המשפט הישראלי קובע לאן עובר רכושו של אדם, שהוא עזבונו, לאחר לכתו מן העולם. העברת הנכסים תתאפשר בין אם המנוח לא הותיר אחריו מסמך (שהוא צוואה המורה על חלוקת רכושו בהתאם לרצונו) – שאז יש להגיש בקשה למתן צו ירושה ובין אם אותו מנוח –הותיר אחריו צוואה – שאז יש להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה.

במאמר זה נסקור: מהו חוק הירושה המסדיר את דיני הירושה, מהי ירושה, מהי צוואה וכן נסביר על צו קיום צוואה וצו ירושה.

נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

חוק הירושה הישראלי:

חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), הוא החוק אשר מסדיר את חלוקת רכושו של נפטר שהוא עזבון המנוח, וזאת על פי ברירת מחדל חוקית והיא ירושה ליורשיו על פי דין או לפי צוואה. כל אלה, כפי שמתואר בסעיף 2 לחוק הירושה: "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה". מלבד ההגדרות וחלוקת העיזבון, חוק הירושה מסדיר את סמכויות בית המשפט לענייני משפחה לגבי צוואות וירושות, הגשת בקשות לקבלת עזבון הנפטר, סמכותם של בעלי תפקידים, לדוגמא: תפקידו של הרשם לענייני ירושה, תפקידו של מנהל עיזבון ועוד.

ירושה:

סעיף 1 לחוק הירושה מגדיר מהי ירושה על פי דין, כדלקמן: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", אך מי הם אותם יורשים?

גם באשר לשאלה זו, קיימת הסדרה בחוק: החוק קובע כי היורשים הם ילדיו של המנוח, אשר מקבלים מחצית הירושה ובן זוגו, המקבל את החצי השני, וזאת בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה, הקובע כך: "יורשים על פי דין הם (1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו (2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש)."

האמור מתאר את עיקרון "הפרנטלות", שקובע מעגלי קרבה בחלוקת עזבונו של המנוח. כלומר, כאשר אדם אינו מותיר אחריו ילדים או בן/בת זוג, יבחנו את מעגל הקרובים הבא והוא הורים ואחים וכך הלאה. במידה ונפטר אדם ערירי ללא כל קרובים ולא הותיר אחריו צוואה, יועבר עזבונו לאוצר המדינה. יודגש כי החוק מכיר גם בבני זוג המוכרים כידועים בציבור – כיורשים לכל דבר ועניין.

צוואה:

צוואה הינה מסמך משפטי שבו אדם, בעודו בחיים, כמובן, מגדיר כיצד יחולק רכושו לאחר לכתו, שלא על פי ברירת המחדל החוקית, אלא בבחירתו האישית והחופשית. לעיתים הצוואה יכולה להיות זהה לחלוקה על פי חוק הירושה וזאת רק כדי להבטיח וודאות ליורשים ולמנוע מהם סכסוכים כגון טענה: "אתה קיבלת יותר בחיים, אין זה הוגן שבפטירה אקבל פחות" למשל..

המטרה העיקרית של המסמך, היא למנוע אי וודאות גם כאשר היורשים הם בני משפחה וגם כאשר ישנם נהנים מהצוואה שאינם בני משפחה. חוק הירושה מגדיר מתי ייחשב מסמך כצוואה, וזאת על פי ארבע הדרכים המתוארות בחוק לעשיית צוואה. להלן, ארבעת הסוגים בהתאם לאמור בסעיפים 19-23 לחוק הירושה:

צוואה בכתב יד – זוהי צוואה שתעשה בכתב ידו של המצווה עם חתימה ותאריך.

צוואה בפני עדים – דומה לצוואה בכתב יד, רק שבמקרה זה שני עדים יחתמו על הצוואה ביחד עם המצווה, וזאת כדי לחזק את הצוואה ואת רצונו של המצווה. והיא הצוואה השכיחה ביותר. חשוב לציין כי העדים לא יכולים להיות הנהנים מהצוואה, גם לא בדרך עקיפה, כלומר, בן שעתיד לרשת, לא יכול להיות עד, וגם אשתו של אותו בן, לא תוכל להיות עדה.

צוואה בפני רשות – צוואה שתתוקף בבית משפט או בית דין או מול נוטריון. לנוטריון יש חובות הקשורים לניסוח ושמירת הצוואה שאין לעו"ד שאינו נוטריון, דבר שמביא דווקא ליכולת לבטל צוואה ככל שהנוטריון לא פעל על פי החוק וסדרי הדין החלים עליו.

צוואה בעל פה – צוואה שתעשה במקרים חריגים בלבד והיא מכונה גם צוואת שכיב מרע. צוואה זו תעשה אך ורק אם המצווה גוסס. במקרה כזה, תאמר צוואתו לשני עדים, אשר ימהרו לרשום את מה שנאמר ולהפקיד את הצוואה אצל רשם הירושה. במידה והמצווה לא נפטר 30 יום מיום אמירת הצוואה, אין לה תוקף.

צו קיום צוואה או צו ירושה:

לאחר לכתו של המנוח, במידה ואין צוואה, הקרובים יפנו ויבקשו צו ירושה.

לעומת זאת, אם קיימת צוואה, הם יבקשו צו קיום צוואה.

בשני המקרים מדובר בהליך דומה, יחסית. תחילה תוגש בקשה לקיום צו, מגובה באסמכתאות בנוגע לבני משפחה, צוואה תקפה ואחרונה בזמן ועוד. הבקשה תוגש לרשם הירושות, אשר יבחן את הבקשה. חשוב ליטול עורך דין צוואות לסוגיות אלו שכן מקרה פשוט – אם אינו מטופל נכון, אם לא צורפו המסמכים הנכונים, יכול מפשוט להפוך למורכב וארוך וחבל!

לאחר בחינתו של הרשם לענייני ירושה, הוא יפרסם ידיעה אודות הבקשה למשך 14 ימים, במטרה למצוא התנגדות לבקשה במידה ויש (מי שיוכיח כי הוא צאצא או מי שיוכיח שהצוואה פגומה או שיש צוואה אחרת). אם אין התנגדות, יינתן הצו.

במידה וקיימת התנגדות שיינתן צו ירושה או צו לקיום הצוואה, יועבר הנושא לטיפול של בית המשפט לענייני משפחה לבחינת הנושא.

סיכום:

בכל הנוגע לדיני ירושה, יש להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה העוסק בנושא, שיוכל לסייע בעריכת צוואה במידת הצורך, או הגשת בקשה למימוש צו ירושה או צוואה.

רבים הם הלקוחות המבקשים להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה ונתקלים בקושי מול דרישות היועץ המשפטי לממשלה ואז במקום סיפור פשוט הופך הסיפור למורכב, דרישת עוד ועוד פרטים מהיועמ"ש, תצהירים וראיות נוספות ובמקום שהיורשים יקבלו את הצו בהקדם האפשרי ועם הצו יקבלו את המגיע להם ברכוש, הטיפול הופך להיות ארוך ומסורבל מה שמעכב את היורשים לקבל את חלקם בעיזבון. אל תהססו לפנות אלינו על מנת לקבל את חלקכם ברכוש ובירושה בהקדם האפשרי.