בשנת 2016, בני הזוג התגרשו, לאחר מחלוקות והליכים רבים. בני הזוג הציגו לבית המשפט לענייני משפחה, הסכם גירושין, שבמסגרתו הגיעו הצדדים למספר הסכמות, אשר כללו גם את הורי הבעל, אשר התחייבו שלא לתבוע את האישה בגין נושאים שונים.

אלא מה?

כשלוש שנים לאחר שהסכם הגירושין קיבל תוקף של פסק דין, הבעל עתר לבית המשפט וביקש לבטל את הסכם הגירושין. טענותיו היו כי יש לבטל את ההסכם מחמת גילוי ראיה חדשה (הקלטות) על כפייה ועושק ובשל שינוי נסיבות. אז מה קבע בית המשפט לענייני משפחה? על כך, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

נבקש להדגיש כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

עובדות פסק הדין:

כאמור, מדובר בתביעה שהוגשה על ידי הבעל (הגרוש כיום) נגד האישה, בדרישה לביטול הסכם גירושין שנחתם שלוש שנים לפני כן. מדובר בתיק שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (תלה"מ 31358-11-18).

בין היתר, טען הבעל – כי התחייבותו לשאת במזונות ילדיו, בגובה 9,000 ₪ בחודש, נבעה מאיומים של האישה: הוא טען כי היא איימה עליו שלא יראה את ילדיו וכן איימה בהגשת תלונת שווא. לדבריו, היה נתון ללחץ כבד בגלל האיומים ותוכנם של האיומים הנוגעים לילדים.
עוד איימה עליו – לדבריו – כי היא תפיץ סיפורים קשים עליו, לפסיכולוגית שבחנה את שאלת המשמורת מטעם בית המשפט.

האישה השיבה לטענותיו של הבעל הללו – כי מעולם לא איימה על הבעל, ובפרט לא איימה שלא יוכל לראות את ילדיו. לטענתה, טענת הבעל, משוללת כל יסוד.

נעיר כי הייתה בפי הבעל טענה נוספת, לגבי הטעייה של האישה את בית המשפט בהליך קודם. לטענתו, היא שיקרה במסגרת עדותה בהליך. עם זאת, טענה זו נדחתה בפסק הדין, מבלי להתייחס אליה לגופה ובית המשפט דחה אותה לחלוטין לאחר שהקלטה שהגיש הבעל בנושא, נפסלה כולה בבית המשפט – הואיל ומקור אותה ראיה הוא פריצה לטלפון הסלולרי של האישה. כך שלא נוכל גם אנו, להתייחס לטענה זו.

למעשה, נשארנו עם טענת העושק, שבה דן בית המשפט, ואשר לגביה – הזכרנו לעיל, את הטענות של הצדדים.

כמה מילים על ביטול הסכם גירושין:

כנקודת מוצא, נדגיש כי ביטול של הסכם גירושין, הוא דבר אפשרי, משום שהסכם גירושין, ככל הסכם משפטי, הוא הסכם שניתן לקיימו וניתן לבטלו. עם זאת, ביטול של הסכם גירושין, הוא עניין חריג מאוד, משום שכדי לבטל הסכם גירושין, צריך להוכיח טענות ברורות על הטעייה, או מרמה, או כפייה, או עושק, או הסתרה מכוונת של מידע, שאלמלא הוסתר, הרי שלא היה נערך בגינו הסכם גירושין.

בתי משפט לענייני משפחה ממעטים לבטל הסכמי גירושין, בפרט כאשר לא מדובר בהסכם מסחרי בין זרים, אלא בין בני זוג – אשר מאשררים את ההסכם בפני ערכאה שיפוטית, לרבות בית דין דתי, כלומר לא רק שנעשה הסכם בין הצדדים הם מגיעים אחרי שחתמו על ההסכם לבית המשפט או לבית הדין לאשר את ההסכם בפני שופט/ת או דיין ועל כן קשה יותר לבטל הסכמי גירושין.

עורכת דין לוסי מאיר, עורכת דין דיני משפחה שנים ארוכות, סבורה כי בחשיבה אסטרטגית משפטית נכונה, ישנם עניינים וללקוחות מסויימים ניתן יהיה להגיש תביעות אחרות, אשר ישיגו את אותה תוצאה של שינוי ההסכם ממנו הלקוח/ה אינם שבעי רצון אבל בתביעות האחרות קל יותר להשיג הישגים מאשר בתביעה לביטול הסכם גירושין – אשר השופטים פחות ששים לבטל. לכן חשוב, תמיד, ליטול ייעוץ וייצוג של עורך דין גירושין העוסק אך ורק בתחום של דיני משפחה, המכיר את הניואנסים הקטנים המביאים להצלחה משפטית!

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט דחה את טענת האב, תוך הטלת ביקורת קשה על התנהלותו הכללית בתיק.

במיוחד, דחה בית המשפט את הטענה, שבזמן שהתנהל משא ומתן בין הבעל לאישה, הוא היה תחת "הפחדה", בגלל איומי אשתו – המוכחשים על ידה.

עוד תהה בית המשפט, כיצד זה שהתובע – הבעל, היה מיוצג במסגרת המשא והמתן, ובא כוחו לא היה מודע להתנהלות האישה – לכאורה.

עוד קבע בית המשפט, כי החשש של הבעל לא עולה בקנה אחד עם העובדה הבסיסית כי פקידת הסעד שליוותה והמליצה המלצותיה עוד לפני הסכם הגירושין הסופי כי בין בני הזוג תתקיים משמורת משותפת, כפי שחפץ האב. כך שהדבר לא עולה בקנה אחד עם טענותיו.

עוד הסיק בית המשפט כי הסכם הגירושין אשר יש בו מחיקות ושינויים וחתימות ליד המחיקות והשינויים לא מלמד על כפייה או פחד או עושק, נהפוך הוא.

כך יפים דבריו של בית המשפט בנושא, שלמעשה קבע כי פשוט מדובר בתביעת סרק:

"התובע הגיש תביעת סרק בחוסר תום לב, תוך פגיעה חמורה בפרטיותה של האישה ותוך העלאת טענות שווא ומצאתי לדחותה. חלק ניכר מתביעתו של התובע נסובה סביב ראיה שלא התרתי את הגשתה. לא רק שאינני רואה צורך לעסוק באותה 'ראיה', אלא אני רואה חובה להתעלם ממנה התעלמות מוחלטת ולסלק את דבר קיומה מכל מחשבה על אודות פסק דין זה, שאחרת אמצא כמי שנתן משקל לראיה שהוגשה שלא כדין. כידוע, לא אחת צדדים מגישים לתיק בית המשפט ראיות שאין לקבלן ואין ליתן להן כל משקל, וחרף זאת עלולה להתגנב למחשבתו של הצד שכנגד מחשבה שייתכן ואותה 'ראיה' תשפיע את השפעתה על בית המשפט. על מנת להקפיד כי ההליך המשפטי יהיה נקי וחף מכל השפעה פסולה, בחרתי ליתן לאותה ראיה משקל אפס ולבחון את תוצאת פסק דין זה משל לא הייתה ולא נבראה".

אין ספק כי פסק דין זה, מבהיר כמה חשוב לשקול שיקול מיטבי ביחד עם עורך דין גירושין ותיק, באילו ראיות להשתמש בהליך המשפטי, איך להגישן ואיך להשפיע נכונה על בית המשפט לתת משקל לראיות מהותיות – משקל כבד ואף מכריע לטובת אינטרס הלקוח/ה.