לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
גניבת זרע 2017-09-13T11:14:19+00:00

גניבת זרע
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

בסיטואציה של גניבת זרע מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין משפחה בעל ניסיון

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

גניבת זרע

גניבה, היא נטילת נכס או כל דבר מה אחר, ללא רשות הבעלים וללא זכות כדין וכל זאת במטרה לשלול את הדבר שנגנב, שלילת קבע. גניבת זרע, היא סיטואציה שבה אישה, בדרכי רמייה או הטעיה, נכנסת להיריון מגבר, שלא רצה, לא ידע וגם הוטעה לגבי יכולתה להיכנס להיריון או רצונה בכך.

הבה ניקח דוגמא מציאותית – הכרתם אישה נחמדה, יצאתם עמה למספר "דייטים". קיימתם עמה יחסי מין לא מחייבים. לקראת קיום יחסי המין, אותה אישה הבטיחה לכם ואף הראתה לכם, כי היא נוטלת גלולת למניעת היריון. לאחר מספר דייטים, הפסקתם את הקשר, אך לאחר שנתיים, פנתה אליכם אותה אישה ומסרה לכם כי היא הולידה ילד והילד הזה שייך לכם. למעשה, בדיעבד, גיליתם כי שיקרו לכם. אותה אישה לא נטלה גלולות למניעת היריון, אלא פשוט ניצלה אתכם כדי להיכנס להיריון. לימים, כאשר אותה אישה פנתה אליכם, היא גם דרשה שתכירו בילד שהולידה ואף שתישאו בדמי מזונות.

מה הדין במקרה כזה? האם גניבת זרע היא דבר מותר? האם גבר שגנבו את זרעו, אכן יהיה חייב במזונותיו של הילד שנולד – אשר אותו הוא לא רצה? האם ניתן להגיש תביעה בנזיקין נגד אישה שגנבה זרע? ובכלל, מהי עמדת בתי המשפט בכל הנוגע לגניבת זרע?

נקדים ונאמר, כי גניבת זרע, מתבטאת בהטעיה שנעשית ביודעין. לא כל סיטואציה של קיום יחסי מין וכניסה להיריון כתוצאה מקיום יחסי מין, בהכרח מעידה על גניבת זרע. הפסיקה הרווחת – רבת השנים, שרלוונטית גם בימינו, גורסת בפירוש כי פיתוי, הוא אינו גניבת זרע. כמו כן, העמדה הרווחת היא שאנשים בוגרים אחראים למעשיהם. כך יפים הדברים: "פיתוי אינו מעשה מרמה; מי שאינו יכול לעמוד בפיתויים לסוגיהם אינו פטור בשל כך מאחריות למעשיו, יהיה זה כאשר הוא שולח יד ברכושו של אחר מכיוון שאינו יכול לשלוט בעצמו בלחץ הנסיבות ויהיה זה כאשר אישה משדלת אותו, בדרכה, לקיים עמה יחסי מין. על אחת כמה וכמה אין מקום לטענת המערער, כאשר קיים ביודעין יחסי מין מלאים וחזקה על אדם בר-דעת שהוא ער למשמעותו של הדבר ולתוצאותיו האפשריות" (ע"א 5464/93 פייר נ' פייר מח (3), 857, 861).

במאמר שלהלן, נסביר בדיוק על הפער בין "פיתוי" וחוסר אחריות, לבין גניבת זרע וכל זאת לידיעתכן/ם, הגולשות והגולשים.. המאמר שלהלן הוא מאמר כללי על נושא מסוים ואין בכוונתנו לפגוע באף אדם ובוודאי שלא באף מגדר. כמו כן, אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו.

מהי ההגדרה לגניבת זרע?

גניבת זרע כשמה כן היא, גניבת זרעו של הגבר, תוך הטעיה באשר ליכולתה של האישה להיכנס להיריון. גניבת זרע יכולה להתקיים בסיטואציה שבה, כפי שתיארנו, אישה מטעה את הגבר לקראת קיום יחסי מין, באופן שבו היא מציגה מצג שווא שלפיו היא נוטלת גלולות. גניבת זרע יכולה להתקיים גם בסיטואציה שבה אישה טוענת לקראת יחסי מין, כי היא נושאת התקן רחמי, שמונע ממנה להיכנס להיריון. בין המאפיינים של מקרים של גניבת זרע, הוא היכרות שטחית. כלומר – לא אחת, מקרים של גניבה כזאת נעשים בין שני אנשים שאין ביניהם היכרות ארוכה או זוגיות ארוכה. מנגד, היו וישנם מקרים שגניבת זרע נעשית בין שני אנשים שאכן קיימו רומן לתקופה ארוכה.

זאת ועוד, גניבת זרע, כדי שתוכר לצורך תביעה משפטית, צריכה להיות מוכחת בראיות ברורות. חשוב להבהיר, כי יש הבדל בין גניבת זרע שנעשית ביודעין, לבין סיטואציה שבה שני אנשים מקיימים יחסי מין ללא אמצעי מניעה. נקודת המוצא, גם בפסיקה של בתי המשפט, היא כי חלה חובה על הגבר ובוודאי שגם על האישה, ליטול אמצעי מניעה במסגרת קיום יחסי מין. לשם הוכחת גניבת זרע, יש להראות כי אכן

הייתה הטעיה או מצג שווא של האישה, שהתבצעו ביודעין ובפירוש לשם נטילת זרע, כפי שמתואר בספרות המשפטית – "מצג שווא של עובדה שהמציג ידע שאינה נכונה או שהיה אדיש לאפשרות היותה בלתי נכונה ושהוצגה בכוונה שהמוטעה יפעל על־פיה, נותנת יסוד לעוולת תרמית אם אמנם המצג שהיה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו והתובע פעל על ־ פיו וסבל על ־ ידי כד נזק ממון. יסודות אלה מתקיימים כאשר אדם מצהיר כי הוא משתמש באמצעי מניעה או שהוא עקר, ביודעו שהצהרה זו איננה נכונה ובכוונה שהצד האחר יפעל על־פיה ויקיים עמו יחסי מין. אם הצד האחר אמנם קיים יחסי מין על יסוד ההצהרה הכוזבת, הוא רשאי לתבוע פיצוי אם הוא סבל נזק ממון עקב כך" (ציטוט מתיק 23789-02-11‏, של דבריו של המלומדשיפמן).

לרוב, הקושי הגדול בהוכחתה של "גניבת זרע", הוא העובדה שלמעשה יש צד אחד שרוצה בילד –וצד שני שלא רוצה בילד, אך לעיתים – צריך לשאת בתשלום מזונות לטובת הילד. על הקשיים בסיטואציות הללו, נסביר בהרחבה בהמשך.

האם אפשר לכפות לבצע הפלה – במקרה של גניבת זרע?

שאלה שאנו, בתור עורכי דין משפחה, נשאלים לא אחת בכל הנוגע לגניבת זרע, היא: האם ניתן לחייב אישה לבצע הפלה. אז נבהיר כי התשובה שלילית. זכות האישה על גופה וזכותו של כל אדם לאוטונומיה וכבוד, גוברות על רצונו של האב שלא להיות אב. בנוסף, אין צורך להרחיב במילים, לגבי הסכנות שנלוות להפלה. בסופו של דבר הפלה היא פרוצדורה רפואית, על כל המשתמע ועל כל הסיכונים הנלווים. לכן, הפסיקה המפורשת והדין הברור הם כי לא ניתן לחייב אישה לבצע הפלה, גם אם הריונה נובע מגניבת זרע.

האם ניתן לחייב אב – בביצוע בדיקת אבהות?

גם זו שאלה שנשאלת לא אחת על ידי לקוחות. דהיינו, האם בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, יכולים לחייב אב לבצע בדיקת אבהות? בדיקת אבהות היא למעשה בדיקת רקמות, שבאמצעותה נערכת התאמת דנ"א, שלאורה ניתן לברר האם הגבר הוא אכן אביו של הילד שנולד. לא מדובר בבדיקה מורכבת או מסוכנת. עם זאת, לא פעם ישנם אבות שמסרבים לערוך בדיקה זו. הכלל הוא כי בית משפט יכול להורות על ביצוע בדיקת רקמות.

עם זאת, במידה ואב לא מתייצב לבדיקה זו ולמעשה נמנע מלבצע אותה, הוא קודם כל חושף את עצמו לסנקציות מטעם בית המשפט, שהרי מדובר בהפרה של צו. עם זאת, בהנחה ואב לא מתייצב לעריכת בדיקת אבהות, הרי שאז בית המשפט יכול לקבוע כי הוא אב, על סמך סירובו. כלומר, סירוב של האב מעיד לכאורה על חשש ולכן החשש הזה מהווה אינדיקציה מספיקה לבית המשפט לפסוק כי מבחינה משפטית (לרבות לצורך הטלת חובה לשאת במזונות ילדים), האב הוא אכן אביו של הילד.

נעיר בשולי הדברים, כי בית המשפט יימנע מלהורות על בדיקת אבהות במקרים חריגים, כגון – כאשר קיים חשש שילד נולד כתוצאה מיחסי מין בין אישה נשואה לגבר אחר שהוא לא בעלה (במקרה כזה, יש חשש שהילד יוכר כממזר), או למשל במקרים שבהם ילד נולד כתוצאה מעבירת מין, או כתוצאה מגילוי עריות ועוד.

דיני מזונות ילדים – הסבר כללי:

עוד לפני שנדון בסוגיה העוסקת בחיוב מזונות ילדים במקרה של גניבת זרע, נבקש להקדיש כמה מילים ולהסביר על חובת האב לשאת במזונות ילדיו ככלל. הכלל הוא כי אב חייב במזונות ילדיו מכוח הדין הדתי – עברי, או מכוח הסכמה חוזית. במקרה של גניבת זרע, החובה תוטל לרוב מכוח הדין הדתי – אישי, או מכוח החקיקה האזרחית, שבאה לידי ביטוי בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. אנו נתמקד בחובה בדין הדתי, בשל שכיחותה.

על פי הדין הדתי, כאמור, על האב מוטלת החובה להבטיח את הקיום הכלכלי של ילדיו, במקרה שהוא אינו מתגורר עמם תחת אותה קורת גג. אב חייב במזונות ילדיו מדין חובה, עד גיל 6, בכל הנוגע להוצאותיהם. לאחר מכן, אב חייב במזונות מדין חובה בכל הנוגע להוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילדים. מעבר לכך, אב חייב במזונות מדין צדקה מגיל 6 בכל הנוגע למזונות ילדים המתייחסים להוצאות רגילות ולא בסיסיות. ההבדל בין מזונות חובה למזונות מדין צדקה, הוא כי מזונות מדין חובה משולמים ללא קשר להשתכרותו של האב ובנפרד מיכולת ההשתכרות של האישה. מנגד, מזונות מדין צדקה משקללים את יכולת הכנסתו של האב ואת יכולת השתכרותה של האישה. בכל הנוגע למזונות ילדים, הסמכות לדון בנושא נתונה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

האם יש מקום לחייב את האב במזונות ילדים – במקרה של גניבת זרע?

נשאלת השאלה: האם ניתן לחייב את האב לשאת במזונות ילדים, במקרה שבו הילד נולד כתוצאה מגניבת זרע?

מצד אחד, ניתן לבסס טענה שלפיה אין מקום לעשות כן, משום שהילד נולד לכאורה ללא הסכמה ורצון האב. מצד שני, הדין הדתי גורס כי האב חייב במזונות ילדיו מכוחה של תכלית סוציאלית והומאנית. אף על פי כן, התשובה לשאלה היא חיובית. דהיינו, גם במקרה של גניבת זרע, ניתן לחייב את האב במזונות ילדיו.

עם זאת, במקרים שבהם אכן מוכחת גניבת זרע, הפסיקה לרוב נוטה להפחית מגובה המזונות. כפי שהסברנו, לא פשוט להוכיח גניבת זרע, אך כאשר היא מוכחת, האפשרות של האב לעתור להפחתת מזונות, היא אפשרות ממשית. כך לדוגמא אמורים הדברים בפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה, אשר פסק כי במקרה שבו הוכחה גניבת זרע, האב יהיה חייב רק במזונות מדין חובה, אך בכל הנוגע למזונות מדין צדקה, יהיה האב פטור – "לאור האמור לעיל ובהתחשב במכלול הנסיבות ובכלל זה נסיבות הולדת הקטין ויכולתם הכלכלית של הצדדים, אני קובעת כי יש להשית על הנתבע את מלוא מזונותיו ההכרחיים של הקטין ואולם, מן הראוי לצמצם את חלקו

של הנתבע במזונות הקטין מדין צדקה, כאשר התובעת היא זו שתישא בחלק הארי של המזונות שהם מדיני צדקה". ראה – תמ"ש (ת"א) 35431-06-11 ר.ג נ' נ.ח.

בסופו של דבר, התשובה הברורה לשאלה הנשאלת בכותרת, היא חיובית – האב יהיה חייב במזונות ילדיו, גם במקרה של גניבת זרע. עם זאת, כפי שגם נסביר בהמשך המאמר, במקרה שבו אכן מוכחת גניבת זרע, עומדת לאב הזכות להגיש תביעה נזיקית נגד האישה.

שאלה אחרת שנוגעת למזונות ילדים במקרה של גניבת זרע, היא: האם במקרה שבו קיים הסכם בין האישה לגבר, שלפיו האישה מוותרת על מזונות ולא מעוניינת שהאב יהיה מעורב בחיי הילדים, מעלה או מוריד בעניין חיוב האב במזונות? התשובה לשאלה זו היא שלילית. מזונות ילדים לא קשורים לרצון האישה. לילדים יש זכות עצמית לתבוע את מזונותיהם, בין אם לבדם ובין אם על ידי האישה, או על ידי כל אדם בגיר. כך שלהסכם בין גבר לאישה במקרה של גניבת זרע, אין תוקף והילדים עדיין יכולים לעתור לקבלת מזונותיהם.

תביעות נזיקין בגין גניבת זרע:

כפי שתיארנו עד כה, גם במקרה של גניבת זרע, יהיה האב חייב במזונות ילדיו. עם זאת, הפסיקה של בתי המשפט הכירה במהלך השנים באפשרות לחייב את האישה בפיצויים לטובת גבר, במקרה שבו אכן מוכחת גניבת זרע. נעיר, כי בעבר תביעות אלו לא היו מתקבלות, שכן ההנחה הייתה שקיום יחסי מין בין אנשים בוגרים, לא יכול להוות עילה בנזיקין, הואיל ומדובר במעשה רצוני של שני הצדדים, כאשר ברור ששני הצדדים חבים בנטילה או בשימוש באמצעי מניעה וכן משום החשש כי דמי הפיצויי שיפסקו לאישה לטובת הגבר, ישולמו מהמזונות המשולמים לקטין וכך למעשה יותיר בית המשפט את הקטין ללא כספים לסיפוק צרכיו.

עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לסנוניות של שינוי בנושא וכבר קיימת פסיקה – לחייב נשים לפצות גברים במקרה של גניבת זרע וכל זאת – בנפרד מחובת האב לשאת במזונות. עילות תביעה בנזיקין:

במקרה של גניבת זרע, רשאי האב להגיש תביעה נזיקית נגד האישה, במיוחד במקרים שבהם האב מחויב במזונות (שאז נגרם לו נזק ממון). בין היתר, האב יכול להגיש

תביעה בגין עוולת ההטעיה הקבועה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. זאת ועוד, יכול האב להגיש תביעה נזיקית בטענה של הפרת חובה חקוקה, שהיא האיסור הפלילי החל על גניבה. עילת תביעה נוספת בנזיקין, במקרה של גניבת זרע, היא עוולת הרשלנות, כלומר – סטייה מסטנדרט זהירות ראוי מצד האישה. במסגרת תביעה נזיקית, מוטלת על האב החובה להוכיח את יסודות העוולה וכן את הקשר הסיבתי בין העוולה, כלומר – המעשה או המחדל, לבין נזק כספי שנגרם לאב.

נבהיר כי נזק כספי יכול להיות מוחשי, כמו למשל – דמי המזונות שבהם חייב האב. מצד שני, נזק יכול גם להיות לא מוחשי, כמו למשל – כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה ועוד. עם זאת, גם במסגרת תביעה נזיקית, יכול בית המשפט להורות ל"מזיק" לפצות את הניזוק, אך במקרים מסוימים ורבים, בית המשפט יכול לקבוע כי גם לניזוק יש "אשם תורם" למעשה שנעשה. בהתאמה, בלא מעט תביעות של גניבת זרע, בתי המשפט מטילים גם אשם תורם על הגבר, שלא היה ער ולא השתמש באמצעי מניעה. אשם תורם יכול להתבטא במספר אחוזים בודדים, אך הוא יכול להיות גם משמעותי. קיומו של אשם תורם, גורע מגובה הפיצוי הנפסק לניזוק – הגבר.

דוגמאות מן הפסיקה:

בשנים האחרונות ניתנו מספר פסקי דין, שהטילו חובת פיצויים על האישה, במקרים שבהם אכן הוכחה גניבת זרע. כך למשל, במסגרת תמ"ש (י-ם) 24281/06 מ. ו. נ' צ. ש. ו. נקבע על ידי בית המשפט כי האישה תחויב לפצות את הגבר בסכום כספי של 150,000 ₪, בגין גניבת זרע. במקרה זה, האישה השתמשה בזרע שניתן על ידי אדם שהיה עמה בזוגיות ולאחר פרידתם, עשתה בו שימוש לשם הפריה מלאכותית.

במקרה נוסף, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי אישה תפצה את הגבר, בסכום של 75,000 ₪ בגין גניבת זרע. באותו המקרה דובר על שני אנשים שאומנם חיו תקופה קצרה בזוגיות, אך במהלך הזוגיות האישה התחייבה בפני הגבר כי היא עקרה ואין באפשרותה להוליד ילדים. לימים, לאחר פרידתם, האישה הרתה ועתרה לקבלת מזונות ילדים. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדת הגבר אך הטיל גם עליו, אשם תורם. מדובר בתיק – 23789-02-11‏ ‏ דוד ג' נ' חנה ח' ח'‏.

לסיכום

במאמר זה, עסקנו בסיטואציה של גניבת זרע.. מצד אחד – גניבת זרע היא גניבה לכל דבר ועניין. מצד שני – התוצר של גניבת זרע הוא ילד שלא פגע באדם, שזכאי לגדול בכבוד. מצד שלישי, אין ספק שיש פגם מוסרי בסיטואציה של הטעית גבר, לצורך כניסה להיריון. כך שזהו למעשה ה"משולש" הבעייתי, במקרים של גניבת זרע. מעבר לכך, נציע לכם לקבל ייעוץ מעורך דין משפחה בעל ניסיון.

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן