לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
עורך דין גירושין 2017-01-31T12:47:52+00:00

אסטרטגיה מנצחת לגירושין
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

מיומנות ספציפית וניסיון רב בניהול הליכי גירושין יעילים ומהירים ככל שניתן

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

עורך דין גירושין – המדריך המלא

הליך הגירושין מאופיין בלא מעט חוסר וודאות, אשר נובע בעיקר מחוסר ידע והבנת ההליך – כולל ההליך המשפטי הצפוי. עם זאת, כל עו"ד גירושין יוכל לספר, כי הליכי גירושין אפשר לנהל ביעילות והאמינו או לא אף בנעימות. לעומת זאת, את הליך הגירושין אפשר גם לנהל בצורה "קשוחה", שתביא לאי נעימות רבה, כעס וגם לעלויות כספיות גבוהות. הבחירה נתונה בידי בני הזוג אולם לתפקיד עורך הדין לגירושין המלווה תפקיד חשוב בניתוב ההליך.

במאמר שלהלן, אנו נציג מעין מדריך למתגרשים, מדריך שתפקידו להסיר את העננה מעל הליך הגירושין ובכך, אולי להקל במעט על החשש וחוסר הידע.

לאן מגישים תביעת גירושין?

השאלה לאן נגיש תביעת גירושין, נגזרת ממספר שאלות משנה. במאמר שלהלן, אנו נשיב לשאלה הזו בהרחבה. אך נתחיל בשאלה הטריוויאלית, שמתייחסת לרוב הזוגות. בישראל אין הפרדה בין דת למדינה, בכל הנוגע לדיני האישות. חוק בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"ג-1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"), קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייעשו וייערכו על פי דין "תורה".

בכל הנוגע לבני דתות שונות בישראל, דהיינו: מוסלמים, דרוזים ונוצרים, חל החוק "בדבר המלך במועצתו", שהוא החוק הבריטי שחל על ארץ ישראל עוד לפני הקמת המדינה. דהיינו, הדין זהה גם כלפי מוסלמים, דרוזים ונוצרים – על כולם חל הדין הדתי-אישי שלהם.

בישראל יש בתי דין דתיים רבים, לרבות בתי דין רבניים. בכל הנוגע למוסלמים, ישנם בתי דין שרעים העוסקים בענייני גירושין ונישואין. בכל הנוגע ליהודים, ישנם בתי דין רבניים, העוסקים בענייני גירושין ונישואין. מעל בתי הדין הרבניים האזוריים, שמשמשים בתור ערכאה משפטית ראשונה, ישנו בית הדין הרבני הגדול, המהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין האזוריים.

נציין, כי בהתאם לחוק בתי הדין הרבניים, לבית הדין הרבני יש סמכות לדון אך ורק בענייני גירושין ונישואין. ענייני נישואין וגירושין כוללים גירושין בבית הדין הרבני, תביעת כתובה, תביעת מדור וגם תביעת מזונות (לגביה יש סמכות מקבילה, כפי שנסביר בהמשך).

במקביל לבית הדין הרבני, ישנה ערכאה משפטית נוספת בישראל, שתפקידה לשפוט בענייני משפחה. ערכאה זו נקראת בית המשפט לענייני משפחה. סמכויות בית המשפט לענייני משפחה קבועות בחוק "בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1995" (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"). לבית משפט זה יש סמכות לדון בכל עניין משפחתי, למעט נישואין וגירושין. כמו כן, בכל הנוגע לתביעות מזונות, קיימת לבית המשפט סמכות מקבילה לבית הדין הרבני.

שאלת הסמכויות בין שתי הערכאות

עם זאת, לא פעם, עולה שאלת הסמכויות בין שתי הערכאות, דהיינו – בין בית הדין לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. הכלל הוא, שאפשר להגיש תביעה לבית הדין הרבני גם בנושאים שאין לו סמכות לדון בהם (כמו ענייני רכוש). עם זאת, הסמכות במקרים כאלו מוקנית – רק כאשר התביעה כרוכה בתביעת הגירושין המוגשת לבית הדין הרבני.

עם זאת, לא פעם, אחד מבני הזוג מקדים ומגיש תביעה לבית הדין הרבני ואז, לכאורה, קונה סמכות לדון גם בעניינים שאין לבית הדין סמכות לדון בהם. אך במקרים כאלו, גם הצד השני יכול לטעון לחוסר סמכות, במקרים שבהם התביעה אינה כנה ומוגשת רק לשם קניית יתרון לא הוגן על בן הזוג.

התנהלות זו והפער בין הדין האזרחי לבין הדין הדתי המסדיר את ענייני הגירושין והנישואין, גורמים לא פעם להתארכות הליכים בתחום המשפחה והגירושין ובנוסף, מביאים לעלויות כספיות והתדיינויות רבות.

לכן, לקראת ניהול הליך גירושין, יש לבחון היטב יחד עם עורכת דין גירושין, האם כדאי להגיש תביעה כרוכה לבית הדין הרבני, או שמא יש להפריד את התביעות בין בתי המשפט. כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו.

לכן, חשוב שעורכת דין לענייני משפחה תבחן את הנסיבות הרלוונטיות ותדע לייצר אסטרטגיית ניהול ההליך כפי שנכון עבור הלקוח! ולמען קיצור הליכים ומניעת עלויות מיותרות (בהמשך המאמר, נפרט על תביעות שמוגשות במסגרת הליך הגירושין).

מכאן, שבני זוג יהודים המבקשים להתגרש, צריכים להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעה לבית הדין הרבני היא לכאורה, תביעה אזרחית רגילה. יש להגיש כתב תביעה ובו לכלול את הפרטים של בני הזוג, פרטי ילדיהם המשותפים וגם לשאת בתשלום אגרה כספית בעת פתיחת התיק. כמו כן, כתב התביעה לגירושין צריך לכלול את העובדות הרלוונטיות, אשר לאורן מבקש אחד מבני הזוג להתגרש. את כתב התביעה, דהיינו "תביעת הגירושין", יש להמציא לצד השני, על מנת שיוכל להגיב לה קרי: להגיש כתב הגנה, (ככל שהינו חפץ שכן אין חובת הגנה בבית הדין הרבני).

מהן עילות הגירושין הקיימות בדין הדתי-עברי?

יתר על כן, גם בפן המשפטי, תביעת גירושין, על פי ההלכה היהודית, היא תביעה לכל דבר ועניין, שהרי לא ניתן להתגרש "סתם כך", ללא כל הצדקה. בפרט כאשר צד אחד אינו חפץ בגירושין. הדין הדתי-עברי קובע מספר של עילות גירושין, אשר בהתקיימן, עשוי בית הדין הרבני להורות על מתן גט, קרי: גירושין. אלו עילות הגירושין (עיקרן):

פגם או מום: פגם פיזי בגופו של אחד מבני הזוג מהווה עילת גירושין, בהנחה שמדובר בפגם מולד/מכוער, שלא ניתן היה לראותו לפני הנישואין.

אלימות: אלימות בין בני הזוג נחשבת כעילת גירושין, על פי ההלכה היהודית.

בגידה: כולנו מכירים את המונח בגידה, אך חשוב להדגיש, כי "בגידה" לפי הדת היהודית, משמעה קיום יחסי מין. על בגידה ניתן להטיל סנקציות קשות, לפי ההלכה היהודית. לדוגמא: ילדים הנולדים מבגידה – מוכרים בתור ממזרים הפסולים לחיתון. אישה שבגדה בבעלה לא תהיה זכאית לכתובתה ועל הגבר חלה חובה לגרש אותה ועוד ועוד.

מעשה כיעור: כאמור, בגידה היא קיום יחסי מין עם גבר אחר. מעשה כיעור הוא למעשה דרגה אחת מתחת לבגידה והוא כשמו, "מעשה מכוער" שבוצע ע"י האישה. לא מדובר בקיום יחסי מין עם אדם אחר, אלא בהתנהגות לא ראויה עם גבר אחר. למשל: התרועעות עם גבר אחר בפרהסיה, התייחדות בחדר של אישה נשואה עם גבר אחר ועוד. על מעשה כיעור אין סנקציות חמורות כמו אלו שמוטלות על בגידה וגם הגבר רשאי לסלוח לאשתו בגין מעשה כיעור. זאת, להבדיל מבגידה, שבה הגבר מחויב לגרשה.

"עוברת על דת יהודית": עילת הגירושין בעניין "עוברת על דת יהודית", היא למעשה עילה כוללת להתנהגות לא ראויה של האישה כלפי הבעל: מקללת אותו, משפילה אותו בפומבי, מסיתה את ילדיו כלפיו, מבשלת לא כשר ועוד. גם התנהגות כזו עשויה להקים עילת גירושין.

מכאן, לאחר שהוגש כתב התביעה לבית הדין הרבני ולאחר שבן הזוג התובע גירושין הוכיח – כי לכאורה קיימת עילת גירושין על פי ההלכה היהודית – בני הזוג יזומנו לדיון בפני הרבנים. נציין, כי תביעת גירושין בבית הדין הרבני מתנהלת בפני שלושה רבנים-דיינים, המתמנים לפי החלטת וועדה למינוי דיינים, שבראשה עומדת שרת המשפטים.

לעיתים תביעת גירושין עשויה להסתיים בהקדם – במידה וקיימת הסכמה בין הצדדים. אך בחלק ניכר מהמקרים, הדיינים בבית הדין לא בהכרח יצליחו לפייס את בני הזוג ולכן ייקבע מועד "להוכחות". במסגרת ישיבת ההוכחות, כמו בכל תביעה רגילה, הצדדים ייחקרו בחקירה נגדית, יזמנו עדים שיוכלו לסייע בהוכחת טענתם ועוד. עם סיום שלב ההוכחות בבית הדין הרבני, הצדדים יסכמו את טענותיהם ולאחר הסיכומים יינתן פסק דין ע"י בית הדין.

עד כה עסקנו בגירושין בבית הדין הרבני בלבד, אך להליך הגירושין יש הליכים נוספים. הדין לגבי גירושין משתנה בהתאם לדין האישי של בני הזוג, כפי שיוסבר בהמשך.

התחתנו בחתונה אזרחית במדינה זרה – איך נתגרש?

עד כה עסקנו בגירושין שנערכים ע"י יהודים שהתחתנו על פי דת משה וישראל. אך מה קורה, כאשר בני הזוג הם אזרחים ישראלים שנישאו במדינה זרה ונרשמו לאחר מכן במשרד הפנים? התשובה לכך מתחלקת לשתיים, להלן:

בני זוג בני אותה דת: כאשר מדובר בבני זוג שאינם פסולי חיתון בישראל לפי הדין האישי (דהיינו: כאשר שני בני הזוג הם יהודים מוכרים לפי ההלכה/מוסלמים/נוצרים), אזי המצב פשוט, יחסית. יש לפנות לבית הדין הדתי הרלוונטי. כן כן. גם אם נישאתם נישואין אזרחיים, אולם אתם יהודים שיכולתם להינשא ברבני רק בחרתם שלא, תאלצו להתגרש בבית הדין הרבני.

נפרט: אם מדובר בבני זוג יהודים, יהיה עליהם לפנות לבית הדין הרבני בתביעת גירושין, שכן במקרה כזה, הנישואין מוכרים על פי הדין הדתי, אפילו שנערכו בחו"ל. כפי שציינו, בישראל נישואין וגירושין ייערכו על פי הדין הדתי-אישי ולכן גירושין, במקרה כזה, צריכים להיערך על פי הערכאה הדתית.

מכאן, אפילו אם בני הזוג ביקשו להינשא במדינה זרה כדי לעקוף את הדין הדתי, הרי שבעת גירושין, הם יאלצו להתמודד עמו, אפילו אם כוונתם המקורית הייתה להימנע מכך.

בני זוג שאינם בני אותה דת: אם מדובר בבני זוג שאינם בני אותה דת (למשל: יהודי ונוצרייה), אזי לבית הדין הדתי (למען הסר ספק – לא בית הדין היהודי וגם לא בית הדין הנוצרי) אין סמכות לדון בנישואין וגם לא בגירושין. זאת, מאחר שאף בית דין דתי, לא יכיר בתוקף הנישואין.

אף דת מונותאיסטית המוכרת בישראל (דהיינו: יהדות, אסלאם ונצרות) אינה מכירה במה שנקרא "נישואי תערובת". כדי שנישואין כאלו יוכרו ע"י בית דין דתי, על אחד מבני הזוג לשנות את הדת שלו – לדוגמא, להתגייר כדי להפוך ליהודי, או להתאסלם כדי להפוך למוסלמי. לכן, במקרה כזה לא ניתן להתגרש, משום שהנישואין אינם מוכרים בפן הדתי. עם זאת, הנישואין בוודאי מוכרים על פי החוק האזרחי-הישראלי, שהרי אם לא היה כך, לא ניתן היה להירשם במשרד הפנים.

לכן, במקרים כאלו יש לפעול בהליך שנקרא "התרת נישואין". זאת, בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק התרת נישואין"). במקרה כזה, יש להגיש תביעה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה, אשר לו סמכות לדון במקרים כאלו. לאחר שיקבל חוות דעת מבית הדין הדתי הרלוונטי, בית המשפט לענייני משפחה יורה על גירושין (כלומר, על פרידה בין בני הזוג). לאחר מכן, אפשר יהיה לפנות למשרד הפנים ולהירשם כגרושים.

האם כדאי לחתום על הסכם גירושין?

התשובה לשאלה היא: בהחלט! הסכם גירושין יכול לחסוך כאב ראש, כספים רבים וגם ליצור אווירה נעימה בין שני בני הזוג. הליך גירושין הוא מטבעו הליך קשה ומורכב, אז מדוע לא להקל עליו. במידה ובני הזוג חותמים על הסכם גירושין, כל מה שיוותר להם לעשות, הוא להגיש את הסכם הגירושין כתביעה מוסכמת לבית הדין הרבני או בית משפט. במידה וקיימת הסכמה, בית הדין לא יערים קשיים על בני הזוג, ויעניק את הגט בהקדם.

הסכם גירושין יכול לכלול את כל ענייני הגירושין ולא בהכרח רק את ההסכמה על מתן גט. בני זוג יכולים לחתום על הסכם שיכיל גם את ענייני המזונות, ענייני המשמורת ועוד. אפשר להיעזר לשם כך בעו"ד גירושים וגם במגשר, שהוא לרוב עו"ד לענייני משפחה. על גישור ויתרונותיו – נרחיב בהמשך.

האם אני זכאית לדמי מזונות?

חובת תשלום המזונות היא חובה הנגזרת מהדין הדתי-אישי, שחל על הבעל. הדין העברי מטיל על הבעל חובה לכלכל את ילדיו ואת אשתו עד למתן הגט. אנו נתמקד בחובת תשלום המזונות כלפי ילדיו של הבעל. אין ספק כי מדובר בחובה סוציאלית חשובה מאוד והיא: לא להותיר ילדים קטנים ללא כל מענה סוציאלי (כגון דיור, ביגוד, מזון ועוד).

על כן, בעת גירושין, זכאית האישה לקבל דמי מזונות והיא יכולה להגיש בקשה לקביעת מזונות זמניים. תביעה זו אפשר להגיש לבית הדין הרבני ואפשר גם להגישה לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר קביעת מזונות זמניים, תידון התביעה למזונות קבועים.

ככלל, דמי המזונות עומדים על שיעור מינימאלי של 1,400 ש"ח לערך. חשוב לציין, כי חובת תשלום המזונות המוטלת על הבעל היא אבסולוטית עד גיל 6, דהיינו, העובדה שהבעל אינו עובד, אינה גורעת מחובתו לשאת בדמי מזונות.

יתר על כן, חובת תשלום המזונות חלה על כל ילד בנפרד, לרוב – עד שחרורו מהצבא (הגם שבני הזוג יכולים להגיע להסכמה אחרת). כמו כן, כל הסכמה הנוגעת למזונות מחייבת אישור של הערכאה השיפוטית הרלוונטית (ביהמ"ש משפחה או בית הדין הרבני).

כמובן שהדברים נכתבים ככלל – כל מקרה לגופו ובוודאי כאשר אנחנו מדברים על עידן ההורות השווה, הסדרי ראייה שיוויונים, משמורת משותפים, השתכרות גבוהה של האישה על פני הבעל וכיו"ב הרי שהדברים אינם שחור או לבן ויש ליתן את הייעוץ הנכון למקרה המתאים כשכל מקרה על פי נסיבותיו הוא ייבחן.

מי יקבע היכן ישהו ילדינו בעת הגירושין ולאחר מכן?

זהו למעשה הנושא השני ואולי אף המשמעותי ביותר בשלב הגירושין – נושא המשמורת. לבני הזוג ילדים משותפים וגם לאחר הגירושין, חובתם ההורית אינה נפסקת. נסביר:

הסדרי שהייה: הסדר ראיה/שהייה הוא למעשה הסכם בין ההורים או החלטה של בית המשפט, לפיה ההורה המשמורן מטפל בילדים באופן שוטף וההורה הלא משמורן זוכה להסדר ראיה בימים שייקבעו בהסכם/בהחלטה שיפוטית. ההורה הלא משמורן אחראי לתשלום מזונות וכן בטיפול בילדיו בימים קבועים מראש (למשל, יומיים בשבוע וכל סוף שבוע שני).

משמורת משותפת: זו האופציה השנייה שקיימת, בכל הנוגע למשמורת. בני הזוג יכולים להגיע להסכמה (וגם בית המשפט יכול לקבוע), כי המשמורת על הילדים המשותפים תהיה שווה לשני ההורים. כך ההורים זוכים לטפל בילדיהם בפרק זמן שווה בכל שבוע. למשמורת משותפת יש גם משמעות בנוגע לגובה המזונות, שכן לרוב קיימת הפחתה בשיעור המזונות, לטובת אב הנושא בנטל משותף בגידול הילדים.

מצד שני, חשוב לציין שבניגוד להסדרי ראייה, משמורת משותפת היא אבסולוטית. כלומר, אי אפשר להימנע מביצוע מטלות שוטפות, בגין חוסר יכולת או אפשרות. זאת, בניגוד להסדרי ראיה, שבהם ההורה הלא משמורן חייב לספק לילדיו טיפול שוטף, רק בימים שבהם עליו לטפל בהם, בהתאם להסדר המשמורת.

אף על פי כן, יותר ויותר עו"ד לענייני משפחה מעידים, שחל גידול במספר בני זוג המגיעים להסכמה לגבי משמורת משותפת. מדובר בהסדר שוויוני יותר, שמכבד את מעמד האישה ובמימוש תפיסה שרווחת יותר ויותר, לפיה האבות נוטלים חלק גדול יותר בגידול ילדיהם. נציין, שגם הסדרי משמורת בין הורים, חייבים לקבל אישור מערכאה שיפוטית.

צברנו רכוש רב – כיצד נחלק אותו?

כל עורך דין משפחה יעיד, כי ענייני רכוש בין בני הזוג, הם מבין הנושאים האמוציונליים ביותר. הסיבה לכך נובעת מרצונם של בני הזוג לשמור על רכוש מסוים, שלדעתם שייך להם בלבד לדוגמא: דירה שנרכשה מכסף של אחד מבני הזוג, או מוניטין בעסק שהקים אחד מבני הזוג, או לחילופין לקבל נתח גדול מן הרכוש, שיהיה לי לאחר הגירושין. עם זאת, בכל הנוגע לחלוקת רכוש בני זוג, הכלל המשפטי הוא חלוקה שווה. זאת, בהתאם לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). במידה ולא מדובר ברכוש שהתקבל במתנה לטובת אחד מבני הזוג, או במידה ולא מדובר בקצבת נכות/זקנה או ברכוש שהתקבל בירושה או כשיש הסכם ממון הקובע אחרת מהחוק, הרכוש המשותף של בני הזוג שנצבר במהלך החיים המשותפים, יחולק שווה בשווה.

אפשר להתנות את הכלל המשפטי בחוק יחסי ממון הנ"ל בשני אופנים:

האחד, באמצעות חתימה על הסכם ממון בתחילת חיי הנישואין או במהלכם או במסגרת פרק ב'. במסגרת חתימה על הסכם ממון, יכולים בני הזוג להחליט על חלוקת רכוש שונה.

עם זאת, חשוב לציין שלא מספיק לחתום על הסכם ממון בפני עו"ד משפחה, אלא יש לאשרו מבעוד מועד בפני בית המשפט לענייני משפחה.

השני והפופולרי יותר, הוא לטעון לשיתוף ספציפי בנכס. לא פעם בני זוג טוענים, כי רכוש מסוים אכן שייך באופן בלעדי לאחד מבני הזוג – אך במהלך חיי הנישואין, נעשה שיתוף בנכס זה. לדוגמא, בני זוג שחיו יחדיו בדירה שאומנם נקנתה ע"י אחד מהם בכספו שלו, אך הם התגוררו בה עם ילדיהם ובן הזוג השני אף נטל חלק בשיפוץ הדירה ובהשבחתה. במקרה כזה, ייתכן וניתן יהיה לטעון לכוונת שיתוף, אפילו אם הכלל של חוק יחסי ממון אינו מתקיים. עם זאת, מדובר בטענות שהן קשות להוכחה ולכן חשוב להיעזר בעו"ד דיני משפחה.

האם כדאי לפנות להליך גישור?

התשובה היא כן ולא. להליך גישור מספר יתרונות: בני הזוג שולטים בהליך. ההליך מתנהל בצורה שקופה ובאווירה נעימה, משמעותית מהאווירה של בתי משפט. אין חקירות נגדיות וכן ההליך זול יותר. לעומת זאת, ישנם גם מספר חסרונות: מגשר (שהוא גם לרוב עו"ד לגירושין) אינו שופט ולכן אין לו סמכות להכריע בצדקת הטענות של בני הזוג. לעיתים, בני הזוג פשוט אינם יכולים להסכים על דבר.

עם זאת, חשוב לציין, שגם בהליך גישור אפשר להגיע להסכמות חלקיות ובכך לחסוך כספים רבים, ליצור אווירה נעימה ולשמר יחסים טובים בין הזוג. לכן, כדאי מאוד לשקול זאת. למען השלמת התמונה נעיר, כי עלותו של הליך גישור עומדת על כמה אלפי שקלים, שמסתכמים בסכום זול משמעותית, בהשוואה לניהול הליך משפטי מן המסד ועד הטפחות.

תחומי ההתמחות שלנו:

גירושין

התמחות מיוחדת בייצוג צדדים להליכי גירושין, תוך הקפדה על תכנון אסטרטגיה פרטנית וליווי אישי עד לתום ההליכים…

חלוקת רכוש

ייעוץ וליווי משפטי בהליכים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, בהסכמה או באמצעות בית המשפט…

צוואות

בעת ניסוח צוואה נדרשת מאיתנו אחריות גדולה כלפי המצווה והשארים. ניסוח צוואה מדוייק ימנע מאבקים בעתיד…

גישור

עו"ד לוסי מאיר הנה מגשרת מוסמכת בעלת ניסיון והתמחות בהליכי גישור בין בני זוג כאלטרנטיבה למאבקי גירושין…

הסכמים

דיני המשפחה מציגים אתגרים רבים בכל הנוגע לניסוח הסכמים משפטיים מורכבים מסוגים רבים ולמטרות מגוונות…

משמורת

הילדים חשובים יותר מהכל – זאת לא רק סיסמא אלא דרך חיים. אנחנו כאן על מנת לשמור על האינטרסים שלך…

מזונות

בין אם המדובר על מזונות ילדים ו/או מזונות אישה, לפני או לאחר הליכי הגירושין, לעו"ד לוסי מאיר ידע וניסיון נרחב בתחום…

ידועים בציבור

רוצה לקבל הכרה בזכויות של ידועים בציבור? למשרדנו ניסיון רב בטיפול אפקטיבי בזכויות של ידועים בציבור…

אפוטרופסות

משרדה של עו"ד לוסי מאיר מתמחה בטיפול משפטי מהיר ואפקטיבי לצורך מינוי אפוטרופוס על פי דין…

לקוחות ממליצים:

"זר לא יבין את התהליך הקשה, מלבד מי שעבר גירושין…לצד מקצוענות ראויה להתפעלות היית לי לעוגן בים סוער… אני משוכנע ומודע מה הייתה תרומתך עבורי ועבור ילדי כאשת מקצוע מהשורה הראשונה"
י.א – מרץ 2015
"אני רוצה להודות לך על הטיפול המסור ומקצועי בתביעה שהגשתי נגד בן זוג לשעבר…אני ובתי מודות לך מקרב לב על התוצאה המצוינת שהגעת אליה בביהמ"ש"
ר.ל – אפריל 2015
"אני באופן אישי רוצה להעניק לך הוקרה ומלוא הערכה ולהודות לך על הטיפול המקצועי על ההקשבה והסבלנות, על מהירות התגובה, על המסירות וההקרבה לנתינת השירות"
א.פ – אוקטובר 2014
לקוחות ממליצים

צור איתנו קשר
מלא/י פרטים לקבלת ייעוץ אישי מהיר:

  • גישור בהליך גירושין

    גישור בהליך גירושין: גשר של תקשורת ביניכם

    למה לבנות חומה שמפרידה בין אנשים כשאפשר בפחות תקציב ועוגמת נפש לבנות גשר שמחבר בין אנשים? בהליך הגישור לא רק שנחסוך עבורכם את ההליכים המשפטיים הקשים הכרוכים בגירושין, עוגמת נפש ועלויות רבות אלא שניצור [...]

  • כמה שווה מוניטין של רופא בעת גירושין?

    כידוע רופאים רבים נוהגים לעבוד במקביל הן כעצמאים והן כשכירים כך למשל, רופא מומחה, יכול לעבוד בבית חולים, לעבוד בקופת חולים ובנוסף לנהל מרפאה פרטית או שתיים בבעלותו או בבעלות של אחרים. יתר על [...]

  • הדרך המהירה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

    רוצה לצאת עם הילדים לטיול בחו"ל אך גילית בדקה ה-90 כי בת או בן הזוג לשעבר הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ? עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כיצד ניתן לפעול בדרך המהירה ביותר על מנת [...]

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן