מהי משמורת משותפת

משמורת משותפת ומזונות, הם שני מונחים שבשנים האחרונות הזירה בהן הפכה להיות רועשת וגועשת, במיוחד לאור פסיקה חדשה, שיצרה סיטואציה שוויונית יותר במזונות, במקרים שבהם ההורים מקיימים משמורת משותפת.

העלייה הלא-מבוטלת במספרם של זמני שהות רחבים עד כדי שווים חייבה היערכות ובניית תשתית משפטית אחידה לקביעת סכום המזונות במקרים של זמני שהות רחבים ומשמורת משותפת. אכן החל משנות ה- 2000 ראינו פסקי דין שונים בהם במקרים של משמורת משותפת הייתה "הפחתה" בסכום המזונות שנקבע בסכומים שונים, חלק מן השופטים נהגו להפחית 25% אחרים 50% היו מקרים של הפחתה ב10% בסכום המזונות במקרה של משמורת משותפת ולמעשה לא הגענו לאחידות בפסיקת מזונות ילדים.

ואז ביולי 2017 הגיע בע"מ 919/15, הלכת בית המשפט העליון, שביקשה לעשות סדר בפסיקת מזונות ילדים במקרים של משמורת משותפת. בעת הזו, בעת כתיבת מאמר זה, לא ניתן לומר שקיימת ודאות בפסיקת מזונות ילדים, אולם כמו כל שינוי – לוקח זמן לשינוי "לתפוס" והתקווה היא כי האחידות תגיע ותפחית את המחלוקות והסכסוכים בכותלי בית המשפט בעניין מזונות ילדים. עד לאחידות וודאות, במאמר שלהלן, נעסוק בהלימה בין מזונות ילדים, למשמורת משותפת, כך שכל קורא/ת, יוכל/תוכל להבין את המשמעות של המונחים הללו.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

חשוב לציין כי העיקרון אשר מנחה את בית המשפט לענייני משפחה בפסיקת מזונות ילדים וכן בפסיקת הסדרי המשמורת הוא "טובת הילד" הספציפי.

 

מה זה משמורת משותפת?

במשמורת זו, באה לידי ביטוי האחריות ההורית המשותפת. משמורת משותפת של בני הזוג מחייבת במידה מסוימת תקשורת טובה בין ההורים, וזאת כאשר עקרון טובת הילד עומד בעינו. בעבר, ברוב המקרים, משמורת עברה במלואה לידי האם, ששימשה אם משמורנית של ילדיה, אך כיום קיימת עלייה לא-מבוטלת במספרם של זמני שהות רחבים עד כדי שווים באופן שברבים מהמקרים נקבעת משמורת משותפת, במסגרתה שני ההורים אחראים לגידולם של ילדיהם, באופן שווה, בכל היבטי חייו של הילד.

השינוי הזה נוצר כתוצאה משינויים בחברה, נשים עובדות יותר, קרייריסטיות יותר, אבות פעילים יותר מהדור הקודם של האבות, בכל הקשור לגידול הילדים, מעורבות בחייהם, בבתי הספר ועוד וכן אבות שלאחר הגירושין, כאשר האישה לא בנמצא גילו את אבהותם – דבר נפלא לכשעצמו , עבורם ובעיקר עבור הילדים, והם מבקשים זמן ממושך עם ילדיהם.

משמורת משותפת אינה משמעה בהכרח – זמן שווה שחולקים ההורים עם ילדיהם, יכול שהאב יהא עם הילדים 40% מהזמן והאם 60% מהזמן ועדיין המדובר יהיה במשמורת משותפת. המשמעות של משמורת משותפת הינה מעורבות של שני ההורים הבאה לידי ביטוי בקשר ההדוק של כל אחד מההורים בכל מישורי חייו של הקטין. בחייו הלימודיים, החברתיים, בסיפוק מלוא צרכיו הממוניים והלא ממוניים.

חשוב לציין כי משמורת משותפת אינה נקבעת בכל מקרה בו אחד מבני הזוג דורש אותה, דרישה כזו על ידי אחד ההורים נבחנת על ידי שירותי הרווחה ופקידת סעד שממונה בתיק ובוחנת האם הסדר של משמורת משותפת יהיה מיטבי עבור אותם ילדים.

משמעות משמורת משותפת להורים הינה בין היתר, כי על ההורים להמשיך ולגור במרחק קצר זה מזו (למשל – במרחק סביר ממוסדות הלימוד של הילדים). משמורת משותפת מטילה מגבלות עתידיות רבות על ההורים מבחינת מעבר מקום מגורים, הקמת משפחה חדשה, מציאת עבודה וכדומה. יתרה מכך, זהו הסדר הדורש התנהלות שוטפת מול ההורה השני, שכן הוא מחייב את שני הצדדים ברמה היומיומית לתקשורת בנושאים הנוגעים לילדים.

יש לציין כי ההלכה הפסוקה ובפרט בע"מ 919/15 הצטמצמה עד כה להיבט הכלכלי של משמורת משותפת. וכדי להנחיל משמורת משותפת יש לעשות שימוש בכלים אחרים שיש למערכת המשפט כגון: פקידות סעד, שירותי הרווחה, לאחר קביעת המשמורת כמשותפת – תיאום הורי בין ההורים, על מנת שהמשמורת המשותפת – דה פקטו – תהא לטובת הילדים שיזכו בשני הוריהם לאורך חייהם ולא רק לצורך קביעת מזונות מופחתים.

אין ספק, כי משמורת משותפת, כשהיא מנוהלת נכון בין ההורים הינה האלטרנטיבה המטיבה ביותר עבור התפתחותם התקינה של ילדים, כך מעידים מחקרים פסיכולוגיים רבים, ואולם ככל שהמשמורת המשותפת מנוהלת לצורך פרס או זיכוי במזונות מופחתים, הרי שהדבר "יוליד" מאבקים מתמשכים בין ההורים בכותלי בית המשפט – מה שבוודאי אינו מטיב לילדים.

נציין בעניין זה כי גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה, קיימת סמכות מקבילה לדון בנושא משמורת וזמני שהות.

 

מזונות ילדים:

בעבר, האב נשא בחיוב כל דמי המזונות, באופן מוחלט, כאשר יש לערוך הפרדה בין מזונות מדין חובה, שכוללים את ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילד, לבין מזונות מדין צדקה, שכוללים את ההוצאות הנלוות, אך לא הבסיסיות.

לרוב, ילדים עד גיל 6 זכאים למזונות מדין חובה, ואלו מוטלים על האב. באשר למזונות מדין צדקה, הרי שאז יש לבחון את היכולות הכספיות של האב. מעל גיל 6 עד גיל 15, המזונות המוטלים הם מזונות מדין חובה, דהיינו – ההוצאות הבסיסיות וכן מזונות מדין צדקה. אגב, גם לאחר גיל 15 ועד סיום השירות הצבאי, מוטלת חובת מזונות, אך אלו בזמן השירות הצבאי לרוב מופחתים לשיעור של שליש מהמזונות שמשולמים מדין חובה (כמובן, כל מקרה נבחן לגופו).

 

אך מה הדין במקרה שההורים חולקים משמורת משותפת?

התשובה לכך, נמצאה במסגרת פסק דין 919/15 שנדון בבית המשפט העליון, שבו נקבעה הלכה חדשה, ברוב של שבעה שופטים, הקובעת כי מעל גיל 6, ההורים יישאו בחיוב דמי המזונות באופן שווה וזאת בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. כן, זהו החידוש הגדול. חל שינוי משמעותי, בתפיסת השוויון ובנטל המוטל על אבות, אשר מקיימים משמורת משותפת.

בפסיקתו של בית המשפט העליון, לאחר החלטתו, נקבע כי כאשר המשמורת משותפת והשכר של ההורים שווה או דומה, אזי דמי המזונות ישולמו על ידי שני ההורים ישירות ובזמן שכל הורה שוהה עם הילדים.

מאז יולי 2017 שניתן פסק הדין של העליון בתי המשפט לענייני משפחה כמו גם בתי המשפט המחוזיים מנסים כל העת ליישם את ההלכה ובעיקר את תפיסת השיוויון והניסיון להגיע אליה בפועל.

ביישום של פסק הדין של העליון, על ידי בתי המשפט לענייני משפחה אנחנו עדים לכך כי יש שופטים הפוסקים על פי ההלכה גם לפני גיל 6 שנים ויש כאלו שבאדיקות פוסקים לילדים לפני גיל 6 שנים את הסכומים שהיו נהוגים בעבר (1,400 ₪ +מדור+ מחציות) וכבר קובעים בפסק הדין כי עם הגיעו של הילד לגיל 6 שנים יופחתו מזונותיו… על פי הלכת בע"מ 919/15,

הלכת בית המשפט העליון מיושמת גם כאשר המשמורת אינה שווה, במקרים של 40%-60% ואף מקרים של 90%-10% תהא התחשבות בזמני השהייה בפסיקת המזונות,

הלכת בית המשפט העליון מיושמת גם במקרים של הפחתת מזונות, קיימות גישות שונות באשר לתביעות להפחתת מזונות האם שינוי נסיבות קל? או שינוי נסיבות מהותי??

ביישום של פסק הדין של העליון אנו עדים לכך כי בתי המשפט בוחנים את ההכנסות של כל הורה ועושים יחס הכנסות, בוחנים את זמן השהייה של כל הורה עם ילדיו ועושים יחס זמני שהות, בוחנים את הצרכים של כל ילד וילד (עם חזקה כי הצרכים במשמורת משותפת הינם גבוהים וכפולים מצרכים במשמורת אצל אחד ההורים וכך היום לצורך הדוגמא – אקסבוקס Xbox – הינו צורך של הילד – שמתחשבים בו ומתחשבים בעובדה כי אקסבוקס היום צריך פעמיים (!) בבית של האב כמו גם בבית האם)

על פי כל אלו ועוד רכיבים ונסיבות נוספים שנלקחים בחשבון – וכן על פי שיקול דעת רחב שיש לכל שופט ושופט -נפסקים מזונות הילדים.

 

לסיכום:

היום יותר ויותר נראה פסיקות בהן נקבעת משמורת משותפת, לא לפני שבחן בית המשפט הנכבד את מסוגלותם של ההורים וטובת הקטין למקרה הנדון.

כמו בכל דבר בחיים למשמורת משותפת יש יתרונות ויש חסרונות, חשוב שכל צד יבין את המשמעות וההשלכות של משמורת משותפת, חשוב שבית המשפט יבחן כי אכן הסדר של משמורת משותפת הינו אפשרי במקרה שלפניו והכי חשוב – יהיה המטיב ביותר עבור הילדים.

לאחר שנקבעת המשמורת – בין אם משמורת משותפת, בין אם זמני שהות נרחבים ובין בכל הסדר שהוא, לכל הסדר שנבחר תהא השלכה על גובה המזונות שייפסקו עבור הילדים.

בעידן של היום, מזונות הילדים נפסקים תוך התחשבות בהכנסות של כל הורה, תוך התחשבות בזמן שכל הורה נמצא וחולק עם הילד, תוך התחשבות בצרכיו של כל קטין וקטין, מדובר בנושא מורכב ורגיש, אשר בעת הזו, בעת כתיבת מאמר זה, האחידות והוודאות עדיין אינם קיימים ועד לקביעה אחידה בפסיקת מזונות הילדים, חשוב לבחור במשרד עורכי דין דיני משפחה הבקיא בפסקי הדין היוצאים יום יום בנושא, המעודכן בתמורות החלות בעולם מזונות הילדים, על מנת שתוכל לבחון את זכויותייך, חובותייך ודרכי פעולתך בהחלטות מושכלות תוך בחינת מכלול השיקולים ומיקסום זכויותיכם.

 

למידע נוסף על שירותי עו"ד לענייני גירושין חזור לעמוד הבית >>