גירושין של בני זוג יהודים בישראל, הינם מותנים בפסק דין לגירושין שניתן רק על ידי בית הדין הרבני אשר לו הסמכות הבלעדית לסדר גט ולבצע גירושין בזוג נשוי. בפועל, הגירושין ייעשו על ידי מתן גט מהגבר לאשתו והפיכתה לגרושתו, אך מה קורה כאשר הגבר מסרב למתן גט? על כך – במאמר זה, שבו נסקור: מהו הליך הגירושין בישראל, מהי סרבנות גט, כיצד ניתן להתמודד איתה ומהן נשים עגונות.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/קוראות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

הליך הגירושין:

הליך הגירושין יחל בהגשת בקשה לפתיחת תיק גירושין ע"י הצדדים, או בהגשת תביעת גירושין ע"י אחד מהצדדים. הגירושין בהלכה היהודית חייבים להינתן בהסכמה. ככל שיש צד החפץ בגירושין והצד השני מתנגד ומסרב לגירושין, הצד החפץ בגירושין יצטרך להוכיח עילת גירושין, שאם היא קיימת בתי הדין יכולים לחייב ולכפות על צד להסכים ולתת את הגט.

עילות הגירושין המתוארות בדת היהודית הן: עקרות, מעשה כיעור, מומים ומחלות, בגידה ואי קיום יחסי מין. גם הפרדת מגורים ממושכת תוביל לקידום הגט בין הצדדים. לאחר הוכחות וטענות הצדדים ולאחר פסק דין של בית הדין, יעברו השניים להליך מתן הגט. מדובר באקט טקסי, שבו הגבר ייתן לאישה את קלף הגט ובכך מסתיימים הנישואין. לאחר מכן, בית הדין הרבני ינפיק פסק דין הצהרתי, על מנת לתקף את הגירושין כלפי כלל המוסדות.

מהי סרבנות גט:

סרבנות גט מוגדרת כמצב שבו אחד מהצדדים אינו מוכן להתיר את קשר הנישואין. תופעה זאת מתקיימת בשל ההלכה, המחייבת את הסכמת שני הצדדים, לפירוק קשר הנישואין, אם כי אישורו של הגבר רלוונטי ומשמעותי יותר. סרבנות אומנם קיימת אצל שני הצדדים, אך בפועל, ישנו שוני מהותי בין סרבנות של אישה למתן גט לעומת גבר.

המשמעות של גבר "לכוד" במערכת נישואין, אינה מהותית כפי שהדבר מהותי לאשה. אישה אשר לכודה בקשר נישואין מבלי לקבל גט, לא תוכל להמשיך הלאה ובטח שלא להביא ילדים לעולם, מכיוון שאלו ייחשבו בהגדרה ההלכתית כממזרים. בעוד הגבר יכול בהינתן סרבנות גט לבקש היתר מבית הדין הרבני להינשא לאישה אחרת.

כיצד ניתן להתמודד עם סרבנות גט:

הטיפול בנושאי סרבנות גט מוטל על בתי הדין הרבניים. יובהר כי הגט אמור להתקבל מרצונו החופשי של נותן הגט ובעקרון אסור לכפות את הגט, אך עם השנים ניתנה אפשרות על ידי ההלכה, להפעיל סנקציות כנגד סרבן גט, במטרה לשכנעו ולייצר אצלו מוטיבציה לתת גט.

יש יאמרו שמדובר בכפייה בדרך עקיפה. חלק מהפתרונות שניתנים עד כה הינם: פיצויים כספיים, הקפאת קצבאות (אם קיימות), ביטול רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ ואף מאסר. בעת האחרונה החלה התערבות בתי המשפט לענייני משפחה בענייני סירוב גט וזאת בתביעה נזיקית עקב גרימת נזק נפשי למסורבים. הדבר יינתן רק כאשר בתי הדין הרבני הכירו בעילת גירושין ולא לפני כן. רק כאשר יש חיוב בפסק דין של בית הדין הרבני על חיוב בגט. פיצויים כאלו יאושרו רק כאשר מתקיים לפחות אחד מאלה: פגיעה נפשית – צער, סבל, ביזוי, השפלה ועוגמת נפש. פגיעה באוטונומיה וברצון החופשי של המסורב– אי יכולת להינשא בשנית ולהקים תא משפחתי חדש, בדידות ואובדן יכולת לחיים זוגיים. פסיקת גובה הפיצויים על ידי בית המשפט לענייני משפחה, תינתן על פי מועד ההפרה והוא החל ממועד הסרבנות.

נשים עגונות:

אישה עגונה היא אישה שהינה נשואה לגבר אשר נעדר זמן רב, נעלם לחו"ל למשל, ולא ניתן לקבוע על מצבו ו/או מותו. נוספים לכך מצבים שבהם הגבר אינו יכול לקבל החלטה בענייניו, בשל מצב נפשי או פיזי, כגון: מחלת נפש או מחלה סופנית. אישה במצב זה אינה יכולה להינשא בשנית. היא בעצם כלואה לאדם שלא ניתן לקבל את הסכמתו לגט ואינה יכולה להביא ילדים מגבר אחר. יש לציין כי בית הדין הרבני רשאי להפקיע נישואין במקרים הללו, על מנת להתיר את האישה מעגינותה של עגינות.

לסיכום:

תופעת סרבנות גט, הינה תופעה חברתית מצערת, שבה צד שולט ומונע את החופש של הצד האחר. הן במקרים של עגינות והן של סרבנות גט, מומלץ בחום להיוועץ בעורך דין לגירושין, מנוסה וותיק אשר באמתחתו הצלחות בהתרת הסרבנות והעגינות ושחרור צדדים לחופשי.