חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

נישואין אזרחיים

רוצה לנצח בבית משפט? כשהשליטה יוצאת מהידיים שלך,
התוצאה הסופית תהיה כנראה פחות טובה ממה שרצית.

חשבת על גישור? זו בוודאי פשרה מובטחת על דברים שחשובים לך.

רק ניהול מו"מ מתוחכם ומיומן מול עוה"ד של הצד השני מאפשר לך להיות בשליטה על התהליך, ללחוץ על הנקודות הנכונות ברגע הנכון ולהשיג יתרונות משמעותיים.

ואם בסוף יהיה עימות בבית משפט או בבית הדין –  זו ההכנה הטובה ביותר לנצח בו

נישואין אזרחיים

רוצה לנצח בבית משפט? כשהשליטה יוצאת מהידיים שלך,
התוצאה הסופית תהיה כנראה פחות טובה ממה שרצית.

חשבת על גישור? זו בוודאי פשרה מובטחת על דברים שחשובים לך.

רק ניהול מו"מ מתוחכם ומיומן מול עוה"ד של הצד השני מאפשר לך להיות בשליטה על התהליך, ללחוץ על הנקודות הנכונות ברגע הנכון ולהשיג יתרונות משמעותיים.

ואם בסוף יהיה עימות בבית משפט או בבית הדין –  זו ההכנה הטובה ביותר לנצח בו

 

מדינת ישראל היא ייחודית מאוד בכל הנוגע לנישואין וגירושין, בעיקר מסיבה אחת – והיא שגירושין ונישואין נערכים במדינת ישראל לפי הדין הדתי שחל על אזרחיה השונים ולא על פי דין אזרחי של הכנסת. כך, כללים שנקבעו בהלכה הדתית, בין אם היהודית, המוסלמית או הנוצרית, הם אלו שמשפיעים על כולנו, בכל הנוגע לנישואין וגירושין.

נקדים ונשיב כבר עכשיו, על השאלה שמסקרנת את קוראינו היקרים. במדינת ישראל אין אפשרות לערוך נישואין אזרחיים לפי חוקי הכנסת, אך ישנה אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים במדינה זרה. במאמר שלהלן, נסביר כיצד נישאים במדינה זרה, מהן ההשלכות של נישואין במדינה זרה, כיצד בכל זאת יש אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים, המכונים בארץ "ברית זוגיות" וכן נסביר על מי חלה האפשרות הזאת (רמז – על מעטים מאוד). בנוסף, נסביר בהרחבה מה הדין לגבי נישואין וגירושין במדינת ישראל. נסקור גם את השוני בין ערכאות השיפוט הקיימות במדינת ישראל, שהן בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה ובהתאמה נסביר מהו הקשר בין ערכאות השיפוט המוזכרות, לנישואין אזרחיים. כל זאת, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו.

נישואין וגירושין בישראל בין יהודים

דיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל כפופים לדין הדתי–אישי, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים"). חוק שיפוט בתי הדין הרבניים קובע בסעיף 3, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו לפי דין תורה. המשמעות היא שכאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, הם ייעשו כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. זאת ועוד, כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, עליהם להגיש תביעה משפטית לכל דבר, כלומר – להגיש כתב תביעה, לפרט את הסיבות לגירושין וכן להוכיח קיומה של עילת גירושין, מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי–עברי. בין עילות הגירושין ניתן למצוא את עילת הבגידה (כלומר – אישה אשר קיימה יחסי אישות עם גבר אחר שאינו בעלה), עילת מעשה כיעור על ידי האישה (דהיינו, התנהגות לא ראויה של האישה שאינה בגידה), עילת "עוברת על דת יהודית" (כלומר – אישה שמחטיאה את הבעל ולא מאפשרת לו – בין היתר – לקיים את מצוות הדת), עילה של מום או פגם פיזי או גופני שלא היה מוכר עד הנישואין ועוד.

הסמכות הבלעדית לעסוק בתביעות לגירושין, מוקנית לבית הדין הרבני. נעיר כי תביעות גירושין נדונות בפני שלושה דיינים. במידה ולא קיימת בין בני הזוג הסכמה על הגירושין, הרי שהם עשויים לנהל תביעת גירושין מן ההתחלה ועד הסוף, כלומר – מבקש הגירושין צריך להוכיח את תביעתו ואת עילת הגירושין שלו. הצדדים רשאים להציג ראיות מטעמם ולזמן עדים. במידה והוכחה עילת הגירושין, הרי שבית הדין יורה על סידור גט, דהיינו – על טקס הגט וגירושין. אגב, גירושין יכולים להיערך גם בהסכמה, כאשר בין בני הזוג קיים הסכם גירושין. במקרה כזה, בני זוג צריכים להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין ואז יש צורך רק באישור ההסכם ולא בניהול תביעת גירושין מן ההתחלה ועד הסוף.

הכפפת הדין הדתי–אישי על יהודים ובכלל זה על אזרחי ישראל, יוצרת לא מעט קשיים. עוד לפני שנסביר מהו הדין החל על אזרחי ישראל הלא יהודים, בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין, נעיר כי הכפפת הדין הדתי–אישי, יוצרת סיטואציות של אזרחים יהודים שכלל אינם יכולים להינשא בארץ. למשל, כהן וגרושה, אינם יכולים להינשא בארץ משום שההלכה היהודית לא מכירה בנישואין כאלו. ממזרים, כלומר – אנשים שנולדו כתוצאה מבגידה (דהיינו – קיום יחסי מין בין אישה נשואה לבין גבר אחר), מוגדרים לפי ההלכה בתור פסולי חיתון. זוגות חד מיניים, אינם מוכרים לפי ההלכה מבחינה דתית, כלומר – נישואין כאלו לא יוכרו.. זאת ועוד, במדינת ישראל ישנה קבוצה של עולים מחבר ברית המועצות, שאף משרתים בצה"ל, אשר עלו ארצה מכוח חוק השבות, התש"י–1951 ואשר חלקם אינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה.

בשל הכפפת הדין הדתי–אישי על ענייני הנישואין והגירושין במדינת ישראל, ישנם גם בני זוג רבים, שאומנם יכולים להינשא בארץ, אך אינם מעוניינים לעשות כן מטעמים אידאולוגיים. אין צורך להרחיב באשר להיבטים הפוגעניים שקיימים בהלכה היהודית כלפי אוכלוסיות אלו ואחרות. לכן, לא מעט ישראלים – נמנעים מסיבות אידיאולוגיות מנישואין בארץ. זוגות כאלו, מוצאים פתרונות אלטרנטיביים, כדוגמת – נישואין אזרחיים במדינה זרה.

נישואין בין לא יהודים בישראל

לפני הקמת המדינה, חל בארץ המנדט הבריטי. בימי המנדט חוקק בארץ ישראל חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". חוק זה קבע כי כל העדות הדתיות בארץ ישראל ייהנו מסמכות לעסוק בשפיטה בענייני נישואין וגירושין. אותן עדות דתיות הן מוסלמים, נוצרים, דרוזים וגם יהודים. למעשה, דבר המלך במועצתו לא בוטל עד היום בכל הנוגע לבני הדתות השונות בארץ. רק בשנת 1953, בעת שחוקק חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, הוחל אותו דין על יהודים, בחוק נפרד וספציפי. כך שגם היום קיימים בתי דין דתיים למוסלמים, לנוצרים ולדרוזים. בהתאמה, גם נישואין וגירושין בין שאר בני הדתות השונות, כפופים לדין הדתי.

למשל, מוסלמים יכולים להינשא בארץ בהתאם להלכה האסלמית. גירושין, בהתאם, ייערכו גם הם לפי ההלכה המוסלמית. כך גם באשר לנוצרים ודרוזים. באשר לכל בני הדתות בארץ, אין הכרה בנישואין חד מיניים ויותר מכך, אף אחת מהדתות השונות בארץ, לרבות לא הדת היהודית, אינה מכירה בנישואין בין בני זוג שאינם מאותה דת. לדוגמא, אזרח ישראלי בן הדת היהודית, אינו יכול להינשא במדינת ישראל לאהובת ליבו בת הדת הנוצרית וכך להיפך. הפתרון במקרים כאלו הוא המרת דת, או קיום של חיים משותפים ללא נישואין, או נישואין במדינה זרה.

ערכאות השיפוט בתחום דיני המשפחה

במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות שיפוט, האמונות על תחום דיני המשפחה. הערכאה הראשונה היא בית הדין הדתי ומעתה נתייחס רק לבית הדין הרבני. הערכאה השנייה היא בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון, יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי וכפועל יוצא בכל סכסוך משפחתי. לדוגמא – ענייני ירושות וצוואות, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, ענייני משמורת ילדים, ענייני פונדקאות וכו'. מצד שני, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין, שכן הסמכות הזו שמורה רק לבית הדין הרבני כאשר מדובר ביהודים ולשאר בתי הדין הדתיים המוכרים, במידה ומדובר בזוגות שהם אינם יהודים. נעיר גם, כי לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בתביעות להתרת נישואין. תביעות אלו רלוונטיות במקרים שבהם נערכים נישואין במדינה זרה. על כך, נסביר בהרחבה בהמשך המאמר.

נישואין אזרחיים – להלכה ולמעשה

בארץ, נישואין וגירושין ייערכו כאמור לפי הדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. אך ברוב מדינות העולם המודרניות, נישואין הם עניין רשמי בלבד. כלומר, בני זוג המבקשים להינשא, צריכים לגשת לפקיד של הרשות המקומית או למשרד הפנים ולהירשם כנשואים. ברוב מדינות העולם, רישום הנישואין אינו מתייחס לשאלת דתם האישית של בני הזוג ולמעמדם האישי, אלא אך ורק לרצונם להינשא. נעיר כי בישראל, חל איסור על נישואין כפולים, כלומר – ביגמיה. מנגד, בישראל, מי שמבקש להינשא צריך לעמוד בכללי ההלכה הדתית, מכיוון שאולי הוא אינו בן אותה דת, או חלילה בעל מעמד הלכתי סותר, כגון כהן וגרושה ועוד. כך, ברוב מדינות העולם הנישואין הם "אזרחיים". לעומת זאת, בישראל הנישואין הם "דתיים".

בישראל, אין חקיקה שמאפשרת נישואין אזרחיים. האפשרות שכן מוכרת היא נישואין אזרחיים במדינות זרות ולאחר מכן רישום בארץ כנשואים, בהתקיימם של תנאים מסוימים. על כך נרחיב תחת הכותרת הבאה. עם זאת, נישואין אזרחיים מוכרים בארץ באופן מצומצם, כלפי קבוצה מאוד קטנה. נסביר – לאפשרות הזו קוראים "ברית זוגיות לחסרי דת". בשנת 2010, חוקק בארץ חוק הנקרא חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע–2010 (להלן: "חוק ברית הזוגיות). נסביר על החוק הזה, תחת הכותרת הבאה.

נישואין אזרחיים בין חסרי דת בישראל

כאמור, חוק ברית הזוגיות חוקק על מנת לאפשר בארץ נישואין אזרחיים, אך הוא מוגבל רק לחסרי דת. כלומר, אזרחים ישראלים שאינם יהודים, נוצרים או מוסלמים או בני כל דת מוכרת אחרת. לכאורה, חוק ברית הזוגיות כולל את כל מה שנישואין אזרחיים צריכים לכלול. הוא אינו פוגע בדין הדתי–אישי, שכן הוא נוקט במונח "ברית זוגיות" ולא במונחים נישואין וגירושין שהם מונחים דתיים. חוק ברית הזוגיות יוצר מנגנון של רשם נישואין, שבסמכותו לרשום זוגות המבקשים להיכלל במרשם ברית הזוגיות, בכפוף לכך שמדובר בבגירים וכן שמדובר בבני זוג שאינם בני דת אחרת או נשואים לפי דת אחרת. חוק ברית הזוגיות גם יוצר מנגנון של מחיקה ממרשם ברית הזוגיות, כאשר ישנה הסכמה לכך. אך כאמור, חוק זה חל רק על חסרי דת בישראל ולא על כלל אזרחי ישראל. כך שנישואין אזרחיים פורמליים בתוך מדינת ישראל, אפשריים רק לחסרי דת.

נישואין אזרחיים במדינה זרה – להלכה ולמעשה

אפשרות נוספת שקיימת בארץ לעריכת נישואין אזרחיים, היא נישואין שנערכים במדינה זרה. פעם האפשרות הזו לא הייתה מוכרת. כלומר, ניתן היה להינשא במדינה זרה, אך לא להירשם בארץ כנשואים, ברישום של משרד הפנים. לימים, בית המשפט העליון הפך את החלטת משרד הפנים וקבע שבני זוג שנישאו במדינה זרה, לפי חוקי המדינה הזרה, יוכלו להירשם במשרד הפנים בתור זוג נשוי. נעיר כי ההלכה המשפטית הזו חלה גם על זוגות חד מיניים. כך תיאר את הדברים בית המשפט העליון ובשל חשיבות הדברים, נצטטם במלואם, כדלקמן: "במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים. איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל (בין תושבי ישראל ובין בין מי שאינם תושבי ישראל). התשובה לשאלות אלה, בהן אין אנו מכריעים היום, קשה היא וסבוכה". בג"ץ 3045/05 יוסי בן-ארי נ' יו"ר מנהל האוכלוסין, (פורסם בנבו). בפסקה 36.

המצב כיום הוא, שבני זוג המבקשים להינשא במדינה זרה, צריכים להינשא על פי חוקיה. כלומר, אם הנישואין הנערכים במדינה זרה, מוכרים בה, הרי שבני הזוג יכולים להירשם במשרד הפנים כזוג נשוי לכל דבר ועניין. ישראלים רבים פונים לקפריסין בשל הקרבה, צ'כיה בשל הקלות וגם קנדה שמכירה בנישואין בין בני אותו מין. לאחר מכן, למרות שהרישום במשרד הפנים הוא סטטורי, עצם רישום הנישואין מקנה לבני הזוג את אותן הזכויות המוקנות לזוגות נשואים שנישאו לפי ההלכה הדתית הרלוונטית.

עוד נדגיש, כי לשם נישואין הנערכים במדינה זרה, בדרך כלל יש צורך להמציא במדינה הזרה תדפיס רישום ממשרד הפנים – מתורגם, יחד עם חותמת אפוסטיל. בנוסף, תעודת הנישואין הניתנת במדינה הזרה, צריכה להיות מוגשת למשרד הפנים, כאשר לא פעם פקיד משרד הפנים עשוי גם לבקש מסמכים נוספים, כמו תמונות מהחתונה (מחשש להתחזות או זיופים).

נקודה נוספת שאליה נבקש להתייחס, היא לנישואין שנערכים במדינה זרה, ללא נוכחות בני הזוג. בעבר, הייתה אפשרות לערוך נישואין במדינות כמו אל סלוודור או פרגוואי, ללא נוכחות בני הזוג. ניתן היה להסמיך עורך דין מקומי לערוך את רישום הנישואין. כיום, האפשרות הזו כבר אינה קיימת. על מנת להינשא באותן מדינות, מתחייבת נוכחות של לפחות אחד מבני הזוג במקום. כך שיש להיזהר מנישואין במדינות אלו ולשים לב לשינוי החקיקה במדינות הללו. מעבר לכך – כדאי להיוועץ בעורך דין משפחה בכל מקרה ומקרה.

איך מתגרשים מנישואין אזרחיים?

השאלה "כיצד נערכים גירושין מנישואין אזרחיים?" היא שאלה נפוצה, שנשאלת על ידי בני זוג רבים הנישאים במדינות זרות. למעשה, מדובר בשאלה שהתשובה לה מתחלקת לשתי סיטואציות. הסיטואציה האחת, היא במקרה שבו מדובר בבני זוג שלא הייתה להם מניעה להינשא בארץ. הסיטואציה השנייה, נוגעת למקרים שבהם בני הזוג מראש לא היו יכולים להינשא בארץ, למשל, במקרים שבהם מדובר בזוגות בני דתות שונות. הבה נסביר לגבי כל אחת מהסיטואציות הללו.

הסיטואציה הראשונה – כאמור, הכוונה למקרים שבהם בני הזוג היו יכולים להינשא במדינת ישראל אך בחרו שלא, מטעמם הם. במקרים כאלו, הדין קובע שנישואין וגירושין ייערכו בארץ על פי הדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. המשמעות היא: בני זוג יהודים אשר נישאו בחו"ל (אפילו מטעמים אידיאולוגיים), יצטרכו להתגרש בארץ בהתאם לדין הדתי. כלומר, הגירושין ייערכו בפני בית הדין הרבני וזאת על אף העובדה שהנישואין נערכו במדינה זרה. כך שנישואין בחו"ל מטעמים אידיאולוגיים, הם לעיתים רעיון טוב, אך הם בבחינת אליה וקוץ בה, משום שבעת גירושין יש לחזור לבית הדין הרבני, אפילו אם כבר בתחילת הדרך הכוונה הייתה להימנע מכך.

הסיטואציה השנייה – כאמור, מדובר בסיטואציה שבה בני הזוג מראש לא היו יכולים להינשא בארץ מכוח הדין הדתי–אישי. הדוגמא המובהקת לכך היא במקרה של בני זוג שאינם בני אותה דת. במקרה כזה, בני הזוג המבקשים להתגרש, יצטרכו להגיש תביעה להתרת נישואין. כאמור, מדובר בתביעה שמוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יבקש את חוות הדעת של בתי הדין הדתיים על מנת לוודא שמראש לא הייתה מניעה שיינשאו לפי הדין הדתי וכן כדי לוודא שהם אינם נשואים לפי הדין הדתי. במידה וחוות הדעת קובעות שבני הזוג לא נשואים לפי דין דתי, אזי יורה בית המשפט לענייני משפחה על התרת נישואין. כלומר – גירושין.

סיכום ביניים: נישואין אזרחיים אפשריים במדינה זרה, אך בעת גירושין, יתכן מאוד להיות שבני הזוג שמראש ביקשו להימנע מלהינשא לפי הדין הדתי–אישי, יצטרכו לחזור לדין הדתי–אישי. עם זאת, כאשר מדובר בבני זוג שאינם יכולים להינשא לפי דין דתי, אזי הגירושין ייערכו באמצעות תביעה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.

לסיכום

נכון להיום, נישואין אזרחיים במדינת ישראל אפשריים מבחינה חוקית רק כאשר מדובר בבני זוג חסרי דת.

עם זאת, נישואין אזרחיים אפשריים במדינות זרות, כאשר לאחר מכן ניתן לערוך רישום במשרד הפנים – אצל רשם האוכלוסין.

רישום במשרד הפנים הוא אומנם הצהרתי בלבד, אך עם הרישום בתעודת הזהות, הרי שבני הזוג הינם נשואים ללא דופי והם זכאים לאותן הזכויות והחובות המוקנות לזוגות אשר נישאו לפי הדין הדתי–אישי.

נישואים אזרחיים בין בני זוג יהודיים, הגירושין יהיו עדיין בבית הדין הרבני הדתי

נישואים אזרחים בין בני זוג מדתות שונות, הגירושין יהיו בבית המשפט לענייני משפחה באמצעות תביעה להתרת נישואין.

במידה ונתקלתם/ן בקושי בכל הנוגע לנישואין אזרחיים, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון בתחום.

שירותי המשרד

דיני משפחה
גירושין
תביעת מזונות
חטיפת ילדים
אפוטרופסות
צוואות וירושות

הגעתם לכאן, מגיע לכם יותר!

רוצים לדעת איך מנהלים מו"מ מתוחכם ומגיעים להסכם גירושין שמשיג לך יותר?
רוצים גם אתם לדעת את הסודות ולהתגרש במינימום זמן ונזק נפשי ומקסימום שיבעות רצון?
רוצים להיות חלק בסטיסטיקה של אחוזי ההצלחה הגבוהים של משרדינו?
מוזמנים להיכנס לסדרת הסרטונים הקצרה, שתעשה לכם סדר

השאירו מייל… וישלח אלייכם במיידית


אם עדיין נותרו שאלות, דאגות, חששות אל תדאגו אצלנו כל התשובות הפתרון בידיעתנו ובידנו – בהתחייבות!

חסרים לכם נתונים? מלאו את הפרטים ונשמח לרתום את הניסיון שלנו גם עבורכם

משרדנו מתמחה בניהול מו״מ משפטי מתוחכם שנותן יותר בהליכי גירושין.

רוצה להשיג יותר ? השאירו פרטים ונחזור בהקדם

או חייגו 050-9993466

דילוג לתוכן