גירושין של בני זוג יהודים בישראל, מותנים בפסק דין לגירושין שניתן רק על ידי בית הדין הרבני אשר לו הסמכות הבלעדית לקבוע בפק דין שעל הצדדים להתגרש ולבצע את טקס הגט. בפועל, הגירושין ייעשו על ידי מתן גט מהגבר לאשתו והאישה מקבלת את הגט, אך מה קורה כאשר הגבר מסרב לתת גט? במאמר זה בו נסקור מהו הליך הגירושין בישראל, מהי סרבנות גט, כיצד ניתן להתמודד איתה ומה זה באמת נשים עגונות.
מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/קוראות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
הליך הגירושין
הליך גירושין חל בהגשת בקשה לפתיחת תיק גירושין על ידי הצדדים או בהגשת תביעת גירושין על ידי אחד מהצדדים. הגירושין בהלכה היהודית חייבים להינתן בהסכמה. ככל שיש צד החפץ בגירושין והצד השני מתנגד ומסרב לגירושין, הצד החפץ בגירושין יצטרך להוכיח עילת גירושין, שאם היא קיימת בתי הדין יכולים לחייב ולכפות על הצד המתנגד, להסכים ולתת את הגט.
עילות הגירושין המתוארות בדת היהודית הן בין היתר: עקרות, מעשה כיעור, מומים ומחלות, בגידה ואי קיום יחסי מין. גם הפרדת מגורים ממושכת תוביל לקידום הגט בין הצדדים. לאחר הוכחות וטענות הצדדים ולאחר פסק דין של בית הדין, יעברו השניים להליך מתן הגט. מדובר באקט טקסי, בו הגבר ייתן לאישה את קלף הגט ובכך מסתיימים הנישואין. לאחר מכן, בית הדין הרבני ינפיק פסק דין הצהרתי, על מנת לתקף את הגירושין כלפי כלל המוסדות.
מהי סרבנות גט
סרבנות גט מוגדרת כמצב בו אחד מהצדדים אינו מוכן להתיר את קשר הנישואין. תופעה זאת מתקיימת בשל ההלכה, המחייבת את הסכמת שני הצדדים, לפירוק קשר הנישואין. סרבנות אמנם קיימת אצל שני הצדדים, אך בפועל, ישנו שוני מהותי בין סרבנות של אישה למתן גט לעומת גבר.
המשמעות של גבר "לכוד" במערכת נישואין, אינה מהותית כפי שהדבר הינו מהותי לאשה. אישה אשר לכודה בקשר נישואין מבלי לקבל גט, לא תוכל להמשיך הלאה ובטח שלא להביא ילדים לעולם, מכיוון שאלו ייחשבו בהגדרה ההלכתית כממזרים. בעוד הגבר יכול בהינתן סרבנות גט מצד האישה לתת לו את הגט, לבקש היתר מבית הדין הרבני להינשא לאישה אחרת.
עוה"ד לוסי מאיר מצביעה על טעות נפוצה ביותר, אנשים סבורים שאם בעל לא נותן לאישה גט או אישה לא נותנת לבעל גט זה ישר סרבנות גט אבל זה לא כך. רק אם בית הדין הרבני המליץ על גט, או חייב בגט או כפה בגט, כלומר רק אם יש החלטה או פסק דין שיפוטי האמור שעל בני הזוג להתגרש ואחד הצדדים לא מקיים את ההחלטה או פסק הדין רק אז אנחנו מצויים במצב של סרבנות גט.
כיצד ניתן להתמודד עם סרבנות גט
הטיפול בנושאי סרבנות גט מוטל על בתי הדין הרבניים. יובהר כי הגט כאמור צריך להתקבל מרצונו החופשי של נותן הגט ובעקרון אסור לכפות את הגט, אך עם השנים ניתנה אפשרות על ידי ההלכה, להפעיל סנקציות כנגד סרבן גט, במטרה לשכנעו ולייצר אצלו מוטיבציה לתת גט.
יש יאמרו כי מדובר בכפייה בדרך עקיפה. חלק מהפתרונות שניתנים עד כה כוללים פיצויים כספיים, הקפאת קצבאות (אם קיימות), ביטול רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ ואף מאסר. בעת האחרונה החלה התערבות בתי המשפט לענייני משפחה בענייני סירוב גט וזאת בתביעה נזיקית עקב גרימת נזק נפשי למסורבים. גם כאן, הדבר יינתן רק כאשר בתי הדין הרבני מכירים בעילת גירושין ולא לפני כן. כלומר, רק כאשר יש חיוב בפסק דין של בית הדין הרבני על חיוב בגט.
פיצויים מסוג זה יאושרו רק כאשר מתקיים לפחות אחד מאלה: פגיעה נפשית – צער, סבל, ביזוי, השפלה ועוגמת נפש. פגיעה באוטונומיה וברצון החופשי של המסורב- אי יכולת להינשא בשנית ולהקים תא משפחתי חדש, בדידות ואובדן יכולת לחיים זוגיים. פסיקת גובה הפיצויים על ידי בית המשפט לענייני משפחה, תינתן על פי והחל ממועד ההפרה, החל ממועד הסרבנות.
נשים עגונות
אישה עגונה היא אישה שנשואה לגבר אשר נעדר זמן רב, למשל נעלם לחו"ל ולא ניתן לקבוע על מצבו ו/או מותו. נוספים לכך מצבים בהם הגבר אינו יכול לקבל החלטה בענייניו, בשל מצב נפשי או פיזי, כגון מחלת נפש או מחלה סופנית. אישה במצב זה אינה יכולה להינשא בשנית, היא בעצם כלואה לאדם שלא ניתן לקבל את הסכמתו לגט ואינה יכולה להביא ילדים מגבר אחר. במצבים כאלו, בית הדין הרבני רשאי להפקיע נישואין על מנת להתיר את האישה מעגינותה.
בדומה לנשים עגונות, נשים מסורבות גט הן נשים יהודיות שבעליהן מסרבים לתת להן גט ובכך מונעים מהן את האפשרות להינשא מחדש לפי ההלכה היהודית. אולם, ההבדל המהותי טמון באופי המניעה לקבלת הגט. אישה "עגונה" כאמור היא אישה שאינה יכולה לקבל גט בעקבות חוסר יכולת לאתר את בעלה או לוודא את מותו. לדוגמה במקרים של היעלמות במלחמה, תאונות או היעדרות ללא עקבות. במקרים אלה אין "סרבן" פעיל, אלא מניעה טכנית או הלכתית, לכן מצב זה נחשב חמור יותר מבחינה הלכתית.
לעומת זאת, אישה שהיא "מסורבת גט" היא אישה שבעלה נמצא וידוע היכן הוא, אך הוא מסרב באופן אקטיבי לתת לה גט, לעיתים קרובות זה יכול להיות כאמצעי לחץ, סחיטה או נקמה. במקרה כזה של סרבנות גט, בניגוד לעגינות, קיימים מגוון כלים משפטיים והלכתיים להתמודדות עם המצב, כמו הטלת סנקציות על הבעל הסרבן.
תופעת סרבנות גט, הינה תופעה חברתית מצערת, בה צד שולט ומונע את החופש של הצד האחר. הן במקרים של עגינות והן של סרבנות גט, מומלץ בחום להיוועץ בעורך דין גירושין, מנוסה וותיק אשר באמתחתו הצלחות בהתרת הסרבנות והעגינות ושחרור צדדים לחופשי.
שמי לוסי מאיר, עורכת דין לענייני גירושין, עם ניסיון רב שנים ובייצוג למעלה מ-1,000 תיקי משפחה וגירושין. אם תשאלו אותי איזו תופעה הכי שנואה עליי בעבודה שאני כל כך אוהבת לבצע ולעזור לאנשים זו התופעה של סרבנות גט. במצבים כאלו, אנחנו לא ננוח ולא נרגע עד שנביא את האדם הכבול אל החופש שלו, נשתמש בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו, ביצירתיות, נחישות ובהשגת המטרה.
מתוך הבנה עמוקה של הדינמיקה המשפטית והפסיכולוגית-רגשית כאחד, בהליכי גירושין, אני מזהה מראש אנשים ומצבים שיכולים להגיע לכדי סרבנות גט ומונעת אותם מראש ובמהרה באמצעות שיטה ייחודית שפיתחתי ועל פי עובדים כל צוות המשרד, המאפשרת להגיע להסכם גירושין ולהימנע מעימות בבית המשפט.
אנו אוהבים ומאמינים במה שאנחנו עושים, מנהלים את תיקי הלקוחות בגילוי רגישות והבנה לצרכים המיוחדים של כל לקוח ולקוחה תוך שמירה על האינטרסים שלהם ומשקיעים את כל הלב והנשמה.
צוות המשרד ואני כאן ללכת אתכם יד ביד אל תוך השינוי, צרו קשר במספר 053-4310003.