לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
גירושין בישראל 2017-09-10T09:53:27+00:00

אסטרטגיה מנצחת לגירושין
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

מיומנות ספציפית וניסיון רב בניהול הליכי גירושין יעילים ומהירים ככל שניתן

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

גירושין בישראל

גירושין בישראל הם אחד הנושאים המורכבים והעשירים ביותר שקיימים בתחום המשפט ובפרט בתחום דיני המשפחה. גירושין בישראל מורכבים יותר, בעיקר בשל מורכבות אחת, הנובעת מהמצב החוקי הקיים היום, לפיו נישואין וגירושין במדינת ישראל, נערכים לפי הדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג המסוימים. כפועל יוצא, קיומן של שתי ערכאות שיפוט, האחת אזרחית והשנייה דתית, יוצר בהרבה מקרים והליכים משפטיים מתח ביניהן וגם מרוץ סמכויות, כפי שנסביר במאמר שלהלן.

לאור המורכבות והעניין שנושא זה מעורר, חיברנו את המאמר שלהלן, שבו נסביר מן ההתחלה ועד הסוף, מהם גירושין בישראל ומה כולל "הליך גירושין". כך, למשל, נסביר מהו ההבדל בין בית המשפט לענייני משפחה, לבין בית הדין הרבני. כמו כן, נסביר כיצד מתגרשים ואילו נושאים יש להסדיר במסגרת הליך גירושין (משמורת ילדים, מזונות ילדים וכן חלוקת רכוש בין בני זוג). נסביר גם מה הדין לגבי נישואין אזרחיים בישראל וכיצד – אם בכלל – הם נערכים. כל זאת לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות.

הערה לפני שנתחיל: המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לשם כך ניתן ומומלץ לפנות למשרדנו לשם קבלת ייעוץ משפטי ספציפי.

הליך גירושין ממעוף הציפור

במדינת ישראל, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים"), כי גירושין ונישואין ייערכו לפי דין תורה. כלומר, בני זוג יכולים להינשא בארץ בהתאם להוראות הדין הדתי החל עליהם. גירושין לגופם, נערכים בבית הדין הרבני, על פי הדין ההלכתי–יהודי. עם זאת, במסגרת הליך גירושין, לא רק את הגירושין בני הזוג צריכים להסדיר, אלא גם סוגיות נוספות ונלוות.

לדוגמא – הסדרת סוגיית משמורת הילדים, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים ובהתאמה גם את סוגיית תשלום דמי המזונות,. עם זאת, לרוב, בני הזוג יצטרכו גם

להסדיר את סוגיית הרכוש המשותף שאותו הם צברו במהלך חיי הנישואין או לחילופין הסדרת חובות משותפים. מכאן, שחלק מההליכים הנוספים הנוגעים להליך הגירושין, נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כפי שנרחיב בהמשך.

בשולי הדברים נעיר, כי הליך גירושין לא חייב להיערך באמצעות ניהול הליכים משפטיים: לבני הזוג שמורה הזכות לקיים הידברות ובכך למעשה להסדיר את כל נושאי הגירושין באמצעות מגשר גירושין והסכם גירושין אחד וכולל.

הערכאות השיפוטיות בענייני משפחה במדינת ישראל

כאמור, ישנן שתי ערכאות שיפוט בכל הנוגע לדיני המשפחה במדינת ישראל. הערכאה הראשונה היא בית הדין הרבני, אשר הוקם בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים. בית הדין הרבני הוא בית דין דתי הפוסק בהתאם להוראות ההלכה היהודית. בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני לשפוט בענייני נישואין וגירושין. בנוסף, יש בסמכותו לעסוק בתביעות הנגזרות מתביעת הגירושין, כמו לדוגמא – תביעת כתובה, תביעה לשלום בית וכן תביעה למזונות ילדים, בהתקיים נסיבות מסויימות, ומזונות אישה. עם זאת, הסמכות לעסוק בתביעות למזונות, שמורה גם כסמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה. דיונים הנערכים בפני בית הדין הרבני נדונים בפני שלושה דיינים, אשר נבחרים על ידי הוועדה לבחירת דיינים שבראשה יושב\ת שר\ת המשפטים.

במקביל, הערכאה המשפטית השנייה במדינת ישראל, האמונה על שפיטה בתחום דיני המשפחה, היא בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה הוקם בשנת 1995, בעת חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה–1995. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל עניין או סכסוך משפחתי ובלבד שהסכסוך הוא בין בני

משפחה (כלומר – הורים וילדים, הורים וילדים מאמצים ומאומצים, אחים, סבים וסבתות וכן בני זוג לרבות ידועים בציבור).

בהתאמה, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בתביעות למשמורת ילדים, תביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג וכן בתביעות למזונות. בין היתר, בית המשפט לענייני משפחה עוסק במגוון רחב של תחומים בתחום דיני המשפחה. לדוגמא – ענייני ירושות וצוואות, ענייני אימוץ ילדים, הסכמים בתחום דיני המשפחה, פונדקאות, סכסוכים כספיים בין בני משפחה, תביעות להתרת נישואין ועוד.

כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, הם יגישו את תביעתם לבית הדין הרבני, אשר כאמור יש לו סמכות בלעדית לעסוק בתביעות לגירושין. במקביל, בני הזוג יכולים להגיש תביעה למזונות, תביעה לקביעת הסדרי ראיה וכן לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, גם בית הדין הרבני עשוי "לקנות" סמכות לדון בתביעות למשמורת ילדים ורכוש, למרות שבאופן רגיל אין לו סמכות כזאת. את סמכותו זו יכול בית הדין הרבני "לקנות" בשתי צורות.

הצורה האחת היא באמצעות הסכמת בני הזוג. כלומר, אם בין בני הזוג ישנה הסכמה לקיים את תביעת המשמורת ו/או את תביעה הרכוש בבית הדין הרבני, אזי האחרון קונה את סמכותו – מכוח הסכמה. הצורה השנייה, היא באמצעות כריכה של תביעת גירושין. כלומר, צד המגיש תביעת גירושין, יכול לכרוך את תביעת הגירושין שתוגש לבית הדין הרבני, יחד עם תביעה למשמורת ילדים ותביעה לחלוקת רכוש. במידה ומי שמגיש את תביעת הגירושין הכרוכה, מקדים ומגיש את התביעה, ראשון, אזי בית הדין עשוי "לקנות" סמכות לדון בתביעת הגירושין, כמובן, אך גם בתביעות הנוגעות לרכוש ולמשמורת ילדים.

זהו, על רגל אחת, מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. ישנם מקרים שבהם לצד מסוים בהליך הגירושין עדיף לנהל את ענייני המשמורת וחלוקת הרכוש בבית הדין הרבני. חשוב שנדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו ובניגוד לסברה רווחת, בית הדין הרבני אינו טוב יותר או רע יותר לנשים וכך גם לגברים. לכן, במקרים כאלו שבהם עולה השאלה – היכן כדאי להגיש תביעות משמורת או תביעות לחלוקת רכוש – כדאי לברר היטב עם עורך דין משפחה(למה זה לא באדום לקידום??), האם כדאי לכרוך את התביעות או שאולי להגישן בנפרד.

נישואין וגירושין בישראל – להלכה ולמעשה

כאמור, לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בתביעות גירושין. לכן, אדם המבקש להתגרש, יגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. נדגיש כי תביעת גירושין היא למעשה תביעה משפטית לכל דבר ועניין. יש להגיש כתב תביעה אשר מפרט את העובדות הרלוונטיות וכן לטעון ולהבהיר איזו עילת גירושין מכוח הדין הדתי–עברי, חלה בנסיבות העניין. נעיר כי יש לשאת בתשלום אגרה בעת הגשת תביעת הגירושין.

לאחר הגשת תביעת הגירושין, יש להעביר העתק מן התביעה לצד השני, כאשר זכותו להשיב לתביעה ולמסור את גרסתו. הצד השני רשאי להתנגד לגירושין אך הוא גם יכול להסכים לגירושין. במידה וקיימת התנגדות לגירושין, אזי יתנהל הליך הוכחות בפני בית הדין הרבני אשר יכלול עדויות מטעם בני הזוג, כאשר לשניהם תהיה הזכות להציג ראיות נוספות. אם הוכחה עילת גירושין, אזי בית הדין יורה על גירושין ועל סידור גט.

אילו עילות גירושין קיימות בדין העברי דתי?

כאמור, אדם המבקש להתגרש, וכאשר אין הסכמה לגירושין (צד אחד מתנגד), צריך להוכיח כי יש לו עילת גירושין. כאשר אנו נוקטים במונח "עילת גירושין", אנו מתכוונים לאחת מעילות הגירושין הקבועות בדין הדתי–עברי. הבה נציג את חלקן: עילת הבגידה, היא עילה שבמסגרתה יכול הבעל לטעון כי אשתו זנתה תחתיו, כלומר – קיימה יחסי אישות עם גבר אחר. עילת גירושין נוספת היא עילת מעשה כיעור. מדובר בסיטואציה שבה האישה נהגה בצורה לא צנועה והתרועעה עם גבר אחר ובמקרה כזה יכול הבעל לטעון למעשה כיעור. עילת גירושין נוספת היא עילת עוברת על דת יהודית. מדובר בסיטואציה שבה האישה – לכאורה – גורמת לגבר לחטוא, לא מאפשרת לו לשמור שבת, לא מקיימת הלכות דת וכו'. עילת גירושין נוספת היא אי קיום יחסי מין. זו עילת גירושין שמשותפת לבעל ולאישה, עילת מאיס עלי – האישה טוענת שהתנהגותו של הבעל ונתוניו הגופניים נמאסו עליה עד כדי כך שאינה יכולה להתקרב אליו ולקיים עימו יחסי אישות.. עילת גירושין נוספת היא עילה של פגם גופני שלא היה מוכר לפני הנישואין. במקרה כזה, במידה ויוכח שהפגם הגופני מונע מבני הזוג לקיים יחסי אישות, אזי תוקם עילת גירושין. ישנן עוד עילות גירושין רבות, אך לא נסקור את כולן במסגרת המאמר הזה.

תביעה לאישור הסכם גירושין

כפי שתיארנו לעיל, בני זוג יכולים להתגרש באמצעות ניהול הליכים משפטיים. עם זאת, לבני הזוג שמורה עוד אפשרות והיא לערוך הסכם גירושין אשר יסדיר את כל המחלוקות ביניהם וימנע מהם לנהל תביעת גירושין ושאר הליכים ארוכים ויקרים. ניתן בהחלט לפנות למגשר גירושין לצורך עריכת ההסכמות וניסוחן.

כאשר בין בני הזוג ישנה הסכמה לגירושין, נותר להם להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין לבית הדין הרבני. בניגוד לסיטואציה שבה אין הסכמה לגבי עצם הגירושין בין בני הזוג, כאשר מוגשת תביעה לאישור הסכם גירושין, הרי שבית הדין יורה בנקל על גירושין בהסכמה לאחר דיון אחד, מבלי להערים קשיים.

מהי סרבנות גט?

לצערנו, סרבנות גט, היא מונח שלא אחת נקשר במדינת ישראל לענייני גירושין. מדובר בסיטואציה שהבעל, לרוב, מסרב לתת לאשתו גט ובכך בעצם מונע את הגירושין. נבהיר – מדובר בסיטואציה שהבעל, לאחר שבית הדין הורה על מתן גט, מסרב לתת גט לאישה וכתוצאה מכך האישה נותרת נשואה, מנועת חיתון. במידה והיא תקיים יחסי אישות עם גבר אחר ואף תוליד לו ילדים, ילדיה יוכרו כממזרים. לבית הדין הרבני יש סמכות לכפות על הבעל מתן גט, באמצעות סנקציות, כגון שלילת רישיון נהיגה, קנס כספי, מאסר מאחורי סורג ובריח ועוד.

אך עדיין, לצערנו, ישנן נשים במדינת ישראל שהן מסורבות גט, כאשר החיים שלהן נפגעים מאוד. נעיר, למען הגילוי הנאות, כי סרבנות גט יכולה להיות גם מצד האישה, אשר יכולה לסרב לקבל את הגט, ולהערים קשיים על הבעל לרבות סרבנות גט לקבלת מזונות אישה , אלא שבמקרה והאישה היא הסרבנית גט, הבעל לא נפגע מכך כשם שנשים מסורבות גט נפגעות, כך למשל הבעל יכול לבקש היתר לשאת אישה שנייה.

דיני הנישואין והגירושין של בני דתות אחרות

כאמור, נישואין וגירושין בין יהודים נערכים בישראל מכוח הדין הדתי–אישי. אך נשאלת השאלה מה הדין לגבי בני דתות שונות. להלן התשובה – עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, בימי שלטון המנדט הבריטי, חוקק בארץ ישראל חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". חוק זה הקנה לכל הדתות ובני הדתות בארץ ולבתי הדין הדתיים את הסמכות הבלעדית לעסוק בשפיטה בתחום המעמד האישי, דהיינו – בתחום דיני המשפחה. לאחר מכן הוקמה מדינת ישראל וחוקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים.

אך כיום, המצב המשפטי באשר לשאר בני הדתות במדינת ישראל נותר על כנו, כלומר – דבר המלך במועצתו עדיין מקנה לשאר בני הדתות בארץ את הסמכות הבלעדית לשפוט בכל הנוגע לענייני מעמד אישי. המשמעות היא שגם בני הדת המוסלמית נישאים ומתגרשים בארץ בהתאם לדין הדתי–אישי שחל עליהם ולכן ישנם בתי דין שרעים האמונים על שפיטה בתחום. כך גם באשר לנוצרים (על זרמיהם) ולדרוזים.

המצב המשפטי הזה יוצר לא מעט קשיים, למשל – בני זוג בני דתות שונות, אינם יכולים להינשא בארץ אלא באמצעות המרת דת, או באמצעות נישואין במדינה זרה. גם בני זוג מאותו מין אינם יכולים להינשא בארץ, משום שאף דת לא מכירה בתוקף של נישואין אלו. גם אצל יהודים קיימים קשיים רבים בכל הנוגע לנישואין. על פי ההלכה היהודית, כהן וגרושה אינם יכולים להינשא בארץ וכך גם רבים מעולי מדינות ברית המועצות שמוכרים כיהודים לצורך עלייה, אך חלקם לא מוכרים על פי הרבנות בתור יהודים כשרים לפי ההלכה היהודית.

אחת הדרכים לעקוף את הקושי בכל הנוגע לנישואין וגירושין בארץ, היא באמצעות נישואין במדינה זרה, או במילים אחרות – נישואין אזרחיים. אך נעיר כבר עתה, שאין בישראל אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים, אלא רק במדינות זרות. על כך – נסביר בחלק הבא.

נישואין אזרחיים – במדינה זרה – מה כדאי לדעת?

כאמור, נישואין אזרחיים אינם אפשריים בארץ, אך ניתן להינשא במדינה זרה ולאחר מכן להירשם בארץ בתור נשואים. ישראלים רבים, בין אם בשל חוסר אפשרות חוקית להינשא בארץ, או מטעמים אידאולוגיים, פונים למדינות זרות, כדוגמת – קפריסין, צ'כיה, קנדה ועוד ונישאים באותן מדינות. לאחר מכן, בחזרם ארצה, הם נרשמים כנשואים ברשם האוכלוסין במשרד הפנים. בעבר, האפשרות הזו לא הייתה מוכרת, עד לפסיקת בית המשפט העליון בנושא, שאף קבע כי זוגות חד מיניים אשר נישאים במדינה זרה המכירה בתוקף הנישואין, יהיו רשאים להירשם במשרד הפנים. חשוב להדגיש, כי על מנת להירשם בארץ כנשואים לאחר נישואין במדינה זרה, על הנישואין להיות מוכרים לפי דיני המדינה זרה.

עם זאת, עולה השאלה: כיצד מתגרשים, במקרה שבו נישאים במדינה זרה. לשאלה הזו יש שתי תשובות, בהתאם לנסיבות העניין. במידה והנישואין במדינה הזרה נערכו

בין בני זוג שהיו יכולים להינשא בארץ בהתאם לדין הדתי–אישי שחל עליהם, אזי הם יתגרשו בארץ בהתאם לדין הדתי–אישי. כלומר, אם מדובר בבני זוג יהודים, יהיה עליהם להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני (על אף שנישאו בנישואים אזרחיים). לעומת זאת, אם מדובר בבני זוג שלא היו יכולים להינשא בארץ בהתאם לדין הדתי–אישי שחל עליהם, אזי הם יצטרכו להגיש תביעה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.

כך שדומה כי נישואין במדינה זרה הם בבחינת אליה וקוץ בה. ניתן להימלט מהדין הדתי–אישי בעת הנישואין, אולם בעת גירושין יש לחזור לבית הדין הדתי. בכל מקרה, תמיד כדאי להיעזר בעורך דין משפחה, כאשר מבקשים להינשא או להתגרש במדינה זרה, שכן מדובר בתחום סבוך, עם אלמנטים רבים שרצוי להכיר, שלא ניתן להציג במאמר זה.

תביעות נוספות במסגרת הליך הגירושין

כפי שתיארנו עוד בתחילת המאמר, הליך גירושין כולל מספר הליכים נוספים, שהם בעצם הכרחיים לבני זוג המבקשים להתגרש. לא רק גירושין בבית הדין הרבני מסיימים את הקשר הזוגי, אלא גם הפרדה והסדרה של עוד מספר נושאים, שהם בעיקר – משמורת ילדים, מזונות ילדים וחלוקת רכוש בין בני זוג. הבה נסקור בקצרה את הנושאים הללו:

משמורת ילדים

בעת גירושין, על בני הזוג להכריע מי מהם ישמש בתור משמורן בלעדי על הילדים, כאשר בן הזוג השני שהוא לא ההורה המשמורן, ייהנה מהסדרי ראיה. כלומר, ימים קבועים במהלך השבוע שבהם ההורה השני יבלה בחיק ילדיו. אפשרות נוספת שעומדת לבני הזוג, היא לקיים משמורת משותפת, כלומר – משמורת שבה שני ההורים ייקחו חלק שווה בגידול הילדים, לרבות הזמן שבו הילדים יבלו בחיקם. נעיר כי בעת הסדרת סוגיית המשמורת, בית המשפט תמיד יכריע בנושא בהתאם לעיקרון חשוב אחד והוא עיקרון טובת הילד.

תביעת מזונות

כפי שתיארנו, בענייני מזונות ישנה סמכות מקבילה, הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, החובה לשאת במזונות ילדים, מוטלת על האב מכוח הדין עברי, שלפיו אב חייב במזונות ילדיו מדין חובה בכל הנוגע להוצאות השוטפות והנדרשות לגידול הילדים, מעבר לכך, לאחר גיל 6 אב חייב במזונות מדין צדקה בכל הנוגע להוצאות אחרות, שלא מתחייבות כחלק מהגידול השוטף של הילדים.

נבהיר כי לרוב האב חייב במזונות ילדיו עד לסיום השירות הצבאי, לרבות במהלכו. עוד נעיר כי מזונות חובה (כלומר – לשם גידול שוטף), כשמם כן הם, האב חייב בהם באופן מוחלט ללא קשר להכנסתו. מעבר לכך, בכל הנוגע למזונות מדין צדקה, חובת האב בכל הנוגע למזונות נגזרת בין היתר מהיכולת הכלכלית שלו והיכולת הכלכלית של האישה.

חשוב לציין כי פסיקת בית המשפט העליון מהעת האחרונה, יולי 2017, שינתה במעט את 'כללי המשחק' בכל הנוגע לפסיקת מזונות במסגרת של משמורת משותפת שיוויונית והכנסות הורים דומות או שוות, גם עניין זה לא יורחב במסגרת מאמר זה, ואולם חשוב להכיר את פסק הדין של העליון ולהתאימו למקרים המתאימים לצורך פסיקת מזונות שיוויוניים.

חלוקת רכוש בין בני זוג

הכלל הוא כי בעת גירושין או פרידה, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה. רכוש משותף כולל כל סוג של רכוש גשמי ולא גשמי, למעט סוגי הרכוש הבאים – קצבת אלמנות, קצבת זקנה ורכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג במתנה או רכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג לפני הנישואין. אותם סוגי רכוש לא יילקחו בחשבון במסגרת חלוקת הרכוש השווה של בני הזוג.

כמו כן, החוק המסדיר את הדין לגבי חלוקת רכוש משותף הוא חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973. בהתאם להוראות חוק זה, החלוקה תהיה כאמור שווה, אך לבני זוג יש אפשרות לערוך הסכם ממון ביניהם, אשר יקבע חלוקת רכוש שונה בעת גירושין. נעיר כי הסכם ממון צריך להיות מאושר בפני ערכאה משפטית, דהיינו – בית המשפט לענייני משפחה.

לסיכום

גירושין בישראל אינם עניין של מה בכך והם כוללים מספר הליכים קשים ומורכבים, הן כספית והן רגשית. בנוסף, הם מורכבים בשל הכפפת הדין הדתי–אישי על כל ענייני הגירושין לגופם. במקביל, בני זוג שמתגרשים, צריכים כאמור להתמודד גם עם ענייני המשמורת, ענייני חלוקת הרכוש וקביעת גובה המזונות. כאשר ישנה הסכמה בין בני הזוג, בוודאי שהליך הגירושין יהיה פשוט וקל יותר. אך הקושי האמיתי נלווה ומתגלה במקרים שבהם בין בני הזוג אין הסכמה לגבי נושאי וענייני הגירושין. לסיום, נשוב ונציין כי בעת הליך גירושין כדאי וחשוב מאוד לפנות לעורך דין גירושין, על מנת שזה ייעץ לכם\ן וילווה אתכן\ם במסגרת ההליך ובהתאם לנסיבות המקרה שלכם.

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן