לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
מזונות ילדים (בעקבות בע"מ 919/15) 2019-06-01T11:15:17+00:00

מעוניין/ת לקבל פרטים על שינויים בפסיקת מזונות הילדים?
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

עמוד/עמדי על מקסום זכויותיך, לצד שמירה על סיפוק צרכי הילדים, הן הממוניים והן הלא ממוניים.

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

מזונות ילדים (בעקבות בע"מ 919/15)

כיום, בית המשפט יוצר מהפכה של ממש בתחום דיני המזונות. כאשר שני הורים מקיימים משמורת פיזית משותפת ושוויונית, אזי הם יחויבו באופן שווה בחלוקת מזונות ילדיהם, בגילאי 15– 6 שנים. חלוקה זו תיעשה לפי יכולותיהם הכלכליות ואף יופחת החיוב של האב. במאמר זה נסקור: מהם מזונות, אלו ערכאות דנות במזונות ילדים, מהו הדין הקודם לפסק הדין של בית המשפט העליון, ומהי ההלכה כיום בעקבות פסק הדין המכונן, המצוין בכותרת.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בענייני משפחה.

מזונות:

בעת שינוי באורח חייהם של ילדים, לאור פרידת הוריהם, תתערב המערכת המשפטית, וזאת על מנת להבטיח קיום התפתחות תקינה וסיפוק צרכיהם של הילדים. אחת ההשפעות, מלבד הסדרי מגורים, הינה תשלום המזונות, כדי להבטיח כי שני ההורים ידאגו לאספקת תנאי מחייה בסיסיים לילדיהם.

על פי ההלכה היהודית, חובת המזונות מוטלת על האב.

גילאי 6–0: "קטני קטנים" – בגילאים הללו הילדים (לכאורה) שוהים אצל האם, כחלק מחזקת הגיל הרך שעודנה קיימה ואז, חובת המזונות הינה אבסולוטית על האב. חובה זו נובעת מעצם האבהות ולא מעצם קשר הנישואין. האם פטורה לגמרי ממזונות אלה, בלי קשר למצבה הכלכלי.

גילאי 15–6: "קטנים" – על פי הדין הדתי, מדובר בדין צדקה, אשר תלוי במצבו וביכולתו הכלכלית של האב, וזאת בנוגע למותרות ולא לתנאי מחייה בסיסיים. על פי פסיקה תקדימית (לעיל), נקבע כי כאשר מדובר במשמורת משותפת, וכאשר בני הזוג משתכרים באופן זהה, המזונות יתחלקו בין האב לבין האם. ישנם מקרים, שבהם תמשיך המשמורת כמשמורת בלעדית אצל האם. אז, נטל המזונות יהיה על האב. החובה אינה נגזרת מיכולתו הכלכלית של האב, אלא מצרכיו המינימליים של הילד הספציפי.

גילאי 15–18: "גדולים" – על פי ההלכה, אין חובה למתן מזונות מדין חובה (כלומר – מזונות שכוללים התייחסות לצרכים הבסיסיים של הקטין) בגילאים הללו. עם זאת, בישראל קיימת חובת מזונות, אם כי מופחתת, כלומר – מזונות מדין צדקה, אשר חלים, ככלל, באופן שווה, על שני ההורים, בהתאם ליכולת ההכנסה שלהם.

מי הן הערכאות הדנות במזונות ילדים:

בישראל, קיימת סמכות בלעדית בעניין נישואין וגירושין, לבית הדין הרבני, וזאת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים"). מלבד סמכותם הבלעדית הזאת, יש לבתי הדין הרבניים סמכות לדון בכל נושא שהוא כרוך מטבעו לנושאים שבסמכות בלעדית, כמו בענייננו, מזונות ילדים. סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע –

הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג.

כך שבמקור הדין והחוק, לבית הדין סמכות לדון במזונות הילדים ובמזונות האישה וניתן לכרוך תביעה זו לתביעת הגירושין. יחד עם זאת קיימות הלכות משפטיות של בית המשפט העליון לפיהן לא ניתן לכרוך מזונות ילדים לבית הדין הרבני, ועל כן שאלת מזונות הילדים בבית הדין הרבני, ככל שלא מוסכם על הצדדים כי תידון בבית הדין הרבני, יכולה לגרור אחריה הכרעה משפטית מקדמית בשאלה למי הסמכות? מה שנקרא "מרוץ סמכויות" או "מרוץ החלטות" – אולם זה נושא שלם שאינו מעניינו של מאמר זה.

ערכאה נוספת היא בתי המשפט לענייני משפחה, השואבת את סמכותה מכוח חוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 (להלן: "חוק בתי משפט לענייני משפחה"), העוסק בכל נושאי התא המשפחתי. לאור סמכותן של שתי הערכאות לדון בנושאים זהים, נקבע באופן כללי – כי הראשונה שרוכשת סמכות, הינה הערכאה שאליה ניגשים ראשונים בזמן, דבר המכונה "מרוץ סמכויות".

הדין לפני בע"מ 919/15 ומה היה נהוג עד היום לפסוק למזונות ילדים?

בדין העברי, חלוקת דמי המזונות עד גיל 6, נעשתה תוך חיוב האב בלבד, ללא בחינת יכולתו הכלכלית, למעט מזונות מדין צדקה, בהתאם לחלוקת הגילאים שהוצגה בחלק הקודם.

טרם בע"מ 919/15, התגבשה הנורמה בערכאות המשפטיות שלפיה "צרכים – הכרחיים" של ילד אחד נאמדים בכ- 1,400 ש"ח לחודש זה עבור ביגוד, הנעלה, מזון, נוסף על כך היה חיוב במדור קרי ככל שהאם שוכרת דירה על האב לשאת בשליש עד מחצית מדמי השכירות (ילד אחד 30%, 3 ילדים ומעלה 50% מדמי השכירות), הוצאות חינוך והוצאות בריאות חריגות מתחלקות שווה בשווה בין ההורים

מדוע היה צורך בשינוי בפסיקת מזונות ילדים?

עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כי החל משנת ה- 2000 לערך, החלו יותר ויותר מאבקי משמורת מצד האבות החפצים בזמן ממושך יותר עם הילדים. אם קודם לכן, נהוג היה כי האב פוגש בילדיו פעמיים בשבוע (ימי ב' וד' לצורך העניין) למספר שעות בודדות (שעה 16:00 – 19:00) וכל סופ"ש שני, הרי שהחלו אבות, בעיקר כאלו שהיו מעורבים קודם לגירושין בגידולם של הילדים – אך לא רק, לדרוש זמן ממושך יותר עם הילדים כלומר: זמן שכולל לא רק 3 שעות אחה"צ אלא גם לינה בבית האב כך שהוא משיבם למסגרת החינוכית יום למחרת ועוד ועוד זמן שהות שנדרש על ידי האבות.

ואכן עם דרישה זו, החלו בתי המשפט "שוברים את הראש" הכיצד יש לפסוק מזונות בזמני שהות ארוכים יותר אצל האב. שאז מצאנו פסקי דין שבמשמורת משותפת קובעים את המזונות של 1,400 ₪ + מדור, + חינוך + רפואי חריג, אלא שהיה בסוף הפחתה של 25% מהסכום שנפסק או 50% או 10% ולא הייתה אחידות בפסיקה.

החשיבות העיקרית של פסק הדין, בע"מ 919/15, היא בכל הנוגע למזונות במשמורת משותפת, ולמה היינו זקוקים לו? נסביר –

כאשר הורים מתגרשים, אך מקיימים משמורת משותפת, דהיינו – משמורת שווה או כמעט שווה מבחינת השהות של כל אחד מההורים עם ילדיהם אזי גם מבחינת ההוצאות הכספיות, הרי שההוצאות הכספיות המוטלות היום על אב שרואה את ילדיו זמן שווה או כמעט שווה כמו האם – נדרש למעשה לשאת בכפל – הן במזונות שנפסקו לו להעביר לידי האם והן בהוצאות הכספיות שמוציא הוא על הילדים בזמן שהם אצלו. הרי שאז עולה השאלה, מדוע על האב לשאת במזונות בכפל?? מכאן, נוצר פסק הדין המכונן, שעליו נעמוד בחלק הבא.

ההלכה בבע"מ 919/15:

בפסיקת פה אחד, בהרכב של 7 שופטים, קרה המהפך במזונות ילדים. הוחלט כי בגילאים 15–6, שני ההורים יחויבו באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, במידה ומדובר במשמורת משותפת. נעיר – כי הפסיקה מתייחסת לסיטואציות שבהן ההורים מרוויחים בערך באופן שווה, ובהיעדר פערי שכר משמעותיים. זאת אומרת, החלוקה תיעשה לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות והמקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, חלוקת המשמורת הפיזית בפועל ולפי נסיבות המקרה. ההוצאות שיוזכרו כעת, נקבעו בהתאם להצעתה של השופטת דפנה ברק–ארז: הוצאות יומיומיות כמו מזון, בילויים וכדומה. הוצאות נוספות הינן על ספרי לימוד, בגדים והנהלה. הוצאות אלו ירוכזו על ידי ההורה אשר ייקרא: "ההורה המרכז" – שתיקבע זהותו על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

כיום, הדרך להכרעה וקביעת מזונות ילדים, הינה לאחר שנקבעו הפרמטרים הבאים:

(1) קביעת צרכי הילדים;

(2) יחס ההכנסות בין ההורים;

(3) יחס זמני השהייה של כל אחד מההורים עם הילדים;

ובנוסחה:

יחס ההכנסות

ההוצאות שמוציא אותו הורה כאשר הילד אצלו (על פי יחס זמני השהות)
=
סכום המזונות שייפסק

בואו ננסה לפשט את זה עוד יותר על ידי הדוגמא הבאה:

רונן ואורלי נשואים מזה 13 שנים, במהלכם נולד להם הקטין אסף בן 8 שנים. נאמר שהכנסתה של אורלי עומדת על סך של 6,000 ₪ והכנסתו של רונן הינה 13,000 ₪, צרכיו של אסף נקבעו על סכום של 2,300 ₪ לחודש. אורלי תהיה עם הילד אסף ימי ראשון, שלישי, חמישי וכל סופ"ש שני עד יום א' שתחזיר למסגרת החינוכית, רונן יהיה עם אסף שני, רביעי וכל סופ"ש שני עד יום א' שיחזיר למסגרת החינוכית

יחס ההכנסות בין הצדדים בדוגמה לעיל, הוא כמפורט להלן:

6,000 ₪ (הכנסת האם)
+
13,000 ₪ )הכנסת האב)
=
19,000 ₪ (סה"כ הכנסות המשפחה)

משכך – יחס ההכנסות יהיה כ- 31% לאם וכ-69% לאב.

אמרנו שלצורך הדוגמא צרכיו של אסף עומדים על 2,300 ₪ בחודש

מכאן וכפועל יוצא כי החיוב במזונות בהתאם ליחס ההכנסות יהיה:

האב –X 69%= 1587 2,300

האם – X 31%= 713 2,300

בכך לא תם, הרי כל הורה מוציא על אסף בזמן שהוא אצלו וכמה?

לפי יחס זמני השהות בהתבסס על הנתונים בדוגמה לעיל הרי שיחס זמני השהות של הקטין עם כל אחד מהוריו הוא ביחס של 60% לאם, 40% לאב.

מכאן איפוא עולה כי צרכי הקטין בהתאם לזמני השהות בין הצדדים יהיו:

האב – X 40%= 920 ₪2,300

האם – X 60%= 1,380 2,300 ₪

משכך על האב לשלם לאם מזונות הקטין כפי חלקו בהתאם ליחס ההכנסות בקיזוז והפחתת ההוצאות שהוא מוציא ביחס לזמני השהות;

ובמספרים: 1587-920= 667 ₪

הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות – האם עדיין חצי חצי על ההורים??

חשוב לדעת, כי היום הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות, גם אלו נפסקים על פי יחס ההכנסות באופן שהיום יותר ויותר רואים פסקי דין של נשיאה בהוצאות שנהגנו לקרוא להם "מחציות" (במובן זה שההורים היו משלמים חצי חצי) על פי יחס הכנסות כך שבדוגמא למעלה, רונן ישלם על כל הוצאת חינוך או רפואי 69% מגובה ההוצאה ואורלי 31% מגובה אותה הוצאה.

חשוב לציין כי מאז יולי 2017 – מעת יצא פסק הדין של העליון, בתי המשפט לענייני משפחה מיישמים את ההלכה של העליון ואולם נראה כי אין עוד תשובה אחידה לפסיקת מזונות, ועד אשר יושרש קו אחיד בין השופטים, אנו מצויים היום בעולם של חוסר וודאות בפסיקת מזונות הילדים, כמו כל שינוי שלוקח לו את הזמן שלו "לתפוס". חשוב ליטול ייעוץ וליווי משפטי ממשרד המצוי והבקיא בכל השינויים האחרונים ובכל פסיקה חדשה שיוצאת בעניין פסיקת מזונות לילדים הן של בית המשפט לענייני משפחה והן של בתי המשפט המחוזיים.

לסיכום:

במאמר זה הצגנו פסק דין, שבו נפסק לראשונה, כי ההורים חבים במזונות באופן שווה מדין צדקה, כאשר משמורת הילדים משותפת ורמת ההשתכרות של ההורים זהה. בכל הקשור לדיני מזונות, בית המשפט יבחן את הנסיבות ואת הכנסותיהם של ההורים, יחס ההכנסות ביניהם, יחס זמני השהות בין ההורים. כמו כן, בית המשפט מותיר לעצמו שיקול דעת נרחב באשר להוצאות, מה ישפיע ישירות על גובה המזונות, מהן ההוצאות שתלויות שהות ומה לא, מהן צרכיו של אותו ילד לאותה משפחה, שלאחר שיוכרע גובה צרכיו או אז יפסקו על פי יחס הכנסות וזמני שהות וכדומה. חשוב לזכור, כי הפסיקה עלולה להשתנות ממקרה למקרה. אי לכך, חשוב להיוועץ עם עורך דין לענייני משפחה הבקיא בשינויים ובתמורות החלים יום יום בעולם פסיקת מזונות הילדים, לצורך הבנת ההליך. עורך דין שיאבק עבורכם למיקסום זכויותיכם לצד שמירה על סיפוק צרכיהם של הילדים הן הממוניים והן הלא ממוניים.

צור קשר

נושאים מומלצים

תחומי ההתמחות שלנו:

גירושין

התמחות מיוחדת בייצוג צדדים להליכי גירושין, תוך הקפדה על תכנון אסטרטגיה פרטנית וליווי אישי עד לתום ההליכים…

חלוקת רכוש

ייעוץ וליווי משפטי בהליכים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, בהסכמה או באמצעות בית המשפט…

צוואות

בעת ניסוח צוואה נדרשת מאיתנו אחריות גדולה כלפי המצווה והשארים. ניסוח צוואה מדוייק ימנע מאבקים בעתיד…

גישור

עו"ד לוסי מאיר הנה מגשרת מוסמכת בעלת ניסיון והתמחות בהליכי גישור בין בני זוג כאלטרנטיבה למאבקי גירושין…

הסכמים

דיני המשפחה מציגים אתגרים רבים בכל הנוגע לניסוח הסכמים משפטיים מורכבים מסוגים רבים ולמטרות מגוונות…

משמורת

הילדים חשובים יותר מהכל – זאת לא רק סיסמא אלא דרך חיים. אנחנו כאן על מנת לשמור על האינטרסים שלך…

מזונות

בין אם המדובר על מזונות ילדים ו/או מזונות אישה, לפני או לאחר הליכי הגירושין, לעו"ד לוסי מאיר ידע וניסיון נרחב בתחום…

ידועים בציבור

רוצה לקבל הכרה בזכויות של ידועים בציבור? למשרדנו ניסיון רב בטיפול אפקטיבי בזכויות של ידועים בציבור…

אפוטרופסות

משרדה של עו"ד לוסי מאיר מתמחה בטיפול משפטי מהיר ואפקטיבי לצורך מינוי אפוטרופוס על פי דין…

לקוחות ממליצים:

"זר לא יבין את התהליך הקשה, מלבד מי שעבר גירושין…לצד מקצוענות ראויה להתפעלות היית לי לעוגן בים סוער… אני משוכנע ומודע מה הייתה תרומתך עבורי ועבור ילדי כאשת מקצוע מהשורה הראשונה"
י.א – מרץ 2015
"אני רוצה להודות לך על הטיפול המסור ומקצועי בתביעה שהגשתי נגד בן זוג לשעבר…אני ובתי מודות לך מקרב לב על התוצאה המצוינת שהגעת אליה בביהמ"ש"
ר.ל – אפריל 2015
"אני באופן אישי רוצה להעניק לך הוקרה ומלוא הערכה ולהודות לך על הטיפול המקצועי על ההקשבה והסבלנות, על מהירות התגובה, על המסירות וההקרבה לנתינת השירות"
א.פ – אוקטובר 2014
לקוחות ממליצים

צור/צרי איתנו קשר
מלא/י פרטים לקבלת ייעוץ אישי מהיר:

  • גישור בהליך גירושין

    גישור בהליך גירושין: גשר של תקשורת ביניכם

    למה לבנות חומה שמפרידה בין אנשים כשאפשר בפחות תקציב ועוגמת נפש לבנות גשר שמחבר בין אנשים? בהליך הגישור לא רק שנחסוך עבורכם את ההליכים המשפטיים הקשים הכרוכים בגירושין, עוגמת נפש ועלויות רבות אלא שניצור [...]

  • כמה שווה מוניטין של רופא בעת גירושין?

    כידוע רופאים רבים נוהגים לעבוד במקביל הן כעצמאים והן כשכירים כך למשל, רופא מומחה, יכול לעבוד בבית חולים, לעבוד בקופת חולים ובנוסף לנהל מרפאה פרטית או שתיים בבעלותו או בבעלות של אחרים. יתר על [...]

  • הדרך המהירה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

    רוצה לצאת עם הילדים לטיול בחו"ל אך גילית בדקה ה-90 כי בת או בן הזוג לשעבר הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ? עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כיצד ניתן לפעול בדרך המהירה ביותר על מנת [...]

  • הסכם חלוקת עיזבון - מה הדין?

    הסכם חלוקת עיזבון – מה הדין?

    דיני הצוואות והירושות, הינם רובד חשוב וניכר בדיני המשפחה. העיסוק בצוואות וירושות נוגע לכל, ובשל היותו נושא סבוך ומורכב, מומלץ לשאוב מידע ולו הבסיסי ביותר, בכל הקשור לנושא. בבוא היום, כל אדם מוצא עצמו מתעסק [...]

  • חלוקת ירושה - כיצד עושים זאת ומה חשוב לדעת?

    חלוקת ירושה – כיצד עושים זאת ומה חשוב לדעת?

    ענייני צוואות וירושות, יכולים לפגוש כל אדם במהלך חייו, הן על ידי כתיבת צוואה בעניינו והן כאשר קרוב אליו נפטר ומוריש לו חלק על פי ירושה או על פי צוואה. יש להבדיל בין השניים, מכיוון [...]

  • צוואות

    צוואות

    צוואה היא אחד המסמכים המשפטיים הנוגעים לכולנו, במסגרתה קובע כל אדם מי יירש את רכושו לאחר פטירתו. עריכת צוואה מעלה שאלות רבות כגון: באיזה שלב בחיים יש לערוך צוואה? האם גם ידועים בציבור זקוקים לצוואה? [...]

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן