חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

משמורת ילדים חוזרת בשאלה

רוצה לנצח בבית משפט? כשהשליטה יוצאת מהידיים שלך,
התוצאה הסופית תהיה כנראה פחות טובה ממה שרצית.

חשבת על גישור? זו בוודאי פשרה מובטחת על דברים שחשובים לך.

רק ניהול מו"מ מתוחכם ומיומן מול עוה"ד של הצד השני מאפשר לך להיות בשליטה על התהליך, ללחוץ על הנקודות הנכונות ברגע הנכון ולהשיג יתרונות משמעותיים.

ואם בסוף יהיה עימות בבית משפט או בבית הדין –  זו ההכנה הטובה ביותר לנצח בו

משמורת ילדים חוזרת בשאלה

רוצה לנצח בבית משפט? כשהשליטה יוצאת מהידיים שלך,
התוצאה הסופית תהיה כנראה פחות טובה ממה שרצית.

חשבת על גישור? זו בוודאי פשרה מובטחת על דברים שחשובים לך.

רק ניהול מו"מ מתוחכם ומיומן מול עוה"ד של הצד השני מאפשר לך להיות בשליטה על התהליך, ללחוץ על הנקודות הנכונות ברגע הנכון ולהשיג יתרונות משמעותיים.

ואם בסוף יהיה עימות בבית משפט או בבית הדין –  זו ההכנה הטובה ביותר לנצח בו

סוגיית משמורת הילדים במסגרת הליך הגירושים עוסקת בקביעת ההורה אשר ביתו ישמש כמקום מגוריו הקבוע של הילד וזאת בהתאם לעקרון העל של טובת הילד.

משמורת הילדים יכולה להיות נתונה במשותף בידי שני ההורים, או בידי אחד מהם בלבד ובמקרה כזה יקבעו זמני שהות להורה השני.

אחת השאלות שמתעוררות בהקשר זה הנה כיצד תיקבע המשמורת במקרה בו כאשר ההורים היו נשואים הם קיימו אורח חיים דתי, אולם לאחר הגירושין אחד מהם חזר בשאלה, וחדל לקיים אורח חיים דתי.

מקרה כזה התעורר במסגרת הליך תיק ‏812347/8‏, אשר התנהל בפני בית הדין הרבני הגדול.

תיק זה עסק במשמורת על 3 ילדים בגילאי 7 עד 10, שנולדו לזוג הורים חרדיים. במסגרת הסכם גירושין שערכו ההורים לאח רהליך גירושין מורכב ובאמצעות עורכי דין שייצגו אותם נקבע כי משמורת הילדים תועבר לאם.

לאחר הגירושין האם חזרה בשאלה בעוד האב המשיך לנהל אורח חיים חרדי. עם זאת הילדים המשיכו להתחנך במוסדות חינוך דתיים.

בעקבות חזרתה של האם בשאלה ביקש האב מבית הדין הרבני האיזורי להעביר את הילדים למשמורת שלו. לטענתו, האם, שנולדה וגדלה במשפחה חרדית, חזרה בשאלה בצורה קיצונית, ואף מתנדבת בארגון הלל לחוזרים בשאלה.

עוד טען האב כי האם הצטרפה לכת מיסטית, במסגרתה היא משתתפת במפגשים בעירום בטבע. בנוסף, האם מחללת שבת וחגים בפומבי, מצרפת את הילדים למפגשי הכת, ובעיקר מבלבלת אותם מבחינת המסר החינוכי.

בית הדין הרבני האיזורי נעתר לבקשת האב וקבע כי המשמורת תעבור אליו. פסק הדין ציין כי שהיית הילדים אצל האם גורמת לבלבול אצל הילדים ולסיכון, מאחר שהאם חיה בעבר עם בן זוג שהורשע בסחר סמים.

האם, באמצעות עורך דינה, ערערה על פסק הדין בפני בית הדין הרבני הגדול. במסגרת ערעורה טענה האם כי פסק הדין מתבסס על מוטיב דתי וזאת בניגוד לחוק ולפסיקה האזרחית.

עוד טענה האם כי פסק הדין מתבסס על נתונים שגויים שמסר האב לבית הדין, מנוגד לתסקירים ולחוות הדעת המקצועיות שניתנו בהתאם להפניית בית הדין, ומתעלם מהעובדה לפיה האב בחר שלא לראות את ילדיו מזה למעלה מחמש שנים, וכן כי ביתו אינו ערוך לקליטת הילדים כפי שצוין בהמלצות אנשי המקצוע.

בפסק דינו, הדגיש בית הדין הרבני הגדול כי גם העיקרון העומד לנגד עיניו הינו עקרון טובת הילד, וזאת בדומה לעמדת המשפט האזרחי כפי שהדבר עולה מהחוק ופסיקות בתי המשפט.

בהתאם לכך, על בית הדין לבחון את מצבם של הילדים במבט רחב המשקיף על הסביבה בה הם חיים ועל השפעתה עליהם.

עם זאת, אין זה מתפקידו של בית הדין, במסגרת הסמכות שהקנה לו החוק, לשנות או לקיים את אורח חייהם האישיים של בעלי הדין שלפניו, בין אם הם לקורת רוחו של בית הדין ובין אם הם למורת רוחו. כמו כן, בית הדין נזהר מלערבב בין אופי חייהם הדתי או הלא דתי של בעלי הדין, לבין תפקודם כהורים וכמחנכים לידיהם.

בהתאם לכך טובת הילדים תיבחן באמת מידה אובייקטיבית, בהתאם לנתונים ולממצאים הספציפיים של הילדים, האישיות של כל אחד מההורים והתנהגותם לילדים.

מתסקירי שירותי הרווחה, עלה כי האב ניתק ללא סיבה את הקשר עם הילדים במשך 5 שנים, באופן שהסב להם צער ונזק להתפתחותם הראויה. עם זאת, המפגשים התחדשו בינו לילדים, באופן שהיה טוב ומהנה לשני הצדדים.

לגבי התנהגות האם לילדים, התסקיר מצא כי הקשר בינה לילדים מאד חם וקרוב, מצב הילדים טוב, והם מטופלים בצורה טובה מכל הבחינות, רגשית, נפשית וחינוכית. אולם אורח החיים החילוני שהאם מקנה לילדים, יוצר אצלם בלבול וקונפליקט קשה בינו לבין העולם החרדי ממנו הם באו ואורח החיים הנדרש מהם במסגרת מוסדות הלימוד הדתיים בהם הם מצויים.

לגבי חזרתה בשאלה של האם, ציין בית הדין שזו זכותה להחליט כרצונה על כל שינוי באורחות חייה ואמונותיה, ואין מסמכותו ומתפקידו של בית הדין להתערב באורח חייה האישיים בו היא בחרה. אולם המפנה הקיצוני שלה גרם לבלבול ולמבוכה בנפשם הרכה של הילדים, באופן שפוגע בטובתם.

יש לזכור כי שני ההורים נישאו על דעת להעניק לילדים חינוך חרדי לשמירת תורה ומצוות, בהתאם לדרכם המשותפת שבה בחרו עם נישואיהם. מכוח כך נוצר מעין חוזה לא כתוב בין ההורים, שזו תהיה דרכם גם בעתיד וכי כל שינוי מדרך זו יעשה תוך הסכמה משותפת של שני הצדדים, בעיקר בעניין הנוגע לחינוך והקניית ערכים של ילדיהם המשותפים.

על פי דין לא רק האם אלא גם האב הוא אפוטרופוס טבעי של הילדים, וגם לו הזכות והחובה לעצב ולקבוע את חינוך ילדיהם המשותפים ואת אורחות חייהם.

התנהלות האם, ולרבות העובדה שהיא מטמיעה בהם אורח חיים חילוני, כולל חילול שבת, והבילוי של האם עם ילדיה בראש השנה במדבר בחברת אנשים המתהלכים חצי עירומים, תוך כדי ריקודים וחיבוקים, אינה התנהלות מקובלת בחברה הדתית ובחברה המסורתית.

כתוצאה מכך נוצר כלפיהם הילדים מסר כפול ומבלבל של חינוך והקניית ערכים, אשר עומד בסתירה גמורה לחינוך הדתי שהילדים מקבלים, גורם להם לבלבול ונזק רב, ויוצר אצלם דיסוננס וקונפליקטים קשה בזהותם האישית.

מרכז הקונפליקט והבלבול שאותו חווים הילדים בסתירה בין אורחות החיים השונים, מתמקד בעיקר בשבתות וחגי ישראל, בפגיעה באווירת השבתות והחגים ובחילולי השבת בהם הם נאלצים להיות מעורבים בעת שהותם אצל אמם.

לאור כל האמור לעיל ומאחר ומהראיות עלה כי בית האב מתאים כיום יותר להכיל את הילדים, קבע בית הדין כי כי טובת הילדים הינה שהאם תמשיך להחזיק במשמורת על הילדים, ואילו בשבתות וחגי ישראל ישהו הילדים אצל אביהם.

כמו כן, יוכלו הילדים לשהות עם האם בשבתות ובחגי ישראל בעת שהיא תהיה אצל משפחת הוריה, אם היא תהיה מעוניינת בכך.

הכרעת בית הדין הרבני וההלכה בנושא…

עקרון העל בדבר קביעת משמורת הילדים הנו עקרון טובת הילד. עקרון זה חל הן על פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה האזרחיים והן על פסיקת בתי הדין הרבניים.

גם כאשר מדובר בקביעת משמורת על ילדים שהוריהם ניהלו בזמן הנישואים אורח חיים חרדי, ולאחר הגירושים אחד מהם חזר בשאלה, בעוד הילדים ממשיכים להתחנך במוסדות חינוך דתיים, יש לקבוע זאת לאור עקרון טובת הילד.

לשם כך אין להתייחס לאורח חייהם הדתי או החילוני של ההורים, אלא יש לשקול באופן אובייקטיבי רק את יכולותיהם ההוריות והחינוכיות. כאשר בני הזוג נישאים מתוך כוונה להעניק לילדיהם חינוך חרדי, נוצר ביניהם מעין הסכם לא כתוב כי כל שינוי בצורת חינוך זו יעשה בהסכמה.

כאשר ההורה שמחזיק במשמורת על הילדים חוזר בשאלה, ולא שומר שבת וחגים, נוצר מצב בו ילדים, שמתחנכים במוסדות דתיים, מקבלים מסרים סותרים ונוצר דיסוננס קשה באישיותם. כדי לפתור זאת, ניתן לקבוע שהסדרי הראיה של ההורה השני יתקיימו בשבתות וחגים.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי!

 

שירותי המשרד

דיני משפחה
גירושין
תביעת מזונות
חטיפת ילדים
אפוטרופסות
צוואות וירושות

הגעתם לכאן, מגיע לכם יותר!

רוצים לדעת איך מנהלים מו"מ מתוחכם ומגיעים להסכם גירושין שמשיג לך יותר?
רוצים גם אתם לדעת את הסודות ולהתגרש במינימום זמן ונזק נפשי ומקסימום שיבעות רצון?
רוצים להיות חלק בסטיסטיקה של אחוזי ההצלחה הגבוהים של משרדינו?
מוזמנים להיכנס לסדרת הסרטונים הקצרה, שתעשה לכם סדר

השאירו מייל… וישלח אלייכם במיידית


אם עדיין נותרו שאלות, דאגות, חששות אל תדאגו אצלנו כל התשובות הפתרון בידיעתנו ובידנו – בהתחייבות!

חסרים לכם נתונים? מלאו את הפרטים ונשמח לרתום את הניסיון שלנו גם עבורכם

משרדנו מתמחה בניהול מו״מ משפטי מתוחכם שנותן יותר בהליכי גירושין.

רוצה להשיג יותר ? השאירו פרטים ונחזור בהקדם

או חייגו 050-9993466

דילוג לתוכן