על צוואות הדדיות

למשרדי הגיעו בני זוג בשנות ה- 80 לחייהם. הגבר היה חולה מאוד וחפץ לערוך צוואה.

במסגרת פגישת הייעוץ, סיפרו לי בני הזוג כי הם בעלים של מספר נכסי מקרקעין בארץ וכן סכומי כסף נזילים בחשבונות בנק שונים בארץ ובחו"ל, אותם הם רוצים להעביר מחו"ל לחשבונות הבנק בישראל – דבר שהתנגדו לו ילדיהם הבגירים.

התנגדות ילדיהם הבגירים לפעולה כה פשוטה שהינה מקור רצונם החופשי של בני הזוג, הדליקו בפני נורה אדומה וכן חשש מפני סכסוכים עתידיים בין האחים על הירושה.

המלצתי אליהם הייתה עריכת צוואה הדדית להבדיל מצוואה פרטית לבעל בלבד.

בצוואה כזו, כך הסברתי, מקובל לקבוע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו ומחזיק בכל הרכוש של שני בני הזוג, כל זאת מתוך מטרה שרק לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו הילדים את הרכוש.

היתרון הנוסף הגלום בעריכת צוואה הדדית בנסיבות כגון אלו, כמו בכל מקרה בו קיים חשש למריבות ו/או סכסוכים עתידיים בין האחים על הירושה, הינה כי מעת שהבעל ילך לעולמו הרי הכל עובר לאשתו, לרבות בית המגורים, וכך למעשה לא יכולים הילדים (שאינם עדיין יורשים או זכאים ע"פ הירושה) להוציא את האם מבית מגוריה ולמכור את הדירה.

כך הבטחנו לאם מקום מגורים לכל ימי חייה (לאחר מותו של הבעל), ובמקביל מנענו סכסוכים עתידיים בין האחים עצמם ובעיקר בין הילדים לאימם.

אשמח לייעץ גם לך, לחצ/י כאן לפנייה ולקבלת ייעוץ משפטי אישי