התא משפחתי – משמורת, אפוטרופסות והורות משותפת

 

במרוצת השנים התפתחות החברה גרמה לשינוי התפיסה החברתית, הנוגעת, בין היתר, לנושא שקשור לכל אחד ואחת מאתנו – מהו תא משפחתי?. לא פעם התעוררו מחלוקות בנוגע לדרך חייהם של בני זוג החיים יחד, על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בהקמת תא משפחתי משותף שלא תמיד גם מבוסס על זוגיות פורמאלית. אם כי החלום של הקמת משפחה והבאת ילדים לעולם הוא חלום אוניברסלי, המשותף לכל המינים.

מכאן, במאמר שלהלן, בשים לב למבואר, נבאר ונחבר, בין שלושה מונחים שיונקים זה מזה העוסקים "בגידול ילדים". לאמור – נסביר מהי משמורת ילדים והמשמעות שלה. בהתאם נסביר מהי אפוטרופסות, וכן מה הדין באשר "להורות משותפת". המאמר דנא, מיועד לכם – הורים שמצויים חלילה בהליך גירושין ורוצים לדעת את הבסיס המשפטי לטיפול בילדיהם, או לכם – ההורים שמבקשים לקבל מידע על משמורת ילדים, או על גידול ילדים שלא במסגרת תא משפחתי גרעיני (קרי – הורות משותפת, כפי שנסביר בהמשך).

נעיר, מאמר זה מובא לנוחיותכם, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

מהי אפוטרופסות?

אפוטרופסות, היא סטטוס משפטי, לפיו הורים (כברירת מחדל) משמשים בתור האחראים והאמונים על שלומו, גידולו, וביטחונו של ילדם. אפוטרופסות, נרכשת למעשה או באופן טבעי (כאשר מדובר בהורים) או מכוח הוראה שיפוטית. הדין העוסק באפוטרופסות, קבוע במדינת ישראל בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק"). החוק כאמור, קובע כי הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, מכאן גם חובת ההורים לדאוג לילדיהם על כל המשתמע מכך.

משמורת ילדים:

כאמור, אפוטרופסות, היא הסטטוס המשפטי לפיו הורים אמונים על גידול ילדיהם, על כל ההיבטים הנלווים לכך. בהתאם, "משמורת ילדים" הוא מונח פרי פסיקה, המפריד בין הוריו של קטין לאפוטרופוסים של הקטין. משמורת הינה החלטה בדבר מגוריו של הקטין ומי ההורה המשמורן, כלומר "חזקה". משמורת תיקבע באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וזאת כאשר מתקיים שינוי באורח החיים של הקטין, לרוב – כאשר הוריו עוברים מחיים משותפים בבית אחד, לפרידה ומגורים בבתים שונים. אז, תקבע הערכאה המשפטית, מי יהיה ההורה המשמורן, אצלו ישהה הילד בשגרה. כאשר נקבע הורה משמורן אחד, יהיה מדובר במשמורת בלעדית. אז, יזכה ההורה האחר לזמני שהות (הסדרי ראיה).

רבים נוטים לחשוב כי ההורה המשמורן הוא ההורה 'המחליט', שמקבל החלטות בנוגע לילד. מחשבה זו שגויה מיסודה, שכן המשמורן אחראי על דאגה לילד ומקום מגוריו. קבלת ההחלטות בנוגע לחייו של הילד, הינה של שני הוריו תמיד, כאפוטרופוסים של הקטין.

בד בבד, נעיר ונזכיר כי הורים, הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, ובהתאם גם המשמורנים. ברירת המחדל, היא בעת גירושין לרוב, או אז עולה הצורך להסדיר את חלוקת המשמורת בין הילדים להוריהם. לרוב, ההנחה היא שהורה אחד ישמש בתור משמורן, קרי – מי שאחראי על הטיפול השוטף בילדיו. ההורה השני (האב לרוב) ייהנה מזמני שהות (הסדרי ראיה), כלומר – ימים קבועים שבהם הוא יזכה לטפל ולשהות במחיצת ילדיו. האמור עד כה, עוסק במקרים "הרגילים", אך כיום ישנם גם הורים שהם לא בהכרח בני זוג, שמבקשים לגדל ילדים יחדיו. על כך – בחלק הבא.

מהי הורות משותפת?

המונח הורות משותפת, עוסק בחלוקה שוויונית בין בני הזוג, הוריו של הילד, בכל הנוגע לדבר אחריותם, מעורבותם וגידולם של הילדים המשותפים. ברור כי מדובר בגידול והתפתחותו של הילד בכל היבטי החיים, הן המנטלי והן הכלכלי.

הסכם בדבר הורות משותפת מונה שני עקרונות ברורים: זכותו של הילד לקשר משמעותי וערכי עם הוריו ולקיחת אחריות מצד ההורים על ילדיהם. כבר עתה יובהר, כי הסכם ההורות המשותפת, יתכן שיתקיים בין בני זוג שמגדלים את ילדיהם יחד תחת קורת גג משותפת, וכן גם בין בני זוג שלא. דוגמא קלאסית לעניין זה, היא בני זוג שהחליטו על הבאת ילד לעולם, מבלי שיתקיים ביניהם קשר זוגי. כך שהקמת התא המשפחתי בעניינם לא מבוסס על זוגיות "רגילה" אלא על זוגיות "אד הוק". בהתאם, הורות משותפת מהסוג האמור, מבוססת ככלל על "הסכם הורות משותפת", שמסדיר את כלל היבטי גידול ילדם.

הורות משותפת לזוגות חד – מיניים:

היות והדין האישי במדינת ישראל מושתת על המשפט העברי–יהודי, אזי מצבם של הזוגות החד מיניים במדינת ישראל אינו "מוכר ומקובל". אחד הקשים שעימם נאלצים להתמודד הזוגות החד מיניים, הוא הקונפליקט – כיצד יוגדר הקשר ביניהם לאחר הבאת הילד לעולם, והאם הגדרת הקשר יכולה להשפיע על הסכם ההורות המשותפת. דווקא בגלל הקשיים שעימם נאלצים להתמודד הזוגות החד מיניים – עד שתהיה חקיקה מוסדרת – לזוגות אלו מומלץ ביתר שאלת להסדיר את הורותם במסגרת של הסכם הורות משותפת.

סוף דבר:

בכל הנוגע למשמורת ילדים, יש צורך בחוות דעתם של אנשי מקצוע, כדוגמת עובדים סוציאליים, אשר מעריכים את טובת הילד ואף את רצונם. מלבד לאנשי המקצוע בתחום הרווחה ולאור ההליך המשפטי הסבוך, שלעיתים יוכל להתנהל בשתי ערכאות שונות (הליך גירושין מרכזי בבית הדין הרבני והליכי משמורת בבית המשפט לענייני משפחה), יש צורך בעורך דין לענייני משפחה, אשר ילווה אתכם בתהליך ויסביר על ההשלכות של כל החלטה המתקבלת. החלטה זו יכולה להיות הרת גורל להתפתחותו של הילד וגם לכם ההורים.