חוק יחסי ממון והסדר איזון משאבים בגירושין:

חוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), הינו החוק הישראלי המסדיר את ענייני חלוקת הרכוש בעת פרידה של בני זוג נשואים. חוק זה חל על מי שנישאו החל משנת 1974. בעת פרידה של זוג נשוי וסיום הקשר הזוגי, יתחלק רכושם של השניים, בהתאם להלכת איזון משאבים, המצוינת בחוק, ועל בסיסה מושתת חוק יחסי ממון. על פי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות;(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם." על פי האמור, ההתייחסות תעשה על נכסים שנצברו בעוד שהזוג היה ביחד וחי בשיתוף.

בעבר (וכיום לידועים בציבור) – חזקת השיתוף:

לפני חקיקת חוק יחסי ממון, הייתה חזקת השיתוף. על פי חזקת השיתוף, השניים שבחרו לחיות בצורה שיתופית, כבני זוג, יצרו ביניהם יחסים, תוך בחירה בשיתוף בחייהם, אחד של השני, בכל תחומי החיים, לרבות ענייני הממון. לכן, בעת פרידה, יש לחלק את רכושם שווה בשווה. על חזקה זו היו מחלוקות רבות. עיקר הטענות – על חוסר השוויוניות הנוצר כתוצאה מהחלוקה לאחר הפרידה. אי לכך חוקק חוק יחסי ממון, אם כי גם היום יש שימוש בחזקה, במקרים של ל ידועים בציבור וכן במקרים של זוגות שנישאו לפני 1973.

סיכום:

כאמור, נושא חלוקת הרכוש גורם במקרים רבים לסכסוכים מרים בין בני זוג אשר נפרדים, ומגיע לפתחו של בית המשפט . לרוב, עיסוק בנושא אינו מגיע בצורה עצמאית, אלא כחלק מהליך גירושין אשר מתלווה לזוג. במידה וקיימים ילדים משותפים, אזי ייתכנו סכסוכים גם בעניין משמורת ומזונות. אי לכל אלה וכדי לדעת מהי הברירה החוקית העומדת לפניכם/ן ועל זכויותיכם/ן בדין, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. כמו כן, ניתן להקדים תרופה למכה ולפנות לעורך דין לענייני משפחה, בדבר ייעוץ הנוגע לתפירת חליפה אישית–משפטית, שהוא הסכם ממון, שיערך כאשר בני הזוג עדיין מצויים ביחסים טובים. כתיבת הסכם ממון בעזרת עורך דין, תבטיח כי ההסכם יהיה תקף ותמנע מחלוקות מיותרות וארוכות בהמשך.