חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

משמורת, זמני שהות, הגדלה או הפחתת מזונות – בתקופת הקורונה

בימים אלו בהם רובנו שוהים בבית – עקב התפשטות נגיף הקורונה, עולות שאלות רבות הנוגעות למשפחות גרושות, אשר מקיימות משמורת משותפת או משמורת הכוללת הסדרי שהות / ראיה. בין השאלות הללו: האם זהו עיתוי המצדיק הפחתת מזונות? האם זהו עיתוי המצדיק הגדלת מזונות? מה הדין לגבי העברת ילדים בזמני השהות של כל הורה? ועוד שאלות רבות. מכאן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר בעיקר ואולי מההתחלה מה המשמעות של משמורת? ומה הדין לגבי מזונות ילדים?!

כל זאת, נעשה לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. נבקש להבהיר כי מאמר זה הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

משמורת ילדים – הדין:

משמורת היא בעצם מונח משפטי שמשמעותו – האחריות לטיפול שוטף בקטין. כאשר הורים מתגוררים יחדיו, הרי ששניהם משמשים כמשמורנים, ובמקביל שניהם משמשים בתור אפוטרופוסים טבעיים לילדיהם. כמובן שגם בעת גירושין, ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, אם כי במקרה של גירושין, על ההורים להסדיר את שאלת המשמורת. בישראל, של ימנו ברירת המחדל הנקבעת הינה משמורת משותפת.

משמורת משותפת – במקרה של משמורת משותפת, שני ההורים נהנים מזמן קבוע ושווה עם ילדיהם, ושני ההורים אחראים לטיפול השוטף בקטינים. בדרך כלל, ההורים גם מתגוררים בקרבת מקום והילדים נהנים משני בתים קרובים.

משמורת משותפת וזמני שהות שונים – חשוב לציין כי הגם שכתבנו מעלה ששני ההורים נהנים מזמן שווה. יכול שזמני השהות לא יהיו שווים אלא דומים למשל הורה אחד 60% והשני 40% מהזמן עם הילדים וכן 70% מהזמן להורה אחד וה- 30% מהזמן להורה אחר ועדיין הכותרת או ההסכמה בין ההורים או פסיקת בית המשפט תהיה משמורת משותפת על אף שזמני השהות אינם שווים.

עורכת הדין לוסי מאיר גורסת כי המושג "משמורת" הפך בימנו לכותרת בלבד. "הכותרת פחות מעניינת במובן של פחות משפיעה על רכיבים אחרים חשובים בהליך גירושין". משמעות הדבר היא שאפוטרופסות – שהיא למעשה החובה של ההורים לקבל החלטות מהותיות בחיי ילדיהם במשותף, כשלכל אחד מההורים הזכות והחובה להביע עמדתו ודעתו ועל ההחלטה להתקבל בהסכמה, בהעדר הסכמה ההכרעה תהיה בידי בית המשפט, הרי שהאפוטרופסות לא נלקחת מאף הורה בהליך גירושין. זמני השהות הם כבר דבר שיש לסכם, לקבוע או להכריע והם אלו שישפיעו על מערכת יחסים טובה של הילדים עם שני ההורים, על מערכת היחסים בין ההורים הפעם לא כבני זוג אלא כגרושים, והם אלו שישפיעו על קביעת גובה המזונות הנכון והמתאים לפי כלל הנסיבות אולם גם לפי זמני השהות.

נקודה נוספת שנוגעת למשמורת בישראל: הדין הוא כי משמורת נקבעת בהסכמה בין ההורים, בהעדר הסכמה הדבר יובא להכרעה שיפוטית, הכרעה שיפוטית בסוגיית המשמורת אורכת זמן, זאת משום שבית המשפט ימנה פקידת סעד – שהיא הזרוע הארוכה של בית המשפט לענייני משפחה, היא זו שפוגשת כל אחד מההורים, מגיע לביקור בית, בוחנת גם את האינטראקציה של כל הורה עם הילד/ים, במקרים מסוימים פקידת הסעד גם תשוחח עם גורמים נוספים כגון: מחנכת ביה"ס, יועצת ביה"ס, בן או בת זוג של אחד ההורים וכו', לכן במקרים שאינם מקרי קיצון עם נסיבות מיוחדות, רצוי מאוד להביא הצדדים לכדי הסכמה בסוגית המשמורת וזמני השהות.

מזונות ילדים במשמורת משותפת:

המהפכה שהובילה לכך כי משמורת משותפת היא כיום האופציה הראשונה חייבה שינוי גם באופן פסיקת מזונות ילדים. מדוע? כי אם כיום ההורים מצויים זמן שווה או כמעט שווה עם הילדים הרי שכל הורה מוציא על הילדים כספים בזמן שהם אצלו ועל כן לא ייתכן לחייב את האב, כבעבר, בתשלום מזונות מלא על ילדיו. יש להתחשב בהוצאות הכספיות של כל הורה בזמן שהילדים אצלו.

ולכן בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון, כאשר מתקיימת משמורת משותפת, ובהיעדר פער בהכנסות בין ההורים, חלה חובת מזונות משותפת על שני ההורים. נעיר כי מדובר במזונות החל מגיל 6 שנים, עד גיל 6 נכון לכתיבת שורות אלו, המזונות חלים באופן מלא ובלבד – על האב.

בכל הנוגע לאופן קביעת גובה המזונות במקרים של משמורת משותפת, איך עושים את התחשיב? איך מגיעים למספר? אותו מספר שמתחשב גם בזמן השהות של כל הורה עם הילדים, גם בהכנסות האב וגם בהכנסות האם, מה זו הכנסה ומה זו הכנסה פנויה? האם יש תשלום עבור מדור? ועוד ועוד שאלו – חשוב להתייעץ עם עורך דין דיני משפחה משמורת, על מנת שיבחן את הזכויות המגיעות לכן/ם.

הגדלה או הפחתה של מזונות:

נבהיר – ניתן להגדיל או להפחית את שיעור המזונות, בעת מצב חריג או נסיבות מיוחדות. אב רשאי לעתור להפחתה של מזונות במקרים מיוחדים, כגון – מחלה, או משבר כדוגמת משבר הקורונה, בשל ירידה דרסטית בהכנסותיו – יחד עם זאת לדעתה של עוה"ד לוסי מאיר – הקורונה – בגלל שהיא עשויה להוביל לתביעות רבות שיציפו את המערכת המשפטית לצורך הפחתת מזונות – יהיו אלו שיצליחו בהפחתת מזונות אם יוכיחו ירידה דרסטית בהכנסות אולם כזו שתימשך חודשים רבים קדימה ואחרי שהקורונה תבוא לסיומה – כלומר זו צריכה להיות ירידה משמעותית ומתמשכת.

כך גם במצב ההפוך: ניתן לעתור להגדלת מזונות, במקרים שבהם נוצרות נסיבות חדשות המצדיקות זאת ואם ניקח שוב את הקורונה כדוגמא – ירידה דרסטית בהכנסות האם עקב משבר הקורונה, הוצא לחל"ת ואז פיטורין, אי היכולת למצוא עבודה כל כך מהר לאחר הפיטורין והפרת זמני שהות של האב שאינו מגיע או מגיע פחות בתקופת הקורונה ועוד – גם כאן, גורסת עוה"ד לוסי מאיר כי כדי להצליח בתביעה מהסוג הזה בגין הקורונה – צריך להראות שינוי נסיבות שהוא לא רק מהותי אלא מתמשך.

העברת קטינים ממקום למקום – קיומם של הסדרי השהות בתקופת משבר הקורונה:

נבקש להדגיש ולהבהיר: ניתן להעביר קטין ממקום למקום, בהתאם לפסק הדין למשמורת או החלטת בית המשפט. תקנות שעת החירום לעניין הקורונה מתירות זאת. עוה"ד לוסי מאיר, הציע ללקוחותיה ליטול עימם את פסק הדין הקובע זמני שהות או החלטה שיפוטית על זמני שהות, בעת שהם מעבירים את הקטין מהורה להורה ומדווחת כי מספר לקוחות שהציגו זאת לשוטרים – לא ניזקו באזהרה או חו"ח בקנס כספים.

בנימה אישית;

לוסי מאיר עורכת דין גירושין מציינת כי בתקופת הקורונה עסק משרדה רבות בכל הסוגיות העולות במאמר זה,

הורים שהתקשו לקיים את זמני השהות אם כי ההנחיות לא היו ברורות ואם כי לאחד ההורים נסיבות מיוחדות שלא אפשרו לו לשהות עם ילדיו בתקופת הקורונה (כי למשל אחד ההורים מתגורר עם אימא או אבא / הסבא והסבתא, שמצויים בקבוצת סיכון) אם כי אחד ההורים – הקורונה משמשת עבורו כר נוח להרחקת הילדים מאחד ההורים בתירוץ של שמירה על בריאות אם כי אחד ההורים מאיים שלא יחזיר את הילדים ועוד ועוד ועוד.

הורים שחרדים למצב הכלכלי ואי יכולתם לשאת במזונות בתקופה זו או הורים שכל הנטל של גידול הילדים נפל עליהם (כי זמני השהות מצומצמים אצל אחד ההורים מלכתחילה ועכשיו השהות עם הילדים הינה ימים מלאים וההורה שאצלו זמני השהות מצומצמים ממשיך להגיע בשעה 16:00 למשל, או כי אחד ההורים לא מגיע כלל משום שעבודתו חיונית כמו: רופאים, אחיות) ועוד ועוד דוגמאות.

ברוב רובם של המקרים הצלחנו אנוכי וצוות משרדי להוביל להסכמות זמניות, "הסכמות הקורונה" זו הכותרת שניתנה להסכמים שהושגו בתקופה זו. לא מבלי קושי, נהפוך הוא, היה קשה עד מאוד אם בתחום אמוציונלי אנו עוסקים יום יום הרי שתקופת הקורונה רק העצימה תחושות ורגשות, אך בעדינות, סבלנות, הרבה מאוד רגישות לתחושה של כל הורה, ניסיון של שנים ומיומנות במתן פתרונות רבים ומגוונים אפשריים הצלחנו להוביל להסכמות רבות ומרגיעות בתקופה שהרוגע רחוק ממנה… ואנחנו גאות בכך!

משרדנו עוסק בתחום דיני המשפחה על כלל התחומים שבו מזה 16 שנים ואך ורק בתחום זה. אנחנו מביאים איתנו הרבה מאוד ידע, ניסיון, מיומנויות ויכולת הכלה עצומה למצבים רגשיים ולסכסוכים בעצימות גבוהה, אל תהססו להתייעץ איתנו אם נתקלתם בבעיה בתקופת הקורונה.

אהבתם? שתפו...

פייסבוק
טוויטר
לינקדאין
ווטסאפ
אימייל
עו"ד לוסי מאיר

עו"ד לוסי מאיר

בוגרת הפקולטה למשפטים במכללת "הקריה האקדמית אונו" ובעלת תואר ראשון במשפטים (LLB) בהצטיינות. הוסמכה לעסוק בתחום עריכת דין בשנת 2004. משרד עו"ד לוסי מאיר, המתמחה בדיני משפחה וירושה, מאופיין ביכולת מקצועית גבוהה לתכנון אסטרטגיה וליישום תכנית רב-שלבית שמבטיחה את טובת הלקוח ואת השגת מטרותיו. תשומת לב רבה ניתנת לאופיו, לרצונותיו ולציפיותיו של הלקוח מן ההליך המשפטי. כל תיק זוכה לטיפול מקצועי בהתאם לנסיבות המקרה המיוחדות. המשרד מעודכן במתרחש בעולם המשפט בכלל ובתחום דיני משפחה וירושה בפרט. חיבור למקורות מידע משפטיים מבטיח עדכונים שוטפים בתחום המשפט ובתקדימים משפטיים. כתבי הדין היוצאים מן המשרד נתמכים בפסיקה חדשנית בתחום דיני המשפחה.

הגעתם לכאן, מגיע לכם יותר!

רוצים לדעת איך מנהלים מו"מ מתוחכם ומגיעים להסכם גירושין שמשיג לך יותר?
רוצים גם אתם לדעת את הסודות ולהתגרש במינימום זמן ונזק נפשי ומקסימום שיבעות רצון?
רוצים להיות חלק בסטיסטיקה של אחוזי ההצלחה הגבוהים של משרדינו?
מוזמנים להיכנס לסדרת הסרטונים הקצרה, שתעשה לכם סדר

השאירו מייל… וישלח אלייכם במיידית


אם עדיין נותרו שאלות, דאגות, חששות אל תדאגו אצלנו כל התשובות הפתרון בידיעתנו ובידנו – בהתחייבות!

חסרים לכם נתונים? מלאו את הפרטים ונשמח לרתום את הניסיון שלנו גם עבורכם

דילוג לתוכן