לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
צו הרחקה 2017-09-08T14:53:52+00:00

עתירה למתן צו הרחקה
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

עתירה למתן צו הרחקה וניהול ההליך המשפטי במינימום זמן

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

צו הרחקה

אדם שמרגיש מאוים על ידי אדם אחר אשר מתחקה אחר צעדיו או מטריד אותו בדרך זו או אחרת, רשאי לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על הטרדה. כמו כן, תמיד עומדת לרשותו האפשרות להגיש תביעה אזרחית. בנוסף, לאותו אדם שמוטרד כדרך קבע, קיימת אפשרות להוציא נגד המטריד צו הרחקה גם כאשר מדובר בקרוב משפחה ואף נגד קטינים, בין אם הם קרובי משפחתו ובין אם הם אנשים זרים. לצערנו, כיום, האלימות וההטרדות, לרבות בין בני משפחה, קיימות בכל מקום ובכל מסגרת. לכן, מטרתו של צו ההרחקה היא להגן באופן מידי על אדם, אשר מוטרד כדרך קבע ובכך גם נפגעת שגרת חייו כתוצאה מהתנהגותו של המטריד או האדם שפעל באלימות, באמצעות צו הרחקה. מאמרנו יעסוק בסוגי צווי ההרחקה הקיימים – צו הגנה כנגד בן משפחה וקטין בפרט, צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד אדם שאינו קרוב משפחה וכן צו הרחקה אשר בסמכות איש משטרה להוציא במקרים מסוימים.

סדר המאמר יהיה כדלקמן – קודם נסביר בקצרה מהו צו הרחקה.. לאחר מכן נסקור בקצרה אילו סוגים של צווי הרחקה קיימים בחוק הישראלי. לאחר מכן נסביר בפירוט מה ההבדל בין צו הגנה, לבין צו למניעת הטרדה מאיימת. נסביר מהו צו הרחקה על ידי קצין משטרה וכן נסביר על מספר נושאים כללים, שנוגעים בכל צווי ההרחקה הקיימים, מכוח החוקים הרלוונטיים. כל זאת, לנוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

הערה לפני שנתחיל: נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי ופרטני. לשם כך ניתן לתאם פגישה עם משרדנו.

מהו צו הרחקה?

דמיינו את הסיטואציה הבאה – אתן הולכות ברחוב ואדם מתחקה אחר צעדיכן, בולש אחריכן ואף מצלם אתכן. ברור כי במקרה כזה, יש כאן הטרדה ופגיעה בביטחונכן (לפחות – חשש לפגיעה) וכן פגיעה קשה עוד יותר במרקם החיים. סיטואציה אחרת – אתם חיים בבית משותף עם אב, אשר כדרך קבע מכה אתכם ונוהג כלפיכם באלימות, בין אם מילולית ובין אם פיזית. גם כאן ישנה פגיעה קשה מאוד במרקם החיים ועל אחת כמה וכמה פגיעה קשה בביטחונכם. הבה ניקח עוד סיטואציה: אתם חיים בבית משותף ויש לכם שכן שכל פעם מעליב אתכם, זורק לכם חפצים למרפסת ובכך פוגע בכם, בביטחונכם ובוודאי מסב לכם סבל רב.

בכל אותן סיטואציות שסקרנו לעיל, אתם סובלים מפגיעה בביטחון האישי שלכם/ן ומפגיעה באוטונומיה האישית, מפגיעה במרקם החיים. אין זה מעלה או מוריד אם ההטרדה והפגיעה נעשות על ידי בן משפחה, או על ידי אדם זר., אם ההטרדה היא בבילוש או באלימות מילולית או באלימות פיזית. במקרים כאלו, על פי דין אנו רשאים לפנות לבית משפט מוסמך בבקשה לקבלת צו הרחקה נגד האדם המסב לנו את

אחת מהפגיעות המתוארות לעיל. צו הרחקה יכול להינתן מכוח חקיקה מסוימת שמתייחסת לבני משפחה, אך מצד שני הוא יכול להינתן גם מכוחו של חוק רגיל, המתייחס לסיטואציות שבהן ההטרדה נעשית בין אנשים זרים. במקביל, כפי שתיארנו בתחילת המאמר, אנו תמיד יכולים לפעול בעוד מישורים, אך כאן השוני והייחודיות של צו הרחקה, שהם המהירות. צו הרחקה מהווה מעין תרופה זמנית לאדם הסובל מהטרדה. זאת בניגוד להליכים שבמסגרתם מוגשות תלונות למשטרה, או מוגשות תובענות כספיות נגד מטרידים.

זאת ועוד, צו הרחקה הוא צו שיפוטי, אשר במסגרתו יורה בית המשפט, בהתאם לעניין, לחשוד להימנע מלהימצא בקרבת המוטרד, או להימנע מליצור עמו קשר טלפוני, או לחלופין, להימנע מלהטריד אותו בקרבת ביתו, או לשוחח עמו ועוד. למען הסר ספק, נעיר כי צו הרחקה, הואיל והוא צו שיפוטי, הרי שהפרה שלו היא הפרת חוק, על כל המשתמע מכך – נתייחס לכך בהמשך.

אילו חוקים מסדירים את האפשרות לעתור בבקשה לצו הרחקה?

לפני שנדון בחוקים לגופם, נזכיר בקצרה אילו חוקים רלוונטיים עוסקים בכל הנוגע לזכות לקבל או ליהנות מצו הרחקה. החוק הראשון הוא חוק המתייחס להטרדה ופגיעה בביטחון כאשר מדובר בבני משפחה. חוק זה נקרא החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א – 1991 (החוק למניעת אלימות במשפחה"). חוק זה מאפשר לאדם לעתור לצו הרחקה, במקרה שבו בן משפחה, כמו אח, אם, דוד המתגורר עמו וכו', מטריד אותו, פוגע בו פיזית או מילולית וכן הופך את חייו לקשים ובלתי נסבלים. כלומר, זהו חוק שגם המבנה שלו – שעליו נרחיב בהמשך – מותאם יותר לסכסוכים משפחתיים. בדרך כלל, בקשות למתן צווי הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, אך לא בהכרח.

החוק השני העוסק בצווי הרחקה במדינת ישראל, הוא חוק שמותאם לסיטואציה שבה המטרד נעשה בין אנשים זרים, או אנשים שיודעים על זהות איש את רעהו, אך הם אינם בני משפחה וכל שכן אינם מתגוררים יחדיו תחת אותה קורת גג. חוק זה נקרא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). לרוב, בקשות למתן צווי הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, מוגשות לבית משפט השלום, אך בדומה לחוק למניעת אלימות במשפחה – לא בהכרח.

חוק למניעת אלימות במשפחה

עם חלוף הזמן והעלייה במודעות לאלימות המשפחה, חוקק החוק למניעת אלימות במשפחה, אשר מקנה לבני משפחה כלי רב עוצמה, להגן על גופם ועל חירותם וכן במיוחד על האוטונומיה האישית שלהם. מטרתו של החוק למניעת אלימות במשפחה, היא למנוע מצבי אלימות במשפחה ולתת פתרון למי שנפגע ממנה. כך יפים הדברים שנכתבו בהצעת החוק בזמנו – "הצעת החוק המצורפת בזאת נועדה להקל על מצוקתם של נשים וילדים הנמקים תחת ידו הקשה של בן משפחה אלים. ההצעה, שוועדת קרפ אימצה את עקרונותיה, נועדה לאפשר לבית המשפט להרחיק בן משפחה אלים מבני משפחתו הסובלים מהתנהגותו האלימה, הן בבית המשפחה והן במקומות העבודה והלימודים בהם שוהים בני המשפחה". (הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, ה"ח תש"ן מס' 2002 עמ' 232). לפי החוק האמור, בהגדרה

למונח "בן משפחה" נכללים – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית. ובנוסף מי שאחראי למחייתו, בריאותו, חינוכו של קטין או חסר ישע המתגורר עמו.

החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר לאדם אשר סובל מהתעללות, או פגיעה מתמשכת, או התעללות רגשית ונפשית מבן משפחה אחר, לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להוציא נגד המטריד צו הרחקה. אך נדגיש כי החוק למניעת אלימות במשפחה אינו נוקט במונח "צו הרחקה", אלא במונח "צו הגנה".

צו ההגנה מפני בן משפחה

האפשרות לעתור לקבלת צו הגנה, מוסדרת כאמור בחוק למניעת אלימות במשפחה. בקשה למתן צו הגנה יכולה להיות מוגשת על ידי אחד מהגורמים הבאים – בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שממונה לכך לפי החוק.

בקשה למתן צו הגנה, מוגשת לבית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה. זאת ועוד, על מנת לקבל צו הגנה מפני קרוב משפחה, יש להוכיח ברמה סבירה את התקיימות אחת החלופות הקבועות בחוק למניעת אלימות במשפחה. הבה נסקור את החלופות –

חלופה 1 – האדם התנהג באופן אלים נגד בן משפחתו בסמוך לבקשת צו ההגנה, ביצע עבירת מין או כלא אותו שלא כדין.

חלופה 2 – קיים בסיס סביר שהתנהגות האדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו.

חלופה 3 – האדם התעלל נפשית או שהתנהג באופן שלא מאפשר ניהול חיים תקין של בן משפחתו.

במידה ובית המשפט מצא לנכון להוציא נגד מטריד צו הגנה, אזי יכול בית המשפט לקבוע בצו מספר תנאים חלופיים או משלימים, בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בנסיבות העניין. כך למשל, בית המשפט יכול לקבוע בצו, כי המטריד יימנע מלהיכנס לדירת בן משפחתו. כמו כן, בית המשפט יכול לקבוע בצו, כי ייאסר על המטריד להטריד את בן משפחתו בכל צורה, בין אם בפנייה ישירה ובין אם בהתכתבות. בית המשפט יכול גם לאסור על בן משפחה מטריד, לעשות שימוש בנכס או במיטלטלין של בן המשפחה – מבקש הצו.

כפי שהסברנו בהרחבה, צו ההגנה הוא בעצם סעד זמני, או אם נרצה – תרופה זמנית להרגעת הרוחות ולהבטחת שלומו של המוטרד. מי שמבקש צו הגנה, רשאי בכל עת להמשיך לפעול באפיקים משפטיים אחרים, אשר בטווח הרחוק יוכלו לסייע לו. כך למשל, מי שמבקש צו הגנה, רשאי במקביל גם להגיש תביעה אזרחית על הטרדה נגד בן המשפחה. כמו כן, הוא רשאי לפנות למשטרה ולהגיש תלונה. במידה והתלונה תימצא כמבוססת, ייתכן והמדינה תגיש נגד המטריד כתב אישום פלילי, אשר סופו הוא בעונש מאסר מאחורי סורג ובריח. מעבר לכך, אם אתם\ן סובלים או סובלות מהטרדה על ידי בן משפחה, כדאי מאוד להיעזר ולהיות מלווה בעורך דין, שכן מדובר בהליך לא פשוט, הן מבחינה רגשית ואישית ובוודאי שמבחינה משפטית.

בשולי הדברים נעיר, כי חלק לא קטן מהבקשות למתן צו הגנה, מוגשות דווקא על ידי בני זוג – הדדית. ישנם מקרים קשים, שבהם צד – בן משפחה – עותר לקבלת צו הגנה נגד ילדיו ואף להיפך. כמו כן, בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, ניתן לעתור לקבלת צו הגנה אף נגד קטינים וזאת במידה ויש סכנה לשאר בני המשפחה בשל התנהגותו של קטין.

באשר לפרוצדורה הנדרשת לצורך קבלת צו הגנה, נדגיש כי תוקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חודשים. עם זאת, במקרים מיוחדים רשאי בית המשפט להאריך את תוקף צו ההגנה עד לתקופה כוללת של שנתיים סך הכל. אך כאמור – על מנת שבית המשפט יורה כן, עליו להציג טעמים מיוחדים ולפרטן במסגרת החלטתו. בנוסף, כאשר מוגשת בקשה למתן צו הגנה, בית המשפט יורה ככלל על הפקדת נשק, במידה וזה מוחזק על ידי האדם שנגדו מתבקש הצו. עם זאת, במקרים חריגים, במידה והנשק משמש לעבודה, בית המשפט רשאי לתת הוראות לגבי החזקת הנשק וכן גם הגבלות.

מה הדין באשר לצווי הגנה נגד קטינים?

אין ספק שסיטואציה שבה צד מבקש צו הגנה נגד אדם אחר שהוא קטין, כל שכן כאשר מדובר בהורים וילדים, היא סיטואציות מאוד רגישה. בסופו של דבר מדובר בניסיון להרחיק קטין מביתו ומחיק משפחתו. אי לכך, קובע החוק למניעת אלימות במשפחה, מספר הוראות "התאמה" במקרים שבהם מתבקש צו הגנה נגד קטין.

קודם כל, בקשה לצו הגנה נגד קטין מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, במקרים כאלו ישנה יחידת סיוע המורכבת מפסיכולוגים ופסיכיאטרים הלוקחת גם היא חלק בהליך ומסייעת לבני המשפחה ולצדדים. כמו כן, יש לדאוג לקטין לדיור חלופי. גם זאת נעשה על ידי פקיד סעד – עובד סוציאלי – אשר מעורב במקרים כאלו. כאשר מדובר בקטין, יש לו זכות ליהנות מסיוע משפטי מטעם המדינה, שהרי מדובר בקטין – על כל המשתמע מכך.

מהו צו למניעת הטרדה מאיימת?

כאמור, החוק למניעת הטרדה מאיימת עוסק בסיטואציה שבה מתבקש צו הרחקה, או כלשון החוק – צו למניעת הטרדה מאיימת, על ידי אדם אחד, כלפי אדם אחר שהוא לא קרוב משפחה, אלא זר או מכר.

בדומה לחוק למניעת אלימות במשפחה, החוק למניעת הטרדה מאיימת נושא בחובו תנאים דומים לצורך הוצאת הצו. בנוסף, החוק הזה נועד לאפשר לכל אדם להגן על עצמו, באמצעות אפשרות לעתור לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת. למשל, כבר בסעיף הראשון לחוק זה, מוזכרת תכליתו ומטרתו – "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". כדי להגדיר מהי הטרדה מאיימת, אין צורך לחפש אחר הגדרה מורכבת ואקדמית, שהרי החוק למניעת הטרדה מאיימת, בסעיף 2, מגדיר מהי הטרדה מאיימת – "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". כאמור, בניגוד לחוק למניעת אלימות במשפחה, צו למניעת הטרדה מאיימת, אפשר לבקש כאשר מדובר בהטרדה הנעשית על ידי שכנים, מכרים לעבודה, אנשים זרים ועוד.

מתי ניתן לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת?

ככלל, צו למניעת הטרדה מאיימת אפשר לקבל מבית המשפט במקרים שבהם בולשים אחריכם ופוגעים בפרטיותכם, נוקטים באיומים כלפיכם, יוצרים עמכם קשר לא רצוי ופוגעים ברכושכם, שמכם או חופש תנועתכם. לרוב, בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת מגישים בבית משפט השלום. כמו כן, צו למניעת הטרדה מאיימת דומה בהוראותיו לצו ההגנה. כלומר – כאשר יש חשד לפגיעה בביטחון, כאשר קיים חשד לפגיעה בפרטיות ועוד – בדומה לדין החל על צווי הגנה. כאשר מתבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט רשאי לאסור על המטריד, בצו, לבצע אי אלו פעולות, כמו להטריד את הנפגע בכל דרך, לאיים עליו, לבלוש אחריו ולפגוע בפרטיותו בכל דרך, להימצא במרחק שנקבע מדירת מגוריו, רכבו, מקום עבודתו או לימודיו.

כמו כן, תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לא ייעלה על שישה חודשים, אך לבית המשפט יש סמכות להאריך את תוקף הצו לתקופה כוללת של שנתיים. גם כאן יש להציג טעמים כבדי משקל ועל בית המשפט לנמק את החלטתו.

צו הרחקה משטרתי

לקצין משטרה יש סמכות להורות על מתן צו הרחקה לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). חוק זה מסמיך את קצין המשטרה להורות על הגבלות כלפי אדם הנחקר במשטרה או אדם שנעצר על ידה, בתוך ובמסגרת הליך חקירה ומעצר. סמכותו של קצין משטרה להטיל הגבלות, לרבות הרחקה, מוגדרת בסעיף 42 לחוק המעצרים, שמאפשר לקצין המשטרה לתת צו הרחקה לחשוד ממקום מסוים, אנשים מסוימים ואף איסור ליצור קשר כלשהו עמם. חשוב לדעת שגם על החלטת קצין משטרה בעניין צו הרחקה, ניתן לערער. נדגיש כי גם לבית המשפט הדן בהליכי מעצר (מעצר ימים וגם מעצר עד לתום ההליכים), שמורה הסמכות לאסור על החשוד ליצור קשר עם אנשים מסוימים, כגון עדים או מתלוננים. מטרתו של צו הרחקה הניתן במסגרת דיון מעצר, היא הגנה על חיי העדים או הנפגעים ובנוסף למנוע שיבוש הליכי חקירה ומשפט.

בקשת סרק להוצאת צו הרחקה

בפעמים לא מעטות מוגשות בקשות סרק להוצאת צו הרחקה, בין אם כדי לפגוע בצד השני במסגרת הליך גירושין ובין אם "סתם" לשם נקמה ובין לצורך השגת יתרונות לכאורה בהליך הגירושין. לכן, במידה ומוכח לבית המשפט כי בקשה מסוימת היא בקשת סרק, בית המשפט יכול להטיל על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה ולטובת הצד השני, שנגדו התבקש הצו.

כיצד מערערים על החלטת בית המשפט בעניינים של צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת?

ההחלטה בנוגע לצו הרחקה, אם מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת, מתקבלת בבית משפט השלום או בית משפט לענייני משפחה. אי לכך, ניתן לערער על ההחלטה של אחד מאותם בתי המשפט, לבית משפט המחוזי, בזכות ואילו לבית משפט העליון ניתן לערער ב"גלגול שלישי", ברשות.

מה הדין במקרה של אדם המפר צו הרחקה?

אדם אשר מפר את צו הרחקה, בין אם הצו ניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת, מבצע עבירה פלילית לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977. העבירה שהוא מבצע, מוסדרת בסעיף 287. סעיף זה קובע כי אדם אשר מפר צו שניתן כחוק, עונשו יעמוד על שנתיים מאסר.

עם זאת, כאשר הפרת הצו נעשית בנסיבות שבהן מדובר בצו שיפוטי שנועד להגן על חיי אדם או גופו או שלומו, אזי העונש יעמוד על ארבע שנות מאסר. כמו כן, אדם שהפר צו שיפוטי במסגרת הליך מעצר שניתן על ידי קצין או בית משפט למעצרים, מסתכן בכך שיעצרו אותו ויבטלו את תנאי השחרור שלו. כלומר, אדם ששוחרר ממעצר לצרכי חקירה בהגבלות, כגון – ערבות כספית, התחייבות של צד שלישי ועוד, ייעצר והוא עשוי לשהות במעצר מאחורי סורג ובריח עד לתום משפטו.

לסיכום

ישנם שני סוגים עיקריים של צו ההרחקה – צו הגנה, שנועד למקרים שבהם ההטרדה נעשית על ידי קרוב משפחה. הסוג השני הוא צו למניעת הטרדה מאיימת, שניתן במקרים כאשר מדובר באדם שאינו קרוב משפחה של הנפגע, אלא אדם זר ומכר. ישנו כאמור גם סוג נוסף של צו הרחקה, שניתן במסגרת משטרתית או במסגרת הליכי מעצר. את המאמר נסיים בהמלצה: חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין משפחה, במידה וברצונכם לעתור למתן צו הרחקה, או כאשר הוגשה נגדכם בקשה זאת, מדובר בהליך משפטי הכורך בתוכו דיוני הוכחות, חקירות ועדים כמו גם הגעה לתוצאה המיוחלת במינימום זמן.

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן