לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
משמורת וזמני שהייה 2018-10-23T11:56:35+00:00

הילדים שלך לפני הכל
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

ליווי וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע לזמני שהייה ומשמורת ילדים

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

משמורת וזמני שהייה

ענייני משמורת ילדים וזמני שהייה, יכולים להוות את אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בין בני זוג, במסגרת הליך גירושין. חיברנו את המאמר שלהלן, המאגד מספר רב של שאלות הנוגעות למשמורת ילדים וזמני שהייה, בתקווה להציג תשובות הולמות למגוון רחב של שאלות המטרידות רבים, כדלקמן:

מהי בעצם משמורת?

משמורת היא סטטוס משפטי, המגדיר מי יהיה ההורה אשר יישא בנטל הגידול השוטף של ילדי הזוג. כאשר זוג הורים חיים יחדיו ומהווים תא משפחתי אחד, הרי שאין כל מחלוקת באשר לזהות ההורה ה"משמורן", שכן שני ההורים מהווים הורים משמורנים. השאלה מי יהיה ההורה המשמורן, רלוונטית במקרים של גירושין.

לא פעם, המחלוקת באשר לשאלה מי יהיה ההורה המשמורן, מתבררת בבית המשפט, וזאת כאשר אין הסכמה בין ההורים, הנתמכת בהסכם כתוב, באשר לשאלת המשמורת.

יטיבו הורים בהליכי גירושין, שיערכו ביניהם חלוקת זמני שהייה עם הילדים, שכן רק אתם ההורים מכירים היטב את אישיותם, אופיים ויכולותיהם של ילדיכם, להסתדר ולהצליח עם זמני שהייה כאלו ואחרים. נסו ככל האפשר, בסוגיית המשמורת והמפגשים של הילדים עם כל אחד מההורים, לשים בצד את יתר המחלוקות ביניכם בהליכי גירושין, כי אין טוב מכם כדי לדעת מה טוב עבורכם ועבור ילדיכם. וודאי ששופט או דיין בבית הדין, אינו טוב מכם כדי לדעת ולהכריע מה טוב עבור ילדיכם.

חשוב לציין כי סוגיית המשמורת וזמני המפגשים של הילדים עם כל אחד מההורים, בהליכי גירושין, עברה תהפוכות בשנים האחרונות. כך למשל – אם בעבר נהגו לכנות את המפגשים בין ההורה לילדיו "הסדרי ראייה", הרי שכיום, שונה הביטוי ל"זמני שהייה". כך למשל – אם בעבר היו נהוגים מפגשים מועטים יותר בין הורה לילדיו, בתדירות של פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני, שלא תמיד כללו לינה, הרי שהיום, זמני השהייה המקובלים הפכו להיות רחבים יותר. הם כוללים לינה אצל כל הורה, ובסיום המפגש עם הילדים, ההורה "מפזר" את ילדיו במסגרת החינוכית ולאו דווקא מחזירם לבית האם או האב. אם בעבר היינו אנו, עורכי הדין, מנסחים זמני שהייה כ"רשות", הרי שהיום אנחנו מנסחים את זמני השהייה של הורה עם ילדיו כ"חובה"(!). הלכה למעשה – עקרון השוויון בין גברים ונשים, מתבטא, יותר מבעבר, בסוגיית המשמורת, והנהנים מכך הינם הילדים (!), הזוכים למעורבות שני ההורים בחייהם, גם לאחר שהוריהם נפרדים.

מהי חזקת הגיל הרך?

סעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות והאפוטרופסות"), קובע, כי במקרה שבו בני הזוג חיים בנפרד ולא הגיעו להסכמה לגבי חלוקת המשמורת ביניהם, אזי "רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

למעשה, סעיף זה קובע את חזקת הגיל הרך. חזקה זו נשענת על היבטים ומחקרים פסיכולוגיים, והיא יוצאת מנקודת הנחה, שילדים עד גיל 6 קשורים יותר לאם מבחינה רגשית, מה שמחייב קרבה רבה ביניהם, ומצביע על כך שהאם צריכה להיות המשמורנית, כברירת מחדל. עם זאת, בשנים האחרונות קיימת יותר ויותר "נגיסה" בחזקת הגיל הרך ולעיתים, בתי משפט מגלים גמישות רבה יותר בנושא. אנחנו רואים יותר ויותר מקרים, שבהם גם מתחת לגיל 6 שנים, נקבעת משמורת משותפת. חזקת הגיל הרך מעוגנת עדיין בחוק ותקפה גם כיום, כך שעדיין ישנם שופטים הפוסקים על פי החוק והחזקה.

בכל מקרה, בחינת משמורת משותפת אצל קטינים מתחת לגיל 6 שנים, תבחן על פי הנסיבות של כל מקרה: לא כל ילד בגיל 3 שנים, דומה לילד אחר באותו גיל. פקידת סעד ממונה, בוחנת את אופיו ואישיותו של הילד, את האינטראקציה שלו עם הוריו, משוחחת במידת הצורך עם הגננת, מורים, יועצי בי"ס, פסיכולוגים ועוד, ומביאה את חוות דעתה לאחר ביצוע חקירתה והמפגשים – ועל פי חוות הדעת, נקבעים המשמורת וזמני השהייה.

האם משמורת גורעת מהסמכות, הזכויות והחובות המוקנות להורים?

מבחינה חוקית, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, בין אם מדובר בהורים גרושים ובין אם מדובר בהורים החיים יחדיו, כחלק מתא משפחתי אחד. סעיף 15 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי חובתם של ההורים, מתוקף היותם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, "כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו". משמורת אינה גורעת מזכות ההורה הלא משמורן, להיות אפוטרופוס. במידה ונקבעה משמורת לאחד ההורים (ולא משמורת משותפת) אזי גם להורה הלא משמורן, יש זכות להיות חלק מחיי ילדיו ולסייע בהתפתחותם. בנוסף, ישנן החלטות ששני ההורים, כאפוטרופוסים של הילדים, צריכים לקבל, כגון: עניינים בריאותיים, ענייני חינוך ועוד.

מה אפשר לעשות אם צד אחד מפר את זמני השהייה?

זמני השהייה מחייבים את ההורה. מדובר בחובה ולא בזכות. כמובן שלא כל איחור או "הברזה" ממפגש עם הילדים, מצדיקים הטלת סנקציות, שכן יש לנהוג באופן סביר. מצד שני, הפרת זמני שהות, פוגעת קודם כל בילד, הממתין לבוא ההורה בזמנים קבועים. לכן, כאשר הורה מפר את הסדרי הראייה באופן קבוע, ניתן לפעול במספר מישורים:

(1) בקשה להטלת קנס: ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, בקשה להטיל על ההורה סנקציה כספית. לא פעם, בתי המשפט מטילים קנסות על הורים במקרים כאלו, ובלבד שאכן מדובר בהתנהגות קבועה, ללא כל הסבר סביר.

(2) ניתן לפעול לצמצום או לשינוי זמני השהייה. דהיינו: אם הורה אינו עומד בהסדר הראייה באופן קבוע ושוטף, אזי לכאורה אין סיבה שייהנה ממספר רב של ימים, שבהם עליו לקחת אחריות על ילדיו. לכן, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש לצמצם למינימום, את זמני השהייה הניתנים להורה ה"מבריזן", עקב התרשלותו.

מהי משמורת משותפת?

לאחרונה, גוברת יותר ויותר מעורבותם של אבות, המבקשים לקחת חלק רחב יותר בגידול ילדיהם. לכן, בשנים האחרונות, הדרך (או הקביעה) שהפכה נפוצה לקביעת הסדר המשמורת, הינה: לא עוד משמורת בלעדית לאחד ההורים, אלא משמורת משותפת.

נסביר: משמורת משותפת, כשמה כן היא: משמורת המתחלקת באופן שוויוני, או כמעט שוויוני, בין ההורים, ללא כל הבדל. כאמור, במשמורת רגילה, ההורה הנהנה מזמני שהייה, אחראי על הטיפול השוטף בילדיו, רק בזמני השהייה שנקבעו לו. לעומת זאת, במשמורת משותפת, שני ההורים אחראיים באופן שוטף וקבוע, על כל המשתמע מכך, על ילדיהם, בזמן שהילדים שוהים אצלם.

המשמעות העיקרית למשמורת משותפת, היא: הזכות לקחת חלק גדול יותר בגידול הילדים. בנוסף, יש במשמורת משותפת תרומה רבה להגברת השוויון בנטל בין בני זוג. חשוב לדעת שעם כל השמחה, באה גם האחריות. משמורת משותפת מחייבת את שני ההורים לקחת אחריות שווה בחיי ילדיהם, בכל היבטי החיים. לכן, חשוב לבחון את יכולתו של כל הורה, לקחת את אותה אחריות, כלומר: היכולת להפחית בשעות העבודה בזמני השהייה, היכולת לשים את הילדים בשעות מוקדמות במסגרות החינוכיות (בפרט אם ההורים אינם גרים קרוב האחד למשנהו, או הורה גר רחוק מהמסגרת החינוכית) ועוד.

מהם היתרונות במשמורת משותפת?

למשמורת משותפת יש מספר יתרונות רבים. להלן, העיקריים ביניהם:

יתרון בפן הרגשי: משמורת משותפת מאפשרת להורים לקחת חלק משמעותי יותר בחיי הילדים.

השפעה טובה יותר על הילדים: בעת משמורת משותפת, הנהנים העיקריים הם הילדים, כמובן. הם נהנים מבתים חמים ויציבים וכן משני הורים במשרה מלאה. כאשר מתקיימת משמורת משותפת, יש בכך כדי להחליש ולמזער את הפגיעה הנלווית להליך הגירושין, הנגרמת לילדים. הילדים נהנים מקרבה רגשית ופיזית לשני ההורים. כאן נעיר, כי משמורת משותפת מצריכה מרחק מגורים קרוב, שכן שני ההורים בדרך כלל צריכים להתגורר בקרבת מקום, סמוך למסגרת החינוכית, לחוגים וכיו"ב, כדי להקל על הילדים.

מהם החסרונות במשמורת משותפת?

למשמורת משותפת נלווית אחריות רבה יותר, לעומת זמני השהייה. אם הורה אינו יכול לעמוד באחריות הרבה הזו, הרי שהמשמורת המשותפת תהא עבורו חסרון ולא יתרון. הבה נפרט:

נטל אחריות מוגבר: משמורת משותפת לא תמיד מתאימה להורה ה"קרייריסט", שמעוניין להשקיע בעיקר בקריירה שלו, שכן באופן טבעי, במשמורת משותפת, על ההורים לקחת חלק פעיל בהווי היומיומי של גידול הילדים. למשל: להתלוות לטיולים, לאסוף את הילדים מחוגים ובתי ספר, להכין ארוחות צהרים ועוד מטלות רבות. לכן, נטל האחריות המוגבר לא בהכרח תואם את המציאות, שכן הורים רבים אינם מודעים תמיד לגודל האחריות או למשמעות הפרקטית של המשמורת המשותפת.

אחריות כלכלית משמעותית: בהמשך, נעסוק בהלימה בין משמורת משותפת למזונות. כאן נעיר, כי משמורת משותפת מצריכה נטל כלכלי גבוה יותר. רבים מהשופטים מכנים את המשמורת המשותפת כהסדר לעשירים – ומדוע? כי לילדים יש שני בתים, שבהם יש להם כפול מכל דבר, למשל: מחשב בכל בית, "אקסבוקס" בכל בית וכו'… קיימת חשיבות לכך שיהיו, פחות או יותר, בכל בית, את אותם הגאדג'טים, בצורה שווה, כך שלא יהיה בית אחד של עשירים, ובית אחד של עניים. דהיינו, שלא ייווצר מצב שבו הילדים אינם חפצים ללכת להורה אחד, משום ששם אין להם את המשחקים שבהם הם אוהבים לשחק אחה"צ, וכן הם לא יכולים להזמין חברים לשחק איתם בהם אחה"צ.

בניגוד להסדרי ראייה, משמורת משותפת עשויה, במקרים מסוימים, להטיל נטל כספי כבד, כך שזהו היבט שיש לשקול. עם זאת, ניתן בהחלט לפתור זאת: במקרים שניתן כלכלית, לרכוש כפול, הרי שמומלץ לעשות זאת, כדי שהילדים ירגיש בבית, בכל בית. במקרים שבהם הדבר קשה כלכלית, ישכילו ההורים לעשות, אם ידאגו לחלוקה של הגאדג'טים והמשחקים בין שני הבתים. כך, לדוגמא – בבית אחד יהיה "אקסבוקס", ובבית השני יהיה "פלייסטיישן". העיקר שלילדים יהיה חשק, כיף ותחושה של בית, בכל בית, ושל כל הורה.

מהו הסכם משמורת משותפת?

הסדרת סוגיית המשמורת, יכולה להיעשות באמצעות ניהול הליך משפטי בבית המשפט, אך היא גם יכולה להיעשות באמצעות הסכם. במהלך הליך הגירושין, יכולים בני הזוג להגיע להסכם גירושין, הכולל את כלל הנושאים שאותם יש להסדיר, במסגרת הליך גירושין. לדוגמא: שאלת הגירושין בבית הדין הרבני, שאלת המזונות וכן שאלת חלוקת הרכוש. בני הזוג יכולים להסדיר את סוגיית המשמורת בהסכם הגירושין ולעיתים אף בהסכם נפרד וספציפי, המתייחס לסוגיית המשמורת בלבד. אנו סבורים כי הסדרת סוגיית המשמורת בהסכם, היא פתרון מצוין. במידה ובני הזוג אכן יכולים להידבר ביניהם, אזי הסכמה כזו, הכוללת הסכם גירושין עם משמורת משותפת, עשויה למנוע מחלוקות קשות וניהול הליכים משפטיים קשים וארוכים.

מה כדאי לכלול בהסכם משמורת משותפת?

כאמור, הסכם משמורת משותפת הוא הסכם הנערך בין ההורים. כדאי מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין בתחום דיני המשפחה, כדי לערכו, לנסחו כראוי וליישמו. הסכם משמורת משותפת אמור לכלול מספר הצהרות והסכמות, כגון: הצהרה בנוגע לרצונם של ההורים, לשמש בתור הורים שותפים במשמורת משותפת, וכן הצהרה על כך שההורים מבינים את גודל האחריות הנדרשת והמצופה מהם. כמו כן, על ההסכם להגדיר במפורש מהי חלוקת האחריות בין ההורים, לרבות בשאלה – באילו ימים כל אחד מההורים יישא בנטל הגידול השוטף, באילו חגים הילדים ישהו אצל הורה אחד ובאילו חגים אצל הורה אחר, איך מקבלים החלטות משמעותיות בחיי הילדים ועוד.

כאמור, הסכם משמורת משותפת צריך לכלול גם הסכמה הנוגעת להחלטות משותפות של ההורים. דהיינו: באילו מקרים נדרשת הסכמה משותפת של שני ההורים, באילו מקרים יש להורה סמכות להגיע לבדו להחלטה הנוגעת לילדים המשותפים ועוד. בנוסף, רצוי להגיע להסכמה על עניינים הנוגעים להעתקת מקום מגורים ע"י אחד ההורים, וכן אופי המסגרת החינוכית (חילוני/דתי וכו') ומיקומה ועוד.

רצוי לקבוע בהסכם משמורת משותפת, מנגנון לפתרון סכסוכים. כלומר, מה הדין במקרה שבו ההורים המשותפים אינם מצליחים להגיע להכרעה – האם הם יפנו לבית המשפט, למגשר או לבורר? לא פעם, מנגנון לפתרון סכסוכים בענייני גידול הילדים, עשוי לחסוך הליכים משפטיים ומחלוקות יקרות ומיותרות. עוד נציין, כי הסכם משמורת משותפת רצוי שיכלול גם הסכמה לגבי מזונות במשמורת משותפת.

האם בית המשפט יכול להורות על משמורת משותפת גם בהיעדר הסכמה?

התשובה חיובית. האפשרות שבית המשפט יורה על קיום משמורת משותפת ע"י ההורים, גם כאשר אין הסכמה ביניהם, וגם במהלך הליך משפטי שבמסגרתו ההורים "נאבקים" על המשמורת, היא אפשרות סבירה לחלוטין והיא מיושמת הלכה למעשה.

הטלת המשמורת על הורה אחד או רעהו, או על שניהם יחד, נגזרת מ"עיקרון העל" והוא: עיקרון טובת הילד. התנאי המהותי מבין התנאים למשמורת משותפת, הוא: במידה ובית המשפט מוצא כי טובת הילד היא חיזוק התא המשפחתי, שהות ממושכת עם שני הוריו וקרבה רבה לשניהם, אזי הוא יכול להורות על קיומה של משמורת משותפת, וזאת ללא הסכמת האם או האב. כמו כן, במסגרת בחינת סוגיית המשמורת ע"י בית המשפט, ייעזר בית המשפט בתסקיר תפקוד הורי, הנערך ע"י פקידת סעד. זאת, כדי לבחון לעומק את "מסוגלותם ההורית" של ההורים וכן כדי להכירם טוב יותר. אמנם תסקיר פקידת סעד בנידון, אינו מחייב את בית המשפט, אך הוא משמש ככלי משמעותי בנימוק החלטתו.

המלצותיה של פקידת הסעד אינן מוצאות חן בעיניי. מה עליי לעשות?

עבודתה של פקידת הסעד צריכה להיעשות על פי נהלים מסוימים: התסקיר שלה חייב לכלול פרקים מסוימים, לפרט על מה הוא נשען ומתבסס וכן לכלול מפגשים, והכל בדרך שאין לסטות ממנה.

במידה ונפלו פגמים במסגרת התסקיר, באופן שאינו מותיר ברירה אלא להורות על פסילתה, משום שהתסקיר עומד בניגוד מוחלט וחמור לטובת הקטינים, הרי שיש להגיש בקשה מתאימה ולפעול בדרך שתוביל לפסילת התסקיר.

במידה ואינך שבע רצון מן ההמלצות הסופיות של פקידת הסעד, יש לבחון את התסקיר מראשיתו ועד סופו ולדרוש, במידת הצורך, ובמידה והדבר נכון ומתאים בנסיבות המקרה הספציפי, העברת שאלות הבהרה לפקידת הסעד, חקירת פקידת הסעד וכיו"ב. רצוי לבחון כל מקרה לגופו, באופן שבו יש לפעול משפטית, כאשר ישנה חוות דעת של פקידת סעד שאינה לשביעות רצונך. כאמור יש לבחון זאת היטב, שכן למרות שתסקיר פקידת הסעד – כפי שציינו – אינו מחייב את בית המשפט, עדיין, בפועל, אנחנו עדים לכך שברוב המקרים, בתי המשפט מאמצים את התסקיר והמלצותיו. על מנת לבחון את התסקיר, חשוב להיוועץ עם עורך דין דיני משפחה ולבחון את דרך הפעולה במקרה רגיש שכזה.

מה הדין לגבי דמי מזונות במשמורת משותפת?

החובה לשאת במזונות ילדים, היא חובה המוקנית מכוח הדין הדתי. משמעותה היא: הטלת חובה על האב לשאת במזונות ילדיו. תכליתם של דמי המזונות היא: ליצור לילדים להורים גרושים, אפיק כלכלי וקיום כלכלי הולמים, גם אם האב אינו מתגורר עמם. מזונות משולמים לטובת הילדים, עד השחרור מהצבא, ולא פחות מגיל 18. אומנם ישנו שוני בשיעור המזונות בין הגילאים, אך לא נרחיב על כך במאמר זה.

מכאן עולות השאלות הבאות: מה הדין במקרה שבו ההורים מקיימים משמורת משותפת? האם ייתכן מקרה של משמורת משותפת ללא מזונות?

ישנם מקרים שבהם אבות מעוניינים במשמורת משותפת, מתוך רצון כנה ואמיתי להיות מעורבים בחיי הילדים שלהם, וישנם מקרים שבהם אבות מעוניינים במשמורת משותפת, מתוך ציפייה שיוכלו להיות פטורים מחובת תשלום מזונות במשמורת משותפת. כדי למנוע סיטואציות כאלו, שבסופו של דבר פוגעות בילדים, ואם בית המשפט התרשם כי הרצון למשמורת משותפת, נובע אך ורק בשל הסיכוי להפחתת מזונות או ביטולם כליל, אזי בית המשפט לא יפטור את האבות מחובת מזונות.

עם זאת, במקרים שבהם מתברר שהמשמורת המשותפת מיושמת הלכה למעשה ומקוימת בכנות, בתי המשפט כן מפחיתים מנטל המזונות. חשוב להדגיש, כי לא רק כנות ויישום המשמורת המשותפת נלקחים בחשבון במקרים כאלו, אלא גם גובה ההכנסה של האם, רמת החיים של הילדים, פרקי הזמן שבהם הילדים שוהים אצל האב, גובה הוצאותיו החודשיות של האב לטובת הילדים, בנוסף לדמי המזונות החודשיים, מה פער ההכנסות בין ההורים, כמה נותר לאב לאחר העברת מזונות, האם ניתן ליצור שני בתים שווים ביכולות הכלכליות ועוד.

נציין, כי מזונות ילדים משמורת משותפת, הוא נושא שנשאל באופן קבוע ע"י לקוחות רבים, המבקשים לברר את זכויותיהם. חשוב לציין כי כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו, בפרט לאחר בע"מ 919/15 (מדובר בתיק שבו נקבע, לראשונה, בפסק דין תקדימי על ידי בית המשפט העליון, כי האב לא ישלם מזונות, כאשר המשמורת הינה משותפת ושני ההורים משתכרים באופן דומה). אין תחליף לייעוץ משפטי של עורך דין, הבקיא בתחום דיני המשפחה ואשר שומע את המקרה שלכם ספציפית, ועל פי נתוניו הספציפיים, ייתן מענה וייעוץ משפטי הולם.

כיצד מגישים תביעת משמורת?

את סוגיית המשמורת החוקית אפשר להכריע, או באמצעות הסכם או באמצעות הגשת תביעת משמורת. את תביעת המשמורת אפשר להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. במידה ומוגשת תביעת גירושין הכוללת גם את סוגיות הגירושין, המזונות והמשמורת, אזי "קונה" בית הדין את הסמכות לדון בסוגיית המשמורת. שאלה שנשאלת תכופות היא: היכן עדיף להגיש תביעת משמורת? אנו סבורים כי כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו ואת השאלה הזו יש לבחון באופן פרטני, עם קבלת ייעוץ של עורך דין דיני המשפחה.

האם אפשר לבקש העברת משמורת?

התשובה חיובית. העברת משמורת מהאם לאב, או להיפך, היא אפשרית, אך היא מצריכה אישור של בית המשפט, אשר קבע את חלוקת המשמורת בין הצדדים. כמו כן, ישנם מקרים חריגים שבהם אין מנוס מלהגיש בקשה להעברת המשמורת. לדוגמא: במקרים שבהם אחד ההורים לקה במחלה קשה שאינה מאפשרת לו לגדל את הילדים, או כאשר ההורה חדל לתפקד, עקב התמכרות לסמים/אלכוהול, במקרים של הסתה חמורה, עד כדי יצירת ניכור הורי ועוד. במקרים כאלו, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט, להעברת המשמורת מהורה אחד להורה אחר. בית המשפט יבחן וישקול, בהתאם לנסיבות הספציפיות, האם אכן קיימת הצדקה והאם העברת המשמורת אכן עולה בקנה אחד עם טובת הילדים.

לסיכום:

ענייני משמורת ילדים וזמני השהייה, הם מהנושאים הרגישים ביותר במהלך הגירושין, מאחר ואין כמעט הורה שאינו מעוניין להמשיך להיות חלק קבוע משגרת חייהם של ילדיו, וגם הילדים צריכים ליהנות מבית חם ותא משפחתי יציב. לכן, לא בכדי, הנושא העיקרי שיטריד את בית המשפט לענייני משפחה ומשמורת, הוא טובת הילד.

ענייני משמורת הם עניינים סבוכים, המחייבים רגישות רבה, לצד העניין המשפטי. לכן, נדרש בהם ניסיון משפטי רב, ובפרט בתחום דיני המשפחה, לצד ניהול הסוגייה ברגישות, תוך שימת דגש, במידת האפשר, גם בסוגיה כיצד להוביל את ההורים להסכמות, מכיוון שאין טוב מהם לדעת מה טוב עבורם ועבור ילדיהם. אם אתם נמצאים בהליך גירושין ועליכם להסדיר את עניין המשמורת, מומלץ לפנות לעורך דין בתחום דיני המשפחה.

צור קשר





נושאים מומלצים

תחומי ההתמחות שלנו:

גירושין

התמחות מיוחדת בייצוג צדדים להליכי גירושין, תוך הקפדה על תכנון אסטרטגיה פרטנית וליווי אישי עד לתום ההליכים…

חלוקת רכוש

ייעוץ וליווי משפטי בהליכים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, בהסכמה או באמצעות בית המשפט…

צוואות

בעת ניסוח צוואה נדרשת מאיתנו אחריות גדולה כלפי המצווה והשארים. ניסוח צוואה מדוייק ימנע מאבקים בעתיד…

גישור

עו"ד לוסי מאיר הנה מגשרת מוסמכת בעלת ניסיון והתמחות בהליכי גישור בין בני זוג כאלטרנטיבה למאבקי גירושין…

הסכמים

דיני המשפחה מציגים אתגרים רבים בכל הנוגע לניסוח הסכמים משפטיים מורכבים מסוגים רבים ולמטרות מגוונות…

משמורת

הילדים חשובים יותר מהכל – זאת לא רק סיסמא אלא דרך חיים. אנחנו כאן על מנת לשמור על האינטרסים שלך…

מזונות

בין אם המדובר על מזונות ילדים ו/או מזונות אישה, לפני או לאחר הליכי הגירושין, לעו"ד לוסי מאיר ידע וניסיון נרחב בתחום…

ידועים בציבור

רוצה לקבל הכרה בזכויות של ידועים בציבור? למשרדנו ניסיון רב בטיפול אפקטיבי בזכויות של ידועים בציבור…

אפוטרופסות

משרדה של עו"ד לוסי מאיר מתמחה בטיפול משפטי מהיר ואפקטיבי לצורך מינוי אפוטרופוס על פי דין…

לקוחות ממליצים:

"זר לא יבין את התהליך הקשה, מלבד מי שעבר גירושין…לצד מקצוענות ראויה להתפעלות היית לי לעוגן בים סוער… אני משוכנע ומודע מה הייתה תרומתך עבורי ועבור ילדי כאשת מקצוע מהשורה הראשונה"
י.א – מרץ 2015
"אני רוצה להודות לך על הטיפול המסור ומקצועי בתביעה שהגשתי נגד בן זוג לשעבר…אני ובתי מודות לך מקרב לב על התוצאה המצוינת שהגעת אליה בביהמ"ש"
ר.ל – אפריל 2015
"אני באופן אישי רוצה להעניק לך הוקרה ומלוא הערכה ולהודות לך על הטיפול המקצועי על ההקשבה והסבלנות, על מהירות התגובה, על המסירות וההקרבה לנתינת השירות"
א.פ – אוקטובר 2014
לקוחות ממליצים

צור איתנו קשר
מלא/י פרטים לקבלת ייעוץ אישי מהיר:

  • גישור בהליך גירושין

    גישור בהליך גירושין: גשר של תקשורת ביניכם

    למה לבנות חומה שמפרידה בין אנשים כשאפשר בפחות תקציב ועוגמת נפש לבנות גשר שמחבר בין אנשים? בהליך הגישור לא רק שנחסוך עבורכם את ההליכים המשפטיים הקשים הכרוכים בגירושין, עוגמת נפש ועלויות רבות אלא שניצור [...]

  • כמה שווה מוניטין של רופא בעת גירושין?

    כידוע רופאים רבים נוהגים לעבוד במקביל הן כעצמאים והן כשכירים כך למשל, רופא מומחה, יכול לעבוד בבית חולים, לעבוד בקופת חולים ובנוסף לנהל מרפאה פרטית או שתיים בבעלותו או בבעלות של אחרים. יתר על [...]

  • הדרך המהירה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

    רוצה לצאת עם הילדים לטיול בחו"ל אך גילית בדקה ה-90 כי בת או בן הזוג לשעבר הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ? עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כיצד ניתן לפעול בדרך המהירה ביותר על מנת [...]

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן