיי נישואין, עדיין אנחנו מדברים על גירושין. ההיבטים הפסיכולוגיים והרגשיים שחווה כל אדם לקראת הליך גירושין תופסים מקום מרכזי ויש לדעת איך לתת להם מקום, מענה ומשקל ראוי כדי להוביל את הזוג להסכמות"

כלומר, גם במסגרת הליך גישור אנחנו יכולים לגלות מהר מאוד שהרגשות של הצדדים הם אלו שמנהלים את ההליך עצמו, ולא ההיגיון והאינטרסים האמיתיים. כלומר, הפחד, האגו, הבלבול תופסים מקום, וכשאלו תופסים מקום מרכזי וכבד הם יכולים להוביל לכישלון הגישור ככל שלא יודעים ומנוסים לטפל בהם.

משכך, בבחירת המגשר בדקו – את ניסיונו של המגשר, את הוותק שלו, הצלחותיו בגישורים שצלחו ולא כשלו, היכולת שלו להבין את הרגש האופף את הליך הגישור ולמתן אותו למען הצלחת הגישור.

לרוב, ייטב לבחור במגשר שהוא עורך דין "שחי את השטח" ויוכל להבהיר לכם כשהגעתם למחלוקת בעניין מסוים מה עשוי בית המשפט או בית הדין לפסוק במחלוקת שלכם ושיוכל גם להציע לכם פתרונות מגוונים הכיצד ניתן ליישב את המחלוקת במסגרת ניסוח הסכם הגירושין.

אל תהססו לשאול אותו כמה זמן להערכתו עשוי לקחת הליך הגישור, שכן גישור טוב לא אמור לקחת זמן רב, לא אמור להימרח כמו מסטיק ועליו להתבצע בשיטתיות ובמגמתיות לסיים במינימום זמן ומינימום מחירים נפשיים.

האם מגשר חייב להיות עורך דין?

עורכת הדין לוסי מאיר משיבה:

"המגשר אינו חייב להיות עורך דין, אך הניסיון שלי מוכיח, שמגשר שהוא לא עורך דין, אינו משרת היטב את הלקוח. הגיעו אליי לגישור אחרי 8 חודשים (!) ממגשר אחר שלא היה עורך דין ואני שואלת אם כך – מה היתרון של גישור על פני הליכים משפטיים ארוכים??. מניסיוני, במסגרת הליכי גישור אותם ניהלתי ומנהלת, אינני חוששת לומר לצדדים, גם בכובעי כמגשרת, בנקודת מחלוקת, מה אומר החוק ומהי הפסיקה בהקשר של המחלוקת הנוגעת אליהם, מה שמסייע לקדם את הפתרון היצירתי למקרה שלפניי וכן את ההבנה וההסכמה בנוגע לאותה מחלוקת".

למעשה, הגישור אף פעם לא נעשה בחלל ריק, תמיד צריך לדעת מה יקרה במקרה והמחלוקת הספציפית שלכם תגיע להכרעה בבית משפט או בבית הדין, ומשאתם יודעים מה עלול לקרות הרי לכם דרך לקצר את ההליך ולסיימו בהבנות מבלי להגיע לערכאות שיפוטיות.

אילו יתרונות יש בהליך הגישור?

להליך גישור יש מספר רב של יתרונות. להלן, נמנה את חלקם העיקרי:

ייעול כספי: בחישוב כולל, הליך גישור זול בהרבה מאשר הליך משפטי. אומנם, ישיבות גישור וניסוח הסכם עולים כסף, אך מדובר בעלויות נמוכות בהרבה מהעלויות הנלוות לניהול הליכים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר בניהול הליכים משפטיים בתחום הגירושין, שלא אחת מתפרשים על מספר הליכים משפטיים.

שמירה על קשר תקין: הליך גישור – תכליתו להביא את הצדדים לידי הסכמה, הבנה ושמירה על קשר תקין. בניגוד להליך משפטי, שלא פעם מעכיר עוד יותר את מערכת היחסים בין בני זוג, הליך גישור דווקא מסייע לשמר ולחזק את הקשר עם בן או בת הזוג, במהלך הליך הגירושין, והכי חשוב מייצר תקשורת בדיוק במידה הנדרשת כדי להמשיך ולנהל שיח וקבלת החלטות על הילדים המשותפים, בעתיד.

יעילות: כאמור, הליך משפטי עשוי להימשך תקופה ארוכה מאוד. כאשר אנו כותבים "תקופה ארוכה", אנו מתכוונים לתקופה שעלולה אף לארוך מספר שנים, במיוחד כאשר הליך גירושין מתנהל במספר ערכאות משפטיות. בניגוד לכך, הליך גישור מתנהל ביעילות, במהירות ובתכיפות. במקום להיות כפוף ליומנו של שופט שמקבל לטיפולו אלפי תיקים, אתם כפופים ליומנו של המגשר ורצוי לקבוע מפגשים תכופים מראש, בני הזוג יכולים לקיים מספר ישיבות גישור במשך מספר שבועות בודדים וכך לסיים את כל המחלוקות ביניהם בזמן קצר משמעותית מהליכים.

שליטה: הליך משפטי נשלט ע"י בית המשפט. הדיונים, סדרי הדין וההליכים נקבעים על פי רצונו והוראותיו של השופט/ת, דיינים, בית המשפט והחוק. בניגוד לכך, בהליך גישור ההליך עצמו נשלט ע"י בני הזוג. הוא מתקיים כאשר בני הזוג חפצים בכך. במידה ובני הזוג מעוניינים במספר ישיבות, אזי תתקיימנה מספר ישיבות. במידה ובני הזוג מבקשים להפסיק את הגישור לתקופה, כדי להתייעץ, הם רשאים לעשות כן. לא כך בהליך משפטי, הנשלט ע"י בית המשפט בלבד.

חשוב לציין שההסכמות הן הבנות שאנחנו בני הזוג ביחד עם המגשר הגענו אליהם, מתוך היכרות שלנו את עצמנו, את ילדינו ומה אנחנו רוצים עבורנו ועבורם ביום שאחריי להבדיל מהחלטה שיפוטית או פסק דין ש'מוכתב' לנו.

בשולי הדברים, נעיר כי כמעט תמיד יהיה קל לנו יותר ליישם הסכם שאנחנו הסכמנו עליו, להבדיל ממה שהוכתב לנו על ידי שופט או דיין במסגרת פסק דין.

החסרונות בהליך גישור:

להליך גישור יש גם מספר חסרונות, עליהם נבקש לשים דגש, כדלקמן:

לעיתים, חוסר הכרעה עשוי להיות בעוכרי בני הזוג: לעיתים קיימות נסיבות שבהן אי אפשר לגשר בין בני זוג. כלומר, לעיתים יש צורך בהכרעה עובדתית או הכרעה משפטית, או פשוט ב"מבוגר אחראי" בדמות שופט, שיידע לסמן קו ברור ולשים סוף למחלוקת. מגשר אינו יכול לעשות כן, משום שבסמכותו רק לגשר בין בני הזוג, בהסכמה ובהידברות. לכן, לצערנו, ישנם מקרים בודדים שבהם הליך גישור פשוט לא מתאים לצרכי בני הזוג.

חשוב לציין, כי יכול ואחר הליכה לדיון אחד, בו השופט יחווה דעתו על הסיטואציה או על המחלוקת, יחזיר את הצדדים לשולחן המו"מ או לגישור עם הכוונה. בכל מקרה לצרכי גישור, פשרה, הבנות והסכמות הדרך תמיד פתוחה ובכל עת.

חוסר איזון בין הצדדים: במקרה בו צד אחד הוא חלש משמעותית מהצד האחר, לרבות ובפרט במקרים של אלימות במשפחה, אין ולא ניתן לקיים הליך של גישור, ברור שהצד החלש, יוותר עד להגעה להסכם מקפח, שאין לו שום מקום במשטרנו המשפטי בטח לא בהליכי גישור.

האם נכון שעדיף להגיש תביעה משפטית ולא ללכת לגישור?

ישנה סברה רווחת שמי שאץ להגיש תביעה קודם, מצליח יותר, אז זהו שסברה זו לא מדויקת- בלשון המעטה.

כל מקרה נבחן לגופו. אין ספק שכשנכנסים אליי אנשים אני קוראת להם "הנחושים", כלומר: צדדים שמסורים טוטאלית לגישור, שמוכנים לעשות הכל כדי לא להגיע לערכאות שיפוטיות ולסיים את הנישואין בדרך של הסכם כולל. לאלו בהחלט רצוי ומומלץ להתחיל בגישור.

אולם, במקרים בהם הצדדים או רק אחד מהם, אינם בשלים באופן טוטאלי לגישור הרי שאז בהחלט עשוי להיווצר מצב שבו אחד הצדדים ירוץ לערכאה השיפוטית הנוחה לו ויגיש תביעות בשעה שהוא סבור שהגישור אינו משרת אותו.

במקרה ובו צד מיהר והגיש תביעות לערכאה הנוחה לו, אבל עדיין חפץ בהסכמות או גישור או ניהול מו"מ, במקרה ובו האישה הגישה תביעות אבל אתה עדיין חפץ בהסכמות, במקרה שהייתם בגישור ובמהלך הגישור בעלך הגיש תביעה אבל את עדיין חפצה בגישור או ניהול מו"מ בכדי להגיע להסכם – חשוב לדעת – תמיד ניתן להקפיא את ההליך המשפטי לצורך הליכה לגישור או לצורך ניהול מו"מ – שאז אף אחד מהצדדים לא מנהל את התביעות שהוגשו וממשיכים בגישור גירושין או ניהול מו"מ בגירושין.

טיפים לזוגות המבקשים לקיים הליך גישור:

כאמור, הליך גישור עשוי לא להתאים לכולם, אך הוא בוודאי עשוי להתאים לרבים. עבור מי שאכן מעוניין לפנות להליך גישור, נציג מספר עצות מועילות בנדון:

שאל את עצמך: האם את/ה מבין, ש"מחיר" הגישור הוא למעשה לשבת ולדבר עם הצד השני באותו חדר? אם אין לך כל מניעה לשבת ולדבר וגם הצד השני רואה בכך כמוך הרי שהינכם מתאימים להליך של גישור. אם התשובה היא "אני איתה לא יושב באותו החדר" – כנראה שגישור אינה הדרך המתאימה לכם או לפחות לא בשלב הזה.

לנהל גישור בכנות: אם החלטתם ללכת על הליך של גישור, אנו סבורים, כי הליך גישור צריך לנהל בתום לב, בהגינות. לכן, אם אתם באמת מעוניינים לנהל הליך גישור, נהלו אותו בהגינות, תוך חשיפת מסמכים ככל שנדרש, וממילא כל האמור בהליך הגישור הינו חסוי ואינו מועבר לשום גורם שיפוטי.

לבחור מגשר מוסמך: כאמור, חשוב לבחור מגשר שהוא גם עורך דין משפחה. אין טעם לפנות למגשר שאין לו ניסיון בתחום הגירושין והמשפחה, משום שהגישור יהיה הרבה פחות אפקטיבי ובקלות יכול להוביל לכישלון הגישור וחבל.

לסיכום:

גישור גירושין הוא כלי מצוין לנהל הליך גירושין יעיל, זריז וגם זול – אל תהססו לרגע ולכו האלטרנטיבה של גישור גירושין. זכרו תמיד שעדיף לחיות חיים טובים ונעימים, עדיף לנהל תקשורת מטיבה עם הגרוש/ה בפרט כשיש ילדים שממילא צריך לקבל עליהם החלטות משותפות, לא עדיף לעשות זאת בנעימות?!
בגישור גירושין – התקשורת הזו מושגת!! והיא מכאן והלאה, חשבו פעמיים לפני שאתם מתחילים "מלחמת" גירושין, יש אלטרנטיבות נוספות וטובות!! ומחובתכם הן עבור עצמכם והן ובעיקר עבור הילדים שלכם – לנסות אותן!

בחרו יחד, או תנו לאחד מכם לבחור את המגשר/ת שתלווה אתכם בהליך גישור גירושין עד לניסוח הסכם גירושין ואישורו בבית המשפט. אם הצד השני בחר עבורכם את זהות המגשר/ת – כנסו לאתר של אותו מגשר/ת קראו עליה/ו, בדקו שהמגשר/ת הנבחר הינו עורך דין לגירושין, בעל ניסיון, מיומן והצלחותיו להוביל צדדים להסכם גירושין רבות הן!