כעורכת דין מנוסה לדיני משפחה ולגירושין, מלווה עורכת הדין לוסי מאיר את לקוחותיה בנבכי אחד מהנושאים הטעונים ביותר בגירושין –חלוקת רכוש בין בני הזוג.

עו"ד לוסי מאיר מסייעת ללקוחותיה להגדיר את מטרותיהם באופן ברור, על מנת להמשיך לקיים את אותה רמת איכות החיים בה הורגלו לפני הגירושין.

חלוקת רכוש הינו אחד מעוגני המחלוקת המרכזיים, הרגישים והקשים בהליך גירושין ו/או בהליך פרידה כבני זוג ידועים בציבור.

זאת כיון שכל אחד מהצדדים חפץ לקבל נתח גדול ככל שניתן מהרכוש, על מנת שיוכל להמשיך לקיים רמת חיים הדומה לזו שניהל לפני הפרידה.

האם להיקף הרכוש ישנה השפעה על אופן חלוקת הרכוש?

קיים הבדל תהומי בין בני זוג עתירי ממון לבין בני זוג שמרבית רכושם מסתכם בדירת מגורים אחת. בקרב בני זוג עתירי ממון, בדרך כלל השאלה היא לא כיצד מחלקים את הרכוש, כי אם מה מחלקים, ומה לא.

יש לציין כיתיקים של בני זוג עתירי ממון דורשים לא אחת פתרונות יצירתיים, אשר מאחוריהם עומד סיעור מוחות של צוות מומחים המשתף פעולה עם משרד לוסי מאיר עורכת הדין, לרבות ליווי של רואי חשבון, אקטוארים, מומחי נדל"ן, עוסקים בדיני חברות וכיו"ב.

חלוקת הרכוש נוגעת לכל זכות בעלת שווי כלכלי שהצטברה בידי מי מבני הזוג במהלך החיים המשותפים, כגון: נכסי דלא ניידי, מיטלטלין, כלי רכב, זכויות סוציאלית, פנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות, מוניטין עסקי ואישי, זכויות באופציות ומניות, כאשר בחלוקת הרכוש לוקחים בחשבון גם חובות כספיים (נכסים שליליים).

יש לערוך הפרדה בין בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 – שאז חלה עליהם חזקת השיתוף, לבין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74, שאז נכנס חוק יחסי ממון בין בני זוג ומכוחו הסדר איזון משאבים.

מהי חזקת השיתוף?

חזקת השיתוף חלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 ועל בני זוג ידועים בציבור. הלכת השיתוף קובעת כי כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין הינם משותפים, ואין הרישום הפורמלי של הבעלות בנכסיםקובע את הבעלות בה (הרישום אינו חזות הכול).

הלכת השיתוף הינה יציר הפסיקה (להבדיל מחוק) אשר התגבשה בפסיקה בישראל כמענה לאופן השיתוף והחלוקה בנכסים בין בני זוג אשר נישאו לפני 1.1.74.

הלכת השיתוף מתבססת על החזקה, כי ככל שהדבר נוגע לנכסים משותפים שצברו בני הזוג ברבות השנים ובמהלך תקופת הזוגיות, או לנכסים שבהם עולה כוונה של אחד מבני הזוג ליצור בהם שיתוף עם בן הזוג השני, זכאים בני הזוג בעת גירושין לחלוקה שוויונית ביניהם בכל אותם נכסים משותפים (הנקרא למעשה: "איזון משאבים").

על מי חלה חזקת השיתוף?

התנאים אותם קבעה הפסיקה להחלת חזקת השיתוף הינם קיומם של "אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף".

אורח חיים תקין: בעבר, עלמנת שתקום חזקת שיתוף הנכסים, דרשה הפסיקה כי בני הזוג ינהלו חיים משותפים בשלום בית. ברבות השנים גישה זו הורחבה ועל מנת שתקום חזקת שיתוף לא נדרש להוכיח כי בני הזוג חיו כל חיי נישואיהם על מי מנוחות וללא טלטלות.

מאמץ משותף: על מנת שתקום חזקת שיתוף, יש גם צורך בקיום מאמץ משותף של בני הזוג, כל אחד בדרכו, וניהול קופה משותפת, אשר מכוחם התאפשרה צבירת רכוש ע"י בני הזוג.

כיום מאמץ משותף אינו מחייב בהכרח תרומה כספית של כל אחד מבני הזוג. מאמץ משותף קיים גם אם אחד מבני הזוג השקיע כספית, בעוד האחר השקיע מאמץ בבית ובטיפול במשפחה.

על אילו נכסים עשויה לחול חזקת השיתוף?

נכס שנרשם על שם אחד מבני הזוג: רישום הנכס על שם אחד מבני הזוג בלבד אינו מספיק כדי לסתור את חזקת שיתוף הנכסים. לפיכך, גם נכס הרשום רק על שם אחד מבני הזוג עשוי להימצא בבעלותם המשותפת של שני בני הזוג, מכוח חזקת השיתוף.

נכס שירש אחד מבני הזוג: ככלל, חזקת שיתוף אינה חלהעל נכסים שהגיעו לידי אחד מבני הזוג בירושה. אולם חזקת השיתוף עשויה לחול גם על נכס שעבר בירושה, במידה ויעשה בן הזוג בנכס שירש שימוש, אשר יהא בו כדי ללמד על כוונתו שלא להפריד את הנכס שירש, אלא להפוך אותו לחלק מהרכוש המשותף של בני הזוג. בנסיבות שכאלה, עשוי הנכס להיכלל במכסת הנכסים שעליהם חלה חזקת השיתוף, למרות שעבר בירושה.

נכסים עסקיים: נקבע, כי חזקת השיתוף מתפרשת גם על נכסים עסקיים. זאת, גם אם מדובר בנכס עסקי אשר נוהל רק ע"י אחד מבני הזוג.

זכויות סוציאליות: זכויות סוציאליות הנובעות מעבודת בן הזוג במהלך חיי הנישואין נחזות כחלק מהרכוש המשותף. במידהוהתקיימו תנאיה של חזקת השיתוף, חלה הילכת השיתוף על זכויות סוציאליות אלה, מאחר שדינן כדין הכנסת בן הזוג מעבודתו – הכלולה במסגרת השיתוף.

איך שוללים חזקת השיתוף?

צד המבקש לסתור או לשלול את החזקה חייבלהוכיח שבני הזוג התנהלו תוך הפרדה רכושית, עקב כוונתם שרכוש ספציפי או כלל הרכוש לא יהיה משותף לשניהם.

עם חקיקתו של חוק יחסי ממון והסדרת הנושא בחקיקה הישראלית, בוטלה הלכת השיתוף ביחס לזוגות שנישאו לאחר תחילתו של החוק (קרי: החל מיום 1 בינואר 1974), ויש להזדקק לה רק במקרים שבהם מדובר על גירושין בין בני זוג אשר היו נשואים לפני כניסתו של חוק יחסי ממון לתוקף או במקרים של בני זוג ידועים בציבור בלבד.

מהו חוק יחסי ממון תשל"ג 1973, החל על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74?

חוק זה קובע שכל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין ע"י בני הזוג, למעט יוצאים מן הכלל (כמצוין בחוק), יאוזן בין הצדדים, אולם איזון המשאבים יתרחש רק עם פקיעת הנישואין (גירושין/פטירה).

מהו חוק יחסי ממון תשל"ג 1973, החל על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74?

בדרך כלל, חלוקת הרכוש בין בני הזוג הינה שוויונית, אך החוק מקנה לערכאההשיפוטית סמכות לחרוג מן החלוקה השווה. מדובר במקרים המכונים גם"צדק חלוקתי", ובהם הצדק מחייב חלוקה לא שוויונית.

בתי המשפט נוהגים לעשות שימוש בסמכות זו במקרים מצומצמים.יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם יתחשב בית המשפט בנסיבות מיוחדות ויבצע הלכה למעשה חלוקה לא שוויונית:

• בגידה – חשוב לציין כי החוק במדינת ישראל אינו מכיר באשם בפירוק הנישואין ולכן בית המשפט לא יחלק את הרכוש בחלוקה לא שוויונית בכל מקרה של בגידה וכאמור מדובר במקרים מצומצמים ובנסיבות חריגות למדי.
• אלימות– במדובר באלימות פיזית ונפשית מתמשכת לאורך זמן. במקרה של אישה שסבלה מאלימות במשך שנים, עשוי בית המשפט לקבוע כי הצדק מחייב כי במסגרת החלוקה של כלל הנכסים, החלק שיינתן לאישה יהיה גבוה יותר, בין אם מדובר בחלק יחסי גדול יותר ובין אם מדובר בחלוקת נכסים בצורה אחרת.
• פער בכושר ההשתכרות– נקבע שאין לקפח את בן הזוג ה'ביתי' שכושר השתכרותו לא התפתח במהלך הנישואים. חשוב לציין כי מדובר במקרים בהםהפער הינו משמעותי
• העדר תרומה כלכלית – כאשר אחד מבני הזוג לא הביא "תרומה" משמעותית כלשהי לכלכלת התא המשפחתי ולניהולו השוטף, לא התמיד בעבודה סדירה, או לחילופין לא עבד כלל, והתרומה הכלכלית ניתנה על ידי צד אחד בלבד, יכול בית משפט לקבוע כי בן הזוג שדאג לכלכלת הבית לבדו, לא יצטרך בעת הגירושין לתת מחצית מן הזכויות הסוציאליות שצבר.
• הברחת רכוש – חשוב להוכיח באופן מוחלט כי בוצעה הברחת רכוש, על מנת שהצד שממנו הוברח הרכוש לא יהיה חייב להתחלק עם הרכוש שצבר במהלך הנישואין (לדוגמא: זכויות סוציאליות).
• קביעת משמורת אל מול גובה מזונות שנפסקו ו/או העדר עמידה בתשלום המזונות שנפסקו – במקרה בו הוטלה המשמורת ומירב הזמן עם הילדים על האם מחד, ומאידך גובה המזונות שנפסק הינו נמוך, יכול בית המשפט להחיל את סעיף 8 ולשלול את חלקו של הבעל בזכויותיה הסוציאליות של האישה למשל.
• סירוב למתן גט – או הסכמה של האישה למזונות נמוכים למען קבלת הגט יכולה להוות נסיבה שתוביל את בית המשפט להחיל את סעיף 8 בענייני הרכוש.

מהו התיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון, התשס"ט – 2008?

עד לתיקון מס' 4, חלוקת הרכוש בוצעה בעת פקיעת הנישואין או עם מותו של אחד מבני הזוג, מה שהוביל לעיתים ליצירת סחבת בחלוקת הרכוש והיווה "קלף מיקוח" ו/או סחטנות לעיכוב החלוקה.

כיום, עם תיקון מס' 4 לחוק, במקרים מסוימים ניתן לבקש לקיים חלוקת רכוש ואיזון משאבים עוד בטרם הגירושין, כגון:

• כאשר חלפה יותר משנה מיום פתיחת אחד מההליכים הבאים: הליך להתרת הנישואין, תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג לרבות פירוק שיתוף במקרקעין, תביעה לפס"ד הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לאיזון משאבים.
• כאשר קיים קרע עמוק בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד (אף אם חיים עדיין תחת קורת גג אחת) במשך תקופה מצטברת שלתשעה חודשים. להכרעה השיפוטית יש שיקול דעת לקצר מועדים אלו, למשל במקרים בהם קיימת אלימות קשה בין בני הזוג.

מהי השפעתו של הסכם ממון על חלוקת רכוש?

חשוב לציין כי כל האמור לעיל לא יחול על צדדים שהגיעו ביניהם להסכמה בדרך של הסכם ממון. במקרים אלו, יחולו על בני זוג אלו הוראות ההסכם שאליו הגיעו, ולא החוק או הלכה פסוקה.

לסיכום:

חלוקת רכוש הינו בין הנושאים הרגישים והחשובים בהליך הגירושין, הן עקב מורכבותו והן עקב רצון כל אחד מהצדדים לדאוג ליום שאחרי.

רצוי כי עורך הדין בו אתם בוחרים יהיה בעל מומחיות בלעדית בתחום דיני המשפחה, שכן הגדרת מטרות החלוקה ובניית אסטרטגיית חלוקת הרכוש מחייבת בקיעות בדין, בסדרי הדין ובהלכה הפסוקה כמו גם ביכולתו להציע פתרונות יצירתיים הקשורים בחלוקת רכוש ושאינם ניתנים להרחבה כאן, גם עדכון וידיעה על פסיקה חדשנית בתחום הינה הכרח כאשר דנים בחלוקת רכוש. זכרו: ייצוג משפטי קשוב, מקצועי ומנוסה יגדיל את סיכויכם להגיע להסדר חלוקת רכוש משביע רצון.

לחצו כאן לפנייה וקבלת ייעוץ משפטי בנושא חלוקת רכוש