לייעוץ מיידי התקשרו: 050-4464456 / 03-6529448
הוכחת כוונת שיתוף בנכס שעבר בירושה לצורך חלוקת רכוש 2017-01-31T12:48:02+00:00

פתרונות יצירתיים בחלוקת רכוש
פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

הדרך לחלוקת הרכוש יכולה להיות קלה, קצרה ונטולת מאבק

פנה/י אלינו לייעוץ אישי!

הוכחת כוונת שיתוף בנכס שעבר בירושה לצורך חלוקת רכוש

פעמים רבות, במהלך הגירושין, עולות שאלות לגבי נכס כלשהו שעבר בירושה לאחד מבני הזוג המתגרשים, בכל הנוגע לשאלת חלוקתו כעת, כאשר מפרקים את החבילה ומחלקים את הרכוש המשותף.

סוג הסדר חלוקת הרכוש המשותף במסגרת הליך גירושין, בין בני זוג אשר לא ערכו הסכם ממון, נקבע בהתאם למועד נישואיהם:

לגבי בני זוג שנישאו עד 1.1.1974 תחול הלכת השיתוף. לגבי בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 יחול הסדר איזון המשאבים, בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע כי הרכוש המשותף המחולק במסגרת הסדר איזון משאבים, איננו כולל ירושות ומתנות שאחד מבני הזוג קיבל במהלך הנישואין, וכן נכסים שנצברו לפני הנישואין.

הלכה דומה נקבעה בפסיקה גם לגבי הלכת השיתוף.

כלומר, ההלכה הכללית לגבי שני ההסדרים הינה כי אין לחלק נכסים אלו, המכונים גם נכסים חיצוניים, במסגרת הליך גירושין.

יחד עם זאת בית המשפט העליון קבע חריג להלכה זו, לגבי שני ההסדרים, ועל אף האמור בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, ולפיו הרכוש המשותף המחולק במסגרת הליך גירושין איננו כולל נכסים חיצוניים אלא אם כן הוכח מפורשות כי לצדדים הייתה כוונה ליצור שיתוף גם לגבי הנכסים החיצוניים, באופן שרכוש זה יהיה משותף גם לבן הזוג השני.

כך, נקבע, למשל, במסגרת הליכים: ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, ובהליךע"א 7687/04 ששון נ' ששון.

כיצד ניתן להוכיח כוונת שיתוף בנכס מסויים?

על מנת להוכיח כוונת שיתוף בנכס שעבר בירושה לאחד מבני הזוג, בין אם היא נאמרה בצורה מפורשת ובין אם היא נלמדת על דרך ההתנהגות, יש להוכיח כי הנכס החיצוני נטמע בתוך הרכוש המשותף, וזאת בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות והספציפיות של מקרה ומקרה בנפרד.

לצורך העניין, אין די בכך שבני הזוג נישאו זה לזה, אלא יש להוכיח קיומו של דבר מה נוסף, מלבד עצם קיום הנישואין, ממנו ניתן להסיק על כוונה ליצור שיתוף כאמור.

יצויין כי מרבית הסכסוכים אשר הובאו לפתחו של בית המשפט עסקו בעיקרם בדינה של דירת מגורים שבה התגוררו שני בני הזוג יחדיו, ואשר הייתה רשומה רק על שמו של אחד מהם, בין בגלל שהוא ירש או קיבל אותה במתנה במהלך הנישואים, ובין בגלל שהוא רכש אותה לפני הנישואים.

מטבע הדברים, המדובר בנכס המשמעותי והיקר ביותר מבחינת שני הזוג, ועל כן ברור כי עיקר המחלוקות ביניהם יתנהל אודות נכס זה, באופן לפיו בן הזוג אשר דירת המגורים איננה רשומה על שמו יטען לקיומה של כוונת שיתוף כלפיו לגביה.

ואכן, גם בתי המשפט נוטים להעניק לדירת מגורים המהווה נכס חיצוני מעמד מיוחד, ולהחיל עליה באופן מוגבר את כוונת השיתוף, להבדיל מנכסים חיצוניים אחרים, אם כי אף זאת, כמובן, בכפוף לנסיבותיו של מקרה ומקרה:

במסגרת הליך רע"א 8791/00 אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ ואח', קבע ביהמ"ש העליון כי:

"דירת המגורים המשותפת של בני הזוג מחייבת התייחסות שונה מזו של כלל הזכויות והחובות של בני הזוג. לדירת המגורים שמור בדין מעמד מיוחד. דירת המגורים היא נכס הקשור באופן ישיר לנישואיהם של בני הזוג. הזכויות בו משפיעות באופן הדוק על רווחת המשפחה כולה, בני הזוג כמו גם ילדיהם. דירת המגורים המשפחתית היא, על-פי-רוב, חלק משמעותי מרכושם של בני הזוג. היא המקום בו מתממשים חיי הנישואין. היא תעמוד בלב סכסוך גירושין אם יפרוץ".

גם במסגרתו של הליך רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי נקבע כי: "דירת המגורים היא נכס משפחתי מובהק, לעתים הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג ולעתים אף היחידי".

יחד עם זאת, בעניין הוכחת כוונת השיתוף, קיים הבדל בין שני סוגי הסדרי חלוקת הרכוש בין בני הזוג:

כאשר מדובר בבני זוג שנישאו לפני 1.1.74, ועל כן כפופים להלכת השיתוף – די בדרך כלל שהצדדים חיו יחדיו תחת קורת גג אחת, ללא קרע או פירוד, וניהלו משק בית משותף, כדי להוכיח שהייתה כוונת שיתוף בנכסיהם, ובמיוחד לגבי דירת המגורים.

לעומת זאת, כאשר מדובר בבני זוג שנישאו לאחר 1.1.74, ועל כן כפופים להסדר איזון המשאבים שעל פי חוק יחסי ממון – יש לקחת בחשבון מכלול נסיבות, כגון משך תקופת הנישואים, האם המדובר בנישואים ראשוניים או לאו, טיב היחסים בין בני הזוג במהלך הנישואים, קיומם של ילדים משותפים, ובמיוחד סוג המתכונת לפיה בני הזוג ניהלו את כספיהם: האם באופן משותף או שמא תוך הקפדה על הפרדה ו/או התחשבנות כספית כלשהי בין בני הזוג ועוד.

אחת הדרכים המובהקות והנפוצות להוכחת כוונת שיתוף בדירת מגורים הינה כאשר בן הזוג הטוען לשיתוף השקיע גם מכספיו השקעות כספיות מהותיות אשר השביחו את הדירה.

במסגרת הליך תמ"ש 22772/00 ע.ב נ' ב.ל.ב נקבע למשל, כי ההשקעה צריכה להשביח באופן משמעותי את דירת המגורים, ואין הכוונה לסיוד או החלפת סורג וכיוצ"ב, פעולות שיש בהן כדי להיטיב את חיי היום יום בדירת המגורים ולא יותר.

יחד עם זאת, אין המדובר בתנאי הכרחי לצורך הוכחת כוונת שיתוף, וניתן להוכיחה גם באמצעות הבטחות ובמצגים אקטיביים מצד בן הזוג שקיבל את הנכסים החיצוניים אשר עשויים להביא להסתמכות מצד בן הזוג שטוען לשיתוף, ובמיוחד כאשר מבוצעת הטעייה אקטיבית שהינה על גבול המרמה.

זאת, להבדיל, ממצב בו בן הזוג שקיבל את הנכסים החיצוניים הקפיד לשמור אותם בנפרד מההתנהלות המשותפת לו ולבן הזוג השני, ובמיוחד במצב בו הוא אף לא טרח למסור לו מידע ופרטים לגבי הנכסים והפעולות שביצע לגביהם.

נטל ההוכחה – מי צריך להוכיח מה?

ההלכה ששררה בעבר בעניין נטל ההוכחה לגבי הטענה כי לצדדים הייתה כוונת שיתוף גם לגבי הנכסים החיצוניים, הייתה ההלכה אשר נקבעה במסגרת פרשת אבו רומי הנזכרת לעיל, ולפיה נטל ההוכחה מוטל על הצד הטוען טענה זו כלומר, על בן הזוג אשר לא קיבל את הנכסים החיצוניים.

ברם, בשנים האחרונות חלה מגמה הפוכה בעניין זה, ולפיה נטל ההוכחה מוטל דווקא על בן הזוג אשר הנכס רשום על שמו בלבד ואשר מתנגד להלכת השיתוף, באופן לפיו עליו להוכיח כי הוא הציג בפני בן הזוג השני מצג פוזיטיבי לפיו לא יחול שיתוף בדירה, וכי היא שייכת לו בלבד.

כך נקבע ע"י בית המשפט העליון למשל במסגרת הליך ע"א 4951/06 פלוני נ' פלונית, אשר אימץ את קביעת בית משפט קמא לפיה בן זוג שהביא עמו לנישואין דירה בה בני הזוג מתגוררים, שעה שאין לבן הזוג השני דירה אחרת, יוצר מצג כלפי בן זוגו כי הדירה היא רכושם המשותף, אלא אם הביע את רצונו לשמור את הדירה לעצמו עם פקיעת הנישואין.

מטבע הדברים, הדרך המומלצת ביותר להביע רצון השולל את כוונת השיתוף באופן פוזיטיבי הינה באמצעות עריכת הסכם ממון, אשר קובע ומגדיר במפורש כי כל נכס חיצוני השייך לאחד מבני הזוג, ישאר שלו בלבד לכל אורך משך הנישואים, ועל כן אין לחלקו בין בני הזוג במקרה של גירושין חלילה.

תחומי ההתמחות שלנו:

גירושין

התמחות מיוחדת בייצוג צדדים להליכי גירושין, תוך הקפדה על תכנון אסטרטגיה פרטנית וליווי אישי עד לתום ההליכים…

חלוקת רכוש

ייעוץ וליווי משפטי בהליכים לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו, בהסכמה או באמצעות בית המשפט…

צוואות

בעת ניסוח צוואה נדרשת מאיתנו אחריות גדולה כלפי המצווה והשארים. ניסוח צוואה מדוייק ימנע מאבקים בעתיד…

גישור

עו"ד לוסי מאיר הנה מגשרת מוסמכת בעלת ניסיון והתמחות בהליכי גישור בין בני זוג כאלטרנטיבה למאבקי גירושין…

הסכמים

דיני המשפחה מציגים אתגרים רבים בכל הנוגע לניסוח הסכמים משפטיים מורכבים מסוגים רבים ולמטרות מגוונות…

משמורת

הילדים חשובים יותר מהכל – זאת לא רק סיסמא אלא דרך חיים. אנחנו כאן על מנת לשמור על האינטרסים שלך…

מזונות

בין אם המדובר על מזונות ילדים ו/או מזונות אישה, לפני או לאחר הליכי הגירושין, לעו"ד לוסי מאיר ידע וניסיון נרחב בתחום…

ידועים בציבור

רוצה לקבל הכרה בזכויות של ידועים בציבור? למשרדנו ניסיון רב בטיפול אפקטיבי בזכויות של ידועים בציבור…

אפוטרופסות

משרדה של עו"ד לוסי מאיר מתמחה בטיפול משפטי מהיר ואפקטיבי לצורך מינוי אפוטרופוס על פי דין…

לקוחות ממליצים:

"זר לא יבין את התהליך הקשה, מלבד מי שעבר גירושין…לצד מקצוענות ראויה להתפעלות היית לי לעוגן בים סוער… אני משוכנע ומודע מה הייתה תרומתך עבורי ועבור ילדי כאשת מקצוע מהשורה הראשונה"
י.א – מרץ 2015
"אני רוצה להודות לך על הטיפול המסור ומקצועי בתביעה שהגשתי נגד בן זוג לשעבר…אני ובתי מודות לך מקרב לב על התוצאה המצוינת שהגעת אליה בביהמ"ש"
ר.ל – אפריל 2015
"אני באופן אישי רוצה להעניק לך הוקרה ומלוא הערכה ולהודות לך על הטיפול המקצועי על ההקשבה והסבלנות, על מהירות התגובה, על המסירות וההקרבה לנתינת השירות"
א.פ – אוקטובר 2014
לקוחות ממליצים

צור איתנו קשר
מלא/י פרטים לקבלת ייעוץ אישי מהיר:

  • גישור בהליך גירושין

    גישור בהליך גירושין: גשר של תקשורת ביניכם

    למה לבנות חומה שמפרידה בין אנשים כשאפשר בפחות תקציב ועוגמת נפש לבנות גשר שמחבר בין אנשים? בהליך הגישור לא רק שנחסוך עבורכם את ההליכים המשפטיים הקשים הכרוכים בגירושין, עוגמת נפש ועלויות רבות אלא שניצור [...]

  • כמה שווה מוניטין של רופא בעת גירושין?

    כידוע רופאים רבים נוהגים לעבוד במקביל הן כעצמאים והן כשכירים כך למשל, רופא מומחה, יכול לעבוד בבית חולים, לעבוד בקופת חולים ובנוסף לנהל מרפאה פרטית או שתיים בבעלותו או בבעלות של אחרים. יתר על [...]

  • הדרך המהירה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

    רוצה לצאת עם הילדים לטיול בחו"ל אך גילית בדקה ה-90 כי בת או בן הזוג לשעבר הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ? עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כיצד ניתן לפעול בדרך המהירה ביותר על מנת [...]

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

לייעוץ מיידי - לחצו כאן

לייעוץ מיידי

התקשרו:

050-4464456

03-6529448

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס




 

משרד עורכי דין לוסי מאיר

דילוג לתוכן