הבה נדמיין את הסיטואציה הבאה: הייתם זוג נשוי ואהבתם אחד את השנייה, אך לפתע היחסים החלו להתערער. בשלב מסוים, בן הזוג עזב את הארץ ואף לקח את ילדך האהוב עמו. עתה, את רוצה להשיב את ילדך ארצה, למקום מגוריו, מה תעשי? מה הדין? ומה בכלל אפשר לעשות? על כך – במאמר שלהלן.

במסגרת המאמר שלפניכן/ם, נסביר מהי אמנת האג, מה הדין בישראל בנושא וכיצד האמנה הזו מיושמת בישראל. כמו כן, ננתח את הוראות הדין עפ"י האמנה והחוק הישראלי. את כל זאת, נעשה על מנת להעניק לכם הקוראים, מידע חשוב. אך המידע שלהלן, הוא כמובן כללי, ואין בו תחליף לייעוץ פרטני עם עורך דין בתחום דיני המשפחה בעת הצורך.

מהי "אמנת האג"?

אמנת האג נחתמה בשנת 1980 והיא עוסקת בכל ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים והשבתם למדינת המקור. כלומר, האמנה הזו עוסקת במקרים שבהם הורה לוקח את ילדו למדינה אחרת, ועתה ההורה השני מבקש להשיב את ילדו למקום מגוריו האחרון. האמנה, שחלה גם בישראל, נקראת: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (1980) (להלן: "האמנה"). הלכה למעשה, האמנה עוסקת בהיבטים המשפטיים של העברת ילדים ללא צו שיפוטי ממדינה למדינה, קובעת סדרי דין קלים וישימים ועוד.

האם האמנה תקפה בישראל?

התשובה חיובית. ככל אמנה בינלאומית, יש לאשררה בישראל. אשרור של אמנה והטמעתה במשפט הישראלי, נעשים באמצעות חקיקה, ואכן, המחוקק הישראלי חוקק בשנת 1991, את חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א–1991 (להלן: "החוק"). החוק הפך את האמנה למחייבת במשפט הישראלי. בית המשפט המוסמך לדון במקרה חטיפת ילדים, לפי החוק, הוא בית המשפט לענייני משפחה.

איזו חובה מטילה האמנה על המדינות החברות בה – לרבות מדינת ישראל?

האמנה, שמאושררת בישראל כחוק מחייב, מטילה מגוון רב של חובות על המדינות החברות בה. בין היתר: מוטלת חובת שיתוף פעולה הדדי בין המדינות, לצורך יישום האמנה. כמו כן – מוטלת חובה להעביר מידע ממדינה חברה למדינה חברה ואף מוטלת חובה לספק ייעוץ וסיוע משפטי, לאזרחים של מדינות אחרות, הפונים למדינה חברה, בתביעה להחזרת ילד חטוף. אלו רק מקצת מהדוגמאות.

כיצד מוגדר "ילד חטוף" לפי האמנה?

זו שאלה מאוד מורכבת, משום שיש להפריד בין סיטואציות שבהן הורה לא מקיים הסדר משמורת, לבין סיטואציה של חטיפה של ממש, שכוונתה העברה לצמיתות של ילד ממדינה אחת למדינה אחרת. הורה שלא מקיים הסדר משמורת כלשונו (למשל – במקום להחזיר את בנו הקטין להורה השני בשעת ערב, מאפשר לבנו ללון אצלו ומחזיר אותו למחרת), לא מפר את הוראות אמנה האג, וגם האמנה לא נועדה לעסוק בסיטואציות כאלו.

מנגד, במקרים שבהם הורה לוקח את ילדו ועוקר אותו ממדינת הולדתו או מהמדינה שהיוותה עבור הילד מקום מגורים אחרים, בכוונה להשאירו במדינה החדשה, הוא הורה המבצע פעולת חטיפה לפי האמנה. לכן, האמנה קובעת כי חטיפה היא בעצם "הרחקה, או אי החזרה, הנעשית שלא כדין". כאשר הרחקה היא למעשה לקיחת הילדים ממקום מגוריהם האחרון, אי החזרה- כאשר אותו הורה מסרב להחזיר את הילדים למקום מגוריהם האחרון.

כיצד פועלים במקרה של חטיפת ילד למדינה זרה?

הכי חשוב לפעול – מהר!

החוק והאמנה, מסדירים פרוצדורה פשוטה יחסית והליך מהיר, להשבה של ילד חטוף. קודם כל, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שכאמור – הוא בית המשפט שמוסמך לדון בתביעות מכוח החוק. כמו כן, יש להגיש "בקשה להשבת ילד חטוף", בית המשפט יבקש את עמדת הצד השני בתוך תקופה קצרה, ויקיים דיון בנוכחות הצדדים, ככל הניתן. במידה ואכן הוכח שהקטין נחטף שלא כדין, במטרה לעקור אותו ממדינת המוצא, הרי שבית המשפט ייתן פסק דין, שהוא בעצם צו – להשבת קטין חטוף לישראל. עם פסק הדין הזה, על המבקש ליישמו, לפעול מול מדינת המוצא, כלומר המדינה אליה נחטף הקטין (הדבר נעשה בסיוע הרשויות כאן בישראל).

בית המשפט קובעה כי אין להחזיר ילד חטוף – האם זו אפשרות שקיימת?

יש מקרים חריגים שבהם בית המשפט יאסור על השבה של ילד קטין–חטוף, כלומר, יסרב להורות בצו על השבתו. יש מקרים שבהם גם הרשות בישראל יכולה להימנע מכך. האמור קבוע בסעיף 13 לחוק, אשר קובע כי בהינתן חשש לשלום הילד, התפתחותו, בריאותו או גופו, הרי שניתן שלא להשיבו ארצה, או למדינת המוצא. זאת ממש בקצרה ועל קצה המזלג, ויש להוכיח בראיות וכל מקרה לפי נסיבותיו.

לסיכום:

אמנת האג היא נושא מורכב ורגיש למדי. למי שלא אירע אירוע חטיפה שסבור שמדובר באיזו סצינה בסרט הוליוודי אך זה לא כך. ניהול תיקים מכוח האמנה, מצריך ידע רב, ניסיון, תושייה, סבלנות ויכולת משפטית טובה להגיש תביעות, בקשות תגובות במהירות שאינה פוגעת במקצועיות. לכן, אם חלילה נתקלתן\ם בסיטואציה שבה עולה הצורך להגיש תביעה בהולה להשבת קטין חטוף, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין משפחה בעל ניסיון בנישה זו.

מוזמנים לשמוע את עורכת דין לוסי מאיר, מתראיינת בתוכניתה של אודטה, בין היתר על מקרי חטיפת ילדים שהיו מלווים ומיוצגים על ידי משרדה – קישור