חטיפת ילדים ? עם או בלי קשר לתהליך גירושין נושא הדורש טיפול מהיר ומיומן !

בין אם אתם נמצאים בתהליך גירושין או שלא, ניתן לעשות הרבה במקרה של חטיפת ילדים שכבר בוצעה או מניעת החטיפה. חשובה מאוד מהירות התגובה וחשובים לא פחות המקצועיות והניסיון של העו"ד המטפל.

חשוב שתדעו

מאמר זה אינו יכול להוות תחליף לפרקטיקה, אולם בא נתחיל עם מעט תשובות עבורכם;

אנחנו מכירות את הפחדים, החששות והבלבול שחל במצבי חטיפת ילדים, 

אפילו בנושא כה כאוב וסבוך זה – הובלנו תיקים להסכמות(!!)כך שהילדים נותרו במדינת ישראל,

כשיש תיק חטיפת ילדים – אנחנו יודעות – שאין שישי ואין שבת ואין חגים ואין רגע דל, כל בקשה או כל תגובה דורשת טיפול מיידי מהיר של 12 שעות, 24 שעות, 48 שעות לכל היותר!

מכירות, עושות, פועלות, מצליחות!!

אנחנו כאן לעזור לך!
אל תהסס לפנות אלינו וחטיפת ילדים –במהרה!

החלטתם להתגרש. הסדרתם את שאלת הגירושין, הגעתם להסכמה בעניין תשלום המזונות וסוגיית הרכוש. בנוסף, הסכמתם מי יקבל משמורת על ילדיכם ונקבעו זמני שהייה של כל אחד מההורים עם הילדים. אך ביום בהיר, החליט/ה הגרוש/ה לקחת את הילדים ולעבור למדינה זרה, בניגוד להסכם המשמורת שלכם ותוך הפרה של ההסכם וזמני השהייה של כל הורה עם הילדים. מה עושים במקרה כזה? האם זו נחשבת חטיפת ילדים? וכיצד ניתן לטפל בכך משפטית? על כך, במאמר שלהלן.

אמנה האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, נחתמה בשנת 1980 (להלן: "האמנה"). מטרתה ליצור מערכת חוקים בינלאומית, שתטפל בסיטואציות שבהן הורים עוזבים את מדינת האם עם ילדיהם, בניגוד לעמדת ההורה השני. שתי מטרותיה העיקריות של האמנה, הן להבטיח חזרה של ילדים, אשר הורחקו בניגוד לדין או בניגוד לרצונם, ממדינת האם שלהם. היעד השני הוא להבטיח, כי להורים תישמר זכות המשמורת, בהתאם לחוקי מדינת האם וכפי שנפסק במדינת האם.

אמנת האג בנושא חטיפת ילדים >>

האם האמנה תקפה בישראל?

אמנה בינלאומית שנחתמת ע"י מדינות, מחייבת את המדינות החתומות עליה. עם זאת, כדי שאמנה בינלאומית תחייב את בתי המשפט במדינה שחתומה על האמנה, יש לאשר שוב את האמנה בחקיקה מדינתית. באשר לאמנת האג, מדינת ישראל אכן אישרה אותה והפכה את האמנה לחקיקה מחייבת במדינת ישראל. בשנת 1991, חוקקה הכנסת חוק הנקרא חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א –1991 (להלן: "החוק"). החוק מקבל את הוראות האמנה ומחיל אותן כחלק ממארג החוקים במדינת ישראל.

אילו חובות מטילה האמנה?

האמנה מטילה על המדינות החברות מספר חובות, לגבי החזרת ילדים ושיתוף פעולה. לדוגמא: על המדינות להעביר זו לזו מידע לגבי החזרת ילדים או הימצאותם של ילדים בשטחן, לספק סיוע משפטי להורים המבקשים את החזרת ילדיהם, לנקוט בהליכים משפטיים בעת הצורך ועוד.

מהי "חטיפת ילד", לפי החוק?

חטיפת ילדים משמעה לקחת ילד ממקומו הקבוע אליו הוא רגיל, מבלי ששני הוריו יסכימו לכך. למעשה יש בכך גם נזק לילד עצמו וגם נזק להורה האחר, תוך שמפרים כנגדו את הסכם הגירושין, תוך שמונעים ממנו להיות הורה לילד ולשהות עימו.

חשוב להבחין בין סיטואציה שבה הורה לוקח את ילדיו לטיול בחו"ל, לבין סיטואציה שבה הורה עוקר עם ילדיו למדינה אחרת. החוק קובע, כי "חטיפה" היא הרחקה או אי החזרה, הנעשית שלא כדין, בנסיבות הבאות: כאשר ילד נלקח בניגוד לתנאי המשמורת הניתנים להורה אחר או לצד אחר (למשל: משמורת יכולה להינתן גם לסבים, במקרים מסוימים).

כמו כן, חשוב להבדיל בין סיטואציה של "חטיפה", כמשמעותה בחוק, לבין הפרה "קלה" של הסכם משמורת או תנאי משמורת, שנקבעו להורים בפסק דין. לדוגמא, לא כל איחור של כמה שעות בהחזרת ילדים לאחר בילוי, ע"י הורה אחד להורה המשמורן, ייחשב בתור "חטיפה" בהתאם לאמנה. יש לבחון את המונח "חטיפה" בסבירות מתבקשת.

כיצד פועלים במקרה שבו ילד "נחטף" למדינה זרה?

חטיפת ילדים מצריכה פעולה מהירה, מידית ומחושבת אסטרטגית הן להווה והן להליכים העתידים לבוא – להשבת הילד , אכן דיווח למשטרה הינו הצעד הראשוני שיש לעשות אולם אין בו די!

החוק קובע, כי במקרה שבו ילד נחטף ע"י הורה למדינה זרה, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שהוא בית המשפט המוסמך. חשוב לציין, כי על פי האמנה, תפקידו של בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד הוא לספק עזרה ראשונית בלבד, ואין המדינה אליה נחטף הילד, אחראית או מוסמכת לדון בנושאים הקשורים בילד. במסגרת בקשה להחזרת ילד חטוף, בית המשפט לענייניי משפחה רשאי לקבל את תגובת הצד השני. במידה ובית המשפט לענייניי משפחה מצא, כי אכן הילד הורחק או נלקח שלא כדין, אזי הוא ייתן צו להחזיר את הילד ארצה.

אחר שניתן הצו, יש לפנות למדינה אליה נלקח הילד, בבקשה לאכיפת הצו.

חשוב לציין, כי צו להחזרת ילד חטוף, לא בהכרח יינתן אם חלפה שנה מאז שהילד נחטף וההורה לא הגיש בקשה להחזרתו. במקרים כאלו, קיימת הנחה שהילד כבר השתלב בסביבתו החדשה ויש להימנע מלפגוע בו.

האם ניתן לסרב להחזיר ילד חטוף?

האמנה מטילה על המדינות החברות מספר חובות, לגבי החזרת ילדים ושיתוף פעולה. לדוגמא: על המדינות להעביר זו לזו מידע לגבי החזרת ילדים או הימצאותם של ילדים בשטחן, לספק סיוע משפטי להורים המבקשים את החזרת ילדיהם, לנקוט בהליכים משפטיים בעת הצורך ועוד.

מעוניינים בפגישת ייעוץ ? מלאו את הפרטים ונשמח לחזור אליכם.

דילוג לתוכן