לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
אפוטרופסות 2017-08-26T19:46:12+00:00

הדרך למינוי אפוטרופוס
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

כאשר עולה הצורך במינוי אפוטרופוס למי מבני המשפחה אני כאן לצידך

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

אפוטרופוס

נקודת המוצא הבסיסית היא: כל אדם הוא אוטונומי וכפועל יוצא הוא גם כשיר לחובות משפטיות ובהתאמה גם לזכויות משפטיות. כלומר, כל אדם רשאי להתקשר בחוזים, כל אדם רשאי ללכת ממקום למקום מבלי לבקש רשות מאף גוף או אדם אחר וכן כל אדם עשוי להיות חייב בגין אי מילוי הוראות הדין וכן בגין ביצוע עוולה מכוח הדין האזרחי. אך לכלל האמור יש חריג והוא במקרה שבו כשרותו של אדם נשללה בהחלטה חוקית של בית משפט בישראל.

כאשר כשרותו המשפטית של אדם נשללת על ידי בית המשפט, לא אחת ממונה לו אפוטרופוס כלומר, אדם שלישי או גוף אשר אמון על טיפול באותו אדם וסיוע לו. בין היתר, אפוטרופוס יכול להיות מוגבל. למשל – אפוטרופוס יכול לשמש רק כאפוטרופוס לרכוש. בין היתר, אפוטרופוס יכול לשמש רק כאפוטרופוס לגוף. בכל אחד מהמקרים האלו, האפוטרופוס הוא נקודתי לעניין מסוים.

במאמר שלהלן, נעסוק בדיני האפוטרופסות במדינת ישראל. נסביר מהו אפוטרופוס וכן נסביר איך ממנים אפוטרופוס ומאילו טעמים. כמו כן, נדון בשאלה מה הדין הרלוונטי למינוי אפוטרופוס ומה ההבדל בין אפוטרופוס לרכוש או לגוף וכן מי יכול להיות אפוטרופוס ועוד.

המאמר שלהלן לא מתיימר לשמש תחליף לייעוץ משפטי פרטני וספציפי. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו.

כשרות משפטית – הלכה למעשה

כאמור, הכלל קובע שכל אדם כשיר לביצוע פעולות משפטיות. כלומר, כל אדם הוא כשיר ואוטונומי. החריג הוא במקרה שבו הכשרות המשפטית של אדם נשללה על ידי בית המשפט. הכלל בסיסי קבוע בחוק מיוחד, שהוא בעצם המעטפת לכל דיני הכשרות המשפטית בישראל. החוק הזה נקרא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הכשרות"). סעיף 1 לחוק הכשרות קובע את הכלל שהזכרנו, לפיו "כל אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד מותו". כמו כן, בהתאמה והשלמה לכלל הבסיסי הקבוע בסעיף 1 לחוק הכשרות, קובע סעיף 2 לחוק זה כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט". עד כאן, מתייחס חוק הכשרות לכלל הבסיסי. אך יחד עם זאת, חוק הכשרות גם קובע מספר חריגים שמראש שוללים את הכשרות המשפטית של אנשים מסוימים.

כלומר, חוק הכשרות המשפטית קובע כברירת מחדל, שקטין עד גיל 18 אינו נחשב עדיין כאדם כשיר למלוא החובות והזכויות. לדוגמא, סעיף 4 לחוק הכשרות קובע כי ישנן פעולות משפטיות מסוימות שקטין מבצע, שלא יהיה להן תוקף כלפי צד שלישי,

אלא בהסכמה של נציג מטעם הקטין (נציג הוא האפוטרופוס של הקטין או אדם מטעם הקטין שאחראי עליו לצמיתות או בנקודת זמן מסוימת). בין היתר, קובע חוק הכשרות כי במקרה שקטין מבצע פעולה מסוימת, זו יכולה להתבטל בנסיבות מסוימות בדיעבד, בהודעה של נציגו של הקטין. עוד באשר לקטינים, קובע חוק הכשרות המשפטית כי רכישה של דברים מסוימים על ידי קטין בכרטיס אשראי, או עריכת הסכם שכירות על ידי הקטין, הן פעולות שאין להן תוקף, אלא בהסכמת נציג מטעם הקטין.

ישנן גם פעולות של קטין שלא מספיקה להן אפילו הסכמה של נציג, אלא הסכמה של בית משפט. לדוגמא – המרת דת לקטין, היא פעולה שמחייבת את אישור בית המשפט ולא מספיקה הסכמה מטעם נציגו. דוגמא אחרת, היא העברה או שיעבוד של נכס מקרקעין או חלקת קרקע לרבות חלקה חקלאית על שמו של קטין, אשר מצריכה הסכמה של בית המשפט. כך גם לגבי כל פעולה משפטית שמצריכה רישום פורמאלי (למשל – עסקה במקרקעין שמצריכה רישום אצל רשם המקרקעין).

פסול דין –

זאת ועוד: כשרות משפטית היא אומנם ברירת המחדל החוקית. החריג לכך הוא שלילת הכשרות על ידי בית המשפט. דוגמא לשלילת כשרות מטעם בית המשפט, באה לידי ביטוי בסעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית, הקובע – "אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניינים, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין". כלומר, פסול דין הוא אדם שמבחינה שכלית או פיזית לא יכול לדאוג לצרכיו ולכן פעולותיו צריכות להיות מפוקחות, משום שהוא לא בהכרח עשוי להבין את השלכות מעשיו. יתרה מכך, בדומה להוראות החלות על ביטול פעולות של קטינים, כך גם באשר לפעולות המתבצעות על ידי מי שהוכרז בתור פסול דין (כך קובע סעיף 9 לחוק הכשרות). ללמדנו, כי פסול דין הוא אדם שבית המשפט שלל את כשרותו, או הגביל אותה.

מדוע ומתי בית המשפט עשוי להורות על הגבלת הכשרות המשפטית? על כך נסביר בהמשך. אך כבר בנקודה זו נעיר, כי סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית הוא למעשה מבין אבני הבסיס לכלל דיני הכשרות במדינת ישראל.

לסיכום חלק זה: על פי המשפט הישראלי, הכלל הוא שכל אדם זכאי לזכויות וחובות ובהתאם חייב בחובות משפטיות ורשאי לבצע פעולות משפטיות. החריגים לכלל הכשרות, הם קטינים, או כאשר בית המשפט מגביל את הכשרות המשפטית של אדם מסוים.

מהו אפוטרופוס?

אפוטרופוס הוא איש אמון, אשר מתמנה על ידי בית המשפט, לטפל ולייצג אדם שהוכרז בתור פסול דין. תפקידו של האפוטרופוס הוא לייצג את האינטרסים של פסול הדין, לסייע לו ולדאוג למחסורו וכן לדאוג לניהול עניינו של החסוי. בהתאמה, אפוטרופוס יכול להיות גם הורה, שלא צריך להיות ממונה באופן פורמאלי על ידי בית המשפט ותפקידו קבוע מראש בחוק הכשרות המשפטית. אך אנו נתמקד באפוטרופוס אשר מתמנה על ידי בית המשפט, במאמר שלהלן. למעשה, אפוטרופוס הוא האדם האמון על פסול הדין אשר מוגדר בהתאם להוראות הדין בתור "חסוי". זהו המינוח שבו נעשה שימוש, מעתה, במאמר זה.

משום שאפוטרופוס הוא תפקיד רגיש מאוד, המחייב אמינות ותום לב, הרי שהדין מטיל על אפוטרופוס חובות רבים וביניהן החובה לדאוג לצרכים של החסוי ולהיות קשוב, הגון ולדווח דבר אמת לבית המשפט והחשוב ביותר, החובה לייצג את האינטרסים של החסוי ולא אינטרסים סמויים אחרים. אפוטרופוס שחורג מסמכותו או שנוהג שלא כדין, יכול להיות חייב הן מבחינת הדין הפלילי והן מבחינת הדין האזרחי, בגין נזקים שנגרמו לחסוי.

הכלל הוא כי אפוטרופוס מתמנה לצורך העניין, אך המטרה שלשמה ממונה לרוב אפוטרופוס, יכולה גם להימשך שנים רבות, לעיתים אף לצמיתות. יחד עם זאת, ההנחה היא שמינוי אפוטרופוס זמני הוא לרוב ברירת המחדל. למשל, אפוטרופוס יכול להתמנות כאפוטרופוס רפואי, דהיינו – אדם שתפקידו יהיה לקבל החלטות לטובת אדם שמצבו הרפואי לא מאפשר לו לקבל החלטות בנקודת זמן מסוימת (למשל – אדם שמונשם בבית החולים, חתימה על הסכמה לניתוח או טיפול רפואי). אפוטרופוס יכול להתמנות כאפוטרופוס לרכוש. דהיינו, אדם שתפקידו לנהל את מסת רכושו של חסוי, שלא יכול לדאוג לצרכיו הרכושיים ללא סיוע של צד שלישי. במקרה כזה, סמכותו של האפוטרופוס תהיה רק בתחום הרכוש ולא תהיה לאפוטרופוס סמכות לביצוע פעולות הנוגעות לגופו של החסוי. אפוטרופוס יכול להתמנות לעיתים גם כאפוטרופוס לגוף ולרכוש. למשל במקרים שבהם חסוי לא יכול לדאוג לעצמו, הן בהיבט הרכושי והן בהיבט הרפואי. דוגמא שכיחה לכך היא במקרים שבהם ילד או ילדים מתמנים כאפוטרופוס לקשיש החולה בדמנציה. במקרה כזה, ההורה או כל אדם קשיש, לא יכולים לדאוג לצרכיהם הקבועים ולכן מתחייב מינוי אפוטרופוס לחולה אלצהיימר. דוגמא זו היא שכיחה מאוד ומאפיינת משפחות רבות ברחבי מדינת ישראל.

סעיף 33 לחוק הכשרות קובע רשימה של מקרים שבהם ימונה אפוטרופוס לאדם מסוים, כגון: במקרה ששני הוריו של קטין נפטרו, לפסול דין, לאדם שלא יכול לדאוג לצרכיו ואין אדם אחר שיכול לסייע לו, לאדם שאין אפשרות סבירה לזהותו וכן גם לעובר שטרם יצא לאוויר העולם. ככלל, בקשה למינוי אפוטרופוס, יכול להגיש קרוב משפחה של חסוי עתידי, לרבות בן זוג או ילדיו או אחיו (למשל – בקשות נפוצות לאפוטרופסות על הורה, מוגשות על ידי ילדים, כפי שהזכרנו לעיל). גם המדינה יכולה לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס. על הכשרות הנדרשת מאפוטרופוס וביתר הרחבה על השאלה מתי ימנה בית המשפט אפוטרופוס, נתייחס בהמשך המאמר.

סיכום ביניים עד כה: אפוטרופוס הוא אדם שמתמנה על ידי בית המשפט. תפקיד האפוטרופוס הוא מעין משרת אמון שהיא לרוב מוגבלת בזמן ומתבצעת בהתאם לצורך. בקשה למינוי אפוטרופוס יכולים להגיש קרוב משפחה של חסוי וגם המדינה. אפוטרופוס נדרש לתום לב, הגינות ואמינות, שכן חובות אלו נגזרות מעצם תפקידו הרגיש.

הדין לגבי אפוטרופסות של הורים וילדים

למרות שציינו לעיל שנתייחס בעיקר לאפוטרופוס שמתמנה על ידי בית המשפט, מצאנו לנכון להתייחס בקצרה גם לאפוטרופסות של הורים על ילדיהם. הכלל הוא שההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם. כך קובע סעיף 14 לחוק הכשרות – "ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". האפוטרופסות של הורים כוללת – בהתאם לחוק הכשרות – את החובה לדאוג לצרכים של ילדיהם, חינוכם, מחסורם הכלכלי וכן גם החובה לתת לילדים את הכלים לחיים. עם זאת, גם על הילדים מוטלת חובה לנהוג בכבוד כלפי הוריהם, לציית להוראות ההורים ועוד. כפי שציינו לעיל, אומנם להורים יש סמכות וחובה לטפל ולגדל את ילדיהם. עם זאת, ישנן פעולות מסוימות (כמוזכר לעיל) שהורים אינם יכולים לבצע לטובת וכלפי ילדיהם, אלא באישור של בית המשפט.

מתי ימונה אפוטרופוס על ידי בית המשפט?

ככלל, כדי שבית המשפט יורה על מינוי אפוטרופוס, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, המוסמך לכך. בהמשך המאמר נסביר את הפרוצדורה הנדרשת לשם הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס. בחלק שלהלן, נדון בהיבטים המהותיים למינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט.

כאמור, סעיף 33 לחוק הכשרות מונה מספר עילות למינוי אפוטרופוס (כאמור, במקרה שלא ניתן לזהות אדם, במקרה שאדם הוכרז כפסול דין, במקרה של קטין שהוריו נפטרו וכן לעובר ולאדם שלא יכול לדאוג לצרכיו). עם זאת, חשוב להדגיש כי מינוי אפוטרופוס אינו עניין של מה בכך. אין צורך להכביר במילים לגבי הפגיעה הקשה באוטונומיה של אדם, כאשר מתמנה מעליו אדם אחר אשר יהיה אמון על ניהול עניינו. מדובר בפגיעה קשה מאוד הן בחופש התנועה של החסוי ובוודאי שבזכותו לכבוד. לכן, לא בקלות יורה בית המשפט על מינוי אפוטרופוס, אלא לאחר שקילה של מכלול שיקולים ולאחר מסקנה כי מתחייב מינוי אפוטרופוס. מקרים בהם כושר שיפוטו של אדם נפגם, שיפוט מציאות לקוי באופן שהגולת יכול לנצל לרעה את רפיסות דעתו וכושר שיפוטו הלקוי ועוד.

הכלל הוא כי בית המשפט ימנה כאפוטרופוס אדם שמתאים ביותר לשמש בתור אפוטרופוס. באופן די טבעי, העדיפות היא למנות כאפוטרופוס, אדם הקרוב לחסוי. כך קובע סעיף 35 לחוק הכשרות.

כאשר מתבקש בית המשפט למנות אפוטרופוס, עליו לשקול מגוון רב של שיקולים. עיקר השיקולים למינוי אפוטרופוס, קבועים בסעיף 33א לחוק הכשרות. בהתאם לסעיף האמור, בית המשפט ימנה אפוטרופוס רק במקרה שבו זכויותיו של החסוי עשויות להיפגע, בהיעדר מינוי. כמו כן, לא ימונה אפוטרופוס על ידי בית המשפט, במקרה שחסוי הפקיד ייפוי כוח מתמשך (נסביר על כך בהמשך). השיקול העיקרי במסגרת מינוי אפוטרופוס הוא עיקרון של מידתיות. במילים אחרות: בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס, במקרה שאפשר להשיג את המטרה לשמה מתבקש המינוי, בדרך מתונה וקלה יותר, הפוגעת פחות בזכויותיו של החסוי. עוד הוראה המנחה את בית המשפט במסגרת מינוי אפוטרופוס, היא כי בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס, במקרה שבו החסוי אולי לא יכול לדאוג לענייניו, אך מסוגל להגיע להחלטות בנוגע לחייו. במקרים כאלו, על בית המשפט להיווכח שאין אדם אחר שיכול לסייע בידו.

במידה ובית המשפט מצא לנכון למנות אפוטרופוס, אזי עליו לתת הוראות בנוגע לסמכויותיו של האפוטרופוס. כלומר, במסגרת החלטת בית המשפט והצו שיינתן, יקבע האחרון לשם מה מתמנה האפוטרופוס. למשל – לעניינים רפואיים או רכושיים, או עניין מסוים וספציפי הנוגע להחלטה חשובה ועוד. בין היתר, חוק הכשרות מחייב את בית המשפט לצמצם ככל הניתן את סמכויות האפוטרופוס ולדאוג שאלו תתמקדנה רק בנוגע לתכלית שלשמה מונה האפוטרופוס. כמו כן, במסגרת החלטת בית המשפט למינוי אפוטרופוס, יקבע האחרון את משך המינוי.

מי יכול להתמנות כאפוטרופוס?

בהתאם לחוק הכשרות, אפוטרופוס יכול להיות כל אדם וכן גם תאגיד, או האפוטרופוס הכללי, שהוא גוף מטעם מדינת ישראל. להמחשה, כאשר מתבקש על ידי בית המשפט מינוי של אפוטרופוס לקשיש, יכול בית המשפט למנות את אחד מילדיו של החסוי, או את כל ילדיו, בהתאם לנסיבות ולטובת החסוי. מצד שני, בית המשפט יכול גם למנות גוף שמפוקח על ידי האפוטרופוס הכללי, אשר מחזיק במספר בעלי תפקידים המשמשים בתור אפוטרופוסים בשכר. הסעיף הרלוונטי לכשרות הנדרשת מאפוטרופוס הוא סעיף 34 לחוק הכשרות. בשולי הדברים נעיר, כי אפוטרופוס המבקש לסיים את תפקידו, צריך לעשות כן רק באישור של בית המשפט. כמו כן, ישנם נושאים רבים שלאפוטרופוס אין סמכות להחליט לגביהם והם קבועים בסעיף 47 לחוק הכשרות. בין אותן פעולות: העברה או שיעבוד חלקה חקלאית, עסקה במקרקעין, העברת זכויות במקרקעין, מתן תרומות מסכומים מסוימים, וויתור על עיזבון של מנוח, מתן ערבות לצד שלישי ועוד.

מה זה ייפוי כוח מתמשך?

חוק הכשרות מאפשר לכל אדם להפקיד אצל אדם קרוב לו, לרבות קרוב משפחה, ייפוי כוח מתמשך, המקנה לאדם השלישי את הסמכות לקחת אחריות על מפקיד ייפוי הכוח, בעת צרה. כלומר, ייפוי כוח מתמשך הוא מעין מסמך הצהרתי, שבו מצהיר מפקיד הייפוי כוח, כי במידה ולא יוכל לדאוג לצרכיו, אזי הוא מפקיד את הסמכות לדאוג לצרכיו ולעניינו אצל אדם שלישי. הורים רבים נוהגים להפקיד ייפוי כוח מתמשך אצל ילדיהם. כאמור, המונח המכונה "ייפוי כוח מתמשך" התווסף לחוק הכשרות רק לאחרונה.

מה זה "תומך החלטות"?

כפי שתיארנו לעיל, על בית המשפט מוטלת החובה לשקול שיקולים רבים במסגרת החלטה האם למנות אפוטרופוס או לאו. אחת הדרכים שבית המשפט יכול להימנע מפגיעה בחסוי ומינוי אפוטרופוס, היא למנות אדם שיהיה "תומך החלטות". כלומר, מדובר באדם שתפקידו לסייע לחסוי בכלל ובקבלת החלטות בפרט. מצד שני, לא יהיה זה אפוטרופוס בעל סמכות לקבל החלטות בשמו של החסוי ולא לנהל את ענייניו של החסוי.

ככלל, במקרים רבים אנשים נזקקים לסיוע של צד שלישי. מצד אחד, אלו אנשים שמפאת חולשה או קושי לא יכולים לנהל את עניינם לבד והם אכן צריכים סיוע. מצד שני, הם כשירים מבחינה נפשית ושכלית והם יכולים לקבל החלטות לטובתם תוך שקילת מירב השיקולים הרלוונטיים. בדיוק באותם המקרים (שהם גם חלק ניכר מהמקרים שבהם מתבקש מינוי אפוטרופוס) ניתן ורצוי למנות "תומך החלטות" לטובת החסוי ולאו דווקא אפוטרופוס.

כאשר בית המשפט ממנה תומך החלטות, הוא מצד אחד שומר על האוטונומיה של החסוי ומצד שני מאפשר לחסוי לקבל סיוע שהוא נזקק לו. כך שזכויותיו נשמרות והוא גם זוכה בסיוע שהוא זקוק לו. כך ניתן לאזן בין הקשיים והשיקולים הנוגעים למינוי של אפוטרופוס.

איך אפשר להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס?

בקשה למינוי אפוטרופוס טפסים, כוללת תצהיר שיש לאמת בפני עורך דין. רצוי להיעזר בעורך דין משפחה, משום שכאשר הטפסים או הבקשה אינה מוגשים כראוי, הדבר מוביל להארכת ההליך ולעיתים לדחיית הבקשה.

הבקשה למינוי צריכה להיות מוגשת בצורה מסוימת ואין די בטפסים, מלווה בראיות ומסמכים שבלעדיהם בית המשפט יכול לדחות הבקשה, גם אם יש הצדקה למינוי אפוטרופוס ורק משום שהבקשה הוגשה שלא כנדרש.

את הבקשה יש להעביר ליועץ המשפטי לממשלה.

לרוב, כאשר מוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, בית המשפט יקבע את הדיון למועד מוקדם ככל הניתן. במסגרת הדיון בבקשה, בית המשפט ישמע את עמדת המבקש וכן גם את עמדת החסוי במידה וישנה אפשרות. בנוסף, ישמע בית המשפט את עמדת המדינה בנושא.

לסיכום

אפוטרופוס הוא בעל תפקיד חשוב מאוד ולכן קיים חוק שלם ומקיף העוסק בסמכויותיו, כשרותו והתנאים למינויו. אין ספק כי ענייני אפוטרופסות הם עניינים ברומו של עולם, המאגדים דיני נפשות, עם הצורך לנהוג ברגישות, הגינות וסובלנות. אנו תקווה שבמאמר זה הצלחנו לפרוס יריעה רחבה ככל הניתן על התחום העשיר והחשוב הזה. בתחום האפוטרופסות, הגן משרדה עו"ד לוסי מאיר על לקוחותיו אם בדמות מינוי אפוטרופסות או בביטול אפוטרופסות ובמקרים כגון:

  • אימא שנדרשה למנות לבנה הבגיר אפוטרופוס לגוף – משום שהבן סובל ממחלה נפשית והינו זקוק לטיפול רפואי. בשל מצבו הנפשי אינו יכול הבן, החסוי למעשה, לתת הסכמתו או חתימתו לצרכי הטיפול הרפואי.
  • הורים שניטלה מהם האפוטרופסות על בתם המאובחנת כבעלת פיגור שכלי, על אף שלא היה מקום ליטול מהם את האפוטרופסות ולתת אותה לעמותה.
  • בת אשר מינו לאימה הקשישה אפוטרופוס וקיים חשש לניהול לא ראוי של האפוטרופוס בענייניה של אימה ולא ניתן לאימה די כספים לכלכל את צעדיה ולחיות את שנותיה האחרונות ברווחה ובנועם.
  • בת שאביה המבוגר מתגמל אנשים זרים בכסף, בשל מצבו התודעתי והנפשי הירוד, עד שהפך להיות קורבן לנוכלים החפצים בממונו.

תחומי ההתמחות שלנו:

גירושין

התמחות מיוחדת בייצוג צדדים להליכי גירושין, תוך הקפדה על תכנון אסטרטגיה פרטנית וליווי אישי עד לתום ההליכים…

חלוקת רכוש

ייעוץ וליווי משפטי בהליכים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, בהסכמה או באמצעות בית המשפט…

צוואות

בעת ניסוח צוואה נדרשת מאיתנו אחריות גדולה כלפי המצווה והשארים. ניסוח צוואה מדוייק ימנע מאבקים בעתיד…

גישור

עו"ד לוסי מאיר הנה מגשרת מוסמכת בעלת ניסיון והתמחות בהליכי גישור בין בני זוג כאלטרנטיבה למאבקי גירושין…

הסכמים

דיני המשפחה מציגים אתגרים רבים בכל הנוגע לניסוח הסכמים משפטיים מורכבים מסוגים רבים ולמטרות מגוונות…

משמורת

הילדים חשובים יותר מהכל – זאת לא רק סיסמא אלא דרך חיים. אנחנו כאן על מנת לשמור על האינטרסים שלך…

מזונות

בין אם המדובר על מזונות ילדים ו/או מזונות אישה, לפני או לאחר הליכי הגירושין, לעו"ד לוסי מאיר ידע וניסיון נרחב בתחום…

ידועים בציבור

רוצה לקבל הכרה בזכויות של ידועים בציבור? למשרדנו ניסיון רב בטיפול אפקטיבי בזכויות של ידועים בציבור…

אפוטרופסות

משרדה של עו"ד לוסי מאיר מתמחה בטיפול משפטי מהיר ואפקטיבי לצורך מינוי אפוטרופוס על פי דין…

לקוחות ממליצים:

"זר לא יבין את התהליך הקשה, מלבד מי שעבר גירושין…לצד מקצוענות ראויה להתפעלות היית לי לעוגן בים סוער… אני משוכנע ומודע מה הייתה תרומתך עבורי ועבור ילדי כאשת מקצוע מהשורה הראשונה"
י.א – מרץ 2015
"אני רוצה להודות לך על הטיפול המסור ומקצועי בתביעה שהגשתי נגד בן זוג לשעבר…אני ובתי מודות לך מקרב לב על התוצאה המצוינת שהגעת אליה בביהמ"ש"
ר.ל – אפריל 2015
"אני באופן אישי רוצה להעניק לך הוקרה ומלוא הערכה ולהודות לך על הטיפול המקצועי על ההקשבה והסבלנות, על מהירות התגובה, על המסירות וההקרבה לנתינת השירות"
א.פ – אוקטובר 2014
לקוחות ממליצים

צור איתנו קשר
מלא/י פרטים לקבלת ייעוץ אישי מהיר:

  • גישור בהליך גירושין

    גישור בהליך גירושין: גשר של תקשורת ביניכם

    למה לבנות חומה שמפרידה בין אנשים כשאפשר בפחות תקציב ועוגמת נפש לבנות גשר שמחבר בין אנשים? בהליך הגישור לא רק שנחסוך עבורכם את ההליכים המשפטיים הקשים הכרוכים בגירושין, עוגמת נפש ועלויות רבות אלא שניצור [...]

  • כמה שווה מוניטין של רופא בעת גירושין?

    כידוע רופאים רבים נוהגים לעבוד במקביל הן כעצמאים והן כשכירים כך למשל, רופא מומחה, יכול לעבוד בבית חולים, לעבוד בקופת חולים ובנוסף לנהל מרפאה פרטית או שתיים בבעלותו או בבעלות של אחרים. יתר על [...]

  • הדרך המהירה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

    רוצה לצאת עם הילדים לטיול בחו"ל אך גילית בדקה ה-90 כי בת או בן הזוג לשעבר הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ? עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כיצד ניתן לפעול בדרך המהירה ביותר על מנת [...]

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן