הסכם חלוקת עיזבון

הסכם חלוקת עיזבון – אימתי וכיצד?

הינו הסכם שנערך בין יורשים, בין על פי הדין ובין על פי צוואה, אשר מעוניינים לשנות את אופן חלוקת העיזבון ביניהם כאמור בהוראות הדין או הוראות הצוואה. הסכם זה מעוגן בסעיף 110 לחוק הירושה.

עקרונית אין הגבלה על אופן חלוקת העיזבון בין היורשים, וכל הסכמה ביניהם הינה לגיטימית, גם אם היא תבוצע באופן בלתי שיוויוני לכאורה.

הסיבות לעריכת הסכם כזה הינן שונות ומגוונות. לרוב, המדובר בנסיבות הכרוכות בשיקולי מיסוי, כגון מיסוי מקרקעין וזאת לדוגמא כאשר היורשים אינם רוצים לרשת במשותף דירת מגורים, באופן שאינו מאפשר להם לנצל בצורה מיטבית את הפטורים מתשלום מס שבח בעת מכירת דירה כזו.

או למשל כאשר היורשים פשוט אינם מעוניינים לרשת במשותף את נכסי המנוח כי אם תוך הפרדה מלאה ביניהם, ככל הניתן, ובכך למנוע סרבול הליכים וחיכוכים מיותרים ביניהם.

באשר למיסוי החל על הסכם חלוקת העיזבון כשלעצמו, על מנת שעסקת החלוקה והעברות הנכסים בין היורשים תוכר כעסקת מכירה שאיננה חייבת במס, עליה לעמוד בתנאים המצטברים הבאים בהתאם לסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963:

ההסכם נערך בין היורשים בלבד – הצדדים להסכם החלוקה יכולים להיות אך ורק היורשים, בין על פי דין ובין על פי הצוואה, אולם ההסכם אינו חייב לכלול את כל היורשים, כך שאפשר שרק חלק מהם יהיה צד להסכם.

על החלוקה להתבצע בטרם חולק העיזבון – חשוב לזכור כי את הסכם חלוקת העיזבון יש לערוך לפני חלוקת העיזבון בפועל. הסכם חלוקת עיזבון שיבוצע לאחר מכן, יחשב כהסכם רגיל בין בעלי נכסים, ללא קשר לעיזבון, ועל כן לא יהיה פטור ממס בגין העברות הנכסים ביניהם.

לפיכך, מומלץ לערוך את ההסכם מבעוד מועד ולצרפו לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה.

על החלוקה להתבצע מנכסי העיזבון בלבד – במסגרת חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים, לא ניתן להכניס נכסים חיצוניים שאינם נמנים על נכסי העיזבון, ואף לא לצורך תשלומי איזון.

כלומר, לא ניתן, למשל, לקבוע כי נכס מסויים יועבר לאחד היורשים, והוא בתמורה יעביר נכס אחר שאינו נמנה על נכסי העיזבון ו/או ישלם תשלום כספי כלשהו שאינו מכספי העיזבון. לפיכך, במידה ושולמו תשלומי איזון בין היורשים, יש להקפיד שהתשלומים יבוצעו מתוך כספי העיזבון בלבד.

כמו כן, יש לשים לב כי סעיף 110 (ד) לחוק הירושה קובע כי במידה ונערך הסכם לחלוקת העיזבון, אזי לא יחולו הוראות סעיפים 112–117 לחוק, אשר עוסקים בחלוקת העיזבון על ידי בית המשפט ונכסי נדל"ן ספציפיים כגון משק חקלאי ודירת מגורים.

כאשר קיים מנהל עיזבון, הוא רשאי, אף בהעדר הסכמה של כל היורשים, להציע לבית המשפט הסכם חלוקה, ובית המשפט יכול לאשרו. במידה שאחד היורשים נעדר ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית-המשפט במקום הסכמתו.

כמו כן, אין חובה לאשר את הסכם חלוקת העיזבון לצורך קבלת תוקף, כך שתוקפו מתגבש כבר עם חתימת הצדדים עליו.

ההבדל בין הסכם חלוקת עיזבון לבין הסתלקות מירושה

ישנן שתי דרכים מרכזיות לשנות את אופן חלוקת העיזבון מהאמור בדין או במסגרתה של צוואה, כפי שאפרט מיד:

הסכם חלוקת עיזבון – כאמור בסעיף 110 לחוק הירושה, והסתלקות מירושה – כאמור בסעיף 6 לחוק הירושה.

הסכם חלוקת עיזבון הינו כאמור הסכם שנערך בין יורשים בדבר שינוי אופן חלוקת העיזבון ביניהם ביחס לאמור בדין או בצוואה, וזאת בהתאם לסעיף 110 לחוק הירושה.

לעומת זאת, הדרך השניה הנה הסתלקות מעיזבון הינה ויתור של יורש על חלקו בעיזבון, בטרם חולק העיזבון, וזאת באופן לפיו אין רואים בו יורש מלכתחילה, כאמור בסעיף 6 לחוק.

היורש יכול להסתלק הסתלקות כללית, באופן לפיו חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם בעיזבון, או לטובת אדם אחר, ולרבות מי שאינו יורש של המוריש המנוח, אך זאת בתנאי שהמדובר בבן זוגו, ילדו, או אחיו של המוריש המנוח.

לפיכך, ההבדל המרכזי בין הסכם חלוקת עיזבון להסתלקות מירושה מתבטא בכך שבעוד שהסכם חלוקת עיזבון חייב להיערך אך ורק בין היורשים, וביניהם בלבד, אזי היורש שמסתלק מחלקו בעיזבון רשאי לעשות גם לטובת מי שאינו יורש, אך זאת בתנאי שהמדובר בבן זוגו, ילדו, או אחיו של המוריש המנוח.

אופן עריכת הסכם חלוקת עיזבון

נתחיל מזה שהצעד הראשון הוא פניה אל עורך דין, כאשר לעיתים יפנו כל היורשים לאותו עורך דין ולעיתים יפנה כל אחד מהיורשים לעורך דין שייצג אותו בלבד.

הסכם חלוקת העיזבון נערך בכתב וכך כמובן גם מומלץ מאד לעשותו, וזאת על מנת להבהיר ולעגן בצורה מסודרת ומפורשת את אופן חלוקת העיזבון בין היורשים, תוך פירוט מדוקדק של פרטי הנכסים המחולקים ופרטי היורשים המקבלים אותם, ובכך להבטיח וודאות וביטחון ולמנוע מחלוקת מיותרות ואי בהירויות בעתיד.

נציין כי על פי הפסיקה אין חובה עקרונית לערוך את הסכם החלוקה בכתב, ולפיכך ניתן לערכו גם בעל פה או ללמוד עליו מכללא, על פי התנהגות הצדדים, אם כי למותר לציין שהרבה יותר קשה לאכפו במקרה כזה.

ההנמקה לכך מסתמכת על העובדה לפיה בעוד שהצעת חוק הירושה של משרד המשפטים מיולי 1952 צויין כי "נכסי העיזבון יתחלקו בין היורשים עפ"י הסכם בכתב ביניהם", אזי בנוסח שהתקבל הושמטה דרישת הכתב.

לפיכך, פרשה הפסיקה כי הסכם חלוקה בין יורשים אינו חייב להיות בכתב, ויכול אף להיות בדרך התנהגות, גישה זו מדגישה כי הסכם חלוקה בין יורשים אינה עסקה במקרקעין, הטעונה מסמך בכתב, אלא חלק אינטגרלי של פעולת ההורשה המעבירה את רכושו של המוריש אל יורשיו.

כך נקבע למשל בהליך תמש (ת"א) 64260/00 עיזבון המנוח שאקר עבדאללה אחמד עיסא ז"ל נ' יורשי המנוחה מונירה שאקר עיסא.

יחד עם זאת, קיימת גישה מחמירה לפיה ככל שהמדובר בהסכמי חלוקה בנוגע למקרקעין, אזי יש לערכם בכתב, וזאת בהתאם לדרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין.

כך נקבע למשל בהליך תמ"ש 1545/98 מ.ז. נ' עיזבון ז.ד.מ, ות"א 540/03 עיזבון זבידה נ' עיזבון יאסין.

ביטול הסכם חלוקת עיזבון

כמו כל הסכם בדיני משפחה ובכלל, גם הסכם חלוקת העיזבון כפוף לדיני החוזים, ועל כן ניתן לבטלו או בהסכמת הצדדים, או באמצעות הגשת תביעה לבית המשפט בהתאם לעילות הביטול הקבועות בדינים אלו, כגון עושק, מרמה, הטעיה, חוסר תום לב וכדומה.

וכמו כל תביעה לביטול חוזה, גם תביעה לביטול הסכם חלוקת עיזבון איננה תביעה פשוטה כלל וכלל, הואיל ועל התובע להוכיח את רכיביה של עילת הביטול הרלוונטית לו, וזאת מעבר למאזן ההסתברות, וכן לעמוד ביתר התנאים לכך, כגון התיישנות, שיהוי, וכד'.

למותר לציין, איפוא, כי עדיף להימנע ככל הניתן מסיטואציה כזו, ולחתום על הסכם חלוקת העיזבון בצורה שקולה, וללא השפעות בלתי הוגנות ומיותרות, ורצוי בסיוע של עורך דין מנוסה הבקיא בתחום.

תחומי פעילות

גירושין
דיני משפחה
חטיפת ילדים
אפוטרופסות
צוואות וירושות

מעוניינים בפגישת ייעוץ ? מלאו את הפרטים ונשמח לחזור אליכם.

דילוג לתוכן