סוגיית מזונות ילדים בגירושין נוגעת ישירות לרווחתם הכלכלית של הילדים. השאלה באיזו ערכאה יידון הנושא, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ,הפכה בשנה האחרונה לזירת מאבק משפטי וציבורי מהסוערים שידעה ישראל.
לא מדובר עוד בדיון תיאורטי. פסיקה דרמטית של בג"ץ סתמה את הגולל על פרקטיקה של עשרות שנים, וכתגובה, הונחה על שולחן הכנסת, הצעת חוק המבקשת "לעקוף" את בג"ץ ולהפוך את החלטתו על פיה. ה"טירוף" וה"באזז" סביב הנושא הם אמיתיים וההשלכות על כל הורה שנמצא לפני או במהלך הליך גירושין הן קריטיות.
מאמר זה יצלול לעומק המצב המשפטי נכון לאוגוסט 2025. נסביר מדוע פסק דין חדש של בג"ץ שלל באופן כמעט מוחלט את סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים, נדבר על "הפיל שבחדר" – הצעת החוק שנועדה בכל זאת להשאיר סמכות לבית הדין הרבני ונגדיר מחדש מהם החריגים המצומצמים שנותרו כיום.
לקביעת פגישת ייעוץ
מזונות ילדים בית הדין רבני – הכלל הקובע ופסיקת בג"ץ
הכלל נקבע מחדש: מהלכת שרגאי (1969) ועד למהפכת בג"ץ 8578/22.
הטענה כי מדובר בפסיקה ישנה משנת 1969 היא רק חצי מהסיפור. אכן, הכלל המשפטי הבסיסי נקבע עוד בהלכת שרגאי, אשר קבעה שמזונות ילדים אינם חלק מ"ענייני נישואין וגירושין" שבסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. הסמכות, כך נקבע, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
אך ה"תהפוכות" האחרונות הן הסיפור האמיתי. במשך שנים, בתי הדין הרבניים השתמשו ב"הסכמת הצדדים" כדי לכרוך את מזונות הילדים לתביעת הגירושין ובכך לדון בהם בפועל. פרקטיקה זו יצרה עמימות ואי ודאות.
כל זה השתנה עם פסיקת בג"ץ התקדימית בתיק בג"ץ 8578/22 (פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול). בפסק דין זה, קבע בית המשפט העליון באופן חד וברור: לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים, גם לא כאשר שני ההורים מסכימים לכך במפורש.
בג"ץ קבע כי סמכות שיפוטית אינה דבר שניתן להסכים עליו. היא נובעת מהחוק בלבד. בכך, בית המשפט קבע כלל ברזל חדש: הכתובת הבלעדית לתביעת מזונות ילדים היא בית המשפט לענייני משפחה.
הצעת החוק להרחבת סמכות בית הדין הרבני במזונות ילדים
בתגובה ישירה לפסיקת בג"ץ, הונחה על שולחן הכנסת "הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בענייני מזונות ילדים)".
מה מטרת ההצעה?
במילים פשוטות: לשנות את פסיקת בג"ץ. הצעת החוק מבקשת לקבוע בחקיקה ראשית כי אם שני הצדדים יסכימו לכך בכתב, בית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון בתביעת המזונות שנכרכה לתביעת הגירושין.
המאבק סביב ההצעה:
התומכים טוענים כי יש לכבד את "רצון הצדדים" ולאפשר להם לנהל את כל ענייניהם בערכאה אחת, מתוך יעילות וחיסכון.
המתנגדים טוענים כי מדובר במהלך מסוכן שיפגע בצדדים חלשים (לרוב מי שיהיה חפץ בגט יותר). ה"הסכמה", לטענתם, תושג לא פעם תחת לחץ וכפייה ("תסכים או תסכימי לדון במזונות כאן, או שלא יהיה גט"), אותם מתנגדים גם טוענים כי פסיקת המזונות בבתי הדין נמוכה משמעותית מזו שבבתי המשפט למשפחה.
הצעת חוק זו היא "פצצה מתקתקת" במערכת המשפטית. נכון לעכשיו היא טרם עברה, והחוק המחייב הוא פסיקת בג"ץ. אך עצם קיומה והדיון סביבה מדגישים את חשיבות קבלת ייעוץ משפטי מדויק ועדכני.
עמדת עורכת הדין לוסי מאיר: פסיקת המזונות בבתי הדין אינה נמוכה מבתי המשפט. פסיקת מזונות ילדים היום נפסקת על פי נוסחאות, על פי גילאי הילדים, מעל גיל 6 מתחת לגיל 6 סכומים שונים, על פי הכנסות ההורים, על פי זמני השהות ובית הדין לא פוסק שונה מבית המשפט האזרחי וממילא הנושא של מזונות ילדים מביא אתו פסק דין שונים, מגוונים, משתנים מאד שצריך עורך דין גירושין להיות מעודכן בהם כל הזמן.
אם יש הליך שנפתח בבית הדין הרבני, ברי שלדון בכל הנושאים בבית הדין ורק מזונות ילדים בבית משפט מסרבל את הליך ומאריך שלא לצורך. עם זאת, הידיעה הזו שסוגית הסמכות תביא איתה עוד מאבק, מאבק סמכויות, על תיק גירושין שממילא יש בו מספיק מחלוקות ומאבקים, צריכה להיות במחשבה שלנו כשבונים תוכנית פעולה ספציפית עבור אותו לקוח או לקוחה.
במשדרנו כיום יש מספר תיקים שפתחנו בבית הדין הרבני גם את סוגיית המזונות והצד השני כלל לא התנגד והכול נדון בבית הדין. הכי שווה לנסות למען היעילות שהכול ידון בערכאת שיפוט אחת ולא לסרבל עוד יותר תהליך, שאם כבר הגענו להליכים במקום מו"מ והסכם, עד כמה וכמה עדיפה יעילות, הפחתת זמן ודיונים בבתי משפט שונים ובעיקר הפחתת הסוגיות שבמחלוקת.
מתי לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות ילדים?
לאור פסיקת בג"ץ, החריג של "הסכמה מפורשת" בוטל לחלוטין. החריגים שנותרו כיום הם צרים וטכניים הרבה יותר:
- אישור הסכם גירושין כולל: זהו החריג המשמעותי ביותר כיום. בית הדין הרבני אינו דן ופוסק במזונות, אך הוא מוסמך לאשר הסכם גירושין שהצדדים גיבשו ביניהם מראש, מחוץ לכותלי בית הדין, והוא כולל בתוכו גם את סעיף המזונות. במקרה זה, בית הדין רק נותן להסכמות שלכם תוקף של פסק דין.
- השבת הוצאות: בית הדין יכול לדון בתביעה כספית של הורה נגד משנהו על הוצאות עבר ספציפיות שהוצאו עבור הילדים. זו אינה תביעת מזונות לקביעת סכום חודשי, אלא תביעת חוב רטרואקטיבית.
חשיבות הייעוץ המשפטי לאור השינויים שחלו בסוגיית הסמכות
התחום של מזונות ילדים בבית הדין הרבני הפך לשדה מוקשים. המאבק בין פסיקת בג"ץ הנחרצת לבין הניסיון לחוקק חוק שישנה אותה מחייב כל הורה מתגרש להיות מיוצג על ידי עורך דין שלא רק "מכיר" את החוק, אלא חי ונושם את השינויים האחרונים, מופיע בבתי הדין הרבניים, מכיר את כל השחקנים שבמגרש, עורכי הדין ומבין את האסטרטגיה הנדרשת.
עורך דין כזה ידע למזער סרבול ההליך והארכתו, יגן עליכם מפני כל ניסיון להפעיל לחץ להסכמות פסולות, והכי חשוב- ידע לנהל עבורכם משא ומתן מתוחכם ויצירתי כדי לגבש הסכם גירושין כולל, שיגן על זכויותיכם ועל עתיד ילדיכם, ויוכל לקבל תוקף בערכאה המתאימה.
בחירה לא נכונה כיום עלולה לגרום לנזק אדיר.
ליווי הליך גירושים – משרד עו"ד לוסי מאיר
זקוקים לייעוץ וייצוג בנושא מזונות ילדים לאור הסערה סביב סמכות בית הדין הרבני? אל תעשו צעד אחד ללא ייעוץ מקצועי שמעודכן לשינויים האחרונים! משרד עו"ד לוסי מאיר עומד לשירותכם עם ידע, ניסיון, והבנה אסטרטגית של המצב המשפטי המורכב.
צרו איתנו קשר עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ שתעניק לכם את כל הכלים והמידע הנחוצים. אנחנו זמינים עבורכם בטלפון 052-540-1414 או בדוא"ל info@lucymeir.co.il
