לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
מזונות 2018-10-07T19:09:32+00:00

העתיד שלך ושל הילדים
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

מיומנות בהליכים להסדרי מזונות אישה וילדים, בהסכמה או באמצעות ביהמ"ש

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

מזונות

דיני המזונות במדינת ישראל מתחלקים לשני נושאים. הנושא האחד הוא דמי מזונות ילדים, שהחובה לשאת בהם מוטלת, עדיין על פי ההלכה היהודית, על האב מכוח הדין הדתי-אישי שחל עליו. הנושא השני הוא מזונות אישה, אשר גם בהם עשוי הבעל לשאת וזאת בנסיבות מסוימות ועד לרגע מתן הגט לאישה, דהיינו: עד לסיום הרשמי של מערכת היחסים של בני הזוג.

לאור חשיבות הנושא וההיבטים הרבים הנלווים לדיני המזונות, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר מהם מזונות ילדים, מתי משלמים מזונות ילדים ואיך קובעים את שיעור מזונות הילדים. כמו כן, נדון בשאלה מתי יש לשאת במזונות אישה וכן איזו ערכאה משפטית עוסקת בכל הנוגע לדיני המזונות במדינת ישראל. בנוסף, נסקור בקצרה את דיני הגירושין במדינת ישראל, אשר יש להם השפעה מכרעת על כל תחום המזונות והכל לנוחיותכם/ן הגולשים והגולשות, כדלקמן:

מאמר זה הוא מאמר כללי ואין הוא מתיימר להוות חלופה לייעוץ משפטי פרטני, שכן כל מקרה נבחן לגופו. במידה ואתם/ן מעוניינים/ות בקבלת ייעוץ משפטי פרטני, ניתן לפנות למשרדנו.

כמה מילים על דיני הגירושין במדינת ישראל:

ענייני מזונות הם למעשה נגזרת מהליך גדול יותר, הנקרא "הליך הגירושין". ענייני גירושין ונישואין בישראל הם נושא מורכב כשלעצמו שחשוב לדעת את מרכיביו ואנו גם נסביר מדוע: ברוב המדינות, ענייני נישואין וגירושין מוסדרים ע"י הדין האזרחי וניתן להינשא ולהתגרש בקלות באמצעות רישום במוסד ממשלתי (ולעיתים אף בעירייה). לעומת זאת, בישראל, דיני הנישואין והגירושין מוסדרים לא מכוח חוקי הכנסת, אלא מכוח חוקי הדת הרלוונטית לכל אזרח ישראלי.

עוד לפני הקמת המדינה, חל בארץ ישראל דבר חקיקה שנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". חוק זה העניק לכל העדות הדתיות בארץ ישראל סמכות בלעדית לעסוק בשפיטה בענייני גירושין ונישואין. למעשה, עד היום דבר המלך במועצתו חל על כל הדתות במדינת ישראל, אך בשינוי אחד. עד שנת 1953 דבר המלך במועצתו התייחס גם ליהודים, אך באותה השנה חוקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים"). חוק זה קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל ייערכו עפ"י דין תורה.

כך שהמצב העובדתי והמשפטי כיום הוא כדלקמן: יהודים המבקשים להתגרש במדינת ישראל, יכולים לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני. בין השאר, קיימים בארץ גם בתי דין דתיים-שרעים האמונים על שפיטה בענייני נישואין וגירושין בין מוסלמים וכן בתי דין נוצריים ודרוזים.

עד כאן לגבי שאר הדתות בישראל. מעתה נתייחס לדין הרלוונטי לאזרחי ישראל היהודים. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו עפ"י דין תורה. כלומר, מי שמבקש להתגרש צריך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. כדי שהגירושין יאושרו, יש לרוב לנהל הליך משפטי לכל דבר ועניין בפני בית הדין הרבני. על מבקש הגירושין להגיש כתב תביעה לגירושין, אשר במסגרתו יפרט מהי עילת התביעה שלו וכן יפרט את מסכת העובדות התומכות בתביעה. על מבקש הגירושין גם להוכיח כי יש לו עילת תביעה, אך אין מדובר בעילת תביעה אזרחית (כמו עילה "חוזית" או "נזיקית"), אלא שיש להוכיח כי יש עילת גירושין מבין העילות המוכרות בדין הדתי-עברי. לדוגמא: עילת הבגידה, עילת מעשה כיעור, עילת מורדת, עילת מום פיזי ועוד. במידה ובית הדין, לאחר שמיעת ראיות (לרבות עדויות בני הזוג ועדים מטעמם), התרשם כי אכן הוכחה עילת גירושין, אזי הוא יורה על גירושין ויחייב את הבעל במתן גט לאשתו.

לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בענייני גירושין ונישואין לגופם, אך חשוב להדגיש כי הסמכות הזו כוללת בין היתר, גם עניינים הנוגעים בעקיפין לנישואין וגירושין. לדוגמא: תביעת כתובה, תביעה למדור, תביעה למזונות ילדים ולמזונות אישה וכן תביעה לשלום בית. במקביל, יש במדינת ישראל ערכאת שיפוט נוספת שאמונה על שפיטה בתחום דיני המשפחה. ערכאה זו היא בית המשפט לענייני משפחה. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל עניין הנוגע לתחום דיני המשפחה בישראל,

למעט נישואין וגירושין לגופם, שכן סמכות זו בלעדית לבית הדין הרבני. במקביל, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לעסוק גם בענייני מזונות ילדים, אישה, רכוש, משמורת ועוד.

בנוסף לתביעת גירושין לגופה, הליך גירושין כולל גם שלושה נושאים נוספים שאותם בני הזוג יכולים להסדיר באמצעות ניהול הליך משפטי, או לחלופין באמצעות הסדר. ההליכים הם: מזונות (על כך נעמוד בהרחבה בהמשך), משמורת ילדים וענייני חלוקת רכוש. נסביר:

בעת גירושין ובהנחה שלבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שעליהם להסדיר מי מהם ישמש בתור הורה משמורן ומנגד מה יהיו הסדרי הראיה של ההורה השני. הסדרי ראיה הם מספר ימים במהלך השבוע ולעיתים גם בסוף שבוע שני, שבהם ההורה הלא משמורן נושא באחריות לגידול הילדים. אפשרות נוספת שעומדת בפני ההורים, היא לפנות לאפיק של משמורת משותפת. כלומר, משמורת שבמסגרתה חל שוויון בין ההורים בכל הנוגע לגידול הילדים, לזמני השהייה של ההורים עם הילדים ועוד. במידה ובין ההורים ישנה הסכמה וביכולתם להגיע להסכם משמורת, הרי שעדיף כך. לעומת זאת, במידה ובני הזוג אינם יכולים להגיע להסכמה בכל הנוגע לענייני המשמורת, אזי

פתוחה בפניהם הדלת לנהל הליך משפטי שבסופו יוכרע מי מההורים יקבל את המשמורת הבלעדית. בית המשפט אשר עתיד להכריע מי מההורים יישא במשמורת הבלעדית, יכריע זאת בהתאם לעיקרון מהותי והוא "טובת הילד".

ועתה נתייחס לדין הנוגע ליחסי ממון בין בני זוג. במידה ובני הזוג נשואים או חיים יחדיו תחת אותה קורת גג, הם לרוב צוברים יחדיו רכוש משותף, בעת גירושין, עולה שאלה מהותית: כיצד תיערך חלוקת הרכוש. הכלל בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין, מוגדר בחוק הנקרא "חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973". חוק זה קובע כי בעת פרידה או גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה. עם זאת, במסגרת חלוקת הרכוש לא יילקחו בחשבון קצבת זקנה, קצבת נכות, קצבת אלמנות וכן רכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה או במתנה. בדומה לענייני משמורת, גם את חלוקת הרכוש ניתן להסדיר באמצעות הסכם גירושין, או לחלופין לנהל הליך משפטי בנושא.

עד כה עסקנו בהליך הגירושין. הסיבה לכך היא העובדה שענייני מזונות הם נגזרת אחת מהליך הגירושין שכולל גם עניינים נוספים שיש להסדיר. כדי להבין מהם הליכי מזונות, חשוב להבין את התמונה הכוללת.

מזונות ילדים:

החובה המוטלת על האב לשאת במזונות ילדים היא חובה שמוטלת מכוח הדין הדתי-אישי, כלומר: הדין היהודי. דמי מזונות נועדו לאפשר לילדיו של האב קיום כלכלי הולם, למרות שהאב לא גר עמם תחת אותה קורת גג. כעיקרון, החובה לשאת במזונות ילדים מוטלת על האב כבר ברגע הפרידה וככל שהוגשה תביעה. כלומר, מרגע שהוא עוזב את בית המשפחה – ניתן לחייבו במזונות זמניים, במסגרת בקשה המוגשת בד בבד עם תביעת המזונות. בשלב מאוחר יותר ייקבעו לרוב מזונות קבועים, לאחר שבית המשפט (או בית הדין) יכריעו בתביעה העיקרית למזונות. דמי מזונות משולמים כקצבה, כלומר: אחת לחודש.

בדרך כלל, כאשר נפסקים מזונות לחובת האב, אזי הם נמשכים עד לסיום השירות הצבאי. עם זאת, גובה המזונות משתנה בדרך כלל מגיל לגיל, בהתאם לצרכי הילדים.

דהיינו, יש להבחין בין סוגי מזונות עפ"י הדין הדתי. ישנם מזונות מדין חובה, שכוללים את הצרכים החשובים וההכרחיים של הילד ולרוב משולמים עד גיל 6. ישנם מזונות מדין צדקה, שמשולמים בין גיל 6 עד גיל 15. מזונות אלו מורכבים מהצרכים הבלעדיים של הילד וגם מצרכים נוספים של הילדים, שהם אומנם לא בסיסיים, אך עדיין נדרשים. מזונות מדין חובה כוללים הוצאות נדרשות, כמו מזון, ביגוד, הנעלה, לזאת יש להוסיף הוצאת מדור (דיור). מזונות מדין צדקה הינם חשובים אך לא תמיד הכרחיים, כמו חוגים, טיולים ועוד. נעיר כי האבחנה בין מזונות מדין צדקה למזונות מדין חובה מתבטאת גם בגובהם וגזירתם. למשל: מזונות מדין חובה משולמים באופן

מוחלט, ללא קשר להכנסת האב ויכולותיו הכלכליות. מאידך, מזונות מדין צדקה הם דיפרנציאלים, כלומר, נגזרים בין היתר משיקולים נוספים, כפי שנסקור בפסקה הבאה.

גם בין גיל 15 עד לסיום השירות הצבאי, האב חייב במזונות ילדיו, אך בשלב הזה המזונות הם כבר מדין צדקה. האב אומנם יחויב במזונות, אך אלו ייגזרו בהתאם לשיקולים שציינו לעיל. למשל, בין השיקולים שיבחן בית המשפט בעת הטלת שיעור מזונות קבוע (וגם זמני) במסגרת של דין צדקה: ההכנסה העתידית של האב וזאת בהתאם לגילו ומקצועו, הכנסתו הנוכחית של האב, הסדרי הראיה (במידה והסדרי הראיה של האב רחבים יותר תהיה נטייה לעיתים להפחית במעט את גובה המזונות), רמת החיים הנוכחית של הילדים, גילם של הילדים, גם תיבחן הכנסתה של האם ויכולתה להשתתף במזונות הילדים והחשוב מכל – צרכי הילדים. על בית המשפט לבחון מהן ההוצאות האמתיות הנדרשות לצורך גידולם, כמו ביגוד, כלכלה, דיור, מזון ועוד.

במסגרת הליך מזונות, יש לצרף תלושי שכר יחד עם טופס "הרצאת פרטים". תלושי השכר הם הנקודה העיקרית בהליכי מזונות, שכן רק כך יכול בית המשפט להתחקות אחר הכנסות ההורים. במידה ומדובר באב עצמאי יש לצרף ראיות (לרבות אסמכתא מרואה חשבון) לגבי גובה ההכנסות של האב.

איך ניתן להגיש תביעת מזונות?

בענייני מזונות ילדים קיימת סמכות מקבילה גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני. חשוב להבחין בין הסיטואציות : יש מקרים שבהם עדיף יהיה להגיש תביעה לבית הדין הרבני ובין היתר גם לכרוך בה את ענייני משמורת הילדים והרכוש. מאידך, לעיתים יהיה עדיף להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ודווקא את תביעת מזונות ילדים (וגם אפילו מזונות אישה) להגיש בנפרד לבית המשפט לענייני משפחה. כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו ובהתאם לייעוץ משפטי שיינתן לכם ע"י עורך דין גירושין מיומן ובעל ניסיון.

תביעת מזונות מתחלקת לשני רבדים. עם הפרידה, ניתן להגיש בקשה לקביעת מזונות זמניים. בקשה לקביעת מזונות זמניים – כשמה כן היא – מעין סעד זמני, שתכליתו ליצור רציפות בתשלום המזונות ושלא להותיר את הילדים במחסור. הסעד הזמני ידון מהר יותר, ובמסגרת התביעה למזונות קבועים.

נציין כי במסגרת הגשת התביעות למזונות זמניים וקבועים, יש לצרף תלושי שכר, טופס "הרצאת פרטים" וגם תצהיר ערוך כדין.

כאמור, במסגרת ניהול תביעת המזונות, על בית המשפט לבחון את האלמנטים שפירטנו: רמת חיים, צרכי הילדים, הכנסת האב, הכנסת האם ועוד. במסגרת הליך המזונות, חשוב ומומלץ מאוד להיות מיוצג ע"י עורך דין משפחה, שכן מדובר בתביעות שהגשה לא נכונה שלהם, בערכאה לא נכונה, בניסוח לא ראוי, בהעדר ראיות – עלולה בהחלט להוביל לנזקים כבדים בהמשך ועל כן מדובר בתביעות שמצריכות סיוע מאיש מקצוע.

גם במשמורת משותפת יש חובה לשלם מזונות?

במצב המשפט היום, עדיין ההתשובה חיובית היא. על אף המיתוס הרווח, משמורת משותפת אינה מקנה פטור (לפחות לא פטור אוטומטי ממזונות) גם במסגרת משמורת משותפת, על האב יש חובה מוחלטת לשאת במזונות לטובת ילדיו. אין ספק כי יש קושי מסוים להטיל על האב במשמורת משותפת מזונות, שכן בסופו של דבר ההורים מקיימים משמורת שווה, הן בהיקפה מבחינת זמני השהייה של הילדים ובוודאי שגם מבחינת הנטל הכספי המוטל על ההורים בצורה שווה יותר. כלומר, למרות שהאב נושא בהוצאות מחייה וגידול של ילדים, החורגות מההיקף הנדרש בדרך כלל במקרים שבהם הוא מקיים הסדרי ראיה והילדים אצלו ומשכך מוציא עליהם את הוצאותיו בזמן זה של הסדרי ראייה, עדיין נוספת לאב עלות כספית של דמי מזונות. נציין כי בימים אלו תלויה ועומדת הכרעה בנושא ע"י בית המשפט העליון, אשר עתיד להכריע בשאלה האם יש מקום להטיל על האב לשאת במזונות, כאשר האם עובדת ומשתכרת שכר הולם ואף גבוה משכרו של האב. עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלו, טרם ניתנה הכרעה והדין הנהוג הוא כדלקמן:

אפילו אם בני הזוג מקיימים משמורת משותפת, עדיין תוטל על האב החובה לשאת במזונות ילדיו. לאב מותר לפנות לבית המשפט בבקשה להפחית משיעור המזונות, אך

לא בנקל יורה בית המשפט על הפחתת שיעור המזונות ואפילו אם כן, תהיה זו הפחתה של מספר אחוזים, אך לא ביטול מוחלט של דמי המזונות. אב הפונה לבית המשפט בבקשה להפחית מדמי המזונות, עקב משמורת משותפת, צריך להוכיח בין היתר, כי המשמורת המשותפת אכן מקוימת הלכה למעשה ולא רק על הנייר. כמו כן, עליו להוכיח שקיומה של המשמורת המשותפת לא התבקש רק בשל הרצון להפחית מהמזונות. למעשה, על האב מוטלת החובה להוכיח את תום ליבו בקיום המשמורת המשותפת ואת תום ליבו במסגרת בקשתו להפחית משיעור המזונות.

קיימים היום לא מעט פסקי דין המורים על הפחתת מזונות במקרה של משמורת משותפת, בשיעור של כ- 25% מהתשלום שאמור האב לשאת. ישנם גם פסקי דין של 10% הפחתה, 50% הפחתה ואף מקרים של העדר תשלום מזונות בכלל וזאת בהתאם לנסיבות של כל מקרה.

במידה ואתם מקיימים משמורת משותפת, נמליץ להסדיר את נושא המזונות וכן נמליץ להיוועץ עם עורך דין דיני משפחה, לצורך בחינת האפשרות להפחית מדמי המזונות ובכמה?!.

מזונות אישה – להלכה ומעשה:

עד כה עסקנו במזונות ילדים. עתה נתייחס בקצרה לסוג אחר של מזונות, שנקרא "מזונות אישה". מכוח הדין הדתי-יהודי, אישה זכאית למזונותיה עד לרגע מתן הגט, כלומר, עד לרגע שבו הגירושין מאושרים באופן סופי. התכלית לשמה קיים המוסד זה, דהיינו: "מזונות אישה", דומה במהותה לתכלית של מזונות ילדים, כלומר, לספק לאישה קיום כלכלי הולם כל עוד הבעל נשוי לה וכל עוד האישה עודנה מוגדרת בתור "אשת איש". חובת הבעל לדאוג לכלכלת הבית היא חובה מוחלטת עפ"י ההלכה היהודית.

מכאן, שבעת פרידה רשאית האישה להגיש תביעה למזונות אישה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. לא בכל מקרה תהיה האישה זכאית למזונותיה. למשל, אישה שבגדה בבעלה והבגידה היא זו אשר מהווה את עילת הגירושין, לא תהיה זכאית למזונות. דוגמא נוספת: במידה והאישה עובדת ומשתכרת ומעשה ידיה תחת מזונותיה.

באשר לגובה המזונות: בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה משולמים ביחס ישיר להכנסת הגבר וגם ביחס ישיר להכנסת האישה. למשל, אישה שאינה עובדת תהיה זכאית למזונות, בעוד שאישה ששכרה גבוה משכרו של הבעל, יתכן שלא תהיה כלל זכאית למזונות (כל מקרה נבחן לגופו וישנם אלמנטים רבים שנשקלים, שאותם לא נפרט במאמר זה). נציין כי גם בענייני מזונות אישה, כי יש את הכתובה, אשר אף היא מהווה תביעה כספית שיש לאישה כנגד הבעל, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין דיני משפחה מיומן, לצורך התייעצות וייצוג.

"מזונות מעוכבת":

עוד נקודה שנבקש להתייחס אליה, היא מזונות מדין מעוכבת. כדי לקיים את הגירושין, על הבעל לתת לאישה גט. לצערנו, אנו עדים למקרים בהם הבעל מסרב להעניק לאישה גט. המשמעות עבור האישה, חמורה מאוד, משום שאישה שמסורבת גט עדיין נחשבת בתור אשת איש, לכן אינה יכולה להינשא לאדם אחר. במידה והיא תקיים יחסי אישות עם גבר אחר, אזי היא תיחשב בתור "אישה שזנתה". במידה והיא תוליד ילדים מגבר אחר, בעודה נשואה לאחר, הרי שאלו ייחשבו בתור ילדים "ממזרים", כלומר: פסולי חיתון.

בית הדין רשאי להורות בכפייה לבעל לתת גט לאישה, בבחינת "כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני" (זהו הכלל ההלכתי הקדום). אותה "כפייה" באה לידי ביטוי במספר סנקציות, כמו שלילת רישיון נהיגה, מאסר מאחורי סורג ובריח, איסור על אחזקת כרטיס אשראי, קנסות כספיים ועוד. עם זאת, ישנם מקרים שבהם הסנקציות לא עובדות ולכן בית הדין גם מוסמך לפעול במקביל בדרך נוספת. הדרך הזו היא באמצעות הטלת "מזונות מעוכבת". כלומר, להטיל על הבעל חובה לשאת במזונות אישה מדי חודש, עד אשר ימסור לה גט. למזונות הללו קוראים "מזונות מעוכבת". ל"מזונות מעוכבת" יש מספר תכליות: האחת היא עונש לבעל והטלת עול כספי על כתפיו, שיגרום לו לתת לאישה גט. התכלית האחרת היא לסייע לאישה, הן כלכלית והן אישית.

לסיכום:

תחום המזונות הוא תחום עשיר ומורכב מאוד, שחשוב להכיר את כל מרכיביו, המבוסס על הדין הדתי-אישי, אך הוא קיים גם במישור האזרחי. במאמר זה ביקשנו להציג סקירה רחבה ככל הניתן על ענייני מזונות בתחום המשפט הישראלי. בוודאי שלא כיסינו את כל היריעה, אך ביקשנו להציג כר פורה לידע לקהל הקוראים. עוד נעיר כי מזונות הם למעשה רק אחת הנגזרות של הליך הגירושין.

את המאמר נסיים בהמלצה הבאה: להיעזר תמיד בעורך דין משפחה בעל ניסיון, שכן ענייני מזונות אינם עניין של מה בכך וכל פעולה שגויה ללא התייעצות עשויה לעלות ביוקר לאחר מכן.

צור קשר





נושאים מומלצים

תחומי ההתמחות שלנו:

גירושין

התמחות מיוחדת בייצוג צדדים להליכי גירושין, תוך הקפדה על תכנון אסטרטגיה פרטנית וליווי אישי עד לתום ההליכים…

חלוקת רכוש

ייעוץ וליווי משפטי בהליכים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, בהסכמה או באמצעות בית המשפט…

צוואות וירושות

בעת ניסוח צוואה נדרשת מאיתנו אחריות גדולה כלפי המצווה והשארים. ניסוח צוואה מדוייק ימנע מאבקים בעתיד…

גישור

עו"ד לוסי מאיר הנה מגשרת מוסמכת בעלת ניסיון והתמחות בהליכי גישור בין בני זוג כאלטרנטיבה למאבקי גירושין…

הסכמים

דיני המשפחה מציגים אתגרים רבים בכל הנוגע לניסוח הסכמים משפטיים מורכבים מסוגים רבים ולמטרות מגוונות…

משמורת

הילדים חשובים יותר מהכל – זאת לא רק סיסמא אלא דרך חיים. אנחנו כאן על מנת לשמור על האינטרסים שלך…

מזונות

בין אם המדובר על מזונות ילדים ו/או מזונות אישה, לפני או לאחר הליכי הגירושין, לעו"ד לוסי מאיר ידע וניסיון נרחב בתחום…

ידועים בציבור

רוצה לקבל הכרה בזכויות של ידועים בציבור? למשרדנו ניסיון רב בטיפול אפקטיבי בזכויות של ידועים בציבור…

אפוטרופסות

משרדה של עו"ד לוסי מאיר מתמחה בטיפול משפטי מהיר ואפקטיבי לצורך מינוי אפוטרופוס על פי דין…

לקוחות ממליצים:

"זר לא יבין את התהליך הקשה, מלבד מי שעבר גירושין…לצד מקצוענות ראויה להתפעלות היית לי לעוגן בים סוער… אני משוכנע ומודע מה הייתה תרומתך עבורי ועבור ילדי כאשת מקצוע מהשורה הראשונה"
י.א – מרץ 2015
"אני רוצה להודות לך על הטיפול המסור ומקצועי בתביעה שהגשתי נגד בן זוג לשעבר…אני ובתי מודות לך מקרב לב על התוצאה המצוינת שהגעת אליה בביהמ"ש"
ר.ל – אפריל 2015
"אני באופן אישי רוצה להעניק לך הוקרה ומלוא הערכה ולהודות לך על הטיפול המקצועי על ההקשבה והסבלנות, על מהירות התגובה, על המסירות וההקרבה לנתינת השירות"
א.פ – אוקטובר 2014
לקוחות ממליצים

צור איתנו קשר
מלא/י פרטים לקבלת ייעוץ אישי מהיר:

  • גישור בהליך גירושין

    גישור בהליך גירושין: גשר של תקשורת ביניכם

    למה לבנות חומה שמפרידה בין אנשים כשאפשר בפחות תקציב ועוגמת נפש לבנות גשר שמחבר בין אנשים? בהליך הגישור לא רק שנחסוך עבורכם את ההליכים המשפטיים הקשים הכרוכים בגירושין, עוגמת נפש ועלויות רבות אלא שניצור [...]

  • כמה שווה מוניטין של רופא בעת גירושין?

    כידוע רופאים רבים נוהגים לעבוד במקביל הן כעצמאים והן כשכירים כך למשל, רופא מומחה, יכול לעבוד בבית חולים, לעבוד בקופת חולים ובנוסף לנהל מרפאה פרטית או שתיים בבעלותו או בבעלות של אחרים. יתר על [...]

  • הדרך המהירה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

    רוצה לצאת עם הילדים לטיול בחו"ל אך גילית בדקה ה-90 כי בת או בן הזוג לשעבר הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ? עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כיצד ניתן לפעול בדרך המהירה ביותר על מנת [...]

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן