ליווי משפטי רגיש ומקצועי
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

כשמדובר במשפחה שלך, אין תחליף לייעוץ משפטי מקצועי והולם

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

בית דין רבני

מדינת ישראל היא מדינה מגוונת מאוד. דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, חרדים ודתיים לאומיים, מזרחים ואשכנזים, הם רק חלק מהפסיפס התרבותי העשיר של מדינתנו המורכבת. לכל אותם מרכיבים, צריך להוסיף נדבך נוסף, שמהווה חלק בלתי נפרד מהמציאות הקיימת והוא: השפעת הדת על כל אחד מאתנו (והאמור לא נכתב לשלילה או לחיוב, כמובן). אותה השפעה, נוגעת לכל אזרח יהודי במדינת ישראל אשר נישא בעבר, או מתכנן להינשא בעתיד, או עומד בפני גירושין.

במילים אחרות, במדינת ישראל, בין אם אתם דתיים ובין אם חילונים או אנשים המגדירים את עצמם בתור "אתאיסטים", סביר מאוד להניח שביום שתינשאו, תצטרכו להיתקל עם הדין הדתי–אישי ועל אחת כמה וכמה, במידה ותבקשו להתגרש. האמור מתייחס לרוב האנשים, לא לכולם. במאמר שלהלן נעסוק בדיני הנישואין והגירושין, בדגש על בתי הדין הרבניים. נסביר מהם בתי הדין הרבניים, מהי סמכותם וכן נדון בהלימה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. על כל אלו נדון ונסביר, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים:

הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך מומלץ לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ.

דיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל:

בניגוד לרוב מדינות העולם המודרניות, במדינת ישראל דיני הנישואין והגירושין כפופים לדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. המקור לכך החל עוד בימי המנדט הבריטי, דהיינו – טרום הקמת המדינה. בתקופה זו, חוקק בארץ ישראל חוק שנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל, 1922". חוק זה קבע כי לכל העדות הדתיות בארץ ישראל תהיה סמכות לעסוק בשפיטה בתחום המעמד האישי, דהיינו – בענייני נישואין וגירושין. נפרט: מוסלמים דנים בענייני נישואין וגירושין, בפני בית הדין השרעי. נוצרים, בהתאם לבית הדין של העדה הנוצרית הספציפית (כמו למשל – אורתודוקסים, פרוטסטנטים ועוד).. באשר ליהודים, גם אז היו קיימים בתי דין דתיים, שעסקו בשפיטה בענייני מעמד אישי ובפרט בענייני נישואין וגירושין.

לאחר שקמה מדינת ישראל, הכנסת לא שינתה את "דבר המלך במועצתו", אך באשר ליהודים, חוקקה הכנסת חוק נוסף ונפרד, הנקרא חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). חוק זה קובע בסעיף 3, כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו לפי דין תורה. באשר לשאר בני הדתות האחרות במדינת ישראל, הדין החל עליהן הוא עדיין הדין הקבוע בדבר המלך במועצתו. כלומר, כל בן דת נישא בארץ לפי הדין הדתי–האישי שחל עליו.

נעיר, כי המשמעות של הכפפת הדין הדתי–אישי על ענייני הנישואין והגירושין בארץ, נושאת בחובה השלכות רבות. למשל, ישנם אנשים שאינם יכולים להינשא במדינת ישראל, כמו לדוגמא – בני דתות שונות. במקרה כזה, על אחד מבני הזוג להמיר את דתו. גם זוגות בני אותו מין, אינם יכולים להינשא בארץ, שכן אף אחת מהדתות המוכרות אינה מכירה בנישואין חד מיניים. באשר ליהודים, ישנם גם איסורים הלכתיים, כמו – נישואין בין כהן וגרושה אסורים לפי ההלכה, נישואין של ממזר ועוד. הפתרונות למקרים כאלו, טמונים או בנישואין במדינה זרה, או בקיום חיי זוגיות, במתכונת של ידועים בציבור.

תפקידם של בתי הדין הרבניים:

כאמור, בתי הדין מוסמכים לעסוק בשפיטה בענייני גירושין ונישואין. אך חשוב להדגיש, כי המונח נישואין וגירושין כולל בחובו עוד נושאים. לדוגמא – תביעות לשלום בית, שבמסגרתן עותר צד להליך גירושין, בבקשה להקפאת ההליך, לשם גישור ושלום בית ושיפור היחסים הזוגיים. תביעות למזונות ילדים ואישה – מזונות הם החובה המוטלת על האב או על הבעל, לזון את ילדיו עד גיל 6 שנים, ואת אשתו. מזונות ילדים הם מוחלטים והם נועדו לאפשר לילדיו של האב קיום כלכלי בכבוד. לעומת זאת, מזונות אישה משולמים מכוח הכלל "עולה עמו ואינה יורדת". כלומר – כל עוד בני הזוג נשואים, עד למתן גט סופי, הבעל מחויב לשאת במזונות אישה כדי להבטיח את קיומה הכלכלי. נציין כי ישנם חריגים למזונות אישה וישנם מקרים שבהם אישה יכולה לאבד את זכאותה למזונות (למשל – כאשר הגירושין נעשים בשל בגידה של האישה).

גירושין ונישואין כוללים גם תביעות כתובה. כלומר – תביעה שמוגשת על ידי האישה נגד הבעל, לקבלת הסכום הנקוב בכתובה. נסביר: בעת נישואין, הבעל עורך וחותם על כתובה, שהיא מעין שטר קניין. במסגרת הכתובה, הבעל מתחייב לשאת בתשלום לאישה, בעת גירושין. המטרה של הכתובה וסכום הכתובה – להבטיח (כפי שאירע בימי קדם) שבעת גירושין, האישה תעזוב את בית הבעל – עם סכום כספי שיכול לסייע לה, לפחות בשלבים הראשונים שלאחר הגירושין. מאחר ודיני הנישואין והגירושין כפופים גם היום לדין הדתי, הרי שתביעות כתובה – עדיין רלוונטיות. לבית הדין הרבני יש גם סמכות לעסוק בתביעות למשמורת ילדים ותביעות לחלוקת רכוש בין בני זוג. על כך נסביר בהמשך, משום שזהו נושא שמצריך דיון נפרד.

המבנה של בתי הדין הרבניים:

בתי הדין הרבניים במדינת ישראל פרוסים בכמה מחוזות. למשל, יש בית דין רבני בצפת, בתל אביב, בבאר שבע, בחיפה ועוד. בתי הדין הרבניים מורכבים משתי ערכאות שיפוט: בית הדין הרבני האזורי, שהוא בעצם הערכאה המשפטית הראשונה. מעל בתי הדין הרבניים האזוריים, ישנו בית הדין הרבני הגדול, אשר שוכן בירושלים. בית הדין הרבני הגדול, משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין האזוריים. מעל בתי הדין הרבניים, עומדת לכל צד בהליך משפטי, אפשרות לעתור לבית המשפט העליון, ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, למקרים מיוחדים. למשל – כאשר החלטה של בית דין רבני ניתנה בחוסר סמכות, בהרכב חסר של דיינים, או כאשר החלטה סותרת את כללי הצדק הטבעיים, או את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועוד.

דיונים בפני בית הדין הרבני נערכים בפני שלושה דיינים. דיין, בדומה לשופט, נבחר על ידי וועדה לבחירת דיינים, בראשות שרת המשפטים. דיינים, בדומה לשופטים, מתמנים עד גיל פרישה ולא לתקופה קצובה.

תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה:

לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין. עם זאת, בתחום דיני המשפחה ישנה ערכאת שיפוט נוספת ואף בעלת סמכויות רחבות, שהיא בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, כמו למשל – צוואות וירושות, אימוץ ילדים, משמורת ילדים, מזונות ילדים ומזונות אישה, חלוקת רכוש בין בני זוג, הסכמים בתחום דיני המשפחה, סכסוכים עסקיים בין בני משפחה ועוד.

לבית הדין הרבני יש סמכות הבלעדית לעסוק רק בתביעות לגירושין ונישואין וכן בענייני כתובה ושלום בית. בענייני מזונות ילדים, הסמכות היא סמכות מקבילה. כלומר – גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בתביעות אלו, בכפוף לשאלה מי הקדים והגיש תביעה ולאיזו ערכאה. בענייני משמורת ילדים וחלוקת רכוש בעת גירושין, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון, למעט שני מקרים: המקרה הראשון הוא בנסיבות שבהן ישנה הסכמה בין בני הזוג המתדיינים, לנהל את תביעת הרכוש או משמורת הילדים, בפני בית הדין הרבני. במקרה כזה רוכש בית הדין הרבני סמכות שיפוט, מכוחה של הסכמה. המקרה השני – נוגע למקרים שבהם תביעת הגירושין כורכת עמה את תביעת הרכוש ומשמורת הילדים. כלומר, צד להליך גירושין, שמקדים ומגיש את תביעת הגירושין לפני בן או בת הזוג וכורך בה גם את תביעת הרכוש או משמורת הילדים, קונה סמכות לדון בעניינים אלו, בפני בית הדין הרבני. חשוב להעיר, שכריכת נושאים מסויימים לתביעת הגירושין אינה תמיד מהלך מומלץ ובפרט – עצם כריכה של תביעת גירושין, אינה תמיד מהלך שישרת אינטרסים של אותו צד. לכן, תמיד כדאי לבחון עם עורך דין גירושין בעל ניסיון, בהתאם לנסיבות המקרה שלך, האם אכן כדאי לכרוך את תביעת הגירושין.

תביעת גירושין בבית הדין הרבני:

בסופו של דבר, עיקר העיסוק של בתי הדין הרבניים, הוא תביעות גירושין. משום שדיני הגירושין כפופים לדין הדתי–עברי, הרי שצד המבקש להתגרש, צריך להוכיח קיומה של עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי–עברי (לדוגמא – בגידה, מום גופני, אלימות של בן או בת זוג, אישה מורדת, מעשה כיעור של האישה ועוד). תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין: מבקש הגירושין צריך להגיש כתב תביעה ולשאת באגרה כספית. לאחר מכן, הצד השני יכול להתנגד לתביעה או להביע את הסכמתו לגירושין. במידה וישנה הסכמה לגירושין, יערכו בני הזוג הסכם גירושין ויאשרו אותו בפני בית הדין הרבני. מנגד, במידה ואין הסכמה על הגירושין, יתנהל הליך גירושין, שבו כל אחד מהצדדים ינסה להוכיח את צדקת טענותיו. לבסוף, במידה והוכחה עילת גירושין, יורה בית הדין על סידור גט.

לסיכום:

בתי הדין הרבניים הם גורם רב השפעה על כל אזרח ישראלי–יהודי במדינת ישראל. בין אם מדובר בדתיים או חילוניים, רוב אזרחי ישראל ייתקלו, בדרך מסוימת, בדין הדתי–עברי בכל הנוגע לנישואין. חלקם גם ייתקלו בבית הדין הרבני עצמו, במידה ויבקשו להתגרש. לכן, לאור חשיבות הנושא, חיברנו את המאמר הזה. נדגיש כי ניהול הליך בבית הדין הרבני מצריך ידע וניסיון ולכן תמיד כדאי להיעזר בעורך דין משפחה.

צור קשר

תחומי ההתמחות שלנו:

גירושין

התמחות מיוחדת בייצוג צדדים להליכי גירושין, תוך הקפדה על תכנון אסטרטגיה פרטנית וליווי אישי עד לתום ההליכים…

חלוקת רכוש

ייעוץ וליווי משפטי בהליכים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, בהסכמה או באמצעות בית המשפט…

צוואות

בעת ניסוח צוואה נדרשת מאיתנו אחריות גדולה כלפי המצווה והשארים. ניסוח צוואה מדוייק ימנע מאבקים בעתיד…

גישור

עו"ד לוסי מאיר הנה מגשרת מוסמכת בעלת ניסיון והתמחות בהליכי גישור בין בני זוג כאלטרנטיבה למאבקי גירושין…

הסכמים

דיני המשפחה מציגים אתגרים רבים בכל הנוגע לניסוח הסכמים משפטיים מורכבים מסוגים רבים ולמטרות מגוונות…

משמורת

הילדים חשובים יותר מהכל – זאת לא רק סיסמא אלא דרך חיים. אנחנו כאן על מנת לשמור על האינטרסים שלך…

מזונות

בין אם המדובר על מזונות ילדים ו/או מזונות אישה, לפני או לאחר הליכי הגירושין, לעו"ד לוסי מאיר ידע וניסיון נרחב בתחום…

ידועים בציבור

רוצה לקבל הכרה בזכויות של ידועים בציבור? למשרדנו ניסיון רב בטיפול אפקטיבי בזכויות של ידועים בציבור…

אפוטרופסות

משרדה של עו"ד לוסי מאיר מתמחה בטיפול משפטי מהיר ואפקטיבי לצורך מינוי אפוטרופוס על פי דין…

לקוחות ממליצים:

"זר לא יבין את התהליך הקשה, מלבד מי שעבר גירושין…לצד מקצוענות ראויה להתפעלות היית לי לעוגן בים סוער… אני משוכנע ומודע מה הייתה תרומתך עבורי ועבור ילדי כאשת מקצוע מהשורה הראשונה"
י.א – מרץ 2015
"אני רוצה להודות לך על הטיפול המסור ומקצועי בתביעה שהגשתי נגד בן זוג לשעבר…אני ובתי מודות לך מקרב לב על התוצאה המצוינת שהגעת אליה בביהמ"ש"
ר.ל – אפריל 2015
"אני באופן אישי רוצה להעניק לך הוקרה ומלוא הערכה ולהודות לך על הטיפול המקצועי על ההקשבה והסבלנות, על מהירות התגובה, על המסירות וההקרבה לנתינת השירות"
א.פ – אוקטובר 2014
לקוחות ממליצים

צור/צרי איתנו קשר
מלא/י פרטים לקבלת ייעוץ אישי מהיר:

  • גישור בהליך גירושין

    גישור בהליך גירושין: גשר של תקשורת ביניכם

    גישור בהליך גירושין למה לבנות חומה שמפרידה בין אנשים כשאפשר בפחות תקציב ועוגמת נפש לבנות גשר שמחבר בין אנשים? בהליך הגישור לא רק שנחסוך עבורכם את ההליכים המשפטיים הקשים הכרוכים בגירושין, עוגמת נפש ועלויות [...]

  • רופא גירושין

    כמה שווה מוניטין של רופא בעת גירושין?

    מוניטין של רופא בגירושין כידוע רופאים רבים נוהגים לעבוד במקביל הן כעצמאים והן כשכירים כך למשל, רופא מומחה, יכול לעבוד בבית חולים, לעבוד בקופת חולים ובנוסף לנהל מרפאה פרטית או שתיים בבעלותו או בבעלות [...]

  • ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

    הדרך המהירה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

    רוצה לצאת עם הילדים לטיול בחו"ל אך גילית בדקה ה-90 כי בת או בן הזוג לשעבר הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ? עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כיצד ניתן לפעול בדרך המהירה ביותר על מנת [...]

  • הסכם חלוקת עיזבון - מה הדין?

    הסכם חלוקת עיזבון – מה הדין?

    הסכם חלוקת עיזבון - צוואות וירושות דיני הצוואות והירושות, הינם רובד חשוב וניכר בדיני המשפחה. העיסוק בצוואות וירושות נוגע לכל, ובשל היותו נושא סבוך ומורכב, מומלץ לשאוב מידע ולו הבסיסי ביותר, בכל הקשור לנושא. בבוא [...]

  • חלוקת ירושה - כיצד עושים זאת ומה חשוב לדעת?

    חלוקת ירושה – כיצד עושים זאת ומה חשוב לדעת?

    הכל על חלוקת ירושה   ענייני צוואות וירושות, יכולים לפגוש כל אדם במהלך חייו, הן על ידי כתיבת צוואה בעניינו והן כאשר קרוב אליו נפטר ומוריש לו חלק על פי ירושה או על פי צוואה. [...]

  • צוואות

    צוואות

    הכל בנושא צוואות   צוואה היא אחד המסמכים המשפטיים הנוגעים לכולנו, במסגרתה קובע כל אדם מי יירש את רכושו לאחר פטירתו. עריכת צוואה מעלה שאלות רבות כגון: באיזה שלב בחיים יש לערוך צוואה? האם גם [...]