זמני שהות הינם המועדים שבהם כל אחד מההורים הולך לשהות עם ילדיו ביום שלאחר הפרידה והגירושין.
מטרת הסדרי השהות הינה לאפשר לכל הורה ולילדים, להמשיך ולשמור על קשר יציב חם ואוהב ביניהם, וזאת בשל העובדה לפיה הם כבר אינם גרים יחדיו דרך קבע, כפי שעשו בתקופת הנישואים.
סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, מטיל חובה על ההורים, לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו ועוד.
צרכי הקטין כוללים הן את סיפוק צרכיו הפיזיים והן את סיפוק צרכיו הנפשיים כגון חינוך, אהבה, תמיכה ועוד. סיפוק הצרכים הנפשיים של הילד מתממש בין היתר באמצעות קיום זמני שהות עמו.
קביעת החזקת הילדים וזמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים, יכולה להיעשות במסגרת הסכמת ההורים, אשר טעונה אישור בית המשפט / בית הדין, או על פי החלטה שיפוטית של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וזאת במידה וההורים אינם מצליחים להגיע לבדם להסכם בעניין זה.
בית המשפט נוהג להזמין עריכת תסקיר ע"י עובדת סוציאלית, אשר כולל המלצות בעניין קביעת האחריות ההורית וזמני השהות, אותם בית המשפט נוהג לאמץ בדרך כלל אלא אם יש התנגדות כזו או אחרת של אחד ההורים, אלא אם יש סיבה מוצדקת לנהוג אחרת מההמלצות העולות בתסקיר, אם ההמלצות התקבלו בית המשפט או בית הדין יתנו להמלצות תוקף של פסק דין.
זמני השהות אמורים להיקבע לגבי ימי חול, סופי שבוע, חגים וחופשות. אפשר ורצוי להכניס כאן גם קביעות בנוגע לנסיעה לחופשה עם הילדים בארץ או בחו"ל. הכל בכדי למנוע אי אילו אי הבנות בין ההורים, ובכל מה שקשור לילדים, למנוע סכסוכים מרים בעניינם.
כדאי ורצוי גם לקבוע מראש מקרים של החלפת זמני שהות בין ההורים, השתתפות הילדים באירועים משפחתיים של הצד השני, מתי אי קיום של זמני השהות מהווה הפרה יסודית של ההסכם ומתי אי קיום חריג ו/או שינוי ו/או איחורים אינם מהווים הפרה של ההסכם.
הפרת זמני שהות
נקבעו זמנים בו כל אחד מההורים מצוי עם הילדים, יש לקיים זמנים אלו ככתבם וכלשונם. בראש ובראשונה, עבור הילדים, היודעים ומצפים לזמנים הללו הקבועים מראש עם כל אחד מההורים, עבור הוודאות והיציבות בחייהם, שנית, עבורכם וכן עבור הצד השני, הנסמך על הקבוע, המנהל את שגרת חייו בהתאם למה שנקבע.
ככל שהפרת הסדרי השהות מצד מי מהצדדים הופכת לדבר שבשגרה, אשר פוגעת בשגרה יומיומית וחשוב מכל ביציבות בחיי הקטינים, בתי המשפט לענייני משפחה פסקו במספר מחוזות שונים, קנסות על אב או על אם שמנעו מפגשים בינם ובין הקטינים.
כך למשל ראה פסיקת כב' השופטת צילה צפת ב תמ"ש 089792/00, בש"א 11610/02 במסגרתה חייב ביהמ"ש את האם בקנס של 1,500 ₪ על כל פעם שהיא מונעת ביקור.
כך למשל ראה פסיקתו של כב' השופט גרינברג, בירושלים, בתמ"ש 6351/04, אשר הטיל סנקציה כספית באמצעות הפעלת פק' ביזיון ביהמ"ש על האם בסך של 3,000 ₪ (אשר יקוזזו מהמזונות שמגיעים לה) בגין כך שלא הביאה את הבנות לביקור עם אביהן במרכז הקשר.
מקרה חריג יותר הוא קביעת ביהמ"ש בירושלים שם נקבע כי היה ותהיינה הפרות נוספות הוא יטיל קנס נוסף ויורה על העברת המשמורת לאב. כפי שנקבע במילים אלו: "הורה משמורן שאינו יכול להבטיח זמני שהות להורה השני אינו ראוי להיות הורה משמורן" (כמו כן תמ"ש 28936/04; בע"מ 10480/05).
כך אנו רואים פסיקה דומה מעם כב' השופט ויצמן צבי בביהמ"ש לענייני משפחה בכפר סבא בתמ"ש 14850/04.
עוה"ד לוסי מאיר, מבהירה כי מאז פסקי דין אלו ועד היום השתנו רבות ההגדרות ממשמורת אנו נוהגים היום להשתמש בביטוי אחריות הורית, אחריות הורית משותפת ובמקרים שזמני השהות שווים (7/7) אחריות הורית משותפת ושווה.
מאז פסקי דין אלו, השינוי בתמורות בחברה הובילו למעורבות גדולה יותר של הורים בחיי הילדים שלהם ואנחנו נתקלים פחות בהפרת זמני שהות.
קיום זמני שהות ברמה סדירה ועקבית נמצא כאחד המדדים המשמעותיים ביותר להתפתחותם התקינה של ילדים.
צורך הילד בקשר יציב ועקבי עם שני הוריו מהווה חלק משמעותי מהתפתחותו. על ההורים אם כך, ולו לטובת הקטין, לפעול לממש הזכות לקיומם של הסדרי השהות ולהימנע מהפרעה לקיומם של הסדרי השהייה.
הורה אשר מפר זמני שהות אלו עם ההורה האחר במובן מונע הסדרים עם ההורה האחר – מסתכן בכך שיטענו לגביו כי הוא יוצר הסתה, ניתוק קשר ואף ניכור הורי אצל הילד כנגד ההורה האחר, כי הוא מבקש להכחיד את דמותו ההורית של ההורה אחר, דבר אשר עלול בהחלט להעיד בין היתר על העדר אחריותו הורית ו/או מסוגלותו ההורית אצל ההורה המונע, ואשר בוודאי ישפיע בבוא בית המשפט הנכבד נדרש להכריע בסוגיית החזקת הקטינים בהמשך.
הורה אשר מפר זמני שהות שלו עם הילדים, יהיה עדיין גם בעידן של ימנו חייב בתשלום תחת העדר של זמני שהות, פשוט, כי אם ההורה האחר נדרש להיות עם הילדים בזמני שהות של ההורה האחר, הנטל הכלכלי נופל על כתפיו כן זה מתחיל בשימוש גדול יותר במתקני הבית חשמל, מים ועוד וכן זה גורר אחריו עוד הוצאות תלוי גילם של הילדים: בג'ימבורי, קניון, רכישת אוכל בחוץ, פחות שעות עבודה כי נמצאים עם הילדים אחה"צ ועוד ועוד הוצאות כספיות על ההורה המצוי עם הילדים באותה העת שאמור להיות ההורה האחר.
עוה"ד מאיר סבורה כי בשל טובת הקטינים, חשוב תחילה לבחון מדוע הורה מפר ולא מגיע לזמני השהות עם ילדיו, אולי יש סיבה מוצדקת, אולי ניתן לעשות שינוי בימים, בשעות, אולי מדובר בחוסר שיתוף פעולה של הילד שאז חייב הדבר להיבדק.
אם מדובר בזלזול של ההורה, אין סיבה מוצדקת לאי הגעה למפגשים עם הילדים אזי בתי המשפט בארץ יתייחסו ומתייחסים בחומרה להפרת הסדרי השהות, וזאת בשל החשיבות הרבה המיוחסת לשמירת הקשר בין הילד להוריו, במיוחד בעת גירושים. לא פעם נקבע בפסיקה כי זמני שהות הינם בגדר זכות של הילד ולא בגדר בחירה של מי מהוריו, ועל כן הם אינם רשאים להפר זכות זו.
במסגרת הליך תמ"ש 3589-02-11 פלוני נ' פלונית, סקר בית המשפט את הספרות העניפה הקיימת בנושא זה.
בין היתר בית המשפט ציין כי הקשר ההדוק, התכוף והסדיר בין הקטין לשני הוריו, הוכר כאבן בוחן להתפתחות תקינה של קטינים, וליכולתם לעבד בצורה טובה יותר את משבר הגירושין.
עוד נקבע כי חשיבות האב להתפתחות ילדו אינה נופלת מזו של האם. ממצאים לגבי מחקרים בילדים שגדלו בהעדרו של הורה העלו חרדת נטישה, פגיעה נפשית ארוכת טווח, חסך בהתפתחות זהות מינית לגבי שני המינים, ופגיעה אף בתפקוד הקוגניטיבי.
בית המשפט ציין כי קיימת חשיבות גם לקשר בין ההורים, וכי קשר טוב, שיתוף פעולה בין ההורים מצוי בלב לבה של בחינת טובתם של קטינים. הורה הפוגם באיכות הקשר, פוגם למעשה בהתפתחות הקטין עליו הוא מופקד. משכך לא רק למען מראית המערכת יש לאכוף את סדרי השהות, אלא ובעיקר שמירה על טובת הקטינים והגנה על שלומם.
להסדרי השהות חשיבות עליונה גם בהקשר של יכולתם של הילדים לבנות קשרים זוגיים והוריים בעתיד. הסדרי השהות משמרים להם דמות אב ואם, מסייעים בגיבוש זהותם. קיומם באופן קבוע, שוטף, מסודר ותכיפותם של ההסדרים משמשים אבני בוחן לכך.
לאור הגישה המייחסת כאמור חשיבות עליונה לקיום הסדרי השהות, בתי המשפט בארץ נוהגים להטיל סנקציות על הורים שהפרו את הסדרי שהות באופן משמעותי, עד כדי ניתוק קשר, וכאשר כל האמצעים האחרים שננקטו על מנת שההורה יקיים את הסדרי השהות, לא הועילו.
כך נקבע במסגרת הליך תמ"ש37245-07-13 פלונית נ' פלוני:
"…סנקציה כהגדרתה, (להבדיל מחלוקת נטל עקב חלוקת זמן הורי בהתאם לוועדת שיפמן) תחול רק במקרי הקיצון; רק כאשר הניסיונות לדבר אל לבו של בעל דין כשלו, וכאשר התערבות טיפולית לא הועילה; רק כאשר עסקינן בנתק מוחלט או קרוב לכך. ברי כי אף הורה לא יתחייב ל"נתק" או קרוב לכך, וההדגשה כי סנקציות תחולנה במקרי קיצון תביא להיעדר פגיעה בהתחייבות ההורית".
הסנקציות המקובלות בגין הפרת הסדרי שהות הינן הטלת תשלומים כספיים על האב, וזאת כמפורט להלן.
ראשית, נהוג להטיל תשלום קנס על הורה בגין כל מפגש שמופר על ידי אותו הורה.
שנית, הפרת הסדרי השהות יכול להיחשב בהחלט כשינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק את החיוב במזונות או הגדלת סכום המזונות.
הנזקים הנגרמים להורה שישהה עם הילדים במקום ההורה האחר יכול להיות אובדן שעות העבודה עקב הצורך לשמור על הילד, פגיעה ביכולתה לפתח לקריירה לטווח ארוך עקב הצורך לצאת מוקדם מעבודה, ההשקעה באיתור צד ג' ו/או בייבי-סיטר ועלות הבייבי-סיטר.
במידה והמדובר בהורה שהזניח את ילדיו באופן חמור, אשר גרם להם לנזקים חמורים של כאב וסבל עקב כך, ניתן אף לחייב בתשלום פיצויים לילדים בשל נזקים אלו.
כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ע"א 2034/98 אמין נ' אמין. סעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות מטילים על ההורים חובה וזכות לדאוג לקטין ולנהוג לטובתו כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. לפיכך, מי שהפר חובה זו, עלול להיתבע בגין הנזקים שנגרמו לילדיו עקב כך.
במקרים מסויימים ניתן לבקש את צמצום הסדרי השהות, על מנת להפחית את מקרי הפרתם והפגיעה בנפש הילדים בעקבות ההפרה ואי ההגעה, אבל שוב, כדאי שיהיה זה המוצא האחרון, אחר בדיקה יסודית מדוע הורה לא מקיים מפגשים וזמני שהות עם ילדיו.
בנימה אישית על הנושא, עוה"ד לוסי מאיר,
בפרספקטיבה שלי, ב20 שנים האחרונות בהם אני מייצגת בדיני משפחה, בעידן של היום, גברים רוצים באמת ובתמים רובם לפחות, אלו שאומרים לפחות, להיות נוכחים בחיי הילדים, נשים עובדות ומתפתחות בעצמן ורוצות את הזמן הזה לעצמן, ויודעות בחיי הילדים האב חשוב לא פחות מאימא (זה לא תמיד היה ככה) אז התשובה כי הנוכחות ההורית של שני ההורים בחיי הילדים הינה חיובית ולרוב מוסכמת על שני ההורים.
הורה שלא באמת רוצה להיות נוכח בחיי הילדים, עולים על כך מהר מאד.
אבל במקרים שלא זהו המצב, לא תרמית, רצון אמיתי של כל אחד מההורים לשהות עם ילדים ולפתע יש הפרה של זמני השהות, לא הייתי ממליצה למהר לתביעה. יש מספיק כלים אחרים שמטרתם לייצר את הנוכחות ההורית בחיי הילדים.
אפשר תמיד להוציא מכתב מסודר, שמסביר את ההפרה שזה דבר חמור, את ההשלכות הכספיות והנפשיות של ההפרה והזמנה להתיישב לשולחן המו"מ ולבנות הסכם חדש.
אולי הסיבה היא קושי בעבודה, ימים שלא מתאימים שחשבנו שיתאימו אבל בפועל זה לא הסתדר כך לאותו הורה, אולי יש דרך אחרת לקבוע את סדרי השהות שגם לא תהיה הפרה וגם תהיה דמות הורית נוכחת בחיי הילדים ולא תפגע בהורה השני.
כלומר קודם לנסות את הדרך של אכיפת ההסכם, קיום ההסכם.
היה ואין זו הסיבה להפרות ולמעשה אין רצון לאותו הורה כפי שהיה בהסכם הראשון שעשינו, ובמו"מ להסכם גירושין נאמר אני רוצה זמני שהות רחבים או שווים, מן הפה אל החוץ או כמניפולציה לקבוע סכום מזונות מופחת, אז יש מספר דרכים משפטיות לקיום הסדרי השהות כפי שמניתי מעלה.
אלא שבכל מה שקשור לאחריות הורית, זמני שהות, כשהילדים הם באמצע ובמרכז, עשו הכול(!) כדי להימנע מתביעות, עשו הכול לחזור לשולחן המו"מ ולערוך שינויים בהסכם, הסכם חדש, הסדרים כספיים אם צריך אבל אל תתנו לשופט/ת, דיינים לקבוע את גורל הילדים שלכם ואת גורל החיים שלכם. כי כשנכנסים לאולמות בתי המשפט ובתי הדין השליטה נלקחת מהידיים שלכם. קחו שליטה על החיים שלכם וכמי שמכירים הכי טוב את הילדים שלכם, אופיים וחוסנם הנפשי וכמי שיודעים מה הכי טוב עבור הילדים שלכם.
מוזמנים לשמוע עוד את עורכת הדין לוסי מאיר בנושאי החזקת קטינים: מיניקאסט | עו"ד לוסי מאיר (lucymeir.co.il)
