לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
הסבר מקוצר על בעמ 919/15 2018-10-22T09:44:22+00:00

הילדים שלך לפני הכל
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

ליווי וייצוג משפטי מקצועי בכל הנוגע להסדרי שהייה ומשמורת ילדים

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

הסבר מקוצר על בעמ 919/15

תשלום מזונות שווה – האם חל עלייך?

הסבר מקוצר לפסיקת בית המשפט העליון

הפסיקה המהפכנית של בית המשפט העליון עשויה לשנות את חוקי המשחק בתחום המזונות. מה נקבע בפסיקה, ומה המשמעויות עבורך? כל התשובות – במדריך המקוצר שהכנתי.

לפני הכול, מה פסק בית המשפט העליון?

מסקנתו הברורה של פסק הדין הינה: כאשר שני ההורים מקיימים משמורת פיזית משותפת (שוויונית), אזי שני ההורים יחויבו באופן שווה במזונות ילדיהם, בגילאי 6-15 שנים. חלוקת החיוב הכספי ביניהם, תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות. משכך – במקרים של משמורת פיזית משותפת שוויונית, יופחת חיובו של האב, בהשוואה לחיוב המקובל היום. בנוסף, אם ההורים "שקולים" מבחינה כלכלית, אפשרי שכל הורה יישא במזונותיו.

בית המשפט העליון מבקש להנחיל כללים ועקרונות, במקרים שבהם הוכרעה משמורת משותפת שוויונית, כללים ברורים שיסייעו לשיתוף פעולה בין ההורים, ויבטיחו את סיפוק צרכיהם הכלכליים של הילדים. הנשכיל לעשות כן? זו השאלה האמיתית.

האם הפסיקה יוצרת מהפיכה?

אם תשאלו לדעתי האישית, התשובה היא כי מדובר במהפכה מחשבתית והתנהגותית, יותר מאשר משפטית. מהפכה מוכרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה, והמבחן שקובע האם מדובר במהפכה, הוא: האם בעקבות האירוע, התרחש שינוי של קבע.

מוקדם לדעת האם פסק הדין יביא לשינוי של ממש, שינוי של קבע, מה יאומץ על ידי בתי המשפט לענייני משפחה ומה ייזנח… אולם אנו בהחלט נמצאים בתוך תוכה של המהפכה, והיא, לטעמי האישי, יותר מהכול – המהפכה המחשבתית.

על מנת להבין איך המציאות תיראה מעתה ואילך, המאמר מתייחס לשאלות הבאות:

  • מה משמעות הפסיקה עבורך?
  • אילו שאלות עדיין נותרו פתוחות?
  • במסגרת המאמר נבין, בין היתר: על מי חלה הפסיקה, איך ייראה היום שאחרי? האם ניתן כעת לפתוח הסכמי מזונות קיימים, מן העבר?

מהן משמעויות הפסיקה עבורך?

1. באילו מקרים הפסיקה חלה?

במקרים שבהם ישנה משמורת משותפת שוויונית וכאשר הכנסות ההורים שוות או דומות.

2. מדור – שאלה כל כך חשובה, אשר הוכרעה חד משמעית! עד היום היו לנו פסיקות סותרות: עפ"י הגישה האחת, אין להפחית מחיוב האב במדור, גם במשמורת משותפת. עפ"י הגישה האחרת, יש להפחית, או שאין לחייב כלל במדור, במשמורת משותפת. פסק הדין של העליון מייצר לנו יציבות משפטית בסוגיית המדור, וקובע: במשמורת משותפת שווה, כאשר הכנסות ההורים שוות או דומות, אזי גם רכיב המדור, לא ישולם על ידי האב. (ומפסה"ד – " אין הצדקה לכך שהורה יישא בהוצאות המדור של ההורה האחר. במלים אחרות, במקרים אלה, עיקרון השוויון מוליך לכך שכל הורה יישא 'בעין' בהוצאות המדור של הילדים").

3. נשיאה במזונות וצרכיהם של הילדים, מעבר לצרכים המשולמים על ידי אותו הורה, שנמצא איתם באותה העת.

בית המשפט העליון מחלק את ההוצאות לשני סוגים:

א. הוצאות הנוגעות לפעילות היומיומית השוטפת – מזון, מים, בילויים משפחתיים. בזמן שהילד נמצא אצל ההורה, אותו הורה יישא בהוצאות אלו ואין צורך בהעברת כספים בין ההורים.

ב. הוצאות נוספות – ספרי לימוד, בגדים, הנעלה. הכוונה היא לאותן הוצאות שלא חייבים לבצע את רכישתן דווקא באותו יום, וניתן לדחות אותן. בעבור הוצאות אלו, מציע בית המשפט העליון למנות "הורה מרכז" – (מושג חדש): הכוונה היא להורה אשר יקבל לידיו, בתחילת החודש, סכום שנפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילאי הילדים וצרכיהם. הורה מרכז ינהל חשבון הוצאות אלו ויוציא את הכספים על צרכיהם של הילדים, על בסיס של תכנון ותיאום.

מדוע הפתרון להוצאות הנוספות הוא יתרון? כיוון שלא היה ניתן להשאיר קביעה כך-סתם, לפיה במשמורת משותפת שוויונית, אין מזונות. מדוע? ראשית, משום שיש הוצאות שאינן מוצאות דווקא בימים שהילדים אצל ההורה (למשל, לא בכל יום קונים בגד או נעל…). שנית, יכול להיווצר מצב, שבו הורה אחד נושא בהוצאות הנוספות, כגון ביגוד, הנעלה וכיו"ב, בזמן שההורה האחר אינו נושא בהן כלל (ו"מפיל" אותן על ההורה האחר) – ומכאן הפתרון לסיטואציה. הורה "מרכז" מגדיר כללים ברורים באשר לסיפוק צרכיהם של הילדים מעבר לצרכים היומיומיים, בזמן שהילדים שוהים אצל אותו הורה.

4. מה יהיה על אותם מקרים שכבר הוכרעו?

פסק הדין מדבר רבות על החשש מפני תביעות רבות של משמורת משותפת, לצורך הפחתת מזונות, אך הוא פחות עוסק במקרים שבהם כבר הוכרעה המשמורת. מכאן, אם הוכרעו המזונות – מה יהיה איתם?

האם כעת, הורים שכבר הוכרעו ענייניהם, הינם זכאים לפתוח מחדש פסקי דין והסכמים?

אי אפשר להתעלם מדבריה של כב' השופטת ברק–ארז, שכותבת: "לא בכל מצב מה שהיה הוא מה שיהיה". בהמשך לדברים אלו: לגבי מקרים שבהם כבר הוכרעה המשמורת ונפסקו המזונות – הרי שכל שינוי נסיבות, מאפשר דיון מחודש, הן בעניין המזונות והן בעניין המשמורת. לכן, במקרים שבהם הסדרי השהייה הינם שוויוניים, למרות שהוכרע אחרת במשמורת, במקרים שבהם עם הזמן השתנה ההסדר, או גידול הילדים כעת מתחלק באופן שווה בין ההורים, או שיש שינוי בהכנסות ועוד – אזי בהחלט ניתן לערוך שינוי, הן במשמורת והן בהשתתפות ההורה בשיעור המזונות.

ימים יגידו כיצד בתי המשפט לענייני משפחה יתייחסו למקרים שבהם יש הסכם גירושין עם משמורת ומזונות לפני פסיקת בע"מ 919-15. האם הם יאפשרו לכולם לפתוח את ההסכמים? ומה לגבי הדרישה לשינוי נסיבות מהותי? האם יישאר קיים, או שאולי יצומצם או יבוטל כליל? אנו מבטיחים לעדכן אתכם, עם קבלתם של פסקי דין, המפרשים את ההלכה של בית המשפט העליון.

5. מצד אחד, פסק הדין קובע נוסחה בפסיקת מזונות, אך מצד שני, הוא מותיר שיקול דעת רחב לבית המשפט. פסק הדין קובע כי מהיום, יש לבחון את פערי ההכנסות בין ההורים ואת זמני השהייה של כל הורה עם הילדים. עם זאת, הוא עדיין משאיר שיקול דעת נרחב, לבתי המשפט לענייני משפחה, אשר יוכלו לקבוע, על בסיס מסד נתונים רחב, גם כאשר מדובר במקרים של משמורת משותפת שוויונית. שיקול הדעת יכול להיות בחלוקת הנשיאה בהוצאות החינוך או הרפואיות החריגות, כך שלא בכל מקרה הוא יהיה 50%–50%, אלא יחושב על פי יחס ההכנסות בין ההורים. כך, תהיה הנשיאה, למשל, 70%–30% בהוצאות החינוך או בהוצאות הרפואיות החריגות. שיקול הדעת עשוי לבוא לידי ביטוי בהרחבת ההוצאות על פי זמני שהייה רבים במקרה אחד, ואולם במקרה אחר, יתכן שיהיה צמצום ההוצאות, על פי זמני שהייה מועטים – מה שמשפיע ישירות על גובה המזונות שייפסקו ועוד.

6. פסק הדין יוצר אחידות משפטית בין יהודים לבין מי שהדין האישי אינו חל עליו. עד היום, פסיקת מזונות נעשתה בהתבסס על סעיף 3(א) לחוק המזונות, הקובע כי אדם חייב במזונות ילדיו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו. אצל יהודים – הדין האישי מחיל את חובת המזונות על האב. בהמשך לאותו חוק(!), נקבע כי מי שלא חל עליו דין אישי, מזונות הקטין יחולו על אביו ואמו של הקטין. עוד נקבע, כי – המזונות יחולו על ההורים בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

כך נוצר חוסר השוויון בין יהודים לבין אלו שלא חל עליהם דין אישי. פסק הדין של העליון, מייצר שוויון, וחשוב מכך – הרמוניה ואחידות משפטית. למעשה, כיום, בכל מקרה של משמורת משותפת שוויונית והורים בעלי הכנסות דומות או זהות, שני ההורים יחויבו במזונות ילדיהם (בין אם אתה יהודי, ובין אם לא חל עליך דין אישי).

6 השאלות אשר נותרו פתוחות –

1. פסק הדין עוסק אך ורק במקרים של משמורת משותפת שוויונית, כלומר – חלוקת שהות שווה בין ההורים. אך מה הדין במקרים שבהם חלוקה בין ההורים אינה בהכרח שווה? למשל, במקרים של
40%–60%? פסק הדין של בית המשפט העליון "שותק"… נצטרך להמתין לפסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, כיצד הם מפרשים את הלכת בע"מ 919/15. עם זאת, נראה כי גם במקרים שאינם שוויוניים, תיושם הנוסחה שבסיסה יחס ההכנסות ויחס זמני השהייה – ומדוע לא? שהרי זוהי רוח הפסיקה.

2. פסק הדין שותק גם באשר לפסיקת מזונות ילדים בגילאי 6–0 שנים – "שותק" במובן שמותיר את ההלכה לקביעת מזונות על פי הדין העברי, כלומר, על האב בלבד. בכך פסק הדין "חוסך" שוויון בין ההורים בגילאים אלו. מדוע? אין מענה לכך בפסק הדין. האם יש בכך הסכמה על חזקת הגיל הרך ו/או הנצחה שלה? אולי…

וראו בפסה"ד –

"נזכור ונזכיר: טרם נשלמה המלאכה. פסק דין זה מסדיר באופן חלקי בלבד את סוגיית מזונות הילדים, ואינו מתייחס לתשלום מזונות ילדים בגילאי 0–6, חובה שעודנה מוטלת במלואה על כתפי האב, תהיינה נסיבות העניין אשר תהיינה". (השופט נ' סולברג)

3. האם הולך להיות קשה יותר להשיג משמורת משותפת?

לאורך כל פסק הדין, חוזרים ונשענים השופטים, על דפוס ההתנהגות וההתנהלות בבית לפני פרוץ הסכסוך, טרום הליכי הגירושין – כמהווה בסיס למתן החלטות והכרעות.

אנחנו מכירים את התופעה, המבורכת, אגב, של אבות, המגלים את אבהותם בעת הגירושין. עד היום נשענו על הנשים יותר, כי הן היו שם, ומרגע שלא תהיינה שם, גם הם חפצים לגדל, לתת, להעניק ולהיות שם עבור ילדיהם. עם זאת, ככל שיותר ויותר החלטות, הכרעות ופסקי דין, ישענו על דפוס ההתנהגות בבית לפני פרוץ הסכסוך, כך לאבות אלו אין ממש סיכוי…

וראו בפסה"ד:

" במסגרת זו נבדקת בין היתר השאלה אם דפוסי ההורות שקדמו לפירוד תומכים בקיומה של משמורת פיזית משותפת"
או
"משמורת פיזית משותפת היא הסדר מורכב ליישום, במיוחד כשאינו מושתת על הסכמה וכששיתוף הפעולה ההורי אינו מיטיבי, ולכן קיים חשש שיהיו מקרים שבהם לא תשרוד המשמורת המשותפת את מבחן הזמן".

היבט נוסף שמעלה שאלות בנוגע לקושי להשיג משמורת משותפת, לאחר פסק הדין, הוא הדעה הבאה, שלא נשמעה עד כה בבתי המשפט לענייני משפחה –

" אני סבורה אפוא שכל אימת שבית המשפט מורה על משמורת משותפת, שומה עליו לבחון האם רמת ההכנסה הפנויה של ההורים מאפשרת להם לדאוג לצרכי הילדים גם ללא השתתפות (ולו חלקית) של ההורה האחר בהוצאות המדור. אם התשובה לכך שלילית היא, על בית המשפט לחזור ולבחון את ההחלטה להורות על משמורת משותפת".

כלומר – כעת על בתי המשפט לענייני משפחה לבחון, מעבר לחוות הדעת המוגשות (העוסקות בטובתם של הקטינים, באינטראקציה בין ההורים, ביקורי בית ועוד) – את מצבם הכלכלי של ההורים. דהיינו, במידה והשכר המצרפי של ההורים (כלומר – אם מאחדים את השכר של שני ההורים) מאפשר את קיומה של משמורת משותפת, מבלי לפגוע בצרכי הילדים, אזי ניתן לקבוע משמורת משותפת. אם לא – אזי בית המשפט העליון לא יכריע על המשמורת, כמשמורת משותפת.

בעניין זה קבע השופט מזוז:

"בלשון פשוטה ניתן לומר, כי אף שמשמורת משותפת נראית כפתרון ראוי וטבעי, היא למעשה 'לוקסוס' שיש לו מחיר שלא כל זוג הורים פרודים יכול לעמוד בו".

אינני בטוחה כי זו אכן האמירה הנכונה לומר. בכל מקרה, ניתן למצוא פתרון לכל דבר, שהרי השופט מזוז מדבר על כך שכעת כל הורה יצטרך לרכוש "פלייסטיישן" ולמעשה, לילדים יהיה גאדג'ט כפול בכל בית. במקרים שניתן כלכלית לרכוש כפול, הרי שמומלץ הדבר, ולו בכדי שהילדים ירגיש בבית בכל בית. במקרים שהדבר קשה כלכלית, אזי ישכילו ההורים לדאוג לחלוקה של הגאדג'טים והמשחקים בין שני הבתים, כך שבבית אחד יהיה "אקסבוקס", ובבית השני יהיה "פלייסטיישן" – לשם הדגמה. העיקר שלילדים יהיה חשק, כיף ותחושה של בית, בכל בית, אצל כל הורה.

4. פסיקת מזונות מהירה מהכרעה בענייני משמורת. בית המשפט העליון לא מתייחס לכך ולא קובע – מה תהיינה הפסיקות במזונות, עד שתוכרע המשמורת?

ובמילים אחרות: כיצד יש לפסוק היום מזונות, במקרה שבו אין הסכמה בין ההורים לגבי משמורת משותפת, כאשר את המזונות (לפחות הזמניים) יש לפסוק כעת, וההכרעה בעניין המשמורת תגיע מאוחר יותר – ולעיתים, מאוחר הרבה יותר? ובמידה והוכרעה, בסופו של יום, משמורת משותפת, ובינתיים נפסקו מזונות זמניים, שלא על פי זמני שהייה שווים או כמעט שווים, האם תהיה חובת השבה של כספים?

חשוב לדעת, כי המקרה שהובא להכרעת בית המשפט העליון, התרחש לאחר שכבר הוחלט על משמורת משותפת. אולם כאמור, במקרים שבהם טרם הוכרעה המשמורת, מזונות נפסקים מהר יותר ועל כך אין מענה…

5. כיצד ייקבע איזה מההורים יהיה ההורה "אחראי" או הורה "מרכז"?

א. מדובר במאבק משפטי חדש. כל הורה כמובן יעלה את טיעוניו וראיותיו: מדוע הוא ההורה המועדף לתפקיד?

ב. בנוסף, אין זה ברור מה יש לפסוק קודם: האם אחד מההורים הוא ההורה ה"מרכז", או שאולי קודם יבחנו את צרכי הילדים ורק אח"כ יכריעו מי ימונה לתפקיד ה"ההורה המרכז". לשאלה זו יש חשיבות באשר ל"תמריצים" בהנצחת המאבק או בהפחתתו, מצד כל אחד מבני הזוג.

6. סוגיה חדשה – האם יוענק פיצוי כספי לאישה עבור אובדן כושר השתכרות בתקופת הנישואין?

הסוגיה החדשה הזו הועלתה, אך היא לא הוכרעה. בית המשפט העליון מנסה להבהיר, כי פסיקת המזונות אינה יכולה להיות בנפרד מתחומי משפט אחרים הכלולים בדיני משפחה – כגון, בין היתר, חלוקת רכוש.

כך קורה, לא אחת, במצב שקודם לגירושין, שאחד מבני הזוג "מוותר" בתחום של מיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו, לצורך הטיפול בילדים ובמשק הבית המשפחתי.

פסק הדין מדבר על כך כי המציאות החברתית מלמדת כי המצב השכיח יותר, הוא זה שבו האם היא זו שמתמסרת לטיפול בילדים, תוך ויתורים בעולם העבודה. כלומר, אימהות נפגעות בפוטנציאל ההשתכרות שלהן, ובעת שתהיה משמורת משותפת, הן נדרשות לשאת בהוצאות הכספיות של הילדים שווה בשווה עם בן הזוג, שפוטנציאל ההשתכרות שלו לא נפגע. ולכן אומר בית המשפט העליון, שיתכן ונשיאה שוויונית בהוצאות הילדים, עשויה לחייב שקילה מחדש של פיצוי על אובדן כושר השתכרות בתקופת הנישואין, למי שוויתר במהלך הנישואין, על מיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו, לטובת טיפול בילדים.

המסקנה

אין הכרעה בדיני משפחה, שהיא הכרעה פשוטה.

הכרעה בדיני משפחה כנראה לעולם לא תוכל להיות טכנית, וחשוב להתבונן בראייה רחבה, בכלל העניינים הנדונים בדיני משפחה, ובגירושין בפרט, שהינם עניינים שלובים זה בזה, באופן שלא ניתן כמעט להפריד ביניהם.

חשוב!! חשוב!! לא לשכוח – בשלל המאבקים על מי יישא בנטל הכלכלי, מתי, כמה ואיך – את הילדים עצמם!! ילדים זקוקים לנו בזמן הגירושין, אולי יותר מתמיד! הם זקוקים למינימום שינויים בזמן הגירושין. ילדים זקוקים לשני הורים, שממשיכים לדאוג להם, לאהוב אותם, לשהות עימם ולספק את מלוא צרכיהם, הן הכלכליים והן הנפשיים–רגשיים.

על מנת להתרגל למציאות נורמטיבית חדשה, אכן נדרש כאן מאמץ, מצד כל המתדיינים והמתגרשים.

כאמור, מציאות חדשה זו כרוכה בלא מעט שאלות שנותרו פתוחות: אני מזמינה אותך להמשיך ולעקוב בניוזלטר שלי, אחר עדכונים והתפתחויות חדשות סביב הפסיקה.

רוצה להבין מהי משמעות הפסיקה עבורכם?

מידת ההשפעה של הפסיקה צפויה להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה שלך.

אשמח לשוחח עמך, לצורך הבנת השפעות הפסיקה עליך ובחינת דרכי הפעולה המיטביות עבורך:

נכתב בסמוך לאחר מתן פסק הדין, אוגוסט 2017

צור קשר





נושאים מומלצים

תחומי ההתמחות שלנו:

גירושין

התמחות מיוחדת בייצוג צדדים להליכי גירושין, תוך הקפדה על תכנון אסטרטגיה פרטנית וליווי אישי עד לתום ההליכים…

חלוקת רכוש

ייעוץ וליווי משפטי בהליכים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, בהסכמה או באמצעות בית המשפט…

צוואות

בעת ניסוח צוואה נדרשת מאיתנו אחריות גדולה כלפי המצווה והשארים. ניסוח צוואה מדוייק ימנע מאבקים בעתיד…

גישור

עו"ד לוסי מאיר הנה מגשרת מוסמכת בעלת ניסיון והתמחות בהליכי גישור בין בני זוג כאלטרנטיבה למאבקי גירושין…

הסכמים

דיני המשפחה מציגים אתגרים רבים בכל הנוגע לניסוח הסכמים משפטיים מורכבים מסוגים רבים ולמטרות מגוונות…

משמורת

הילדים חשובים יותר מהכל – זאת לא רק סיסמא אלא דרך חיים. אנחנו כאן על מנת לשמור על האינטרסים שלך…

מזונות

בין אם המדובר על מזונות ילדים ו/או מזונות אישה, לפני או לאחר הליכי הגירושין, לעו"ד לוסי מאיר ידע וניסיון נרחב בתחום…

ידועים בציבור

רוצה לקבל הכרה בזכויות של ידועים בציבור? למשרדנו ניסיון רב בטיפול אפקטיבי בזכויות של ידועים בציבור…

אפוטרופסות

משרדה של עו"ד לוסי מאיר מתמחה בטיפול משפטי מהיר ואפקטיבי לצורך מינוי אפוטרופוס על פי דין…

לקוחות ממליצים:

"זר לא יבין את התהליך הקשה, מלבד מי שעבר גירושין…לצד מקצוענות ראויה להתפעלות היית לי לעוגן בים סוער… אני משוכנע ומודע מה הייתה תרומתך עבורי ועבור ילדי כאשת מקצוע מהשורה הראשונה"
י.א – מרץ 2015
"אני רוצה להודות לך על הטיפול המסור ומקצועי בתביעה שהגשתי נגד בן זוג לשעבר…אני ובתי מודות לך מקרב לב על התוצאה המצוינת שהגעת אליה בביהמ"ש"
ר.ל – אפריל 2015
"אני באופן אישי רוצה להעניק לך הוקרה ומלוא הערכה ולהודות לך על הטיפול המקצועי על ההקשבה והסבלנות, על מהירות התגובה, על המסירות וההקרבה לנתינת השירות"
א.פ – אוקטובר 2014
לקוחות ממליצים

צור איתנו קשר
מלא/י פרטים לקבלת ייעוץ אישי מהיר:

  • גישור בהליך גירושין

    גישור בהליך גירושין: גשר של תקשורת ביניכם

    למה לבנות חומה שמפרידה בין אנשים כשאפשר בפחות תקציב ועוגמת נפש לבנות גשר שמחבר בין אנשים? בהליך הגישור לא רק שנחסוך עבורכם את ההליכים המשפטיים הקשים הכרוכים בגירושין, עוגמת נפש ועלויות רבות אלא שניצור [...]

  • כמה שווה מוניטין של רופא בעת גירושין?

    כידוע רופאים רבים נוהגים לעבוד במקביל הן כעצמאים והן כשכירים כך למשל, רופא מומחה, יכול לעבוד בבית חולים, לעבוד בקופת חולים ובנוסף לנהל מרפאה פרטית או שתיים בבעלותו או בבעלות של אחרים. יתר על [...]

  • הדרך המהירה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

    רוצה לצאת עם הילדים לטיול בחו"ל אך גילית בדקה ה-90 כי בת או בן הזוג לשעבר הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ? עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כיצד ניתן לפעול בדרך המהירה ביותר על מנת [...]

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן