תביעה להגדלת מזונות, טומנת את החובה להוכיח שינוי נסיבות מהותי. לא מדובר בשינוי נסיבות קל, שכן על בית המשפט להיווכח כי ישנה הצדקה לשנות את שיעור המזונות שנפסקו בעבר ולהגדיל את דמי החיוב.
לצד זאת, עקרון העל אשר מנחה את בתי המשפט הינו "טובת הילד". הרצון הוא לשמר את סיפוק צרכיו של הקטין, כאשר לוקחים בחשבון את כלל צרכיו של הקטין, לצד יכולות ההורים וזמני השהות של כל הורה עם הילדים. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: שתי הערכאות הרלוונטיות, הלכת בע"מ 919/15, הגדלת מזונות ועוד.
עוד נבקש להעיר, כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין המומחה בענייני משפחה.
כמה מילים על מזונות:
בעבר ידענו כי הדין קובע כי אב חייב במזונות ילדיו, מכוח הדין הדתי–אישי. כך, אב חייב במזונות מדין חובה ומדין צדקה, כאשר עד גיל 6, המזונות המשולמים הם מדין חובה, כלומר – כל ההוצאות הנדרשות לגידול הילד. האב חייב במזונות אלו – באופן מלא. מנגד, לאחר גיל 6 ככלל, האב חייב בהוצאות הבסיסיות, על פי דין חובה. אך בכל הנוגע להוצאות לא בסיסיות, האב חייב על פי דין צדקה, כלומר – בהתאם להשתכרותו. עם זאת, לא פעם עלתה השאלה: מה הדין באשר למזונות, כאשר ההורים מקיימים משמורת משותפת. כלומר – כאשר שני ההורים מגדלים יחד את ילדיהם באופן משותף או כמעט משותף. בכך עסק פסק הדין המוזכר בפתיח של המאמר. בהמשך נדון בשאלה הנ"ל.
כיום, ולאור בע"מ 919/15 בהקשר למזונות, וכן למזונות במשמורת משותפת או כמעט משותפת בתי המשפט לענייני משפחה, מחילים את דין הצדקה בגילאים 6 עד 18. הכוונה היא כי בגילאים אלה, בתי המשפט לענייני משפחה שוקלים את הכנסת האב, הכנסת האם ויחס ההכנסות בין ההורים
למשל: האב משתכרת 12,000 ₪ והאם 8,000 ₪ ייקבע בית המשפט כי יחס ההכנסות בין ההורים הינו האב מכניס 60% מהכנסות המשפחה והכנסותיה של האם מהוות 40% מכלל הכנסות ההורים/המשפחה – יחס הכנסות זה משפיע אחר כך על חלוקת סיפוק צרכי הילדים על ידי האב והאם יחד. דהיינו גם להכנסת האם משמעות בסיפוק צרכי הקטינים וקביעת מזונותיהם.
הלכת בע"מ 919/15:
הפסיקה לעיל של בית המשפט העליון, גרמה למחלוקות רבות, בין אם אצל שופטים ובין אם אצל דיינים בבתי הדין הרבניים. כמו כן, לא תמיד בית הדין הרבני פוסק כפי שפוסק בית המשפט לענייני משפחה, שכן המודל לפיהם הם פועלים, שונה לחלוטין (האחת היא ערכאה דתית השנייה אזרחית). עם זאת, הלכת בע"מ 919/15 יצרה שוויון, לצורך תיקון הפליה שנוצרה בין הנשים לבין הגברים.
מהי אותה הפליה? בגילאי 6 עד גילאי 15, האב היה המפרנס העיקרי והחיוב הוטל עליו באופן מלא. כלומר, האם לא השתתפה בדמי המזונות, למרות שהילדים נמצאו גם אצלה במשמורת משותפת. בית הדין הרבני קבע כי יהיה חיוב מלא של האב עד גיל 18. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה קובע כי בגילאים אלו, חיוב המזונות יהיה מדין צדקה, כלומר, גם האם תשתתף בהוצאות, בדמי המזונות, כאשר יילקחו בחשבון הפערים ביכולתם הכלכליות.
הגדלת מזונות – האם בכלל אפשרי לאחר הלכת בע"מ 919/15 ובאילו מקרים?
תביעת הגדלת מזונות מוגשת בשם הקטין. הגדלת המזונות נבחנת לפי שיקול דעתו של בית המשפט, כאשר הוא נוכח לדעת כי קיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הגדלת המזונות, בדומה לתביעה של הפחתת מזונות.
קיימים מקרים שבהם ההשתכרות של אחד ההורים כבר אינה כפי שהייתה קודם לכן להגשת התביעה, או שחל שינוי במצבו הבריאותי של הקטין, או לחילופין, מצבו הבריאותי של אחד מההורים השתנה לרעה. עם זאת, במידה ובית המשפט ימצא כי הקטין זקוק להוצאות גבוהות יותר וכי אלה שכעת משולמות, אינן מספקות את הנדרש, אזי הקטין יזכה לקבל שיעור מזונות גבוה יותר וסכום המזונות יוגדל – כן אף בעידן של בע"מ 919/15.
הצלחה אחרונה ועכשווית של משרדנו בתביעה להגדלת מזונות
משרדנו הגיש לאחרונה תביעה להגדלת מזונות שהתקבלה בפסק דין של כב' יהורם שקד, בתל אביב.
החשיבות בהבאת ראיות להוכחת טענות הלקוח שלנו ולאחר דיון הוכחות וחקירות:
במקרה זה, לאחר דיון הוכחות ארוך הוכחנו כי יחס היכולות הכלכליות בין ההורים השתנה מאז שניתן פסק הדין למזונות, כי יחס ההכנסות עומד על כך כי השתכרותו ויכולת הכנסתו של האב גבוהה בהרבה משל האם, יכולות האב עלו והשתפרו עם השנים באופן המצדיק התערבות במזונות שנקבעו בהסכם בעבר, באופן המצדיק הגדלת מזונות.
החשוב מכל, הוא להבין כי הלכת בית המשפט העליון הביאה איתה רוחות מנשבות של שיווין בפסיקת מזונות, דבר שהוא מבורך במקרים מסויימים, במקרים אחרים, בהם הוכח כי אין המדובר במשמורת שווה או כמעט שווה וכי סכום המזונות שנפסק אינו מספק את מלוא צרכי הקטין, בחינת יחס ההכנסות בין ההורים תיבחן גם בתביעה להגדלת מזונות, בתי המשפט לעולם ישימו לנגד עיניהם את טובתו של הקטין והחובה לסיפוק מלוא צרכיו וכן גם בעידן של היום, יפסקו בתי המשפט הגדלת מזונות במקרים המתאימים.
לסיכום:
כיום ההלכה החדשה של בית המשפט העליון, הביאה עמה שינוי משמעותי בפסיקת מזונות ילדים. ועל אף ש"פופולרי" או שכיח יותר היום להיתקל בתביעות להפחתת מזונות, במקרים המתאימים תתקבל תביעת להגדלת מזונות. אכן כשהמשמורת הינה משותפת או כמעט שווה, יש לתת לשני ההורים לשאת בהוצאות ובהתאם להכנסות הכלכליות. אולם כשלא כך הדבר, וצרכיו של קטין אינם מסופקים דיו, יש להיוועץ עם עורך דין דיני משפחה, על מנת לקבל סיוע וייצוג הולם בערכאות המשפטיות בתחום מזונות ילדים.
