לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
לוסי מאיר

פנה/י אלינו לייעוץ משפטי

דיני משפחה | צוואות | ירושות

פנה/י אלינו

מי אנחנו

הליך גישור ימנע פרסום מיותר ופגיעה כלכלית

גישור הינו סוג של הליך המתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט במטרה ליישב סכסוך משפטי באופן מהיר, זול וגמיש. המדובר בהליך שמתאים ליישב את כל סוגי הסכסוכים המשפטיים, לרבות סכסוכים מסחריים, עסקיים ואף פליליים.

ההליך מתאים במיוחד לפתרון סכסוכי משפחה בשל אופיים הרגיש, הטעון, והמורכב במיוחד. המדובר בדרך כלל בסכסוכים הפורצים בתיקי ירושה, תיקי גירושין, וכן סכסוכים בין בני משפחה שמנהלים יחדיו עסק כלשהו.

ככל שהסכסוך המשפחתי נוקב ואינטימי יותר, וככל שהצדדים לסכסוך הינם מפורסמים בציבור, בפרט כאשר הם מנהלים עסק מכובד ובעל מוניטין, וככל שהם חוששים שפרטי הסכסוך עלולים לפגוע בתדמיתם החיובית ובשמם הטוב ואף להביא לפגיעה עסקית בעסק שלהם, כך מומלץ להם ליישב את הסכסוך ביניהם באמצעות הליך הגישור.

ברוב המקרים, הסכסוך המשפחתי משפיע באופן ישיר או עקיף על כל אחד מבני המשפחה, כולל אלו שאינם קשורים אליו באופן ישיר.

בחלק נכבד מהסכסוכים המשפחתיים, המצב אף מחמיר מאחר שבני המשפחה מתפצלים לקבוצות כוח שונות, הנאבקות ביניהן בכל הכח. לא פעם היריבות בין הצדדים היריבים מתבססת בעיקרה על מטענים ותסכולים רגשיים לחלוטין, שלא קשורים בהכרח למחלוקת הכספית, ואשר טרם מצאו להם פורקן כלשהו.

סכסוכים אלו פורצים בדרך כלל בתיקי גירושין של בני זוג שקיימים בהם יחסים קשים וטעונים במיוחד. ככל שהם מפורסמים יותר כך הם חשופים יותר לסיקור תקשורתי, וממילא לעוגמת נפש רבה יותר.

בנוסף, סכסוכים אלו נוטים לפרוץ במצבים בהם הירושה מועברת על פי צוואה שהשאיר אחריו המנוח. שכן, כאשר הירושה מועברת על פי דין, חלוקת העיזבון בין היורשים תיעשה על פי כללי החלוקה הנוקשים הקבועים בחוק הירושה, וזאת מבלי שקיימת אפשרות לסטות מהם.

לעומת זאת, כאשר הירושה מועברת על פי צוואה המצב שונה לחלוטין. שכן, על פי החוק בארץ, המצווה נהנה מחופש מלא להחליט למי ברצונו להוריש את נכסיו במסגרת הצוואה, ואף לנשל כליל את יורשיו על פי הדין.

במצבים כאלו היורשים על פי הדין של המנוח ובמיוחד ילדיו, עלולים לחוש מקופחים, ולהתנגד בכל כוחם לבקשה למתן צו קיום הצוואה. דוגמא נפוצה נוספת מתעוררת כאשר מדובר במצווה שנישא בנישואים שניים, וכתוצאה מכך נוצרים יחסים עוינים בין האישה והילדים מהנישואים השניים לילדיו של המצווה מנישואיו הראשונים.

מטבע הדברים, ככל שהעיזבון שהותיר המנוח הינו גדול יותר, והיחסים שבין הצדדים היריבים קשים יותר, כך גם תגדל גם עוצמת סכסוכי הירושה ביניהם.

ואכן, גם בארץ ידוע על לא מעט סכסוכי ירושה שפרצו בקרב המשפחות העשירות בארץ, בעקבות מותם של מייסדי המשפחות הללו.

הסכסוך המורכב ביותר פרץ בין יורשיו של שאול אייזנברג, אשר הותיר אחריו אישה, חמש בנות ובן אחד. סכסוך זה הגיע לקיצו בפשרה שהושגה ביניהם רק כעבור 6 שנים, שכללו שלושה סבבי בוררויות ועשרות דיונים בבתי המשפט.

הליך הגישור מתאים במיוחד לפתרון סכסוכים משפחתיים כאלה מאחר והמדובר לא רק בהליך מהיר וזול כאמור, אלא גם ובעיקר, בהליך שמטרתו איננה רק ליישב את הסכסוך המשפטי כשלעצמו, אלא גם לאפשר לצדדים לשפר את ולשקם את היחסים ביניהם.

שכן אופיו הנוקשה והמרוחק של הליך בית המשפט איננו מעודד את הצדדים לתקשר ביניהם באופן ישיר. לעומת זאת, הליך הגישור נועד במכוון להפגיש בין הצדדים, ולהגיע לפתרון מוסכם באופן ישיר.

כתוצאה מכך, הליך הגישור מאפשר ומעודד את הצדדים להביע את עמדותיהם בצורה חופשית וגלויה, תוך פתחון הלב. המגע הישיר בין הצדדים עשוי גם לסייע להם לפרוק את כל המתחים והתסכולים הקיימים ביניהם.

כך יכול הליך הגישור לא רק לפתור את הסכסוך המשפטי בין הצדדים, אלא גם להביא לשיקום יחסיהם, באופן שיאפשר להם לתקשר ולקיים יחסים תקינים גם לאחר סיום ההליך. דבר זה נחוץ במיוחד כאשר המדובר בתיקי גירושין בהם יש לצדדים ילדים משותפים.

בנוסף, הליך בית המשפט עלול לעתים אף להעמיק את התהום הפעורה בין הצדדים. שכן, לא פעם, ובמיוחד בהליכי גירושין, נוטים הצדדים להחריף עוד יותר את היחסים הקשים ביניהם, על ידי נקיטת פעולות סרק שנועדו להשחיר את פני הצד השני בפני בית המשפט, כגון הגשת תלונות שווא במשטרה וכדומה.

לעומת זאת במסגרת הליך הגישור הצדדים מצווים ומשתדלים להתנהג בכבוד הדדי, על מנת להגיע לפשרה מוסכמת ביניהם.

בנוסף, הליך הגישור הינו הליך חסוי, חשאי וסודי, אשר מתנהל בדיסקרטיות מוחלטת והרחק מעיני הציבור הרחב. פרטי ההליך לא ידלפו לציבור, וכך אין לצדדים סיבה לחשוש שתיגרם להם חלילה פגיעה כלשהי, אישית ו/או כלכלית, עקב הפרסום.

פגיעה זו הינה לעתים בלתי נמנעת, מטבע הדברים, כאשר ישוב הסכסוך נעשה במסגרת תביעה משפטית המתנהלת בתוך כתולי בית המשפט.

שכן במקרה כזה הליכי התיק, החלטות הביניים ופסקי הדין של הערכאות השונות שדנות בתיק, חשופים לעיני הציבור בשל עקרון פומביות הדיון. וככל שהתיק עסיסי יותר כך הצדדים ידועים יותר, ומעורבים בו כספים רבים, כך הוא יזכה לסיקור תקשורתי נרחב יותר ולעתים אף צהוב יותר.

אמנם, רוב תיקי המשפחה מתנהלים בדלתיים סגורות, אולם ניסיון החיים והמציאות מראה כי פרטים רבים מתיקים אלו דולפים לא פעם לציבור הרחב. את כל זה ניתן לחסוך מכם במידה ותבחרו ליישב את הסכסוך במסגרת הליך הגישור, גם בשל מרכיבי החשאיות והסודיות.

שכן, בעוד שפרטי הליך התביעה בבית המשפט עלולים להיות חשוף לציבור, הליך הגישור מתנהל באופן חשאי לחלוטין. הצדדים נפגשים עם המגשר במקום מסודר, מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך שהדבר מתואם ביניהם באופן דיסקרטי לחלוטין.

בנוסף, הפרטים אשר נמסרים במהלך הליך הגישור הנם סודיים וחסויים, ועל כן הם נשארים בידיעת הצדדים הנוגעים לדבר בלבד, כולל המגשר עצמו. אין לחשוף אותם בפני אף גורם, כולל ובמיוחד בפני בית המשפט.

הרציונל העומד מאחורי חסיון הליך הגישור נועד לאפשר לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן פתוח, חופשי מלחצים, וללא חשש שדברים יאמרו במהלך הליך זה עלולים לשמש בעתיד כנגדם, במידה והליך הגישור לא יצלח חלילה, והסכסוך יעבור להתנהל בתוך בתי המשפט.

שכן, במקרה כזה, לא ניתן לחשוף בפני בית המשפט מידע שנמסר בהליך הגישור. מידע זה כולל לדוגמא, הצעות פשרה שנמסרו במסגרת המשא ומתן, בין מטעם בעלי הדין ובין מטעם המגשר עצמו, סיבות לכישלון הליך הגישור, מסמכים שנמסרו במסגרת הגישור וכדומה.

כך קובע סעיף 79ג (ד) לחוק חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".

בנוסף, סעיף 2א לתוספת לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג- 1993, בדבר ההסכם המצוי בין בעלי הדין והמגשר, מטיל את חובת החיסיון על בעלי הדין שהינם הצדדים להליך הגישור כך:

"בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור".

סעיפים ד-ו לתקנות הגישור הנ"ל מטילים את חובת החיסיון גם על המגשר:

(ד) המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.

(ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.

סעיף 2 לתוספת לתקנות הגישור, מוסיף וקובע כך:

"בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל-פה, או להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור".

במסגרת הליך רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', קבע בית המשפט העליון שתקנה 5(ה) לתקנות הגישור, אשר קובעת כאמור כי "המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור", מקנה חסיון וסודיות להליך הגישור שהועבר לבית המשפט.

בבסיסה של הוראת הסודיות בתקנה זו ניצבים ארבעה רציונליים, אשר כל אחד עשוי לבסס את ההצדקה ליצירת חיסיון, והם: הבטחת יחסי האמון בין המגשר לצדדים, הגנה על פרטיות הצדדים, עידוד הליכים חלופיים ליישוב סכסוך והבטחת הניטרליות של המגשר .

גם בהסתמך על פסק דין זה, קבע בית המשפט המחוזי במסגרת הליך ת"א 35394-06-11 דליה שפירא וחברת מועדון ספורט ברמת השרון בע"מ נ' פגירסקי ואח' כך:

"המסקנה העולה מכל האמור לעיל צריכה להיאמר בשפה ברורה: כל המסמכים שהוחלפו במהלך גישור, בין אם אלה מסמכים שהוחלפו בין הצדדים עצמם, בין אם אלה שהוחלפו בין אחד הצדדים ובין המגשר בלבד, בין שהצד האחר נחשף להם ובין אם לאו, על כולם חל חיסיון, ואין לאפשר כל עיון בהם".

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!

By | 2019-07-03T11:49:27+00:00 02/08/16|גישור|0 Comments
בוגרת הפקולטה למשפטים במכללת "הקריה האקדמית אונו" ובעלת תואר ראשון במשפטים (LLB) בהצטיינות. הוסמכה לעסוק בתחום עריכת דין בשנת 2004. משרד עו"ד לוסי מאיר, המתמחה בדיני משפחה וירושה, מאופיין ביכולת מקצועית גבוהה לתכנון אסטרטגיה וליישום תכנית רב-שלבית שמבטיחה את טובת הלקוח ואת השגת מטרותיו. תשומת לב רבה ניתנת לאופיו, לרצונותיו ולציפיותיו של הלקוח מן ההליך המשפטי. כל תיק זוכה לטיפול מקצועי בהתאם לנסיבות המקרה המיוחדות. המשרד מעודכן במתרחש בעולם המשפט בכלל ובתחום דיני משפחה וירושה בפרט. חיבור למקורות מידע משפטיים מבטיח עדכונים שוטפים בתחום המשפט ובתקדימים משפטיים. כתבי הדין היוצאים מן המשרד נתמכים בפסיקה חדשנית בתחום דיני המשפחה.

Leave A Comment

Call Now Button
לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן